
מאת ראובן קמינר
אחרי ימים על גבי ימים של קשקשת, אחרי זרם בלתי פוסק של שטויות הנוגעות לעניינים לא רלוונטיים של צורה וטכניקה, המסך מורם. דבר לא קרה באמת, למעט העובדה המצערת והמדאיגה שמר עבאס ביטל את עמדתו העקרונית בנוגע למו"מ.
מאת ראובן קמינר
אחרי ימים על גבי ימים של קשקשת, אחרי זרם בלתי פוסק של שטויות הנוגעות לעניינים לא רלוונטיים של צורה וטכניקה, המסך מורם. דבר לא קרה באמת, למעט העובדה המצערת והמדאיגה שמר עבאס ביטל את עמדתו העקרונית בנוגע למו"מ.
מאת חיים ברעם
המציאות האכזרית מלמדת אותנו שהכול יחסי. עדיין קיים הבדל בין מי שמנסה להדיר את האזרחים הערבים ומתבטא בסגנון גזעני כמו הרב אליהו לבין הרב יוסף, שמייצג מסורת חיובית וסובלנית יותר מבחינה רעיונית ופוליטית. העובדה שהתבטאויותיו של הרב אליהו עלו לו במשרת הרב הראשי הספרדי היא ניצחון זמני של הנאורוּת.
מאת גדעון עשת
ואנחנו, מתברר, לא ידענו. חשבנו, כלומר מי מאיתנו שנותן דעתו על עניינים שכאלה, שיש לנו "יתרון יחסי". תנאי טבע מעולים והגניוס היהודי חברו יחד להצלחה עיסקית רבת שנים. עד שאיזה רוסי מנוול קלקל לנו את השורה.
מאת חיים ברעם
אם פרס היה באמת איש שלום הוא היה חוגג את קבלת ההחלטה הזו בפרהסיה ומאותת למתנחלים ולאוהדיהם שהבועה מתחילה להיסדק, ושאחרי שהרעל ינוקז ננשום כולנו אוויר נקי יותר. התגובות להחלטה האירופית הן שמתוות את הגבול בין אנשי שלום אמיתיים לבין אלה שנכנעו מזמן למתנחלים.
מאת ראובן קמינר
קשה להאמין, אבל אחרי שישה סיבובים באזור, מסוגל קרי להציג הצגה כה אומללה. העולם מסתכל ומשתאה, לאחר שהתבקש ע"י קרי רק לפני מספר ימים לא להיות ציני. לא ברור "מקור הסמכות" בשיחות אלה, אבל ברור שמקור הסמכות של הציניות הוא המדיניות האמריקאית של "עשן ומראות".
מאת גדעון עשת
הוויכוח סביב הודעת האיחוד האירופי על כוונתו לאסור העברת כספים ושיתוף פעולה עם גופים ישראליים הפועלים גם בשטחים עורר גל תגובות. כצפוי התגובות תואמות לחלוטין את עמדתו הפוליטית של המגיב. אלא שתוך כדי תגובה נפלטים שקרים, במיוחד כאשר הדובר הוא מהימין (במובן האמיתי של המילה – מהעבודה ועד הבית היהודי).
מאת חיים ברעם
נתניהו אנטי סיני ומכסח הטרוריסטים הוא ידיד נאמן של הימין בארצות הברית, גם אם כמה מדובריו באו מרקע אנטישמי מוצק; אבל אותו ביבי עצמו נתפס כצבוע אם הוא מוכן לוותר על "המלחמה בטרור" כדי לקדם את יחסיו עם הסינים.
מאת גדעון עשת
מדוע תש כוח הנבואה בבנק המרכזי של המדינה היהודית? ההסבר היחיד ששמעתי הוא ש"שיעור האינפלציה נפל". וזו בומבה של תשובה. היא מלמדת שהנביאים יודעים מה יהיה רק כאשר מה שיהיה הוא מה שהיה. במקרה כזה מי צריך נביאים? אבל כאשר מה שיהיה חורג ממה שהיה, הנביאים לא יודעים מהחיים שלהם.
מאת גדעון ספירו
אני שואל את הקוראים: אם נניח, שוב הנחה דימיונית, והלא יאומן יתרחש והתסריט הדימיוני ימומש, מהי עמדתנו? אנחנו תומכים או אומרים: שוללים כל התערבות צבאית בממשל. אם העם וממשלתו מעדיפים אבדון, אנחנו הולכים איתו עד הסוף המר בשם הדמוקרטיה, גם אם היא מגלה סימני התאבדות.
מאת ריקי פרנקל
בדומה להחלטה על יצוא הגז ועל ביטול חוק הדיור הציבורי, גם הרפורמה בבריאות הנפש הועברה תוך עקיפת הכנסת, וכנראה שבכך מסתמנת דרך פעולה חדשה באמצעותה מדירה הממשלה את הכנסת מתהליך ביצוע ההחלטות על גורל המדינה.
מאת גדעון ספירו
רישמו לפניכם את התאריך 18 ביוני 2013. לראשונה שילבו ידיים שני חברי כנסת מסיעות שונות תמר זנדברג ממרצ ודב חנין מחד"ש ואירחו את חברי ואוהדי התנועה נגד הגרעין לרב שיח בסוגיית הנשק הגרעיני. את הכנס יזמה שרון דולב מנכ"לית התנועה.