מאת כתב "הגדה השמאלית"
שלטונות אוניברסיטת חיפה החליטו באחרונה להשעות שני סטודנטים – עלא חליילה ורג’א זעאטרה, יו"ר ועד הסטודנטים הערבים – מלימודיהם למשך סימסטר, ולהטיל על שלושה סטודנטים נוספים – פאדי אבו-יונס, סאמר סוויד וסמי זועבי – עונשים על-תנאי של השעיה למשך סימסטר. החלטות אלו מהוות את שיאה של שנת לימודים שבה נשלל באופן עקבי חופש הביטוי של הסטודנטים הערבים בקמפוס החיפאי.
הכל החל בהפגנה שנערכה בתחילת שנת הלימודים בנוגע לאפליית הסטודנטים הערבים בקבלה למעונות הסטודנטים, על ידי השימוש בקריטריון "שירות צבאי". בעקבות מחאה זו, הושעו חמישה סטודנטים מלימודיהם למשך שלושה שבועות ללא כל הליך. בנוסף, הם זומנו לוועדת-משמעת שבה הואשמו בהפרת איסור של האוניברסיטה על הפגנות בעשרת הימים הראשונים של שנת-הלימודים. כמו כן, ארבעה סטודנטים שהשתתפו במשמרת, ואשר לא שילמו את שכר הלימוד בזמן, קיבלו לידיהם מכתבים המבשרים ש"חל עליהם איסור כניסה לאוניברסיטה". שימוע שבו ערערו הסטודנטים המושעים על החלטת האוניברסיטה (ללא הצלחה) נערך בדלתיים סגורות, למרות בקשתם המפורשת לדיון פתוח. בניין גדול (הבניין הרב-תכליתי), שבאחד מחדריו נערך השימוע, נסגר בידי אנשי-ביטחון ושוטרים.
יצויין שתומכת יהודיה של הסטודנטים, אשר היתה בין המעטים אשר הורשו להיכנס לבניין, הותקפה באלימות בידי אנשי-ביטחון בשעה שחיכתה לסיום השימוע. בשימוע זה, כמו במקרים האחרים שבהם נשללו הזכויות הדמוקרטיות של הסטודנטים הערבים, יוצגו הסטודנטים על-ידי "עדאלה” – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, באמצעות עו"ד אורנה כהן.
כמו כן, מתחילת הסימסטר השני, מנעה האוניברסיטה בשיטתיות מהסטודנטים הערבים מלהביע את מחאתם כנגד הפלישה הישראלית לערים ולמחנות-הפליטים הפלסטיניים בגדה המערבית. תוקפה של ה"תקנה הזמנית" אשר אסרה על הפגנות בקמפוס במשך עשרת הימים הראשונים של הסמסטר, הוארך מדי מספר שבועות, וכך הפך לאיסור קבוע. בתגובה להודעת הסטודנטים הערבים על כוונתם לערוך משמרת מחאה ב-12 במארס 2002, הטילה האוניברסיטה איסור על הפגנות למשך 10 ימים נוספים. במקרה זה, מאחר ונמנע מהם לערוך משמרת במקום המיועד לכך בקמפוס, ארגנו הסטודנטים מחאה שבה ישבו המשתתפים על דשא בקמפוס, כאשר פיותיהם חסומים בסרט הדבקה. אירוע זה הוגדר כ"הפגנה" על ידי האוניברסיטה, אשר הגישה תביעה כנגד שבעה סטודנטים לבית-דין משמעתי. הסטודנטים זוכו מאשמה זו, אך האוניברסיטה ניצלה את האירוע כדי לערוך מסע כנגד הסטודנטים הערבים ה"מסוכנים" בעיתונות המקומית. האוניברסיטה גם מסרה לעיתונות שתשעה אנשי סגל של האוניברסיטה אשר נכחו באירוע יועמדו לדין משמעתי, וכמה מהם הוזמנו לשיחה עם הדיקן שלהם. חולוד בדאווי, יו"ר ועד הסטודנטים הערבים הארצית וסטודנטית לשעבר באוניברסיטת חיפה, אשר נכחה באירוע, קיבלה מכתב מהאוניברסיטה המודיע לה שחל עליה "איסור להיכנס לתחומי האוניברסיטה".
