כתבות בעיתונים שונים, אשר סקרו את תוצאותיה העסקיות של מערכת הבנקאות בשנת 2001, ציינו בהבלטה את הירידה ברווחיות הבנקים. האמנם הרוויחו הבנקים פחות? הסקירה השנתית על מערכת הבנקאות, שפרסם לאחרונה המפקח על הבנקים, מלמדת, כי בארבע השנים האחרונות, הקף הרווח (לפני מס) של הבנקים מפעולות רגילות לא ירד, אלא עלה: מ-7 מיליארד שקל בקירוב בשנת 1998 ל-9 מיליארד שקל בקירוב בשנת 2001. אולם מתוך רווח זה נאלצו הבנקים, בין היתר בשל הוראות המפקח, להפריש סכום גדול יותר לכיסוי "חובות מסופקים", כלומר חובות שכנראה לא ייפרעו. ההפרשה לחובות מסופקים, כפי שניתן ללמוד מהלוח להלן, כמעט הכפילה את עצמה: מ-2.3 מיליארד שקל ב-1998 ל-4.4 מיליארד שקל ב-2001.
הנתונים שמביא המפקח על הבנקים הם מאלפים. מסתבר, כי גם בשנות משבר כלכלי, כאשר עסקים נסגרים והאבטלה מתרחבת – הבנקים לא רק שומרים על הרווחיות שלהם, אלא הם אפילו מגדילים את רווחיהם. בין השנים 1998 ו-2001, רווחי הבנקים (במחירים קבועים) גדלו ב-28%. ומדוע הם הפרישו סכומים גבוהים יותר לחובות מסופקים? משום שהבנקים, בלהיטותם להרוויח ולשרת את התאגידים הגדולים, העניקו להם אשראי נדיב ללא ביטחונות מספיקים. וכאשר בעלי התאגידים, שהם בעלי הון גדולים, או כאלה המנסים להיות גדולים, מתקשים לפרוע את חובותיהם, מחוייבים הבנקים להפריש סכומים גדלים עבור "חובות מסופקים".
אחד מאותם בעלי תאגידים, אשר התקשה לפרוע את ההלוואות שנטל בסכום כולל של מיליארד שקל (!) הוא גד זאבי, אשר לווה כסף, כדי לרכוש כרבע ממניות חברת "בזק". כאשר הבנקים ניסו לממש את הערבויות שגד זאבי נתן להלוואות, הסתבר, כי ערכן רחוק מלכסות את חובו. דוגמא טריה אחרת היא קבוצת רפי פלד (לשעבר מפכ"ל המשטרה), המכונה קבוצת פלד-גבעוני-הבי, ואשר ידועה גם בקשריה עם פוליטיקאים. קבוצה זו נטלה הלוואות גדולות מהבנקים, כדי לממן את ההשתלטויות שלה על חברות שונות, וביניהן – חברת פויכטוונגר. קבוצת פלד-גבעוני-הבי נחקרת כעת על-ידי הרשות לניירות ערך, בשל החשד לאי-סדרים כספיים, ובמקביל התברר, כי אינה עומדת בפרעון ההלוואות שנטלה, כדי להשתלט על חברות שונות. לגבי בנק אחד כבר התפרסם, כי חובות קבוצת פלד לבנק קונטיננטל מסתכמים ב-190 מיליון שקל, וכי הבנק מתכוון למחוק כ-100 מיליון שקל מחובות אלה, שהוכרזו חובות אבודים.
נשאלת השאלה, אם הבנקים היו כה נדיבים ביחסם לבעלי ההון, להם הילוו מיליארדי שקלים כדי לבצע השתלטויות, רכישות וכן הלאה, וכה חסרי אחריות, שנתנו את האשראי בלי לדאוג לביטחונות מתאימים, כיצד בכל זאת הם הגדילו את הרווח שלהם לפני מס?
דו"ח המפקח על הבנקים נותן תשובה גם לשאלה זו. הדו"ח מגלה, כי העז החולבת, שהודות לה מכסים הבנקים את החובות האבודים של בעלי התאגידים, היא – ציבור האזרחים, או מה שמכונה בדו"ח – "משקי הבית". בעלי התאגידים, המכונים "לקוחות עסקיים", תופסים 63% מפעילות הבנקים, ואילו משקי הבית – רק 37%, אך כאשר בודקים את חלקם של בעלי ההון ומשקי הבית בהכנסות של הבנקים מריבית – התמונה מתהפכת. וכך כותב המפקח על הבנקים: "משקלו של מגזר משקי הבית ברווחיות הקבוצות הבנקאיות גדול בהרבה ממשקל המגזר העסקי. כך תורם מגזר משקי הבית כ-66% מההכנסות הממוניות והתפעוליות של הבנקים, ואילו המגזר העסקי תורם את ה-34% הנותרים" (עמ’ 83).
וכיצד מצליחים משקי הבית "לתרום" שני-שלישים מההכנסות של הבנקים? גם לכך יש למפקח תשובה ברורה: הריבית הגבוהה יותר שגובים הבנקים ממשקי הבית. כך, למשל בראשית 2000, כאשר לקוחות עסקיים בבנקים הגדולים שילמו ריבית אפקטיבית של 10%, משקי הבית שילמו ריבית של 13%, ואילו בסוף 2001, כאשר הלקוחות העסקיים שילמו ריבית של 8%, משקי הבית שילמו ריבית של 11%.
וכך נסגר המעגל: משקי הבית, כלומר ציבור העובדים והפנסיונרים, הם מקור הרווח העיקרי של הבנקים. ומאחר שדווקא בתקופות של משבר כלכלי, שוקעים יותר ויותר משקי בית בחובות (גדלות משיכות היתר), הם גם משלמים יותר ריבית. ואילו התאגידים, כלומר, בעלי ההון, הם אלה המקבלים אשראי בריבית נמוכה יותר וללא ערבויות מתאימות; והם אלה הגורמים לבנקים הפסדים. אך בחשבון כולל, הבנקים מרוויחים ממשקי הבית כל-כך הרבה, שהם מצליחים לשמור על רווחים גבוהים, גם כאשר הם נאלצים להכפיל את הפרשתם לחובות מסופקים.
הלאה כיבושי ההון.
די לבנק הפועלים המנוצלים.
חלוקה צודקת של המשאבים.
יופי של מאמר,
אבל,
תתעדכנו : גוז’נסקי כבר לא חברת כנסת
(לצערי הרב יש לציין)
בעת פרסום המאמר גוז’נסקי הייתה חברת כנסת, תסתכל על התאריך.
על כך שתמר גוז’נסקי אינה חברת כנסת. אני יודעת שהיא היתה מקובלת מאד על חברי כנסת מכל הסיעות. מי שעקב אחרי עבודתה בכנסת לאורך שנים טוען שהיא היתה הפרלמנטרית ב-ה’ הידיעה! גם נאמנה לתפקידה, גם לציבור שתמך בה וגם לכל מי שהיה זקוק לעזרתה. אני מאד מקווה שהיא תחזור להיות חברת כנסת.
אלו שאישרו את האשראי האדיר לקבוצת פלד -גבעוני כנראה ללא בטוחות ,ללא יכולת החזר וללא בדיקה עיסקית לא יוכלו לצאת נקיים מהמחדל. אולם כנראה שבמדינה בה השחיתות אינה מעשה פלילי,אינה מחדל מוסרי ואינה מבישת את עושיה -לא יעשו לנ"ל כלום.