מאת כתב "הגדה השמאלית"
מועצת חד"ש, שהתכנסה ביום שני (ה-9 בדצמבר) בשעות הערב באולם גני הגליל שליד אעבלין, אישרה ברוב קולות את הצעת ההסכם עם ח"כ אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית לשינוי), לפיו ירוצו שתי התנועות לכנסת ברשימה משותפת. לפי ההצעה, ח"כ טיבי יוצב במקום השלישי ברשימה המשותפת.
בדו"ח מזכירות חד"ש למועצה נאמר, כי טיבי הסכים שהרשימה המשותפת תאמץ את מצעה המדיני והכלכלי-חברתי של חד"ש ותהיה רשימה יהודית-ערבית, וכי הסיעה תפעל לפי קודים מוסכמים של התנהגות. לדברי יו"ר מועצת חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה "הרשימה המשותפת תשיג רווח אלקטורלי משמעותי, אשר יבטיח את בחירתו של ד"ר דב חנין", שיוצב במקום הרביעי ברשימה. ההסכם עם טיבי אושר ברוב של 64% מהצירים שנכחו בהצבעה.
ח"כ ברכה ועודה בשראת, מזכיר חד"ש, הדגישו בדבריהם, כי חד"ש מחוייבת להחלטת המועצה בדבר סיעה יהודית-ערבית גם בכנסת הבאה. יצויין שלאישור ההסכם עם טיבי קדמו דיונים ממושכים בהנהגת מק"י ובהנהגת חד"ש. הוועד המרכזי של מק"י, אשר התכנס למושבו השלישי ביום ראשון (ה-8 בדצמבר) בחיפה, החליט ברוב גדול כי המלצתו למועצת חד"ש היא להציע לח"כ טיבי את המקום הרביעי ברשימה. זאת, לאחר שבמהלך ההצבעה לא התקבלו שלוש הצעות נוספות: הצעה ששללה את ההסכם עם טיבי, הצעה שגרסה שיש להעניק לטיבי את המקום השלישי והצעה לפיה אין הוועד המרכזי אמור היה להחליט בסוגייה.
הוועד המרכזי אימץ את עמדת הלשכה הפוליטית, כפי שנמסרה על ידי מזכ"ל מק"י ח"כ עיסאם מח’ול, לפיה "יש נימוקים כבדי משקל להליכה עצמאית של חד"ש, לעמדותיה המובחנות במישור המדיני והחברתי ולהתנגדותה העקבית ללאומנות ולבידוד האוכלוסיה הערבית. לקראת הבחירות יש להביא בחשבון גם שיקולים של ברית אלקטורלית, ולכן יש מקום לבדוק באופן חיובי את ההצעה לברית עם טיבי". לדברי ח"כ מח’ול המו"מ עצמו עם טיבי נוהל בצורה מכשילה, משום שטיבי היה משוכנע, כי יש תמיכה בדרישתו לקבל את המקום השלישי ברשימה המשותפת. הערכת הלשכה הפוליטית והוועד המרכזי בעקבותיה היתה, כי בברית אלקטורלית עם טיבי יש תועלת, אך יש חשיבות מהותית לשמור על מבנה רשימת חד"ש לכנסת, כפי שנקבע במועצת חד"ש הקודמת (שנערכה בסוף נובמבר) לפחות עד למקום השלישי. לכן סיכם הוועד המרכזי, כי יש להציע לח"כ טיבי, שהודיע כי הוא מסכים למצע חד"ש, את המקום הרביעי ברשימה המשותפת.
עמדת הוועד המרכזי הוצגה בפני מועצת חד"ש על-ידי ח"כ מח’ול, אשר הביא את הנימוקים בעד רשימה עם טיבי, ובעד מתן הזדמנות לניהול משא-ומתן רציני על המקום הרביעי ברשימה המשותפת. מוסדות חד"ש, המזכירות והלשכה, אימצו עמדה שונה, לפיה יש להסכים להצבת טיבי במקום השלישי ברשימה המשותפת. עמדה זו אושרה, כאמור, במועצה שהטילה על המזכירות להשלים את המשא-ומתן בדבר הקמת הרשימה המשותפת, וזאת לקראת הגשתה לוועדת הבחירות המרכזית ביום ה’ השבוע.
