מאת חדוה ישכר
מדוע השתתקה הביקורת הפמיניסטית על הקפיטליזם מאז שנות השבעים? באותו רגע היסטורי שבו היה צריך להשקיע מאמצים בביקורת הכלכלה הפוליטית, פמיניסטיות רדיקליות עסקו בתרבותי. פמיניסטיות, שעבורן פמיניזם הוא קודם כל תנועה לצדק מגדרי, צריכות לגלות יתר עירנות להיסטוריה כדי ל"תפוס" את הרגע, בלי לאפשר לנשים המייצגות פמיניזם כוזב להסית אותנו מעקרונותינו ומיעדינו.

מאת איתן קלינסקי
חברי הכנסת מירי רגב ומאיר שטרית, זכו לטבילת אש קשה כמו רון חולדאי. כי שלושתם שייכים למפלגות, שלא נתנו מעולם את הבכורה להון האנושי העובד, אלא נתנו את כל תשומת הלב להון מיסטר קפיטל. הם לא מנעו מציאות בלתי נסבלת, שרבבות צעירים עובדים בחברות קבלן תמורת שכר עלוב ללא תנאים סוציאליים. וגם אם הם עובדים בשתי משרות האפשרות להגיע לקניית דירה הולכת ומתרחקת.

מאת יוסי וולפסון
המשמעות של צריכה מוגברת של מזונות מהחי היא פגיעה בריבונות המזון. המשק הפלסטיני נעשה תלוי במשק הישראלי, ואילו המשק הישראלי נעשה תלוי בשוק הסחורות העולמי. את התהליך ניתן לאתר גם ברמת התבוננות צרה יותר: ככל שמשק הבית תלוי ברכישה של מוצרים ברמת עיבוד גבוהה יותר, כך נדרשים לו מזומנים רבים יותר, והוא תלוי יותר בתאגידים למיניהם הן כצרכן והן ככוח עבודה. כלכלת המזון היא שדה למאבק ציבורי פוליטי, שדה שבו אנחנו יכולים לתקוע גזר בגלגלי הקפיטליזם.

מאת אפרים דוידי
יש לנו חדשות עבור המיניסטר: המוחים בשדרות רוטשילד כבר נמצאים בפרפריה החברתית. חרף העובדה שרובם ככולם עובדים, ידם אינה משגת כדי לפתור את בעיית הדיור. זה מאוד מרשים ואף מרגש. אלה הילדים שלנו, של כולנו. ולכן, מקוממת תגובות הממסד, שלא הפסיק להעשיר את הקבלנים ואת קופת האוצר במשך עשרות שנים.

מאת אפרים דוידי
כדי ללמוד עבודה סוציאלית במכללת ספיר, במכללת תל-חי או באוניברסיטת בן גוריון יש להוציא רבבות שקלים. אבל כדי להשתייך ל"מועדון האקסקלוסיבי" של דור ההמשך לאצולת הממון אין צורך בדמי רישום, אגרת שמירה או שכר לימוד – הכל חינם. זהו באמת ביטוי אחריות חברתית של תאגיד בנקאי מהגדולים בעולם. זו אחריות לשכבה החברתית המנהלת והמעצבת את הכלכלה, את החברה ואת הפוליטיקה של ישראל.

מאת אפרים דוידי
ראש הממשלה בנימין נתניהו הטיל אתמול (יום ב') על הפרופסור יוג'ין קנדל לבחון את האפשרות לביטול יום ראשון כיום עבודה והפיכתו ליום חופש נוסף. מעבר לדמגוגיה הממשלתית, הרעיון לקיצור שבוע העבודה הוא מבורך. אבל הוא איננו שלם ללא קיצוץ בשעות העבודה. וכאן קבור הכלב. ליתר דיוק כאן קבורה היומרה הממשלתית לשינוי. ללא הורדת שעות העבודה, שבישראל הן בין הגבוהות שבמדינות הקפיטליסטיות הגדולות, לא יהיה שינוי של ממש.

מאת גיירמו אלמיירה
החוב החיצון של יוון עבר כבר את גבול 150 אחוז של התוצר הלאומי הגולמי (התל"ג) ויחד עם ה"סיוע" שיוון מקבלת וריבית-נשך של ההלוואות – הוא בלתי ניתן לפירעון. ארגנטינה היא אולי רחוקה. אבל איסלנד קרובה הרבה יותר. בלחצם של אזרחיה, ממשלת איסלנד החליטה שלא לשלם את החוב החיצון התופח – בייחוד לטובת הבנקים הבריטים וההולנדים. וכלום לא התחרש. כך, נמנע שעבודם של תושבי איסלנד לעשרות שנים.

מאת אפרים דוידי

ההחלטה על עליית מחירי מוצרי החלב, ובהם הקוטג', התקבלה בתנובה רק לאחר שהיא עיינה בעבודת מחקר שהזמינה מחברת הייעוץ מקנזי. בבדיקה שערכה מקנזי עלה כי לקוטג', לגבינה הצהובה ולגבינה הלבנה יש ביקוש קשיח, ולכן תנובה יכולה להעלות מחיר לפחות ב-15%, בלי שהביקוש למוצרים ייפגע. "עוד לפני עליית תשומות החלב הגולמי היה ברור שתנובה הולכת למהלך מתמשך של עליית מחירים".