כעבור מספר שבועות, ב-8 באפריל, לאחר שהודעת ועד הסטודנטים הערבים על הכוונה לערוך הפגנה נענתה באיסור נוסף על הפגנות בקמפוס, הסכים הוועד ולאחר משא ומתן עם שלטונות האוניברסיטה, לערוך את ההפגנה מחוץ לקמפוס. כפי שהוסכם עם שלטונות האוניברסיטה, הסטודנטים נפגשו בנקודה בקמפוס וצעדו לעבר שעריה. אחריהם צעדה קבוצה של סטודנטים יהודים (ביניהם ראש אגודת הסטודנטים), אשר ארגנה פרובוקציה על-ידי שריקה במשרוקיות והטחת נאצות גזעניות (כולל "לכו לביר-זית" ו"מוות לערבים"). בתגובה, הרימו כמה מהסטודנטים הערבים את השלטים שהכינו להפגנה לפני שהגיעו לשערי הקמפוס. הרמת השלטים בתחום הקמפוס נחשבה לפשע חמור מספיק כדי להצדיק תביעה משמעתית נוספת. הפעם, הושעו שני פעילים סטודנטיאליים למשך סימסטר, ועל שלושה נוספים נגזר עונש דומה על-תנאי. שתי סטודנטיות יהודיות אשר השתתפו בהפגנת הסטודנטים הערבים זומנו לשיחות מאיימות אצל ראש מחלקת הביטחון של האוניברסיטה. לא ננקטו כל צעדים משמעתיים נגד הסטודנטים הימנים שערכו הפגנת-נגד גזענית.
דובר ועד הסטודנטים מסר ש"אף לא אחת מהאוניברסיטאות מכירה בלגיטימיות של ועדי הסטודנטים הערבים, אשר שיחקו תפקיד חשוב במאבק למען קיום המיעוט לאומי הפלסטיני בישראל. האווירה הנוכחית של הפחדה והסתה כנגד הפלסטינים אזרחי ישראל סיפקה לאוניברסיטת חיפה הזדמנות לערוך מתקפה כנגד הפעילות הפוליטית של תלמידיה הערבים. האוניברסיטה, אשר יותר מכל מוסד אחר, אמורה לייצג את חופש הביטוי ודיון פתוח, הפכה במקום זאת למקום של השתקה, הפחדה ודה-לגיטימציה עבור תלמידיה הערבים". עוד הוא הדגיש כי "מדיניותה של אוניברסיטת חיפה מבקשת לשים קץ לפעילות פוליטית של סטודנטים פלסטינים בקמפוס. אם לא תקום מחאה נרחבת שתבהיר לאוניברסיטה שמדיניות זו היא בלתי-נסבלת במוסד להשכלה גבוהה, היא תימשך. לכן אנו קוראים לחברי הקהילה האקדמית – סטודנטים ומרצים, ואזרחים אחרים, למחות על דיכוי הפעילות הפוליטית של סטודנטים ערבים ולדרוש שהאוניברסיטה תבטל את עונשי ההשעיה שהוטלו על הסטודנטים ותכבד את הזכות הדמוקרטית היסודית של הסטודנטים להביע את עמדותיהם הפוליטיות".
פשוט בושה.
בקרוב יתחילו לפנות ערבים מקבריהם.
במזרח התיכון לא מניחים לאף אחד – גם לאחר מותו.
היכונו היכונו.
הסטודנטים הערבים משתפים פעולה עם מחבלים לכן האוניברסיטה זכאית לגרשם.
המצריים היו יורים בו וגמרנו
ומדוע לא נהגה כך ביהודים? האם אין פה גזענות?
ותשובתך תהיה – צריך לנהוג כך גם ביהודים ?
ומדוע מוסד אקדמי אינו מאפשר דיון פתוח ופלורליסטי – כיאה לאקדמיה?
לא ראיתי הפגנות כנגד שיטת המתאבדים .
הסטודנטים הערביים יודעים טוב כי באם יעשו זאת , זה סופם.
רק בחברה היהודית סובלים התגרות תוך כדי מלחמה . עצתי לסטודנטים הערביים , לימדו והפסיקו להתעסק בפוליטיקה . כמה נקבות אתם צריכים לחטוף כדי להבין כי את היהודים לא ניתן להזיז בכח .רק כאשר תפנימו זאת יהיה שלום .
לא הבינו זאת במלחמת העצמאות במלחמת ששת הימים באינטיפדות השונות .
