לו הייתי מנסה לנסח בצורה תמציתית את האבסורד הקיומי שלנו כאן – טוב, לא את האבסורד הקיומי במובנו העמוק, ההיסטורי, רק את האבסורד הנלווה למערכת הבחירות הנוכחית – לא הייתי מצליח לעשות זאת בצורה יותר תמציתית, מרוכזת, גבישית, מהגברת ההיא שב"ידיעות אחרונות" מכנים אותה "זהבה מכפר סבא". וכך אמרה זהבה – אם להאמין לכתב "ידיעות אחרונות" שדיווח לנו על "תוצאות האמת" של הבחירות שנערכו תחת פיקוחו בקניון של כפר סבא (ועל כך בהמשך) – "במקום הזה שבו התרחש פיגוע רק לפני כמה שבועות, חשוב שנרגיש ביטחון רב יותר ממה שאנחנו מרגישים כעת. ולכן בחרתי, כמובן, באריק שרון" (בקלפי של "ידיעות"). שימו-נא לב למלה "כמובן" המשורבבת כאן.
קשה לשבץ סתירות הגיוניות מרובות כל-כך בטקסט קצר כל כך. זהבה אינה מרגישה כעת ביטחון, על כי התרחש כאן פיגוע רק לפני כמה שבועות. זהבה יודעת שחשוב שנרגיש ביטחון רב יותר ולכן, זהבה בוחרת באריק שרון, האיש שהיה ראש ממשלה בזמן שהתרחש הפיגוע לפני כמה שבועות ושבשלטונו אין זהבה מרגישה ביטחון… אבל, לכשייבחר שנית, אם תתגשם משאלתה, תרגיש זהבה תחת שלטונו ביטחון רב יותר ממה שהיא מרגישה כעת. בין שני חלקיה של סתירת ההיגיון הזאת: "חשוב שנרגיש ביטחון רב יותר ממה שאנחנו מרגישים כעת" ו"בחרתי, כמובן, באריק שרון", מפרידה רק מלה יתומה אחת, שנקלעה הנה מאיזה אזור אקלימי אחר לגמרי, מקום שבו יש לכאורה קשר בין סיבה לתוצאה – "לכן".
זה מושלם מדי מכדי שיהיה אמיתי. אני לא מאמין שיש זהבה כזאת. אולי אני תימהוני כמו האיש ההוא שראה לראשונה בחייו ג’ירפה ואמר: "לא יכול להיות, אין חיה כזאת". אני חושש שאת הקלאסיקה הזאת חיבר למעננו הכתב של "ידיעות אחרונות". מן הסתם הוא משתייך לאותה גילדה של כתבים יצירתיים שאליה משתייך הכתב שבגיליון יום שישי האחרון דיווח לנו מקניה: "מול המחבלים ניצבו (הוא כתב "ניצבים" בהווה – הרבה יותר מיידי, יעני, ממש כאילו היה שם במקום בשעת מעשה) שומרים מצוידים בקשת וחץ". כשממול, בצבע מלא, בגודל של יותר מעמוד של יום חול, יש תמונה של שני קנייתים נשענים על הגדר של מרפסת המלון ובידיהם רובים. ויש גם תמונה של אחות בית חולים קנייתית במומבסה המצמידה בידיים עטופות בכפפות גומי, מדבקה של מוניטור אלקטרוני לחזה של ילדה ישראלית פצועה. אבל "קשתות וחצים" נשמע הרבה יותר רומנטי, הרבה יותר אותנטי, הרבה יותר מושלם, הרבה יותר שייך ליבשת השחורה.
וגם למנטליות של הכתבים הישראליים שנוסעים אליה כדי ל"דווח".
החבר שחם : אי אפשר להתווכח עם הרגשה .
אפשר לחשוב ששרון מנהל את הפיגועים המנוהלים על ידי ארגונים עולמיים של טרור וממומנים על ידי מדינות המפרץ .האם מנימת דבריך ניתן להסיק כי אתה " מבין " את המפגעים .
תכניס לך טוב לראש הערבים לא רוצים אותנו פה לא בגבולות 67 ולא בגבולות 48 ולא בכלל . המשטר " הדמוקראטי המושחת " שלנו הוא כאי של דמוקראטיה בים של דיקטטורות . מה לך כי תלין מפלגה כמו חדש היתה אפשרית במדינות ערב ?