ההתאחודת עם טיבי היא מכה קשה לשמאל הרדיקלי בארץ. מפלגתו של טיבי היא מפלגה לאומנית, ואין סיבה שמפלגה סוציאליסטית תתאחד עם מפלגה מסוג זה. נראה כי חד"ש זונחת את העקרונות הסוציאליסטים לטובת עוד כמה קולות בבחירות.
נו. הכל טוב ויפה.
וכל ההסברים הנהדרים המופיעים לעיל יפים אף הם. אבל חברים טיבי לא התחייב לקבל משמעת סיעתית בהצבעות בנושאי חברה ולהיות נוכח בהצבעות אלו. משמע הקול הוא קולי אבל הידיים יהיו ידי טיבי.
חד"ש היא יהודית-ערבית כמו שהליכוד הוא ערבי-יהודי.
מדוע מופיעה המלה יהודי בראשית צמד המלים? הרי מדובר על מפלגה ערבית גרידא עם כמה מצביעים יהודים (אפילו אם מדובר על אלפים). אז חברים אל תיתממו. אם חד"ש לא דאגה לשבץ יהודים ברשימתה במקומות יותר מריאלים – אין סיבה לעתיד יהודי ערבי וערבי יהודי פה. או איך שאומרים היהודים – אם בארזים נפלה שלהבת…
חבל. נו, אולי בבחירות הבאות. כשגוז’נסקי תתעשת ותוביל את מפלגת המהפכה.
חד"ש נופלת למלכודת כזו,פעם אחר פעם:
– עם צרלי ביטון
– עם מחמיד
– עם בישרה
אין חדש בחד"ש/.
מה שהיה הוא שיהיה/
מה שנעשה הוא שיעשה/
הבל הבלים הכל הבל/
אין חד"ש תחת השמש.
אז למי להצביע? למי נותר להצביע? כל כולי בלבול.
חבל שלא התאפשר לי לנסות לשכנע את אחמד טיבי לוותר על המקום השלישי. כך היה מבטיח את אופיה הדו-לאומי של הרשימה, ולדעתי גם נבחר לכנסת. אני מחבב את טיבי, אבל לא בטוח במחוייבותו לרשימה ערבית-יהודית.יהיה קשה מאוד לשכנע אנשים מהשמאל העקבי להצביע חד"ש, וזה חבל. אישית, אין לי שום אופציה אחרת, חרף חוסר אהדתי לעראפת ולמוסדות הרשות. זהו המשחק היחיד בעיר, אבל לא אידיאל בעיני. מה לשמאל וללאומנים פרו אמריקאים? חיים ברעם
אם עדיין מישהי היתה זקוקה להוכחה שצריך להחרים את הבחירות, וברעש גדול, הרי היא לפניכן.
אני לא מאלה שסבורים שחברי כנסת ערבים לא מייצגים גם את המצביעים היהודים – להיפך, האינטרסים שלי יכולים להיות מיוצגים יותר טוב ע"י חברות כנסת ערביות – רק שלא יהיו כאלה בחד"ש הפעם. גם לא יהודיות… לא יהיו חברות כנסת כלל!
חיים ברעם, אל תהיה "שבוי" של חד"ש.
יש להבחין בין אלמנטים שונים בשאלה של הצבת טיבי למקום השלישי במקום דובי חינין.
האחד הוא שאין יהודי במקום ריאלי. זהו אלמנט שמי שמעלה אותו פשוט גזען. האם ערבי לא יכול לייצג טוב יותר מיהודי את אינטרס הפועלים היהודים? האם טרוצקי לא יכול היה להיות מנהיג הצבא האדום כי היה יהודי? האם רוזה לוקסמבורג לא יכלה להיות מנהיגת המפלגה המהפכנית בגרמניה משום שהייתה יהודיה?