אתם מפרשים דמוקרטיה כחולשה , אולם העם הזה חזק ובאם הערבים הישראלים ימתחו את החבל יותר מדי , מזומנת להם נקבה גדולה מכל הקודמות . הציבור היהודי לא יסבול מקרים נוספים כמו משפחת בכרי ודומיה.
חבל , ניתן לחיות בשלום במדינת היהודים . היהודים טובים לערביי ישראל יותר מכל " אחיהם" הערביים . הסטודנטים הערביים – במקום להוביל תהליך השלמה מבילים תהליך של תמיכה במתאבדים או לפחות "הבנה" וחבל!
ונראה די ברור למה רוצה אדם להתאבד כשאין לו מה להפסיד ומבטיחים לו עולם ומלואו טובו יותר ממה שאין לו.
הסטודנטים הערבים ברובם היו רוצים להיות חלק מהמדינה הזו, אולם המדינה הזו רוצה שהם יהיו חלק מהמתאבדים של הקנטונים השכנים – ולשם היא דוחפת אותם לאט ובביטחון.
אשרי המאמין כי כל הערבים והסטודנטים הערבים הם סייענים. אני לא מאמין. אך אני מאמין שלמקם אותם שם רק יביא אותם להיות מה שהם לא רצו וקיוו.
ואגב אחיהם הערבים, אחינו האירופים לא נוהגים באזרחים הערבים כמו שהיית רוצה. ואני רוצה תרבות דמוקרטית כזו. להשוות אותנו לסוריה זה לא יאה וראוי.
למי שיודע או לא , באוניברסיטת חיפה אומנם יש עדיפות בקבלה למעונות על סמך קריטריון של שירות צבאי, אך קריטריון זה בא לידי ביטוי רק כאשר ישנם 2 סטודנטים בעלי אותם נתונים ובמצב זה נעשה שימוש מידתי בשאלת השירות הצבאי, מה שכניראה נשכח ולא צוין (אם מבחירה ואם מתום לב) הוא שבמעונות כמו גם בקבלה ללימודים אקדמאיים יש שריון של מספר לא מבוטל לסטודנטים ערבים , למעשה קרוב לשלושים אחוז מדיירי המעונות הם ערבים בנוסף לכך אוניברסיטת חיפה היא האוניברסיטה שזוכה ללא ספק לתואר האוניברסיטה הפלורליסטית ביותר בארץ , אין שום מוסד אקדמאי בארץ שמכיל כל כך הרבה סטודנטים ערבים , אני אישית בתור אדם שמגדיר את עצמו כפתוח ומוכן לקבל את השונה חושב שהתגובות באתר המסויים הזה הם צדקניות ועיוורות למציאות , אני חלילה לא אומר שהכל אצלנו ורוד ושאין הפליה וגזענות אבל בעניי גם ביקורת צריכה להיות מידתית , בעניי האתר הזה מייצג דעה בארץ שלצערי מעבירה בי חלחלה, מעין צדקנות שכזו שנוטה לגרום לאנשים לחשוב באותה האופן בכל רעיון או עקרון שאותו הם מבקרים . אולי תנסו לבקר את האירוע האחרון והטרי באוניברסיטת חיפה , שבו סטודנטים ערבים חילקו ממתקים ביום שהחזירו את גופות החיילים החטופים הבייתה , יש כאלו שטענו שבסופו של עניין זה היה עניין נקודתי, אני שהייתי נוכח במהלך היום כולו ראיתי דברים אחרת
אחד שעומד מצידו השני של המתרס
שימשתי כיו"ר האגודה 3 שנים באמצע שנות השמונים , כבר אז הברבריות של הסודנטים הערבים הייתה בשיאה ( אירגון ריקודים בערב יום השואה ליד המעונות , יריקה על הטלוזיה באמצע הקראת שמות חללי צה"ל במועדון המעונות ועוד … ) הודענו אז להנהלת האונברסיטה שאם תאסר כניסת המשטרה כדי לאכוף החוק הרי שאנו נאלץ לטפל במפירי החוק ואכן המשטרה נכנסה לקמפוס ושברה להם את העצמות כפי שאכן הגיע להם , אני קורא לסטודנטים הציוניים לנהוג כיהודים גאים ולא לנטוש את ביר זית של הצפון
אני בוש בהנהלת האונברסיטה על תגובתה האנמית , המעטה והמאוחרת .