>מאת חיים ברעם
העיסוק בבחירות הוא מופרז, כיוון שדווקא העידן שיגיע אחריהם מעניין הרבה יותר. כיצד ינהג יאיר לפיד המעוך? מה תעשה מרצ? האם המרכז הציוני יפיק לקחים ויזום תהליך הידברות רציני ופורה עם הסיעה הערבית המאוחדת? האם אביגדור ליברמן, שהקדיח את תבשילו והבקיע שערים עצמיים גורליים ישלם את המחיר? לא יהיה משעמם.
מאת חיים ברעם
הרשימות השונות גוזלות קולות וח"כים מרשימות אחרות הקרובות אליהן. כך היה וכך גם יהיה עד שהשמאל המתון ינטוש את המכנה המשותף הלאומני (ציוני), יחפש את שותפיו במגזר הערבי.
אילנה הירסטון-לוטן
עוד יותר מפריעה לי הצדקנות של המגנים על הזכות להשפיל מוסלמים וערבים, אבל מוצאים להם עיסוקים אחרים כשצריך להגן על ענת קם, חנין זועבי, מרדכי וענונו ודומיהם. חופש הביטוי מקודש רק למי שמלבה את השנאה המאושרת על ידי הממסד, אבל לא למי שמבקר ממסד זה.
שמואל אמיר
"רק לא ביבי!" הינה הסיסמה המנצחת. הנה התקווה גדולה, הנה המהפך המיוחל: סיכוי של ממש להוריד את ביבי. בוז'י צעק כבר חמש פעמים "מהפך!". אבל את הנסחפים הנלהבים אחרי בוז'י ולבני יש לשאול: מי יחליף את ביבי? זוכרים את הפעם האחרונה שהורדנו את ביבי?
מאת חיים ברעם
הזוועה הייתה מוחשית מאוד, כמעט בנאלית. בחלומו הלך ברגל למרכז העיר מביתו ברחביה, ולא פגש בדרך נפש חיה. הכבישים היו ריקים, לא היו בכלל הולכי רגל, ואף הבתים הפיצו ניחוח של עזובה מוחלטת.
מאת חיים ברעם
חשבתי קצת על השנה החולפת נוכח פניי, וגם על כך שבתוך המלחמה המזוויעה בעזה והכיעור הגזעני המשתולל בארצנו עד עצם היום הזה מצאתי הרבה דרכים להסחת הדעת מהנעשה. לא שאיבדתי את רוח הלחימה שלי נגד הגזענים, אבל הבנתי שאני צריך לחסוך באנרגיה שלי, ולא לבזבז את כולה על זעם אין-אונים.
מאת חיים ברעם
מרצ היא מפלגה סימפטית וזהבה גלאון הדגישה מאוד את רעיונות השלום והקדמה בתוכה. עם זאת, האוריינטציה שלה היא על המרכז הלאומני. זה הופך אותה לחלק מהמחנה ששולל ברית מוצקה ונאמנה עם האזרחים הערבים כאלטרנטיבה לדרך המסורתית של השמאל הציוני.
מאת ראובן קמינר
יש לקבוע שאין אפשרות בשלב זה לפתרון של מק"י. מק"י חוששת משום מה להגיד באופן ברור שהגשמת תכנית השלום שלה מותנה בשינוי יחסי הכוחות באזור ובהחלשה נוספת של ההגמוניה האמריקאית. תהליך שלום אמיתי שאינו משולב בשינויים חשובים באזור הנו אשליה.
מאת חיים ברעם
נעם עמד בעין הסערה בהפגנות, לאו דווקא כדי לשלהב אלא על מנת לרסן, להכניס את הזעם לתוך מסגרות של התנהגות מקובלת במדינה דמוקרטית, לשמור על צלם האדם. הוא היה ההומניסט בהא הידיעה, לא רק בדעותיו אלא גם בהליכותיו.
מאת חיים ברעם
נקעה נפשנו מהעמידה ליד הסכר המתערער והולך והאצבע שלנו בתוך הסדק, שנועדה למנוע את הצפת ארצנו ברוח העִוועים שעלולה להמיט עלינו חורבן, נשחקה כמעט עד תום. אפילו האגדה על הילד ההולנדי קצת נמאסה.
מאת אלי אמינוב
ראש הממשלה נתניהו וממשלתו מקדמים כעת את הנבחר שבחוקים האנטישמיים: הגדרת ישראל כמדינת "הלאום היהודי",כלומר מדינתם של כל יהודי העולם ולא של אזרחיה הלא יהודים. כלומר ישראל הינה מדינתם של האמריקנים והרוסים בני הדת היהודית אך לא של תושבי כפר קאסם.