אם טיבי הוא לאומן ימני כפי שאומרים מתנגדיו, הרי אין לו כלל מקום ברשימה שמאלית סוציאליסטית. אולם לא על כך זועקים אלו הרועמים על ההחלטה, שהרי לא הייתה להם התנגדות שיהיה במקום הרביעי. ויכוח זה מוכיח שמק"י-חד"ש, אינה מפלגה סוציאליסטית בה חברים ערבים ויהודים, אלא מפלגה סקטורלית, דהיינו לא מפלגה אלא חזית של אינטרסים שונים. מפלגה המתאימה לתפיסה העותמנית ביחס לעדות אך לא למפלגה סוציאליסטית ובוודאי שלא מהפכנית.
על כך נוסיף שלא ידוע לנו כי דובי עומד שמאלה לטיבי. האינטרס המיוחד של דובי חינין הוא אקולוגיה, לא המאבק של הפועלים העניים, הפלחים, הפליטים.
הויכוח כולו חושף כי מדובר בשתי מפלגות (או יותר) המשקפות את הפרוגרמה הפרו ציונית ופרו אימפריאליסטית של "שתי מדינות לשני עמים", אשר לפיה על הפלסטינים בישראל לקבל בברכה סטטוס של מיעוט לאומי ובשטחים שנכבשו ב67 של בנטוסנטן. מק"י-חד"ש ככל המפלגות הסטלניסטיות המנסות להציל עצמן על ידי הפיכתן למפלגות סוציאל דמוקרטיות על סף ההתפוררות. החברים המבקשים את הדרך לסוציאליזם טוב יעשו אם יתחילו ללמוד את הפוליטיקה המהפכנית של הבולשביקים בזמן חיי לנין שכן הדבר יביא אותם אל הטרוצקיזם.
יוסי שורץ
יש מגמה בשמאל. לא בכדי קם גם האתר הזה. נראה שהיה חסר כאן שמאל ודיון שמאל יותר רציני. רוב העם דוחק את השמאל המהותי הצידה ויוצר מהלך שמצד אחד מחייב את הביילינים ומרצ ללכת יחד למפלגה סוציאל דמוקרטית. מצד שני חד"ש נאלצת פוליטית לעכל את טיבי והגישה האנטי סוציאלית שלו.
אם ייטיבו שתי המפלגות לשנס ידיהן וללכת יחדיו או אז תהיה לנו אחדות שמאל אמיתית.
חד"ש איבדה את הלגיטימיות שלה עם כניסת טיבי אצל היהודים. מרצ איבדה את הלגיטימיות שלה עם כניסת ביילין אצל הערבים.
שתי מפלגות שפעם נקראו יהודית ערבית – ערבית יהודית.
כל הויכוח נראה לי ויכוח של חנוונים . שתי מפלגות מקי חדש שלא ברור מה ההבדל בינהן . מפלגת טיבי שמקבלת את מצע חדש . נראה לי שמה שמאחד את כולכם הוא השנאה למדינה לציונות וכד’ .
אתם מתווכחים על מקום שלישי או רביעי ושוכחים כי בכנסת יש 120 צירים . גם ארבעה צירים הם 3 אחוז מכל החברים וגם זה לא בטוח !
ראשית, כפי שאמר אילן פפה במועצת חד"ש, מבחינת רוב היהודים במדינת ישראל, אין הבדל בין טיבי לברכה, כך שכל הטענות בדבר נזק תדמיתי הן לא נכונות.
שנית, ברכה לא היה מצביע כמו חד"ש בנושאים חברתיים גם אם היה מתאחד עם רע"ם או עם בל"ד. עם זאת, הוא יצביע יחד עם חד"ש בנושאים מדיניים, משמע התרומה שלו חיובית אם הוא בכנסת ואם חד"ש אחראית לשאת אותו על גבה, לא נורא, המשקל אינו כבד, במיוחד משום שלפי תוצאות הבחירות הקודמות ולפי הסקרים שהזמינו חד"ש ותע"ל, ברית בין שתי המפלגות תביא לתוצאה של כ-5 מנדטים בעוד שתע"ל הרצה לבדה אינה עוברת את אחוז החסימה וקולותיה עוברים למפלגות הגדולות.
