אלי פימשטיין המואשם עתה ברציחת בתו הפעוטה הודיה, נשלח להסתכלות פסיכיאטרית כדי לקבוע האם הוא שפוי דיו לעמוד למשפט ולשאת באחריות פלילית למעשיו. אין לי ספק כי אדם שמסוגל לרצוח את בתו חסרת הישע בת שנה ועשרה חודשים כדי לנקום באמה איתה יש לו סכסוך, יש בו מידה כזו או אחרת של מופרעות. אבל זה יהיה הימור די בטוח לומר שהפסיכיאטרים הממשלתיים שיבדקו אותו יקבעו כי גם אם הוא מופרע, אין הדבר מגיע עד כדי מחלה שמונעת ממנו לעמוד לדין. גם הפסיכיאטרים חיים בתוך עמם, ולנוכח התהודה התקשורתית והסערה הציבורית שרצח הילדה עוררו, הם לא יקימו עליהם את הציבור בחוות דעת שתמנע העמדתו לדין.
כמי שרחץ את ילדיו הקטנים באמבטיה, שבדרך כלל היתה מלווה ברגעים של צהלה, שמחה והרבה נחת של קירבה הורית, אני מתמלא אימה לנוכח התמונה של הורה שמטביע את בתו באמבטיה, וכוחותיה לא עומדים לה להתנגד.
מערכת הבקרה הנורמטיבית של הורה כזה היא במקרה הטוב מאד רופפת. אבל עובדה היא, שאלי פימשטיין תיפקד באופן די נורמטיבי בחברה הישראלית עד לאותו רגע שבה נפרץ סכר השפיות.
המציאות הישראלית, ועל כך לא עמדו הכתבות שמסרו כמעט כל פרט על הורי הודיה ושתי המשפחות, יכולה להיות זרז להתרפצויות קטלניות. אלי פימשטיין חי בחברה שבה חיי אדם הם מאד זולים. כך על הכביש, וכך בצבא. בעת שירותו בצבא חובה הוא היה בגולני ונמצא כשר להחזיק נשק והוכשר להרוג בני אדם, כולל ילדים, נשים וזקנים. זמן לא רב לפני מעשהו הנורא הוא היה במילואים בעזה, וגם שם הוא נמצא כשר להחזיק נשק והוא בוודאי היה עד לענישה הסביבתית ולקטל שצה"ל עורך בחיי בני אדם חפים מפשע, כולל ילדים רבים.
מי שהמערכת הנורמטיבית שלו מתנדנדת בין הקו הדק של התנהגות תקינה לבין סופת הוריקן נפשית שסופה רצח, עלול השירות הצבאי המתיר הרג מאות ילדים, לתרום אף הוא, בין נתונים נוספים, לחציית הקו בין המותר לאסור.
מה עשה אלי פימשטיין? הוא מימש ענישה סביבתית כפי שחווה ולמד בצבא וכפי שראה מדי יום בטלוויזיה. הוא נקם באדם מבוגר איתו היה מסוסכך בפגיעה קטלנית בפעוטה טהורה שלא היתה מסוגלת להתגונן.
האם פירוש הדבר כי מי שלא היה בצבא לא מסוגל למעשים מפלצתים כאלה? בוודאי שלא. זו תהיה מסקנה שגוייה. מריה דווידוביץ, שאף היא רצחה לפני מספר שנים את שתי בנותיה באמצעות הטבעה באמבטיה, לא היתה בצבא, נמצאה חולה ולא הועמדה לדין, וכיום מטופלת במשך היום בבית חולים פסיכיאטרי ובערבים משוחררת לביתה.
מה שאמרתי הוא, שבמקרים מסויימים, השירות הצבאי במציאות הישראלית, יכול להיות אחד הגורמים, מני רבים, שיסייע בהטיית הכף לעבר הטירוף.
ג’נין ג’נין – עכשיו הצנזורה
בישראל קיים עדיין גוף אנכרוניסטי, ירושת הכיבוש הבריטי, שנקרא המועצה הציבורית לביקורת סרטים. בגוף הזה יושבים 14 חברים, חלקם אלמונים שאיש לא שמע עליהם, שמונו "כנציגי ציבור" על ידי מי שהיו שרי הפנים כמו אלי סוויסה וקודמיו. החבר’ה האלה רשאים לפסול סרטים שלמים, או לחתוך חלקים שלא נראים להם, ולהחליט מה נראה ומה לא. בין חברי המועצה נמנית אשה בשם לאה לופנפלד שנאמר לי כי היא סופרת, ואני מודה ששימעה לא הגיע לאזניי, ויש שם אדם בשם יוסי פרנקל שנאמר לי שהוא עיתונאי, וברוב בורותי גם עליו לא שמעתי, ויש שם מורה גימלאית בשם ציפי כץ ויש שם מישהו בשם הרצל פישמן, שנאמר לי כי הוא עיתונאי לשעבר. אבל יש שם גם כמה נציגי שלטון שדואגים שחס וחלילה לא נחשף לחומר שרק הם, אניני הטעם רשאים לראות. יש שם נציג המשטרה, ניצב משנה עוזי סנדורי, ויש דוברת משרד הפנים טובה אלינסון, וגם פרופסור יש שם בשם משה שרון, מזרחן ימני שעבד בעבר בשירות הליכוד. והם כמובן יודעים טוב מאד מה ראוי לי לראות ומה לא.
