הברוך בגופו
-האדם-
מבורך בגופו המתנועע
בגופו הרץ,
בגופו הנסחב
אחרי חליל מוחו…
רק אנחנו
-מרימי הגבות-
התרגלנו לפתע
סתם למות סתם
כאילו
המוות הוא
תמרור תנועה
אשר מסמן לבני ביתנו
את הכיוון החד סטרי.
כאילו ששתיקת המוות
צועדת בתוכנו כבר,
כאילו שמפנים צעדינו
אל הגרדום בהסכמה.
כאילו יש עדר וירטואלי
לגלישתם של נשימות
ואני בורחת אחריכם
ומתחננת, אנא, אנא
אל תתרגלו למות.
רק זה לא
אני מתחננת
אל תתרגלו למות.
אל תגידו
לעולם אל תגידו
איזה מזל
היום היה רק מת אחד בפיגוע,
אל תגידו את זה,
אל תתרגלו למות ולהמית
אל תתרגלו.
וכל ילד מת נשאר ילד וירטואלי
הרי כל הילדים מתים
דומים כל כך
לכל ילד מת יש אף, עיניים, חלומות
ואתו מספר כרומוזומים
קבור מתחת לאדמה
לכל ילד מת
יש לו אתו השם
והוא החמצה.
לכל ילד מת
אותו מספר כרומוזומים
שלא יפרחו באביב.
ובמיוחד אל תגידו
איזה מזל, זה לא היה ילדי
היום,
אל תבנו חומה
מסביבכם
עבה מחומותיה של ירושלים,
אל תתרגלו למות
אל תתרגלו למות
כאילו יש במוות חיים
דבר מה,
גיבורים..
אל תעמדו בתור
להחמצה הבאה
כאילו מתנו מזמן
וגורלנו כבר טמון
בכלום הדומם הבולע.
רק זה לא:
אל תתרגלו שכאן מתים,
אל תתרגלו!
