מאת כתב "הגדה השמאלית"
האיגודים המקצועיים הלבנונים החליטו לפתוח במערכה כוללת נגד הצעת התקציב של הממשלה – ועד לשביתה כללית. כך הוחלט בתום התכנסות בת שישה ימים של ראשי הפדרציה הכללית של העובדים בלבנון (CGTL) שנערכה על מנת לדון על המדיניות הכלכלית והחברתית של ממשלת ביירות. בתום ההתכנסות הוחלט לנקוט בשורה של צעדים. הפגנה מול הפרלמנט בעת דיון הצעת התקציב בוועדת הכלכלה יהיה הצעד הראשון. ב-24 בספטמבר יתקיים מצעד ממרכז העיר אל קמפוס האוניברסיטה האמריקאית (בה העובדים הכריזו על סכסוך עבודה עקב פיטורי חברי ועד העובדים). אם ההפגנה והמצעד לא ישיגו את התוצאות הצפויות, האיגודים מתכוונים להכריז על שביתה כללית.
אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בין הממשלה לבין האיגודים היא סוגיית ההפרטות. האיגודים מתנגדים להפרטות כי "הן גורמות לעליית מחירי השירותים הציבוריים, גורמות לפיטורי עובדים ולפגיעה בזכויותיהם של העובדים הנותרים". עוד האיגודים מתנגדים לכל קיצוץ בתקציב המדינה, בניגוד להחלטות הממשלה. יתר על כן, האיגודים דורשים תוספות משמעותיות בתקציבי הרווחה, העבודה, הבריאות, החינוך, החקלאות, הסביבה ולשיקום אזור הדרום שהיה תחת כיבוש ישראלי במשך שנים רבות.
עוד פרסמו האיגודים הלבנוניים "תוכנית אסטרטגית" הכוללת צעדים להגנה על החופש ההתארגנות והפעילות האיגוד-מקצועיות, הכבדת המסים על המעסיקים, תוספת של 50 אחוז לשכר המינימום, תכנון מערכת תחבורה ארצית המבוססת על רכבות, סבסוד היצרנים הקטנים והבינוניים, סבסוד החקלאים והזכות לדיור הוגן.
מכתב של קומוניסט לבנוני העצור בישראל
ביום פרסום "תוכנית המאבק" של האיגודים הלבנוניים, נערכה בביירות עצרת לציון 20 שנה לתחילת המערכה המזוינת נגד הכיבוש הישראלי בדרום. אלפים השתתפו לעצרת שנערכה באולם במרכז ביירות על פי קריאת הנהגת המפלגה הקומוניסטית. סעדאללה מזרעני, סגן מזכ"ל המפלגה, היה ראשון הנואמים ומסר כי מפלגתו עומדת לקיים את ועידתה התשיעית בחודשים הקרובים. "מטרת הוועידה היא לחדש את מפלגתנו הפטריוטית, הדמוקרטית והמהפכנית, מפלגה הדוגלת בסוציאליזם. אנו מכירים בטעויות שנעשו. אבל אנו נחושים לתקנן ולהתקדם". מזרעני אף הזכיר שהיו הקומוניסטים אלה שהחלו במאבק המזוין נגד הכיבוש הישראלי "הרבה לפני שחיזבאללה קיבלה את המונופול תוך סיוען של המעצמות האזוריות".
אסירה לשעבר בכלא חיאם, שישראל הקים בדרום לבנון, סוהא בישארה הקריאה בפני המתכנסים את מכתבו של אנוואר יאסין, קומוניסט לבנוני המרצה עונש מאסר של 30 שנה בכלא שאטה, השוכן דרומית לבאר-שבע. יאסין נעצר ב-1987 צפונית לחרמון על ידי חיילי צה"ל. "מכאן אני שולח את ברכתנו אל תושבי מחנה הפליטים הפלסטיני בג’נין. העצורים ליד החרמון, ניהלנו בזמנו מאבק דומה לזה המנהלים הפלסטינים נגד הכיבוש" נאמר באיגרת של יאסין.
אמו של יאסין, נאמה אף היא בעצרת ותקפה את ממשלת לבנון "ששכחה את בנינו בכלא הישראלי. הממשלה לא עושה דבר כדי לשחרר את לוחמים הלבנונים העצורים בישראל ולא דואגת למשפחותיהם ולבנים שלהם – חלקם הגיעו לפת לחם".

האם המפלגה הקומוניסטית הישראלית יודעת על האסיר הקומוניסט הלבנוני? האם היא דואגת לו, מטפלת בו?, מדוע אין קמצוץ של מסע ציבורי לשיחרורו?,
בישראל הרבה אסירים פוליטיים, רובם פלסטינים, וצריך לדרוש את שיחרורם של כולם. אבל, לא מתבקש שהמפלגה הקומוניסטית תחוש אחריות בסיסית כלפי אחיה לתנועה מעבר לגבול?
האם כתב הגדה השמאלית שניסח את הידיעה לא מצא לנכון לבדוק זאת ולהתיחס לכך?
אפשר לדעת על מה הושיבו אותו ל-30 שנה? הרי הוא בוודאי לא נחטף סתם ככה (כמו הלבנונים ששוחררו לפני כמה שנים)- אז לא היו מעמידים אותו לדין…