מאת אלי אמינוב
ניתן היה לצפות כי פעולת טרור נגד אזרחי ישראל המכוונת נגד הדמוקרטיה אף היא תיחשב לפעולת טרור נגד המדינה. אולי לא יפתיע אתכם לגלות שבמדינת היהודים טרור נגד דמוקרטיה אינו בבחינת פעולת טרור.

מאת שמואל אמיר
לישראלים רבים מאוד יהיה קשה לעכל שלפני היותם ישראלים לא היה קיים "עם יהודי". כל תופעה היסטורית קשורה לתנאים היסטוריים מסוימים, למציאות מסוימת. הניתוח של זנד בעניין זה תקף גם לגבי המושג "אומה" – גם האומה היא לא "נצחית" ועם השתנות המציאות גם היא תיעלם או תשתנה לחלוטין.

מאת חיים ברעם
אני מציע לראשי השב"כ ולעמיתיהם במערכת המשפטית בעבר לגלות קצת צניעות ולא להטיף בשער. אתם עומדים בחוד החנית של מדינה, שנעשית בהדרגה למצורעת בעולם הנאור. את המעשים הנכונים ואת ההצהרות הנכונות יש לעשות בעודכם בתפקיד, לא מעמדת הנוחות היחסית של גמלאים זחוחי דעת.

מאת גדעון ספירו
אין כמעט שבוע שחולף מבלי שממשלת ישראל או אחד ממשרדיה יצוצו עם עוד שיטה להקשות את חייהם של מבקשי המקלט בישראל. הכנסת החדשה (ה-19) ממשיכה את מסכת החקיקה הרודנית של הכנסת הקודמת (ה-18), ואחד החוקים הראשונים שקיבלה, איסור על מבקשי המקלט לשלוח כסף למשפחותיהם.

מאת חיים ברעם
מקיואן פרסם את ספרו החדש יחסית בשנה שעברה, וקל להבחין באופן שבו מחלחלת התודעה הנגועה, הניאו-ליברלית של 2012 לתיאור שלו אודות המציאות לפני יותר מארבעים שנה. השמאל כבר לא באופנה, ומקיואן המחונן נותן לזה ביטוי ספרותי עשיר בספרו.

מאת חיים ברעם
לדעתי, מאות אלפי הישראלים הנאורים חייבים להתגבר על חילוקי הדעות בנושאים עדתיים, תרבותיים ואפילו מעמדיים, כדי להגן על "הארץ" ואולי גם לעודד את הוצאתם לאור של עוד עיתונים ואתרים אלקטרוניים מתחרים שייאבקו בגלוי נגד הכיבוש ונגד ההסתה כלפי השמאל. אסור לזלזל בתופעות של הסתה, וגם לא בתגובות המתעוררים בציבור לא קטן, מוּסת ואף מפחיד, שמתעצם והולך בשנים האחרונות.

מאת ראובן קמינר
אפילו התקשורת, הרדומה בדרך כלל, לא יכלה להתעלם לאורך ימים מהמערכה של נתן בלנק נגד הבירוקרטיה הצה"לית קהת החושים. בצורה שקטה, הציב נתן בלנק אתגר למנגנון הגיוס הצה"לי ולדעת הקהל בארץ. בלנק מסרב להשתלב במערכת הדיכוי הישראלית נגד העם הערבי הפלסטיני, וישנם כמה וכמה היבטים של המסר שלו הראויים להתייחסות.

מאת שמואל אמיר

במבט ראשון המעסיקים שמחו מאוד. להוריד את שכר העבודה הוא חלומם הנכסף מאז ומעולם. רק במבט שני גילו שיש להוריד גם את שכרם והכנסתם שלהם. וכאן התחיל מחול שדים – חוק זה "לא יעמוד במבחן המציאות" ויש לחסלו, הם זעקו. הפרשנים הכלכליים ופרופסורים לכלכלה הסבירו שהחוק יהרוס את המשק.

ריאיון עם יאסר עבדלקאווי, אנרכיסט מצרי הפעיל בתנועה הסוציאליסטית החירותנית במצרים: אנו רואים את מה שמכונה האביב הערבי כאבן ענקית הנזרקת לתוך אגם שעומד חסר תנועה. זה נתן לאנשים את התקווה למרוד כנגד עריצות. זה הביא קרן אור לתקופה ארוכה של חושך, ואנו מאמינים שראינו רק את ההתחלה, זה רחוק מלהסתיים.

מאת ישראל פוטרמן
לא כל המתקוממים נגד משטרי הדיכוי הם כוחות מתקדמים; תחת האצטלה של תמיכה בכוחות התנגדות למשטרי דיכוי, כמו בסוריה ולפני כן בלוב, מנסים חוגים ריאקציוניים לשתף פעולה עם כוחות המייצגים אינטרסים של האימפריאליזם האמריקאי, או אחר. אמנם חייבת להיות אבחנה בין אויבי האימפריאליזם לתומכיו, אבל אין סיבה לתמוך במשטרי דיכוי כי האופוזיציה גרועה מהם.

מאת גדעון ספירו
כמה סמלי ואופייני שההחלטה הראשונה שקיבלה הכנסת החדשה נגועה בגזענות – הארכת החוק האוסר על פלסטינים אזרחי ישראל להתאחד במדינתם עם בני/בנות זוגם מהשטחים הכבושים. זה עשר שנים שהחוק מוארך מדי שנה. מה שאמור היה להיות זמני הופך לקבוע, שהרי אחד מסימני ההיכר של ישראל שאין גבול לזמניות, בעיקר כשמדובר באפליית ערבים.