מאת אלי אמינוב
מילים "אסטרטגיה ציונית" אמורות לתאר את המאמצים לעצמאות של הישוב היהודי בפלסטין ההיסטורית. פחות מפורסמת היא העובדה שנדבך מרכזי באסטרטגיה הזאת היה (ונשאר) חזון סילוק האוכלוסייה הערבית מתוך הטריטוריה שעליה אמורה להשתלט התנועה הציונית.

מאת חיים ברעם
אולי באמת יש בידינו להשפיע על עתידנו, אבל כל מי שמכיר את החברה הישראלית יודע, שהצעירים הישראלים שהריעו לאובמה אינם מסוגלים להתמודד עם המשימה ההיסטורית שהוטלה, בהבל פה רטורי, על כתפיהם הצנומות.

מאת שמואל אמיר
אמרתם "סטלין" אמרתם הכול. כבר אי אפשר לקיים דיון רציונלי על קומוניזם, סוציאליזם, ברית המועצות או מלחמת העולם השנייה מבלי להיחשב "סטליניסט". זוהי סתימת הפה המוחלטת של כל "סמולן": אז מה אתה רוצה, משטר סטליניסטי?

מאת ראובן קמינר
אובמה לא התייחס לאף שאלה מעשית כלשהי. אלה השוללים את הכיבוש חייבים להגיד לאובמה ש"היינו כבר בסרט הזה" ואנו שבעי הבטחות. במקום לנקוט צעדים לרסן את ההתנחלות הישראלית נתן אובמה אור ירוק לפעילות התנחלותית נמשכת של הכובש.

סיפור לחג מאת חיים ברעם
ליד חנות העיתונים של בּוּשֶרי, בפינת אבן-ספיר ובצלאל, המתין לי אורי כדי לבשר לי שוב, שהצבא האדום יגיע לירושלים בתוך שנה. אורי היה מבקר ספרותי מלידה, מעודן, מתוחכם וחד, בהחלט מסוגל לראות את המציאות הספרותית בגווניה המורכבים והסבוכים, אבל על פוליטיקה דיבר תמיד בשחור- לבן.

מאת ראובן קמינר
התוצאה של התסכול בנושא סוריה בקרב אנשים שפויים היא חיפוש מוצא של פשרה. אך ישנם אחרים שבוחרים להגביר את זרם ההשמצות והקללות כאילו חסרה לנו רטוריקה מתלהמת סביב הסכסוך בסוריה. על סוג זה של מגיבים שלוחי רסן נמנה מיודענו סלמאן מצאלחה.

מאת חיים ברעם
כוחניות בלי כוח משמעותה אסון, מלחמה נגד מאות מיליוני מוסלמים בלי תמיכת המערב ואולי אף קרע עם ושינגטון. "הסברה" איננה אלא קוסמטיקה; מדיניות, לעומתה, מחייבת פעולות המבוססות על הבנת המציאות. המרת המדיניות בהסברה רדוּדה תגרור תוצאות קשות לאומה הישראלית כולה.

מאת עפרה ישועה-ליית
בעקבות תלונות רבות בנושא החלו פעילות של "מחסוםווטש", "לא מצייתות" "יש דין" ו"קו לעובד" לתעד, ולנסות למנוע (בינתיים ללא הצלחה),  את המופע החדש יחסית של אפרטהייד בתחבורה הציבורית. להלן סקירה קצרה של ההתפתחות המהירה בנוהל הזה לצד דו"ח מהמשמרת שלי ביום חמישי האחרון, וכמה מחשבות לצידו.

מאת חיים ברעם
הטלוויזיה הפכה את המלחמה למופע בידור המוני, שיש בו עצב אבל גם גאווה פטריוטית ורגעים נעלים של נוחם ועִזוז. לכן ההימנעות מהחדשות בטלוויזיה איננה סתם אקט של ניכור ולא הפניית עורף לעמנו. היא גם מעין הפגנת מחאה בדל"ת אמותינו, שמאשררת את ריבונותנו על רגשותינו העמוקים ביותר.

מאת איתן קלינסקי
ביום חמישי 27.2.2013 יתכנסו בכפר הנוער ניצנה מוקירי זכרו ודרכו של לובה אליאב, יתייחדו עם זכרו של אדם יקר, כדי לקרוא ליצירה הנפלאה המתרחשת בניצנה בשם כפר לובה אליאב .

מאת ראובן קמינר
ניתן בהחלט להבין את הרקע לאהדה של השמאל הצרפתי דאז. ברה"מ יצאה מנצחת ממבחן אדיר לאחר שנשאה בעיקר הנטל של מערכה גורלית לחיים ולמוות. תגובת האינטלקטואלים בצרפת (ולא רק בצרפת) היתה ביטוי להערכה עמוקה לעמידה זו ולהישגי המשטר הסובייטי וההנהגתו הפוליטית שאיפשרו ניצחון זה.