אין פלא שבמצב המחורבן שבו אנו נמצאים שרון הוא הרע במיעוטו ולכן זוכה בתמיכה . אגב לא כל מי שחושב אחרת ממך הוא טיפש תמהוני וכו’.
"אמנון" הוא המגיב הימני באתר, כשם ששוורץ בעל ה"ברית",הוא המגיב ה"שמאלי" שהגדה השמאלית, אינה
די שמאלית בשבילו. לשניהם יש בעייה רצינית עם הבנת
הכתוב אך אי הבנתם, אינה מונעת בעדם לשלח בנו את
אותה "תגובה", כמעט לכל מאמר. מומלץ לפתוח עבורם
מדור מיוחד: פיזמון חוזר.
אחד העם.
המסר של חד"ש של נכונות להעניק תמיכה פוליטית, כפי שעשתה בעבר למנהיגי המפלגה הבורגנית הציונית, הוא כה קשה ומסובך שאני במוגבלותי הידועה איני מבין. ובכל פעם שאני מבקש התחייבות מהנהגת חד"ש שלא תתמוך במצנע לא רק עתה אלא לאחר הבחירות, אני נתקל בחוסר תגובה רועם. ובכל פעם אני מגלה מאמרי תמיכה ברורים ביותר עבור מצנעץ זה באמת קשה מאוד להבין.
כנראה שלהשתלח בשורץ דורש הבנה עמוקה מאוד של איש הרואה עצמו איש שמאל כמובן אך שבחר שלא במקרה את שמו של מנהיג הציונות הרוחנית.
ועוד הערה כללית על שיטות ויכוח סטליניסטיות.
תומכי חד"ש כאלקס מסיס ו"אחד העם", למדו מספר טריקים מהמורים הסטליניסטים למשל, הטענה כי לא ייתכן שיש גופים העומדים שמאלה מהם, שהרי כל מי שנמצא שמאלה מהם הוא או "כל כך שמאלי שהוא נפגש עם הימין", או "אולטרה שמאלני", או "מעלה גירה וסיסמאות שדופות", ובוודאי שכחתי אי אלו פתגמי נועם, שלא נועדו אלא להתחמק מתשובה. לשאלה פשוטה:"מדוע לא תתחייב הנהגת חד"ש שלא להעניק תמיכה פוליטית לשום אגף של רוצחינו?
אולם בניגוד למנהיגים אלו כאשר לנין למשל השתמש במושג "אולטרה שמאל", הוא לא טען שאלו שעומדים שמאלה מהמפלגה הבולשביקית הם אולטרה שמאל, שכן זו הגדרה סוביקטיבית לחלוטין. עבור מצנע למשל חד"ש היא אולטרה שמאל. שימוש כזה במושג מרוקנו מכל תוכן אוביקטיבי. לנין נתן סימנים מובהקים להגדרתו: אלו שמסרבים להשתתף בבחירות, לעבוד באיגודים מקצועיים ריאקציוניים או לעשות כל פשרה הכרחית והוא הסביר היטב את ההבדל בין פשרה הכרחי לבין התחברות אל האויב המעמדי.
מי שמכיר את עבודת קבוצתנו יודע שלא בזה מדובר שכן אנו עובדים בהסתדרות, אך לא כשותפים של פרץ כפי שחד"ש הייתה. אנו קוראים להצביע חד"ש בתנאי שזו לא תמכור אותנו לשום אגף של האויב הציוני, אך האמת מעולם לא תפריע לאדונים אלו להשתמש באופן הדמגוגי ביותר בתגים מרוקנים מתוכנם המרקסיסטי. בשיטות אלו השתמש סטלין וממנו הם ירשו אותן.
הכל טוב ויפה, שוורץ, אבל מה כל זה שייך למאמרו
הקצר של דוד שחם ?
האתר איננו (איננו) של חד"ש וגם אילו היה (איננו) –
סבלנות המערכת מגיעה לקיצה. אתה רשאי להגיב, תגובות
קצרות ולעניין ולא לערבב מין בשאינו מינו…
מאמרו של שחם עוסק ב"זהבה מכפר סבא" וב"חץ וקשת" בקניה – אין בו אפילו חצי אות על חד"ש, מצנע, סטלין,
לנין, אפילו לא אות אחת.
תגובה זו איננה הזמנה ל"תגובתך".