מאת חיים חדד
הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? שאל באירוניה הנביא עמוס. מסע המלחמה כנגד האלכוהול ממחיש באלגנטיות כי לא רק שהם נועדו – הם כלל לא שניים. הם גוש אחד, ומהפכה אחת. ימנית-שמרנית-פוריטנית-ניאו ליברלית בסגנון רפובליקאי אמריקאי. אלו הם פניו החדשות של הימין בישראל, והגיע הזמן לצייר אותם ולחשוף אותם כמות שהם.

מאת חיים ברעם
אני מציע לראשי השב"כ ולעמיתיהם במערכת המשפטית בעבר לגלות קצת צניעות ולא להטיף בשער. אתם עומדים בחוד החנית של מדינה, שנעשית בהדרגה למצורעת בעולם הנאור. את המעשים הנכונים ואת ההצהרות הנכונות יש לעשות בעודכם בתפקיד, לא מעמדת הנוחות היחסית של גמלאים זחוחי דעת.

מאת חיים ברעם
מקיואן פרסם את ספרו החדש יחסית בשנה שעברה, וקל להבחין באופן שבו מחלחלת התודעה הנגועה, הניאו-ליברלית של 2012 לתיאור שלו אודות המציאות לפני יותר מארבעים שנה. השמאל כבר לא באופנה, ומקיואן המחונן נותן לזה ביטוי ספרותי עשיר בספרו.

מאת חיים ברעם
לדעתי, מאות אלפי הישראלים הנאורים חייבים להתגבר על חילוקי הדעות בנושאים עדתיים, תרבותיים ואפילו מעמדיים, כדי להגן על "הארץ" ואולי גם לעודד את הוצאתם לאור של עוד עיתונים ואתרים אלקטרוניים מתחרים שייאבקו בגלוי נגד הכיבוש ונגד ההסתה כלפי השמאל. אסור לזלזל בתופעות של הסתה, וגם לא בתגובות המתעוררים בציבור לא קטן, מוּסת ואף מפחיד, שמתעצם והולך בשנים האחרונות.

מאת אריאן אופיר
הגיע הזמן שנפסיק לקבל את העזרה שהורינו נותנים לנו כמובן מאליו. הם אלו שראויים להיות במוקד הדיון הציבורי, כי נחשו מה, גם הם כורעים תחת הנטל ועתידם הכלכלי אינו יותר יציב מעתידנו שלנו. גם הם צריכים רשת ביטחון, ומי שיכולה להעניק לנו אותה היא לא אחרת מאשר המדינה.

מאת חיים ברעם
בשבוע שעבר מתחתי כאן ביקורת קשה גם על החרדים וגם על שונאי החרדים ובינתיים נחת שר האוצר יאיר לפיד על דוכן הנואמים לכנסת (הוא כבר הספיק לאמץ יחס של בוז למוסד הנבחר הזה, שאמור לייצג את כולנו), ונהם כלפי הח"כים מהסיעות החרדיות בסגנון מחפיר שאין לו כפרה.

מאת אפרים דוידי
ב-1 במאי זה יש להניף את הגדל של החלוקה הצודקת של עוגת ההכנסות הלאומית ושל חופש השביתה. האפשרות לחלק את פירות העבודה אחרת, תלויה לא במעט באפשרות לשבות.

מאת שלומית ליר
אנו החתומות והחתומים מטה, בני ובנות דור ראשון, שני ושלישי ליוצאי ארצות האסלאם ותפוצות נוספות, מבקשים לשנות את נורמות השיח התקשורתי בחברה בישראל – מתוך מודעות לכוחה של השפה ליצור, להגדיר ולהשפיע על המציאות, ועל תפיסת העולם של דובריה.

מאת גדעון ספירו
שורות אלו נכתבות בעיצומו של שבוע המתים. זה עתה סיימנו את טקסי יום הזיכרון לשואה ובעוד ימים ספורים יתקיים יום הזיכרון לחיילים שנהרגו. יום הזיכרון לשואה מרגש אותי ומרגיז אותי. מרגיזים אותי נאומי ראש הממשלה ונשיא המדינה שמגייסים את האירוע למטרותיהם הפוליטיות הנלוזות.

מאת חיים ברעם
במהלך החודש הזה איבד הרחוב שלנו, המלך ג'ורג', שתי דמויות גדולות מהחיים שליוו אותנו מאז ילדותנו. הקצב הישיש משה קרנצדורף מהבית מספר 32, דקה הליכה מחנותו המיתולוגית ברחוב בארי שנסגרה כבר מזמן; העיתונאי והסופר אמנון דנקנר, שגדל בבית מר-חיים, מעל קפה "טעמון".

מאת גדעון עשת
הניסוי נמשך 9 חודשים והממצאים שעליהם מדווח הפרסום די מדהימים. התפוקה של העובדים מהבית היתה גדולה ב – 13% מאשר התפוקה של העובדים מהמשרד. שני שלישים מהגידול בתפוקה נבעו מהשקעת זמן גדולה יותר. השליש הנותר מגידול התפוקה נבע מגידול ב"פריון" – יותר תפוקה לכל דקת שיחה.