מאת מרים שיש
צירוף המילים "מרחב התפר" נשמע כמו תפר עדין ואנושי שמשני צדדיו קיים מרחב מחיה של שתי אוכלוסיות אזרחיות. במציאות – הגדר מפרידה את החקלאים מאדמותיהם הכלואות עתה במרחב התפר, ומגבילה מאוד את הגישה אליהן. דבר זה פוגע אנושות באמצעי הקיום ובפרנסה של החקלאים, וכרוך בייסורים ובתחושת חוסר ביטחון מתמדת.

מאת חיה נח
היקף ההריסות בנגב מזעזע בכל פעם מחדש ומעיד על מדיניות אלימה, כוחנית וכושלת כלפי הבדואים בנגב. הריסות הבתים מותירות צלקות עמוקות בקרב ילדים ומבוגרים, ומרוששות כלכלית את המשפחות. בכך הן מחזקות את הניכור ההולך וגובר בין הערבים הבדואים בנגב לבין המדינה, ואת ההדרה שלהם לשולי החברה.

מאת רוני פלומן
אבל אז הפגישו אותי עם יזם ערבי. הוא היה צריך ייעוץ. הוא בדיוק התחיל להקים סטראט אפ. לבדו. כיזם ערבי לא היו לו שום חברים עם סיפורי מרפסת על איך הם גייסו מההוא ומכרו לזה ושכנעו את ההוא, האיש המאוד-חשוב. הוא פשוט היה מוסלמי משכיל מהצפון עם להט נאיבי, חוסר כבוד למכשולים, אפס פחדים ומוכנות לספר את סיפורו.

מאת רעיה ירון
גדלתי בקבוץ גניגר על ערכים ברוח הציונות המתחדשת. עד היום ערכים אלה מדריכים אותי. באותה עת לא היה צורך במנהלת  שתנהל את הערכים. תרמנו בגאווה לקק"ל. חונכנו שצה"ל הוא צבא ההגנה לישראל. היום, כשאני מנסה לבחון מה נשאר מאותם ערכים, אני משפילה את עיני מבושה.

מאת גדעון עשת
ביום ראשון האחרון, 26 בינואר, התחיל בדאבוס שבשוויץ מפגש שכותרתו  "שוברים את הקיפאון". וזה אופיו של הוויכוח הפוליטי הישראלי: מצד אחד נמצאים אלה שלא מוכנים לוותר על 100% מהשטחים הכבושים ומצד שני עומדים אלה שלא מוכנים לוותר אפילו על 10% מאותם שטחים.

מאת שמואל אמיר
גם בכלא הישראלי כלואים היום פלסטינים רבים שלחמו למען שחרור עמם מהכיבוש ומתוארים כפושעים עם "דם על הידיים". הבולט שביניהם, אשר הציבור הפלסטיני רואה בו, ובצדק, את ה"מנדיבה" (הכינוי של מנדלה מימי מאסרו הארוך) שלהם, הוא מרואן ברגותי. רבים ישאלו הכיצד אפשר להשוות את ברגותי למנדלה?

מאת גדעון ספירו
הסופרלטיבים שהרעיפו עליו עוררו בי אי נחת. במיוחד צרם את אוזני האזכור כי אהב מאד מוסיקה קלאסית. אני מניח כי אהב, אבל השילוב בין גנרל מלחמות העסוק ביום בהרג בני אדם ובערב חוזר לביתו מתרווח על כורסתו ונרגע לצלילי מוסיקה קלאסית עושה לי צלצולים באוזן. אולי בגלל שאני פליט מגרמניה.

מאת מיכל צדיק
גם מח"ט חברון כיבד אותם בנוכחותו, פעמיים, ודרש לפנות את המקום. סכנה ביטחונית הגן הזה. אסור לו להיות שם, חס וחלילה שילמדו שם ילדים קטנטנים. מתנחלי חברון בחסות הצבא ממשיכים בביקוריהם האלימים, אבל ע' וחברו ג' נחושים בדעתם להמשיך ולהפעיל את הגן. הגן פתוח ופועל, ללא ציוד וכמעט ללא חימום, עם שתי גננות ושתי מתנדבות.

מאת חיים ברעם
יש להודות, בלב לא שלם ובנפש לא חפצה, שהשלב האחרון בדעיכתו הפיזית של אריאל שרון שלה פנינים מבהיקות גם מכותבים בינוניים בימים כתיקונם. קראנו ושמענו תיאורים נמלצים על אישיותו התרומית של החולה, וכמעט שכחנו שהוא בעצם מת למחצה כבר שמונה שנים.

מאת אבשלום קווה
אחת השאלות הנכבדות העומדות מאז ומעולם על הפרק: מתי סוף כל סוף יואיל המשיח בטובו לפקוד את חבר נאמניו-מאמיניו. כידוע, המשיח אמור להופיע על חמור לבן כשהשמש מתייצבת בדיוק במקום בו החלה בריאת העולם, במחזור של 28 שנים וביום רביעי. לאחר אינספור משאים ומתנים נענה החמור הלבן להיפגש עם כתבנו לענייני חקלאות, חזקאל פרג.

מאת נעמי בנצור
הרחוב הראשי בכפר הקטן, מרכז החיים שלו, משמש גם כמרכז קניות ועסקים לכפרים הסמוכים ולמתנחלים מהסביבה, שמגיעים לקנות כאן מצרכים ושירותים בזול. לאורך הרחוב הצר עובר כביש 55 – עורק תחבורה דו סטרי ומרכזי בגדה לפלסטינים וישראלים כאחד. בהיעדר תמרורים להסדרת התנועה, כלי הרכב נוסעים בו במהירות גבוהה מאוד.