אחד מכל שני ישראלים עוד לא החליט למי הוא יצביע, כל עולה מסקר שנערך על ידי רשת ב’. זאת ידיעה משמחת ביותר. פירושה שעוד לא הכל אבוד. כל אדם שני שאנחנו פוגשים בו ברחוב, בסופר, במספרה, במעלית, השוטרים שנמצאים אתנו בהפגנות, החיילים במחסומים – כל אדם שני מביניהם מבולבל… כלומר, בכוחנו לשנות את תוצאות הבחירות.
האמנו לכל ראשי הממשלות שלנו לדורותיהם שיש להם אופק מדיני, שטובת העם והמדינה לנגד עיניהם ושצדק חברתי הוא נר לרגליהם. אבל בפועל דאגתם הסתכמה בדאגה לכיסא שלהם, ולכוח ולשלטון שבידם. מדוע לחשוב ששרון שונה? שרון פועל בכשרון רב למימוש האינטרס האישי שלו, שהוא אחיזה ברסן השלטון וסיפוק יצריו הכוחניים. את כל זה הוא עטף בעטיפה של אידיאליזם. ואנחנו, כאידיאליסטים, מאמינים שהוא מונע על ידי אידיאליזם. אידיאליזם מעוות – אבל אידיאליזם. שטויות! שרון לא דואג לשלום המדינה או לחיי היהודים ואפילו לא לשלמות ארץ ישראל. מה שמעניין את שרון זה רק השלטון שלו.
כדאי לזכור שאנחנו והשליטים איננו מדברים באותה השפה. אנחנו משתמשים אומנם באותן המילים אבל מתכוונים לדברים שונים. כשאנחנו מדברים על אידיאליזם אנחנו מתכוונים לכך: לשוויון בין האנשים, לצדק, למוסר, לאחווה, ובעיקר שלום. לעומת זאת, אידיאליזם עבור השליטים הוא אחיזתם בשלטון. כשמדברים היום על כך ש’תם עידן האידיאלים’, אין זה אלא שאנשים רבים התפכחו וחדלו להאמין לשליטים, והפכו להיות ציניים כמותם. הם הפסיקו להקריב הכל למען הגחמות של השלטון והתחילו לדאוג לצורכיהם הפרטיים.
לאף אחד מראשי ממשלות ישראל לדורותיהם לא היתה כוונה להפסיק את מצב המלחמה. וודאי לא לשרון. אדרבא, מצב המלחמה משרת היטב את האינטרסים שלו. הוא יודע ששרון של ‘שלום וביטחון’ לא היה נבחר לעולם לולא היתה כאן מלחמה ולולא אנשים היו מפוחדים מהטרור. הוא לא היה רלוונטי לו היה שורר כאן שלום. אז למה לו אופק מדיני?.
שרון הלך נגד המצביעים שלו, נגד השכבות החלשות באוכלוסייה. הוא לא היסס לקחת כספים מהמצביעים העניים שלו, על מנת לתת יותר כסף להתנחלויות. שרון איננו טיפש – הוא יודע בדיוק מה משרת את האינטרסים האישיים שלו. ההתנחלויות לא רק מנציחות את המלחמה הן מלבות את הלהבה. כל עוד תהיינה התנחלויות יימשך גזל הקרקעות של הפלסטינים, גזל המים שלהם, גזל יבולי הזיתים ועקירת המטעים. הוסף לכך את ה"סיכול הממוקד" שגורר טרור שגורר סיכול נוסף, הוסף על כך את מסע ההפחדה ש’רוצים לזרוק אותנו לים’ ודומיו, ורב מכובד שיכשיר את כל מעשי הזדון, והרי לנו תמהיל לקיבוע מצב המלחמה. מבחינתו של שרון, קיבוע מצב המלחמה היא הנוסחה המנצחת לקיבוע שלטונו – וזה אכן עובד. הוא יעשה כל דבר להמשיך את המלחמה. בזמן מלחמה אנשים נהיים פטריוטיים וזקוקים ל’מנהיג חזק’. זה היה כך לאורך ההיסטוריה. ובדרך אגב זה נכון גם לגבי הנשיא בוש היום.
בשלטון שלאורך שנים רבות מיושב על ידי אלופים במילואים. כל החלטה ננקטת מבעד לכוונת. זאת גם הסיבה שאין לנו מים בישראל, מים הם הלא סיבה ליציאה למלחמה, ‘קאזוס בלי’, כל הממשלות בישראל לא דאגו למשק המים שלנו. אך מדוע שרון החקלאי, הבולדוזר, בהיותו שר התשתיות לא דאג להתפלת מי ים? ישראל איננה מתפילה מי ים למרות שאנחנו המומחים בעולם. כמה פעמים לאחרונה איים שרון על הלבנונים בהכרזת מלחמה בעניין המים? כמה פעמים הכריזו על כך כל ראשי ממשלות ישראל לדורותיהם? יכולנו הלא להתפיל מי ים שהיו מספיקים לכל המזרח התיכון. אם הסיבה היא שראשי הממשלה לא חשבו על כך שמים בשפע ימנעו מלחמה – מה זה אומר על האינטליגנציה שלהם. אולי הם פשוט לא התאימו לג’וב. ואם הם הבינו את המשמעות ולא דאגו למים מותפלים – הרי מעשיהם הם בגדר פשעי מלחמה. מהו המחיר בדם ובדמים ששילמנו על כך. ושלא יספרו לנו שאין כסף. כסף למלחמה יש ללא גבול, יש כסף לממשלה ענקית ראוותנית ובזבזנית, יש כסף לכביש חוצה ישראל, רק לבטל את העילה למלחמה אין כסף? רק את הדרך למניעת מלחמות ולהצלת חיי הצעירים שלנו אין אפשרות לממן?