יש להפריד בין ההחלטה להציע לטיבי את המקום השלישי, שבהנחה שאכן תביא לתוצאה הצפויה של 5 מנדטים היא החלטה נכונה, לבין האופן בו התקבלה ההחלטה במוסדות חד"ש והסנטימנטים הקשים שליוו אותה. יש תחושה קשה שאי עמידה עקרונית על הצעת המקום הרביעי היא בעייתית והתקבלה בהליך לא לחלוטין תקין. אני לא רוצה לקבוע עמדה בעניין זה אבל עצם התחושה נובעת מזרמים תת קרקעיים שיש להזרים אל פני השטח, בעניין השותפות הערבית-יהודית, שיותר מכל, בשנים האחרונות, הפכה תיאורטית ברמת השטח. עוד מרכיב בקושי הוא מיקומה הבלתי ברור של מק"י בתוך חד"ש. מק"י אמנם מהווה סמן שמאלי בחזית, אבל היא לא יכולה לצפות כיום שהחלטות הוועד המרכזי יחייבו, למשל, את מועצת חד"ש. אני מניח שזה מעורר תסכול בקרב אנשי מק"י שידרשו לעמוד בעתיד מול מציאות בה נטלה מהם השליטה בחזית. אם זה טוב או רע, שוב, אני לא מתיימר לקבוע, אבל מק"י אינה הגוף הנבחר לכנסת כיום ולא רצה בנפרד מהחזית וחד"ש היא זאת שצריכה להיאבק על אופיה השמאלי ועל יציקת תוכן לכותרות שהיו רלוונטיות בעבר ונחלשו ונדמה לי שעניין טיבי רק מעלה על פני השטח דינמיקה שנמצאת מתחתיו והוא אינו הבעיה העקרונית כשלעצמה.
ולכן מפלגה בה נושאי החברה נשארים מאחור כדי להצביע על חוקים כמו שאר המפלגות הערביות – אין לה מקום מיוחד. עדיפה כבר מרצ. יצביעו אותו דבר בעניינים בטחוניים אבל יעסקו גם בנושאים חברתיים ואזרחיים. חבל שהאחדות היהודית ערבית הופכת למפלגת ערבים קלאסית. אם יהודי ידורג שלישי אצל בישארה – האם זו תהיה מפלגה ערבית יהודית? סביר שלא. החברה מורכבת מכלל אזרחיה. ויש פה גם יהודים. שבאופן מפתיע עוזרים לערבים יותר ממה שחלקם עוזרים לעצמם. אז לא לזלזל בכח של השמאל היהודי.
תעאיוש לכנסת.
ה"אנטי לאומיות" היום היא עמדת הגלובליזציה. בכל העולם מתקיים שיתוף פעולה בין פטריוטיים לאומיים לאנשי שמאל נגד הגלובליזציה. האם גל הקריאה להחרים את מקדונלד בצרפת היא "סוציאליזם" או "לאומיות"? היא שניהם, ואין כל סתירה בכך. הלאומיות נולדה בשמאל, ובהדרגה היא חוזרת אליו. הלאומיות הערבית-פלסטינית, בניגוד לשבטנות הציונית, היא בהחלט לאומיות שמתוקף הנסיבות היא אנטי- אימפריליסטית. כשם שבמצרים קומוניסטים משתפים פעולה עם נאצריסטים, לי אין בעיה לשתף פעולה עם בשארה או עם טיבי, למרות חילוקי דעות שאין לזלזל בהן (גם עם מק"י וחד"ש אני חלוק בדברים רבים).
באופן יותר ספציפי, ישראל אינה דמוקרטיה בורגנית. היא מדינה שבטית המקיימת כלפי המיעוט הערבי-פלסטיני בישראל ובשטחים הכבושים משטר של אפרטהייד. כשיש אפרטהייד, הקריטריון לשיתוף פעולה הוא התנגדות לאפרטהייד. כשם שב"קונגרס הלאומי האפריקאי" היה למעשה ברית (בהנהגת המפלגה הקומוניסטית של דרום אפריקה) בין כלל האוכלוסיה השחורה לבין הגורמים המתקדמים באוכלוסיה הלבנה, כך גם כאן יש לשאוף לברית בין כלל אוכלוסיית המיעוט הערבי-פלסטיני לגורמים המתקדמים באוכלוסיה היהודית. כך אני, לפחות, תופס את המושג "תנועה יהודית-ערבית" בתנאים הנוכחיים.