מאת אורי אבנרי
הופתעתי מאוד כאשר הודיעו לי, בסוף 1976, שראש-הממשלה, יצחק רבין, מזמין אותי לפגישה אישית במעונו. הוא פתח לי את הדלת בעצמו, הגיש לי כוס ויסקי, מזג כוס גם לעצמו, ופתח בלי הקדמה: "תגיד לי, אורי, אתה החלטת לחסל את כל היונים במפלגת-העבודה?". סיפרתי על כך השבוע בדיון על השחיתות שנערך באוניברסיטת תל-אביב, עם הופעת ספרו של פרופ' יוסי שיין על "שפת השחיתות".
מאת חיים ברעם
יש להודות שעברתי חוויה רגשית ואינטלקטואלית מעניינת כאשר קראתי בסוף השבוע שעבר ב"ידיעות אחרונות" את מאמרו של העיתונאי גדעון עשת, "אגודת חובבי הליכוד". לראשונה מאז 1995 קראתי בעיתון (שאיננו "העולם הזה" או "כל העיר") דברי אמת כאלה, פרי עטו של פרשן כלכלי חשוב, על ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ועל מורשתו.
מאת הרב אליהו קאופמן
בסוף חודש אוקטובר 2010 ימלאו 54 שנה לטבח בכפר קאסם. היום האמת כבר ידועה: היה שם טבח ולא "אירוע מקרי", היה שם רצון להמשיך את נישול הערבים והצגת המעשה כ"בריחה" והיה שם ניסיון להשתקת הסיפור ואח"כ (משנחשף) – לטיוחו. העצוב הוא שכל הסיפור אירע פחות מעשור אחרי זוועות השואה המרה והמבצעים היו אלה שהתיימרו לייצג את העם היהודי. זה עצוב וכואב ולרבים זה גם לא מובן, אבל לדידי אין בכך שום פרדוקס, ומדוע?
מאת אפרים דוידי
ברוב של 177 תומכים נגד 151 מתנגדים, אישר השבוע הסנאט הצרפתי, באמצע חופשת "כל הקדושים" את הרפורמה בפנסיה הניאו-ליברלית שעוררה ועדיין מעוררת זעם רב ברפובליקה. העלאת גיל הפרישה מ-60 ל-62, אושרה לאחר בממשלת צרפת עשתה שימוש בצו מיוחד כדי למנוע דחיות בהצבעה והמשך הצגת התיקונים לחוק המוצעים על ידי נציגי המפלגות הסוציאליסטית, הקומוניסטית והירוקים.
מאת גדעון ספירו
מאז שחרורו מהכלא באפריל 2004 חוזר הטקס מדי שנה: עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, להסרת ההגבלות לפיהן אסור לו לצאת מישראל, לנוע באופן חופשי ולדבר עם תיירים. השב"כ והמלמ"ב מאביסים את השופטים במידע חסוי לפיהם ואנונו מסתיר במוחו פרטים שטרם גילה, ועל כן מהווה סכנה. השופטים מאמצים את עמדות השב"כ והמלמ"ב, אף על פי שעדויות מומחים בנושא הגרעיני, מישראל ומחו"ל, הוכיחו ומוכיחות כי ואנונו לא יכול להחזיק במידע סודי כלשהו, שהרי כל מה שידע בתחום הגרעין, גילה לשבועון הבריטי "סנדיי טיימס" ב-1986.
מאת הרב אליהו קאופמן
החוק החדש שעומד נתניהו להעלות הוא עוד מחטף לאומני, ללא קשר ליהדות, שהציונים מחזקים באמצעותו את גזענותם, ובו בזמן מחליקים על בננה רקובה. אם אמנם יקבע בחוק הציוני החדש, ש"מדינת ישראל" היא "מדינה יהודית" וכל מתאזרח יהיה חייב להישבע על כך, אזי יחל לזרום ים של בג"צים בנושא מיהו יהודי, מהו המושג יהודי והאם משטר דמוקרטי רשאי לכפות לאומיות-לאומנות לעולמים גם אם הרוב יחשוב ויבחר אחרת.
מאת חיים ברעם
השר יצחק הרצוג סבור שחוק האזרחות החדש מסמל "גלישה לפשיזם" ובכך הוא בעצם מודה בסתירה המעוגנת בעצם חברותו בממשלה המובילה לזוועה הזאת. אם הרצוג ושאר אנשי העבודה למעט אהוד ברק (סמוי של "ישראל ביתנו" במפלגתו), לא יעזבו את הממשלה עוד השבוע, יש למחוק אותם מסדר היום הציבורי. כל דיון על האנשים האלה (ואני עצמי עוסק בהם כבר שנים) רק מנציח את קיומם.
מיהו נתניהו האמיתי?- ביבי הרכרוכי, חסר חוט-השדרה, הנכנע בפני אילוץ, המתקפל תחת לחץ, ועל כן מזגזג ימינה ושמאלה, פעם כשהלחץ בא מצד האמריקאים, פעם כשהלחץ בא מצד שותפיו בקואליציה? – ראש-הליכוד התככן, החושש שמא אביגדור ליברמן יצליח לדחוף אותו למרכז, כדי לרשת את מקומו כמנהיג המחנה הימני כולו?
מאת גדעון ספירו
מדינת ישראל אימצה נוהג המקובל במדינות טוטליטריות, לפיו מונעים כניסה למדינה ממי שמתוייגים כמבקרי השלטון. רשימת מסורבי הכניסה לישראל הולכת וגדלה, ולאחרונה נוספה לרשימה, כלת פרס נובל לשלום מייריד מגווייר. היא הגיעה בסוף ספטמבר 2010 לישראל עם משלחת כלות פרס נובל לשלום, כאורחות עמותות נשים ישראליות ופלסטיניות, במטרה לקדם דיאלוג ושלום
פרשן "הארץ" יוסי ורטר, הוקיע לאחרונה בצדק את "השתוללותו" של שר החוץ אביגדור ליברמן, ואף הגדיר היטב את מניעיו של שר החוץ לשאת נאום כל כך קיצוני בעצרת הכללית של האו"ם. ורטר יודע ששר החוץ הוא אדיש לגמרי לדעת הקהל העולמית וגם ליחס כלפיו מצד ראשי מדינות חשובות. הביקורת של השמאל ושל התקשורת רק מעצימה [ קראו עוד ]
סמלו של החלום אודות אוטופיית שלום מזרח תיכונית הוא הקמת מדינה פלסטינית בגבולות השטחים שנכבשו על ידי ישראל ונלקחו משליטתן של ירדן ומצרים ב-1967. מדינה פלסטינית שתאפשר לאנשים החיים בשטחה שלטון עצמי והגדרה עצמית שתתבסס על לאומיות אתנית. לא בכדי זהו רעיון שקודם באינטנסיביות כה רבה על ידי השמאל הציוני בישראל
