עיתון "הארץ" עשה לו לאחרונה מנהג קבוע: לראיין מנהיגי ימיני מדי שבוע. כך, היה עם מנהיג הימין הקיצוני הצרפתי לה פן ועם מנהיג הימני-קיצוני האיטלקי פיני. בגיליון "הארץ" בסוף השבוע האחרון קיבלנו מנה כפולה: מנהיג מקומי של ימין הקיצוני, ח"כ קליינר ועוד אחד מחו"ל – נשיא ארגנטינה לשעבר קרלוס סאול מנם. לכאורה פירסם "הארץ" ראיון ארוך וממצה על פני עמוד שלם. המראיינת הציגה בפני מנם שורה ארוכה של שאלות אישיות ופוליטיות. ביניהן שאלות הקשורות ישירות בישראל – כגון חלקו בבירור נסיבות הפיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, שגבה קורבנות רבים, ישראלים וארגנטינאים. הפיגוע אירע ב-1992 בעת כהונתו הארוכה של מנם כנשיא. ראוי לציין שטרם נמצאו האחראים לפיגוע זה ולפיגוע נוסף שהתרחש שנתיים לאחר מכן בבניין הקהילה היהודית בבירת ארגנטינה – שגבה מחיר דמים קשה יותר.
כצפוי תשובותיו של מנם חמקניות. מהן לא ניתן להבין את הסיבות לפיגועים ומי עמד מאחוריהם. או כדברי מנם בראיון: "אני מאוכזב משום שאפילו בארגנטינה, שירותי הביטחון הארגנטיניים והמערכת המשפטית לא הצליחו להביא חקירה זו לידי גמר. היא נמשכת, ואני מקווה שנוכל להגיע לאמת". אך, שאלה אחת לא נשאלה. והשאלה קושרת את מנם להזרמת מיליוני דולר לחברות ישראליות שפעלו בארגנטינה. על פי העיתון המקומי "לה נאסיון", הנשיא מנם הזרים לחברות ישראליות מיליוני דולר לאחר שני הפיגועים – זאת בעזרת חברו הטוב שגריר ישראל יצחק אבירן. אבירן כיהן כשגריר ישראל בארגנטינה תקופה ארוכה ומאוד לא מקובלת: שבע שנים, מ-1993 ועד ל-2000. מהתחקיר שכתב דייגו מלמד עבור "לה נאסיון" עולה כי אבירן היה לחבר קרוב של מנם ושל שר הפנים הכל-יכול קרלוס קוראצ’. הקירבה היתרה של שגריר ישראל לנשיא מנם ואל שר הפנים (שאמור היה לקדם את חקירת הפיגוע בשגרירות) גרמה לאי-נוחות רבה בקרב ראשי הקהילה היהודית המקומית.
על פי התחקיר של מלמד, לאחר הפיגועים העביר מנם העביר 17 מיליון דולר לחברות ישראליות – "מפרעות האוצר הלאומי". אף מדינה בעולם לא זכתה להטבה כזו. וחמור מזה, משרד החוץ הישראלי בודק כעת האם שגריר אבירן היה שותף עסקי לאחת החברות שזכתה לחוזה שמן במיוחד לחידוש מערכות אלקטרוניות בשדה התעופה הבינלאומי של באונוס איירס. בסוף אוקטובר האחרון נסעו אחד האחראים על אמריקה הלטינית במשרד החוץ, פנחס אביבי יחד עם החשב משה גור, לארגנטינה כדי ללמוד את פשר העברת הכספים ואת קשריו העסקיים של שגריר ישראל בארגנטינה (שטרם שב לארץ – לאחר שסיים את תפקידו).
גם תוכנית אקטואליה בטלוויזיה במקומית, "פונטודוק", בחנה את טיב העבודות שנמסרו לחברות הישראליות תמורת 17 מיליון דולר ואופן השימוש בכספים הרבים שהן קיבלו בעת כהונתו של מנם. בארץ העש, חברה ישראלית אמורה היתה לבנות חממה בהשקעה של כ-800 אלף דולר. כתבי התוכנית מצאו במקום… אוהל. בקרבת מקום, חברה אחרת אמורה היתה לערוך מסע ניקוי חופים בעלות של … 4 מיליון דולר. פעילים סביבתיים באזור סיפרו לתחקירני הטלוויזיה שהעבודות החלו והופסקו. עוד אמור היה להיבנות כביש תיירותי לחיבור המושבות היהודיות במחוז אנטרה-ריוס. דבר לא נעשה. גם במחוז הצפוני פורמוזה, חברה ישראלית זכתה ל-6 מיליון דולר להקמת חווה חקלאית לדוגמה על שטח של כשני מיליון דונם. בפועל נזרעו רק כמה אלפי דונם. המסקנה של עורכי התוכנית "פונטודוק" היתה חד-משמעית: "כסף תמורת שתיקה" – לאחר הפיגועים. או כפי שכתוב במקורות: "כסף מטהר ממזרים".
