מאת גדעון ספירו
אין כמעט שבוע שחולף מבלי שממשלת ישראל או אחד ממשרדיה יצוצו עם עוד שיטה להקשות את חייהם של מבקשי המקלט בישראל. הכנסת החדשה (ה-19) ממשיכה את מסכת החקיקה הרודנית של הכנסת הקודמת (ה-18), ואחד החוקים הראשונים שקיבלה, איסור על מבקשי המקלט לשלוח כסף למשפחותיהם.

מאת ראובן קמינר
רבים מאלה הסובלים ממצב חמור של פסימיות הגיעו למצב זה כיוון שהם חשים את הנסיגה במעמד האמריקאי. השקפה זו היא תוצאה של הפנמה של שנים שהשלום שנאבקים עליו כאילו חייב לבוא אך ורק דרך וושינגטון, בעוד שהאמת היא שהסיכויים לשלום אמת טמונים בהשתחררות מהתכתיב האמריקאי.

מאת ראובן קמינר
אפילו התקשורת, הרדומה בדרך כלל, לא יכלה להתעלם לאורך ימים מהמערכה של נתן בלנק נגד הבירוקרטיה הצה"לית קהת החושים. בצורה שקטה, הציב נתן בלנק אתגר למנגנון הגיוס הצה"לי ולדעת הקהל בארץ. בלנק מסרב להשתלב במערכת הדיכוי הישראלית נגד העם הערבי הפלסטיני, וישנם כמה וכמה היבטים של המסר שלו הראויים להתייחסות.

מאת ראובן קמינר
המאבק נגד תוכניות ההון והשלטון אינו אפיזודי, הוא ימשך עם עליות וירידות במשך זמן רב. במציאות קשה זו יש צורך ברעינות חדשים ודרכי פעולה מחושבות ומתוחכמות שיאחדו את כל קורבנות המדיניות האנטי-עממית.

מאת חיים ברעם
חשבנו אז על החזרת כל השטחים הכבושים, חלוקת הריבונות בעירנו ושלום עם הפלסטינים ועם שאר מדינות ערב. השלום היה יעד, אבל גם אמצעי להפניית משאבים לצרכים חברתיים, לשוויון, לסוציאליזם. החלום הזה קועקע עד תום.

מאת גדעון ספירו
כמה סמלי ואופייני שההחלטה הראשונה שקיבלה הכנסת החדשה נגועה בגזענות – הארכת החוק האוסר על פלסטינים אזרחי ישראל להתאחד במדינתם עם בני/בנות זוגם מהשטחים הכבושים. זה עשר שנים שהחוק מוארך מדי שנה. מה שאמור היה להיות זמני הופך לקבוע, שהרי אחד מסימני ההיכר של ישראל שאין גבול לזמניות, בעיקר כשמדובר באפליית ערבים.

מאת חיים ברעם
פרופ' גד יאיר, איש המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בעירנו, בישר לנו בראשית השבוע ב"הארץ" על הופעתו של "העם החרדי" שאמור להיות ישות נפרדת מ"הישראלים". את התופעה ממחיש יאיר בדוגמאות מסמרות שיער מהתעלמותם של חרדים רבים (לדעתו) מהצפירות ביום השואה וביום הזיכרון לחללי צה"ל.

מאת אלי אמינוב
ההתייחסות גלוית הלב לעניין מה שחברי מפא"י כינו 'חילופי אוכלוסין', נבעה הן מתחושת הדחיפות שנוצרה עם החלטת ועידת פיל לאפשר להקים בארץ שתי מדינות, יהודית וערבית, והן בשל העובדה שרק זמן קצר קודם לכן הפכה מפא"י להנהגת היישוב היהודי בארץ. מאוחר יותר קשה למצוא התבטאויות דומות של מנהיגי היישוב.

מאת חיים ברעם
השליחות הפטריוטית של השמאל היא לגרור את האזרחים השאננים במרכז המפה הפוליטית למאבק נמרץ, כדי למנוע את חידוש מעשי האיבה בינינו לבין הפלסטינים. המערכה למען השלום היא מתגמלת יותר מאשר הקרבת החיים בשירות הפטישיזם הקרקעי של ארץ ישראל השלמה.

מאת אלי אמינוב
מילים "אסטרטגיה ציונית" אמורות לתאר את המאמצים לעצמאות של הישוב היהודי בפלסטין ההיסטורית. פחות מפורסמת היא העובדה שנדבך מרכזי באסטרטגיה הזאת היה (ונשאר) חזון סילוק האוכלוסייה הערבית מתוך הטריטוריה שעליה אמורה להשתלט התנועה הציונית.