מאת ארנון דגני
סבור אני כי את ההבדל המוסרי בין הציונות של לפני 1948 לזו שאחרי 1967 לא יכול לקבוע אדם אחד, פרופסור ישראלי וציוני, אך מי שמחפש הבדלים היסטוריים קונקרטיים בין שתי "הציונויות" יכול למצואם.

מאת גדעון עשת
לבסוף אחזור לגבולות 67'.  מתי חוזרים לגבולות האלה? זה אולי האולטרה  בלוף של השמאל הציוני. אנחנו נחזור לגבולות  האלה לא אתמול, לא היום ולא מחר. אנחנו נחזור  לשם רק אם ה"פרטנר" יכיר בכך שכל מה  שעשינו עד 1967 הוא יפה, אצילי, נכון, צודק,  מוסרי.

מאת שמואל אמיר
לאמריקאים יש כנראה גן התפשטות שכזה. גן של הבאת חופש ודמוקרטיה שמריץ אותם לכל פינות העולם, להגיע למדינות בלי או עם הזמנה. הרי גם היום יש להם כ-800 בסיסים בעולם. אך נבהיר מיד, גל הכיבושים וההתפשטות הוא נחלת השכבות העליונות, אלה השולחים אנשים למלחמה לא של הנשלחים אליה.

מאת גדעון ספירו
ישראל משחקת משחק ציני. בעין אחת היא עושה עצמה דומעת לנוכח פשעי אסד ובעין שנייה קורצת בממזריות שמביעה שביעות רצון מהמצב. שהרי אין מצב נוח יותר לממשלה בישראל מאשר ליצור אווירת משבר ביטחוני, לזרוע פחד בקרב הציבור, להריץ את האנשים להצטייד בערכות מגן.

מאת חיים ברעם
ללא אופציות מדיניות אין לנו אלא להעדיף בעקביות את השיקול המוסרי. נוקיע את אסד מבלי להביא בחשבון את האימפריאליזם, ונגנה את מזימות ההשתלטות של ושינגטון למרות זוועות המשטר הסורי. גם הגישה כלפי נתניהו חייבת להיות יותר מתוחכמת.

מאת אלי אמינוב
בתחילת שנת 2009 שינה משרד הפנים במזרח ירושלים את שמה של הלשכה למרשם האוכלוסין ל"אגף לענייני זרים". כך טושטש במחי יד ההבדל בין "מיעוט ילידי" לבין "מיעוט הגירה" וכל הפלסטינים בישראל עברו לסטאטוס זהה לזה של מהגרים זרים.

מאת אבשלום קווה
הכהן הגדול, שוקי פיצמאייר, נכנס הבוקר לדירת החדר שלי, לדביר שבבית המקדש בדיוק כשישבתי על הסיר. הוא הודיע שעלי ללכת חיש קל למשרד הפנים כדי להסדיר את עניין ריבוי השמות שלי. "במאגר הביומטרי הם לא מוצאים את הידיים ואת הרגליים. יהווה'לה," אמר בקולו המנוזל, "ידעת שיש לך שבעים שמות? "רק שבעים?" עניתי

מאת שמואל אמיר
ארה"ב ניצבת באזורנו מול תנועה לאומית ערבית המופיעה גם כתנועה אסלאמית, ישראל ניצבת לצד ארה"ב במאבק זה. שאלת הכיבוש ודיכוי האוכלוסייה המקומית נדחית הצידה ומוזכרת רק מדי פעם כדי לפייס מעט את המשטרים הערביים התומכים בה. לכן המקווים ללחץ האמריקאי נכזבים ממנה שוב ושב.

מאת שמואל אמיר
לפלסטינים אין מה לקוות מיוזמת קרי. הם צועדים לקראת זמנים קשים. הם יודעים היטב שעצמאות לוקחים, לא מקבלים. מן ההיסטוריה ידועים לנו מאבקי שחרור וחופש שנמשכו עשרות שנים ויותר, אך לבסוף השיגו מטרתם. הברירה היחידה העומדת לפניהם הוא המשך המאבק.

מאת ראובן קמינר
הסכמה פלסטינית לשיחות ללא בסיס מוגדר; שיחות שמתחילות באפס ואינן מחייבות את ישראל לכלום, הן הישג של נתניהו. אמנם האגף הימני משתולל בהיסטריה כאילו ישראל מוותרת על משהו לשם קיום השיחות אך ישראל של נתניהו לא תדון על זכויות הפלסטינים בירושלים, על זכויות הפליטים הפלסטינים ועל גבולות 67'.

מאת אבשלום קווה
ועל אחד הקירות של מגרש מסדרים, מעין כיכר אדומה כחול-לבן, המכילה עלמים ועלמות חביבים ונמרצים שמשום מה לא הלכו בדרך החתחתים של סרבן המצפון היקר, נתן בלנק מתנוסס משפט העל של "מורשת הדוגמא האישית": "ממני תראו וכן תעשו".