נאומו הפרוגרמתי של ראש הממשלה אריאל שרון בהרצליה, הוא מלאכת מחשבת של רמייה והטעיה, בניסיון שנועד לשכנע מצביעי שמאל-מתון כאילו בכוונתו להקים מדינה פלסטינית – לפי "חזונו" של נשיא ארה"ב ג’ורג’ בוש. שרון סבור כי פלח ניכר של מצביעי שמאל-מתון, ששוכנעו על ידי קודמו אהוד ברק ש"אין עם מי לדבר", משוכנעים כי כל עוד ערפאת ניצב בראש הרשות – אין לנהל מו"מ עם הפלסטינים. על ההונאה של ברק במצג-שווא זה נכתבו ספרים ומאמרים רבים, אך מצביעי שמאל-מתון רבים מעדיפים עדיין להאמין לכזביו.
שרון סבור בוודאי שנאומו ייחשב כ"הצהרת בלפור" למען הפלסטינים, אולם כל מי שמשווה את תוכן נאומו לתוכניתו של הנשיא בוש – רואה מיד כי הדמיון ביניהן הוא כמו בין קציצה לשניצל: שתיהן עשויות מבשר טחון, אך זה הוא ה"דמיון" היחיד. שרון לקח את מסגרת תוכנית-בוש, שינה אותה לחלוטין, התאימה לצרכיו ועוד הצהיר כי הוא מסכים לעקרונותיה. לאיזה עקרון בתוכנית-בוש הוא מסכים?
עיקרי תוכנית-בוש הם: בשלב ראשון נסיגה ישראלית מוחלטת לקווי אוקטובר 2002. כלומר, יציאה מכל שטחי הרשות; הפסקת כל בנייה נוספת בהתנחלויות, והשבת הכספים שישראל גנבה מן הרשות ומשתמשת בהם למימון הכיבוש. במקביל, תעשה הרשות להפסקת פעולות הטרור; תקים מנגנון ביטחון חזק אחד; תבחר ממשלה חדשה ויעילה שתיצור שקיפות בכל נושאי המימון שלה. לאחר חודשים מספר תוכר המדינה הפלסטינית (באופן עקרוני), הכוללת את ירושלים המזרחית, יפורקו ההתנחלויות, ולאחר פרק זמן נוסף, תוכר המדינה הפלסטינית כישות מדינית.
אין כל דמיון בין עקרונות תוכנית-בוש להצעות שרון שמשמעותן: בנטוסטאן פלסטיני על 42% משטח הגדה בלבד, ללא כל סמכויות או סממני יישות עצמאית וללא פירוק אפילו התנחלות אחת. כל טנגו דורש שניים – ולכן, תוכנית שרון ללא הסכמה פלסטינית שווה כלום. הם כבר הודיעו על דחייה מוחלטת שלה. ניצחון שרון בבחירות והקמת ממשלה בראשותו, פירושה היחיד יהיה המשך "המצב הביטחוני" הקיים והחמרתו.
בנאומו הקדיש שרון שורה וחצי למשבר הכלכלי בישראל ואמר: "כניסה למשא ומתן מדיני שיוביל לשלום היא הדרך האמיתית להביא להאצת הצמיחה ולשגשוג כלכלי". והמסקנה: אם לא יהיה מו"מ מדיני לא נצא מן המשבר הכלכלי, וסביר כי יוחרף. הנה כי כן שרון מאשר שרק משא ומתן מדיני יוכל להביא לסיומו של המשבר הכלכלי, ולכן גזירות התקציב, הפגיעה בחלשים, הגידול באבטלה – תהיינה התוצאות המידיות של המדיניות הכלכלית של ממשלתו.
ניצחון שרון בבחירות הקרובות, חלילה, יביא להמשכה של המדיניות הנוכחית ויגרום בוודאות לקריסת המשק ולאי יכולתה של המדינה לפרוע חובות – כפי שכבר כתבתי במאמרי כאן (אגדת יתרות המט"ח של ישראל, 15.10.02). נגיד בנק ישראל דוד קליין רמז בנאומו בכנס הרצליה על תחזית זו כאפשרות ודאית, והצביע על האפשרות שלאוצר המדינה לא יהיה מטבע זר לתשלום חובות החוץ. אחרי הכול, מאמרי הסתמך כולו על נתוני בנק ישראל – שאותם קורא גם נגיד הבנק.
בהנחה סבירה כי לא תהיה כל מלחמה עם עירק והמצב המדיני באזור לא ישתנה בשנה וחצי הבאות, הרי רק המשבר הקיומי הוודאי יביא לאפשרות של עלייתן לשלטון של מפלגות ה"שמאל" ומפלגות השמאל ללא מרכאות – שמאל שממשלתו תנקוט מדיניות של שלום אמיתי, רווחה ושגשוג כלכלי.
חלומות באספמיה . הסמול האמיתי ינחל מפלה מוחצת בבחירות הבאות . לביב אתה אינטלגנטי – הפיגועים בתאומים בהודו בתימן בבאלי ובהולנד הם בגלל הכיבוש ? האם טחו עינך לראות קשר בין לאומי לטרור ?
האם אינך קורא בעיתון מה הרשות הפלשתית עושה עם הכסף שניתן לה אשר הולך לכיסי בודדים ממקורבי ערפת . האם אינך יודע כי סוהא עורכת מסעי קניות ומאיפה הכסף ?
כאשר ישיגו אחיך הפלסטינים את מטרתם אנו כולל אתה נושמד אך אליך יתיחסו גם בבוז כי מי אוהב שטינקרים ?
לשמאל יש בבחירות הללו תקווה חדשה. מפלגת עלה-ירוק שהיא מפלגת שמאל מובהקת מושכת קולות גם מהמרכז ומהימין ומאנשים חסרי מודעות פוליטית. חיזוקה של המפלגה הוא אינטרס ברור של השמאל. כמובן המצע שלה הוא הרבה יותר רחב ממה שנוטים לחשוב ועוסק רבות בנושאים חברתיים ואקולוגיים.
http://www.ale-yarok.org.il
לפעמים עוזר רק לדמיין ואז הכל מסתדר
NLP