מאת נריה ביאלה
לפני יומיים גמרתי לקרוא את הספר "The General's Son – Journey of an Israeli in Palestine" של מיקו פלד, צעיר בניו של האלוף מתי פלד ז"ל (1923-1995). הספר מתאר את התהפכות הלב ההדרגתית גם של הבן גם של האב, כל אחד בנפרד.

מאת חיים ברעם
האם מפלתו המדינית של נתניהו מבטיחה טובות ל"שמאל"? זוהי השערה מופרכת. ניצחונו של יצחק בוז'י הרצוג בבחירות למנהיגות מפלגת העבודה מחזק את המרכז הלאומני, ויש לו אופי של אפיזודה נחמדה ולא של הכרעה גורלית.

ריאיון עם סמיר עיטה
ישראל אינה מעוניינת כלל להסדר כלשהו בסוריה. הסדר בסוריה עשוי להשיב את הזרקורים לשאלה הפלסטינית. לצערי, הפלסטינים אף הם משלמים מחיר כבד בעקבות המלחמה בסוריה שיש הרוצים להופכה לסכסוך בין שיעים לסונים או בין סעודיה ולאיראן.

מאת חיים ברעם
כך נוצר פרדוקס מסקרן בצמרת שלנו: מינויו מחדש של ליברמן המזוּכּה לשר חוץ מחזק מאוד את שמה הרע של ישראל כאויבת השלום בעולם בשל תדמיתו הלוחמנית, אבל ייתכן שהאינטרס העכשווי שלו הוא דווקא למנוע הרפתקה מטורפת נגד איראן.

מאת חיים ברעם
כל זמן שמקללים אותי אני לפחות ממלא את תפקידי בעירנו כעוכר השלווה. כל זה לא גורם לי להשלים עם הטענות החלולות של אנשים כמוהו, ורק מעצים את הכורח להתמודד עם ההסכמה הכללית, לנסות לקעקע אותה, לשכנע קוראים לחפש נתיב אחר לחיים כאן.

מאת גדעון ספירו
זהו לא ספר אובייקטיבי, הנושא גם לא מאפשר זאת, אלא ספר עם שליחות. הוא מתריע מה קורה במדינה בה חישוקי הדמוקרטיה מתרופפים ולבסוף מתרסקים והעריצות משתלטת. לכן זהו ספר בעל משמעות אוניברסלית, יפה לכל עם ולשון, ויש לו רלבנטיות מיוחדת לישראל הנמצאת בשלב העריצות בשטחים הכבושים וההתרופפות בתחומי הקו הירוק.

מאת ראובן קמינר
סיסמאות יפות למען דמוקרטיה ונגד עריצות אינן תוכנית פוליטית. בחלל שמתמלא כשכוחות האימפריאליזם מחליטים להתערב ולשנות משטרים, נכנסים ונאחזים לא דמוקרטים, הומניסטים, סוציאליסטים או ליברלים, אלא כוחות אלימות ריאקציוניים וקלריקלים. כך היה בעיראק, כך היה בלוב וזו בדיוק התוכנית של ארה"ב ונאט"ו לסוריה.

מאת אבשלום קווה
אחת הברכות המצויה בתיק השכל של החללית היא המילה שלום בעברית תקנית, העברית בה משוחחים ביניהם בעלי הקטטר הציוני המכונים שרי ממשלה, בראשם אוגוסטוס לבית ז'בוטינסקי. לא מן הנמנע כי הוא וחבריו האיצו בעושי דברם הרפובליקנים ללחוץ על סוכנות החלל לסלק כמה שיותר מהר את המונח שלום ממערכת השמש.

מאת גדעון ספירו
ביום שבת 7 בינואר 1989 בבוקר שמעתי נקישות בדירתי בירושלים. מאחר ולא ציפיתי לאורחים נהגתי בזהירות הראויה לאיש שמאל שמוטרד מעת לעת בכל מיני איומים, ושאלתי "מי שם"? "משטרה" ענה לי הקול מעבר לדלת. הסתכלתי בעינית, וראיתי שני שוטרים במדים.

מאת ראובן קמינר
הדיבורים על "מהפכה" בסוריה הם חלום ללא תכלית. הריאליזם המדיני שווה יותר מסיסמאות ריקות על מהפכה בסוריה שיכולות רק להנציח את מצעד העיוולת. התקווה היא להיפגש בג'נבה ולהתחיל במלאכת השיקום של ארץ אומללה זו.

מאת עפרה ישועה-ליית
אחרי ארבעים ואחת שנות גלות חזר פאוזי אל אסמר הביתה, ללוד, בארון מתים. בטקס מרשים בכנסית סנט ג'ורג' יכלו קרובים, ידידים ומתאבלים מהקהילה להציץ פעם אחרונה בפניו של העתונאי, החוקר, והמשורר ברוך הכישרון, האיש החכם והנעים, שהיה אהוב כל כך על כל מי שזכה לקרוא לו חבר.