ברשימתה של תמר גוז’נסקי "פוליטיקה אחרת" (שבועון "זו הדרך", 15 במאי 2002), טוענת גוז’נסקי נגד העובדה שעמותות וארגונים חברתיים פועלים בתחומים חשובים, בנפרד ממפלגות פוליטיות ואינם רואים את התלות ההדדית שבין התחומים השונים בהן פועלות העמותות. בסיום רשימתה קוראת גוז’נסקי לחד"ש לפעול כדי להביא את הפעילים השונים לשורותיה, מבלי שיחדלו בפעילותם החשובה בעמותות בהן הם פועלים.
מניסיוני האישי ברצוני לומר כי כל עוד תמשיך חד"ש לנהוג עם חבריה כפי שנהגה איתי, אין לה סיכוי גדול להביאם לשורותיה, אם כי חלקם יצביע עבורה. לפני קרוב לשנה, משנסגר "זו הדרך" כעיתון שאפשר לנהל בתוכו דיונים משמעותיים בנושאים הנתונים בוויכוח, שלחתי ל"אל-אתיחאד" מאמר בשם "על שתי מדינות ואחת". המאמר לא פורסם. כל פניותיי החוזרות ונשנות לעורך לא זכו להתייחסות כל שהיא. פנייתי למזכ"ל חד"ש והעתק פנייתי נמסר לחברי הלשכה הפוליטית של מק"י, לא זכו להתייחסות אף הם, למרות העובדה שכל אלה קיבלו גם את מאמרי. כאשר הודעתי כי אי פרסום מאמרי יביא להשעיית חברותי בחד"ש, הדבר לא הביא מפנה בהתייחסות אלי. כאשר, לאחר כל אלה, פניתי לוועדת הביקורת המרכזית של חד"ש, לא זכתה גם פנייתי זו להתייחסות. ולבסוף, כאשר פניתי למזכיר סניף ת"א, סניף בו הייתי חבר, בבקשה להיות מוזמן לישיבת הוועד כדי להסביר את פשר השעייתי, לא זכתה גם זו להתממש.
לדעתי, סיפור אישי זה, איננו אישי בלבד כלל ועיקר. זהו ביטוי אחד, ויש גם אחרים, בו נפגעים בתוך מק"י-חד"ש פנימה, עקרונות חיוניים המוצהרים על-ידה, עקרונות הדמוקרטיה ואחוות-העמים היהודית-ערבית. אם חבר בתנועת חד"ש (ובמועצת חד"ש), אינו רשאי להביע את דעתו בעיתונה בשפה הערבית, מה שם יקרא למימוש שני העקרונות האלה בחיי התנועה פנימה?!
למותר לציין כי מאבקי שנכשל היה על הזכות להבעת הדעה ולא עוד. הזכות לאי קבלתה של זו חשובה בעיני לא פחות.
זאת הנאמנות שלך למפלגה ? אם לא מפרסמים מאמר שלך אתה פורש ? אלפי אנשים שולחים מכתבים למערכת ולא נענים .
אולי תקים מפלגה חדשה ? ככל שיהיו הרבה מפלגות שמאל כן ייטב !
ומה זה מעניין? האם זה חדש שמפלגה פועלת כמו מפלגה? מעלימה דעות ומחצינה אחרות? והאם בליכוד זה לא כך? והאם במולדת לא שמענו שגם היה כך? והעבודה לא השתיקה רבות? ומרצ? זוהי פוליטיקה.
ואכן, רוב הפעילים החברתיים היום לא רואים בחד"ש בית. גם לא במרצ. הדעות של חד"ש, מרצ ויוני העבודה שעוד עוסקים בעניין החברתי, מקובלות על לא מעט פעילים, שמחפשים בנרות אלטרנטיבה להצביע עבורה. כי הפנייה החזקה אל עבר הכיבוש הותירה את כולם מאחור.
למותר לציין שההתנהלות הכבדה והבירוקרטית של כל מפלגה, מייצרת מנגנונים שארגונים א-פוליטיים (א-מפלגתיים) יכולים לעקוף.
כולי תקווה שהמנגנונים יתפטרו, וכך בצורה יותר דמוקרטית ואנרכיסטית נגיע אל עבר היעד הנכסף. צדק.
גוז’נסקי – איתך לאן שתלכי.
עד למהפכה – תמיד.
לדעתי סיפור זה היה צריך להיות כהערה למאמר הקודם שלך. לא בשביל זה אני בא לקרוא באתר.