מאת גדעון עשת

אפשר להבין מדבריו של קירשנבאום, שלו שותפים רבים בישראל, כי ארצות הברית היא מדינת מופת כלכלית ואולי גם פוליטית. אז זהו, שארה"ב היא לא. הנה לקט אמריקאי עבש לשוגים בפנטזיות אודות הדוד סם.

מאת קלמן אלטמן

אני תומך ברוב הצעותיה של אילנה, אבל לא במקום מאבק החלטי להמעיט או לדחות את אסון האקלים שעומד בפתח. בכלל, הצעותיה של אילנה כיצד להקטין את התחממות כדור הארץ דומות לשימוש באקמול כטיפול במחלה ממארת.

מאת גדעון עשת

אולי לא שמתם לב אבל שיעור האבטלה בישראל הוא 20%. אמנם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת על 6% – אבל שם נוהגים להטעות את הציבור, ובכוונה. עובדה: הלמ"ס מדווחת על ירידה במחירים וכולנו יודעים שיש פה יוקר מבהיל – לפחות בדמגוגיה הפוליטית-תקשורתית.

מאת אפרים דוידי

חמש שאלות על הקשר בין צפון לדרום ובין מרכז לפריפריה; על רקע הסדקים שנפערו בקפיטליזם הגלובלי מאז תחילת המשבר הכלכלי ועל המציאות הגיאו-כלכלית והגיאו-פוליטית החדשה.

מאת אפרים דוידי

הסיבה לאימוץ ה"מודל הצ'יליאני" אינה נעוצה במצוקת הגמלאים. הדאגה של אנשי האוצר, הוגי רפורמת הפנסיה נוסח צ'ילה, היא קודם כל דאגתם לכמות ההון שתעמוד לרשותם של בעלי ההון.

מאת גדעון עשת

מקור הריקבון הוא בהנחה שאין מתערבים במחירים כי יש תחרות. ובכן הנה תגלית לא באמת מרעישה: לרוב – אין תחרות. המוסך המורשה שבו מטפלים במכונית שלכם אינו עצמאי. הוא סניף של היבואן שמכתיב מחירים. ועל מחיר העוף בשדרות או קרית שמונה כבר סיפרנו.

מאת אורי וולטמן

אנחנו חיים בעולם שהמשטר החברתי-כלכלי הדומיננטי בו הוא המשטר הקפיטליסטי. לכן, העולם הזה לא הופך כולו לעשיר וגם לא הופך כולו לעני, אלא ההתפתחות בו היא משולבת ובלתי-שווה: מרביתו הופך לעני משום שמיעוטו הופך לעשיר.

מאת גדעון עשת

שר האוצר הבטיח כי לא יועלו מסים בשנה הקרובה. כרגיל אצל יאיר לפיד, האמת לא ממש נר לרגליו. הוא מציע להעלות את המס על העסקת עובדים זרים מסוימים – "מסתננים" בלשונו. והוא מציע להעלות את המס על עובדים זרים אחרים – ספורטאים. אבל זה באמת לא יפה להיות קטנוני.

מאת חיים ברעם

קראתי לראשונה את ספרו של קובי ניב, "החיים קשים, הא?" (הוצ' כנרת, זמורה-ביתן דביר 2014) לפני כמה חודשים, וחזרתי וקראתי בו שוב השבוע. הספר הוא לדעתי מעולה ומפריך לחלוטין את הפתגם "הרוצה לשקר ירחיק עדותו".