באותו אור ניתן גם לראות את כביש חוצה ישראל, שאף הוא מקבע את מצב המלחמה, וודאי מיותר מכל הבחינות. לשרון לא אכפת שהמדינה הולכת לאבדון: שהמרקם החברתי שלנו נהרס, שעוד ועוד צעירים נהרגים פיזית ונהרסים נפשית במלחמה הארורה הזאת ושהמשפחות מתות יחד עם יקיריהן, שחיי כולנו נתונים בסכנה יום יומית, שהכלכלה נהרסת, שהחקלאות המפוארת שלנו נהרסת, שעוד ועוד ילדים יורדים אל מתחת לקו העוני, שהנכים והזקנים חיים בצורה מבישה, שיותר ויותר עשירונים ממעמד הביניים נעשים עניים, שהחינוך והבריאות נמצאים בשפל המדרגה. כל קרבן שווה מבחינתו ובלבד שיישאר בשלטון.
חשוב שנגלה לכל מי שאנחנו פוגשים בו מדוע אנחנו מקריבים כל כך הרבה למולך המלחמה. חשוב שנצא לכל ישוב חקלאי ונדבר עם כל חקלאי שמקצץ בגידולים בגלל הקיצוץ במכסות המים. שכל חקלאי יידע מדוע המשק שלו הולך ונהרס ופרנסתו נגזלת. כדאי שכולנו נדע למה באמת אין מים.
אבל עדיין עוד לא הכל אבוד. עוד יש תקווה. אנחנו יכולים לפעול לשינוי המצב. חשוב שנזכיר לכל בוחר שעכשיו, לפני הבחירות המקדימות, כשמתפקדי העבודה והליכוד יטילו לקלפי את פתקי הבחירה שלהם, חשוב שייבחרו אלה שהאינטרסים האזרחיים של כולנו קרובים ללבם, ולא אלה המדברים גבוהה גבוהה ומקיימים את מצב המלחמה. וכמובן בבחירות הכלליות, חשוב שכל בוחר יבחר ברשימה שתבטיח חיים נורמליים, ואופק מדיני ללא ‘אם’ כזה או ‘בתנאי’ אחר.
כל מלה בסלע.
ולמצנע אין אינטרסים? מה, הוא לא חבר של התעשיינים והעשירים? מה, הוא לא רואה את העולם "דרך כוונת של רובה" כפי שכתבת, בצדק, על גנרלים אחרים?
באמת, זה מאד מאד לא עקבי לטעון שפוליטיקאים דואגים רק לעצמם… אבל לא מצנע. הו, לא, הוא זן נדיר, אשכנזי טוב ואידיאליסט.
אין למי להצביע, וחבל.
לא נראה לי שהיא התכוונה להצביע למצנע. בכל מקרה אין כל כך למי להצביע. בבחירות הבאות כשהכל יתפרק ותעאיוש תחליט לרוץ ולקחת אחריות אמיתית ולא להתחבא מאחורי משאיות מזון, אולי תהיה אלטרנטיבה. עד אז אין חדש תחת השמש. הח"כים הערבים לא העבירו או הגישו הרבה חוקים חברתיים ודתיים ואזרחיים. כל מעייניהם היו בפלסטין. ובפלסטין אין חדש.
הכותבת יוצאת נגד כל פעולה שהיא העלולה להילחם בטרור. היא נגד סיכול ממוקד, ומדבריה משתמע כי היא בעד מדיניות המאפשרת לרוצחים וטרוריסטים להסתובב חופשי ולספוג כל מכה ופיגוע, כי היא מאמינה שאם נשתוק מספיק זמן הכל ייפסק. בנוסף נראה כי מדובר באדם המזדהה עם טענת הפלסטינים בכל הקשור לגזל אדמותיהם, למרות שההיסטוריה מוכיחה כי אכן היה קיים בארץ גזע עתיק של יהודים לפני כ-2000 שנה.
אין לי אלא להסיק כי הכותבת לוקה ב"תסמונת סטוקהולם" , הגורמת לאדם להזדהות עם תוקפיו.
התגובה שמעלי מלאה ככל כך באבסורד, שאני לא יודעת איך להתחיל להתווכח אתה. מסכימה עם המאמר.