מאת מערכת "הגדה השמאלית"
"הקפיטליזם האמריקאי שבור בגלל המזימות והאטימות. זהו קפיטליזם בו יד רוצחת יד". כך אומר חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2001, ג’וסף סטייגליץ, בראיון שהעניק לשבועון הצרפתי "נובל אובסרבטר" (18 עד 24 ביולי 2002). סטייגליץ כיהן ככלכלן ראשי של הבנק העולמי, ממנו פרש ברעש גדול לפני שנתיים. להלן חלקים מהראיון.
ש. לאחרונה התפוצצו מספר פרשיות הקשורות בפירמות ענק אמריקאיות כגון "אנרון", "וולרדקום", "אנדרסן"… נוצר הרושם שהקפיטליזם האמריקאי נקלע למבוי סתום?
ת. "הקפיטליזם האמריקאי ניצב על פרשת דרכים, הוא שבור בגלל המזימות, האטימות והעובדה שיד רוחצת יד. הוא הפך ל’קפיטליזם של החבר’ה’, בו בעלי עניין יודעים איך להסתדר ואיך לסדר את העניינים. קנאיי הליברליזם מאמינים ב’יד הנעלמה’, שעל פיה פועלים השווקים. אך, בעקבות הפרשיות האחרונות, אנו רואים שזו לא יותר מאגדה. עולם הכלכלה הפך למאוד לא שקוף, למאוד מורכב. על מנת שהקפיטליזם יהיה יעיל ונקי כפיים, יש הכרח במדינה שתקבע כללי משחק נוקשים ושיהיה לה את הכוח לאכוף אותם".
ש. האם הנך סבור שהמשבר הפיננסי של השבועות האחרונים יכול לערער את יסודות הקפיטליזם?
ת. "אינני סבור כך. יסודות כלכלת השוק עדיין איתנים. אנו זקוקים למסגרת חוקית מתאימה יותר".
ש. ובאופן כללי, האם הנך סבור שהתאגידים הגדולים פוגעים באזרחים?
ת. "אכן זה כך כאשר התאגידים מתערבים בהלכים הפוליטיים. והתערבות כזו קיימת במדינות רבות, כולל בארצות הברית, בה הודות למימון מערכת הבחירות, תאגידים מסוימים רכשו השפעה ללא תקדים בקרב מקבלי ההחלטות בוושינגטון. כמו כן, קיימת סכנה נוספת והיא השתלטות על אמצעי תקשורת, כגון רשתות טלוויזיה, על ידי קומץ אנשי עסקים החפצים בשליטה פוליטית. זהו המקרה של רוסיה, בה כמה אנשי האוליגרכיה בעלי תחנות טלוויזיה הצליחו לגרום לבחירתו מחדש של ילצין ב-1996. במספר מדינות קומוניסטיות לשעבר, הפרטות נעשו ללא כל פיקוח, ניכרת מגמה זו של ריכוז התקשורת בידי קומץ בעלי הון. זו אחת הבעיות הקשות עמן צריכות להתמודד הדמוקרטיות החדשות. קרן המטבע הבינלאומית אחראית במידה מסוימת למצב שערורייתי זה. היא הגורם שהשליט על המדינות מזרח אירופה את ה’טיפול בהלם’; שתוצאותיו הם התעשרותם המדהימה של קומץ בעלי הון והתרוששות הרוב הגדול של האוכלוסיה".
ש. מה חושבים הפוליטיקאים האירופאים מהביקורת שאתה מותח על הקרן המטבע?
ת. "כאשר אנו משוחחים בחדרי חדרים – רבים מסכימים איתי ואף מביעים התלהבות, בעיקר אנשי הסוציאל-דמוקרטיה. הם מעודדים אותי ואומרים שאני צודק ושיש לשנות מן היסוד את כללי המשחק. אבל כאשר אותם אישים מופיעים בפורומים בינלאומיים הסיפור הוא אחר לחלוטין. שם, הם לא מוכנים למתוח ביקורת על קרן המטבע".
ש. איך אתה מסביר את הדו-פרצופיות הזו?
ת. "להתנגד לקרן המטבע, פירוש הדבר: להתנגד למשרד האוצר האמריקאי, שנהנה מזכות וטו במוסדות קרן המטבע. האם אתה מכיר מנהיג אירופאי אחד המוכן להתעמת עם האוצר האמריקאי?"
ש. איש גם לא מוכן לדרוש את הסרת זכות הווטו השמורה אך ורק לארה"ב במסגרת קרן המטבע…
ת. "… יש החולמים על כך… אבל לא מביעים עמדה זו בפומבי. כי להציע זאת בפומבי, מהווה פתיחת מערכה דיפלומטית גדולה נגד ארה"ב. ואף אחד לא מוכן להתעמת עם ארה"ב".