הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-2 בספטמבר, 2002 אין תגובות

פסגת כדור הארץ, הנערכת בימים אלה ביוהנסבורג, התריעה מפני הנזקים החמורים לסביבה ולאדם, הנגרמים עקב הסתערות התאגידים באמצעות כלכלת השוק הגלובלית, ואי-ביצוע החלטות הפסגה הקודמת. זאת, חרף העובדה שלפני עשור נערכה בריו דה-ז’ניירו פסגת כדור הארץ ראשונה שגיבשה תוכנית להגנת כדור הארץ ולפיתוח כלכלי של עמי העולם, ובעיקר עמי העולם השלישי. אולם כחלוף עשור התברר, כי רוב סעיפי התוכנית לא בוצעו, ולכן מצב הסביבה הורע והעניים בעמי העולם נעשו עניים עוד יותר.

במהלך העשור האחרון ניצלו התאגידים הגדולים, ובעיקר החברות הרב-לאומיות, את כוחם, כדי להביא לגידול רווחיהם מניצול עמי העולם ולהקטנתו במקביל של הסיוע הכלכלי למדינות העניות. בשל התנגדות התאגידים, שממשל בוש הוא מבטאם הנאמן, לא ננקטו צעדים שהיו אמורים למנוע מדבור של קרקע חקלאית, לבלום את התחממות כדור הארץ, לספק מים נקיים למאות מיליוני אנשים, להקטין את "אפקט החממה", ולגבש דרכים מעשיות לפיתוח בר-קיימא, אשר שומר על הסביבה.


המדיניות הניאו-ליברלית, שקרן המטבע הבינלאומית כפתה על מדינות רבות בעולם, גרמה להקטנת התקציבים לשירותים החברתיים, העמיקה את הפערים החברתיים בין עשירים לעניים, וגם הסבה נזקים חמורים לסביבה. סלילת כביש חוצה ישראל, אשר ממומנת על-ידי תאגיד בינלאומי ועל-ידי בנק הפועלים, היא דוגמא ל"פיתוח", אשר מנוגד לצרכים האמיתיים של התושבים בהיותו כרוך בהפקעת קרקע חקלאית, בנזקים חמורים לנוף, ביצירת דרבון נוסף לגידול במספר כלי הרכב, ובהנהגת אגרה עבור הנסיעה בו.


כחלוף עשר שנים מאז פסגת ריו, פרסם האו"ם נתונים חמורים, לפיהם המדינות העשירות, שבהן חיים רק 20% מתושבי כדור הארץ, מייצרות וצורכות 85% מהמוצרים הכימיים הסינטתיים, 80% מהאנרגיה שאינה מתחדשת ו-40% ממי השתייה, ואילו פליטת גזי החממה לאדם גבוהה בהן פי 10 מאשר בארצות העניות. אך ניסיונות לשנות מציאות זו נבלמו בידי התאגידים הגדולים והממשלות המייצגות אותם.


הדיבורים על פיתוח כלכלי בארצות העניות הולידו "אזורי סחר חופשי לייצור", שהפכו למעשה מכלאות עבודה עבור עשרות מיליוני אנשים, רבים מהם – נשים. באלף מכלאות עבודה כאלה, הקיימות בשבעים מדינות, אין מכבדים זכויות עובדים וזכויות אזרח, יום העבודה נמשך בין 10 ל-16 שעות, ומנהלי העבודה מתעללים לעיתים קרובות בעובדים. במפעלים מיוצרים מוצרים עבור חברות רב-לאומיות, רובן אמריקאיות, אשר נמכרים בחנויות של הערים במערב ומביאים לתאגידים רווחים גבוהים במיוחד על חשבון שכרם הנמוך במיוחד של העובדים באותם אזורים.


מול המדיניות ההרסנית לאדם, לחברה ולסביבה, קמות ברחבי העולם תנועות סביבתיות וחברתיות. תנועות אלה, יחד עם איגודים מקצועיים, מפלגות קומוניסטיות ושמאליות אחרות, פועלים לגיוס התנגדות ציבורית למדיניות התאגידים ולמען חברה אזרחית, הדוחה את המיליטריזציה של הפוליטיקה והחברה. התנועה הסביבתית-חברתית השתתפה בפורום החברתי העולמי, המתכנס מדי שנה בפורטו אלגרו בברזיל, במקביל לכנס ראשי התאגידים ונציגי הממשלות שנערכים בדאבוס.

בעקבות כנס פורטו אלגרו, מתארגנות במדינות ובאזורים שונים מסגרות מאבק תחת הכותרת "הפורום החברתי". בנובמבר הקרוב יתכנס באיטליה הפורום החברתי האירופי, ואילו בינואר 2003 יתכנס בהודו הפורום החברתי של אסיה. הפורום החברתי העולמי יקיים את הכינוס הקרוב שלו בפירנצה, מייד לאחר הכנס של הפורום האירופי. מושב המועצה הבינלאומית של הפורום החברתי העולמי, שנערך ב-15 באוגוסט השנה בבנגקוק, הוקדש לנושא המיליטריזם והמלחמה. המועצה הבינלאומית גינתה את הניסיון של ממשל בוש לנצל את ההתמודדות עם הטרור למטרות של פעילות לצורך התפשטות כלכלית. מדיניות זו נועדה ל"ייצא" את תוצאות המשבר הכלכלי ולהגדיל את הרווחים מניצול אוצרות הטבע וכוח העבודה של המדינות העניות. לשם כך מנצל הקפיטליזם בן-זמננו סכסוכים מקומיים וגם בעיות אמיתיות כמו טרור וסחר בסמים. בהקשר זה מצביעה מועצת הפורום החברתי על המחיר הכבד של מיליוני הקורבנות, רובם – נשים, של "הסכסוכים בעצימות נמוכה", ועל המחיר הכלכלי-חברתי הכבד של מרוץ החימוש, המסכן את עצם קיומה של האנושות.


מלחמות, קובעת מועצת הפורום החברתי, מנוצלות כדי לבסס את המבנה הניאו-ליברלי ולחזק את התשלובת התעשייתית-צבאית.


מועצת הפורום החברתי מגלה דאגה רבה נוכח העדר התמיכה במטרות מאבקו של העם הפלסטיני והעדר גינוי יעיל של הכיבוש ושל שיתוף הפעולה הכלכלי והצבאי מצד ממשל בוש וממשלות אירופיות מסויימות עם ממשלת ישראל. גם ההכנות למלחמה נגד עיראק והחרפת העימות בין הודו לפקיסטן מנוצלות להגברת המעורבות של ארה"ב באזור.


המסקנה של מועצת הפורום החברתי היא, שקיים צורך חיוני להגברת שיתוף הפעולה בין תנועות השלום ולבין כלל התנועות החברתיות והסביבתיות במישור הבינלאומי, האזורי והמקומי. החיפוש אחר פתרונות מדיניים וקידום התנועות נגד המלחמה ולמען השלום, בניית תרבות של שלום ושל שילוב חברתי הם מרכיבים ביישומו של החזון, אשר גורס: "עולם אחר הוא אכן אפשרי".

תגובות
נושאים: מאמרים

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים