מאת חיים ברעם
הגיע הזמן להפריך גם את ההכפשה המגוחכת כלפי השמאל ואת הפקפוק במניעיו. הפוזה של ברנע כלפי השמאל העקבי היא מסוכנת. ההסתגרות המפחידה של החברה הישראלית בגטו דתי-לאומני היא סכנה קיומית וניתן לסכל אותה רק בברית עם האזרחים הערבים. לרגשות האשמה שברנע מייחס לנו אין שום תפקיד בחזון המדיני הזה.
מאת שמואל אמיר
דוקטרינת אובמה היא עלייה לדרגה חדשה של ניהול מלחמה. הוצאה להורג של האויב בלי משפט ובלי חוק. מלחמה של עשירים וחזקים נגד החלשים: מינימום קורבנות לתוקפים – מקסימום הרג לקורבנות. זה האיש וזו המדיניות שהליברלים ואנשי השלום שלנו מייחלים להם ומקווים שיפסיקו את הכיבוש הישראלי בשטחים.
מאת גדעון ספירו
הדחפור שדרס את רייצ'ל למוות עסק לדברי השופט ב"חישוף" במסגרת "פעילות הצבא נגד הטרור". מה זה חישוף? מלה של בית מרקחת מאחוריה עומד הדחפור שמרוב מיגון נראה כמפלצת ענקית והוא מגלח שכונות שלמות, שהפכו אלפי פלסטינים שלא חטאו ולא פשעו לחסרי קורת גג. הכיבוש הוא הטרור.
מאת חיים ברעם
בסוף השבוע שעבר הצטרף גם הנשיא לשעבר יצחק נבון למסע החשוב של הנשיא המכהן שמעון פרס נגד מתקפה ישראלית חד-צדדית באיראן. קשה לומר ששוררת אהבה גדולה בין שני האישים, אבל ההתפתחות האחרונה היא פועל יוצא של העובדה הביוגרפית והעמדה האידיאולוגית של השניים, כתלמידים מובהקים של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון.
ריאיון עם קלאודיו כץ
בספר האחרון אני מנסה להתמודד עם שאלת האימפריאליזם. להתמודד כדי להיאבק בו. הרי לא ניתן רק לתאר את השינויים שחלו באימפריאליזם מנקודת מוצא א-ביקורתית. כל ניתוח של האימפריאליזם ומנגנוניו חייב להתייחס לעשייתו ההרסנית בכל פינה בעולם.
מאת ראובן קמינר
המציאות הקודמת באזור שיצרה בעבר מעין מרחב בו אפשר היה בכלל לדון בפתרון הסכסוך הולכת ונמוגה, והיא לא תחזור. התנאים החדשים שישפיעו על עתיד היהודים הישראלים במזרח הערבי הינם עדיין בהתהוותם. יש על כן להתכונן במישור העיוני, בהדרגה ובזהירות לדיון על נוכחות של יהודים ישראליים באזורנו, שלא במסגרת מעצמה מזויינת מכף רגל עד ראש.
מאת אילנה הרסטון-לוטן
שערוריית הליבור נחשפת כשברקע תנועות חברתיות באירופה, ארה“ב, וישראל קוראות לשינוי בסדרי העדיפויות. לתנועות אלה השפעה מעטה על האופן שבו מתנהלות הכלכלות, וזאת בגלל שהבנקים העולמיים מתנהלים כמו קרטל פשע עם אחיזת חנק על ממשלות העולם. ממתי לאירגוני פשע אכפת מדעת ציבור?
מאת חדוה ישכר
ספרה המומלץ של יעל ברדה אינו חוזה את העתיד המיוחל, אלא עוסק במציאות הקשה הנוכחת-נסתרת, ומוסיף ידע חשוב ביותר למדע הכיבוש. ויתרה מזאת, הספר לוקח חלק במאבק נגד הכיבוש בעצם תביעתו מאיתנו להיות עדים לאלימותם המואפלת של מנגנוני הכיבוש, ולו רק בעצם מעשה הקריאה.
מאת חיים ברעם
נוכח המפגן המחפיר של הפלסנֶרים במוצאי שבת, שגייס את המרכז הלאומני כדי להילחם לא נגד העוני אלא נגד העניים, זקוקה מרצ למנהיגות הנחושה והנבונה של זהבה גלאון. מאז החלה ח"כ גלאון את כהונתה כמנהיגת מרצ היא קלטה מיד שכדי לבסס את מפלגתה בקצה השמאלי של המחנה היהודי-ציוני, עליה להיבדל ממפלגת העבודה ומקדימה.
מאת חיים ברעם
האיום על השמאל הוא תמיד רק ההקדמה בדרך למתקפה כללית על הדמוקרטיה הליברלית. אנשי ימין מן השורה, שיתחלחלו אם נאשים אותם בכהניזם, מתייחסים היום למוסדות כמו בית המשפט העליון או עיתון "הארץ" ושלוחותיו, באיבה שהייתה שמורה עד לפני כמה שנים רק לשמאל העקבי.
מאת איתן קלינסקי
בתוך שבוע אחד היינו עדים לשתיקה מוזרה של שלי יחימוביץ', כאשר אנשי הסיירת הירוקה בעיריית תל אביב התנהגו בבריונות ובאלימות פיזית כלפי דפני ליף ושתיקה רועמת לנוכח פגיעה אלימה באושיות הדמוקרטיה בהסתדרות העובדים. בשני המקרים אנו רואים את שלי יחימוביץ' בעלת מחויבויות לעופר עיני ולרון חולדאי, ולא לערכי הסוציאל-דמוקרטיה.