עתה החליטו חברי המועצה לפסול את סרטו של מוחמד בכרי "ג’נין ג’נין", הנותן את נקודת המבט הפלסטינית על מה שהתרחש שם בעת התקפת צבא הכיבוש הישראלי.
גם אם ממשלת האחדות הלאומית פורקה לפני מספר שבועות, הרי במועצה לצנזורה האחדות ממשיכה להתקיים כמימים ימימה. יו"ר המועצה עו"ד נסים אבולוף, חבר הליכוד, וחבר המועצה עו"ד יחיאל (חיליק) גוטמן, חבר מפלגת העבודה, עשו יד אחת באיסור הקרנת הסרט באולמות ציבוריים בישראל. שאלתי את נסים אבולוף, מדוע הפסילה? והוא אמר שמדובר בסרט מלא שקרים. נו אז מה. רק לו מותר לראות שקרים ולי אסור? ומי קבע שזה שקרים? הגרסה הישראלית הרשמית קבעה. אבל זה בדיוק מה שקורה בסכסוכים מזויינים שבהם יש צד כובש וצד נכבש, הגרסאות בדיוק הפוכות. מה שאחד רואה כשקר גס, נראה מהצד השני כאמת לאמיתה. ואני איני מוכן שאבולוף יחליט בשבילי מי משקר ומי לא. אם היה צריך לפסול כל סרט או פרסום שמפרסמים גם שקרים, אזי היה צריך לסגור את הטלוויזיה הישראלית ואת מרבית עיתוני ישראל.
עו"ד גוטמן נקט נימוק אחר. הוא סבור שיש לאסור את הסרט בגלל "פגיעה ברגשות הציבור". איזה ציבור? כמובן, הציבור היהודי שגוטמן מייצג. ומה עם רגשות הציבור שאני נמנה עמו? ומה עם רגשות הציבור הערבי המהווה 20 אחוזים מאזרחי המדינה? רגשותיו בוודאי שלא ייפגעו אם הסרט יוצג בנצרת או במזרח ירושלים.
הנימוק הזה של "פגיעה ברגשות הציבור" הוא מופרך. אם הסרט מוצג בבית קולונע כלשהו, ילכו לראותו רק אלה המעוניינים בכך. מי שלא רוצה, לא ילך. באמצעות האיסור כופים גם עליי, שיש לי עניין לראות את הסרט, לא צפות בו באולמי קולנוע.
האם זה מקרה שבמועצת הצנזורה אין יצוג לערביי ישראל ולאנשים נאורים המתנגדים עקרונית לכל צנזורה?
מתנחלים בני עוולה
תנועת שלום עכשיו ביקשה לערוך הפגנה מול מתנחלי חברון. הצבא והמשטרה ענו בשלילה. אסור להפגין שם נגד המתנחלים. זו לא הפעם הראשונה שאנשי התנועה מקבלים תשובה שלילית מצבא ומשטרת הכיבוש על בקשה להפגין שם.
נוצר מצב בלתי נסבל. למתנחלים בני העוולה מותר להשתולל ללא מצרים: לרצוח, להכות, להרוס, להשפיל. ילדי המתנחלים מתחנכים על פי תורה גזענית לפיה להם מותר להתעלל בפלסטינים, כולל פעולות כמו השתנה מחלונות בתיהם על עוברי אורח פלסטינים. מציאות הכיבוש שם היא ממש סדום ועמורה.
כאשר מתנגדי הכיבוש רוצים להפגין נגד פשעי ופושעי המתנחלים, מציבים משטרת וצבא הכיבוש מחסומים. אין גישה.
הפעם החליטו אנשי שלום עכשיו כי הם אינם מוכנים לספוג יותר את הגחמות האלה, ופנו לבג"צ כדי שיורה לשלטונות הכיבוש לאפשר להם להפגין.
בדיון שהתקיים היום (יום א’) בבית המשפט העליון התקפל הצבא, והושגה פשרה לפיה יותר לאנשי שלום עכשיו לקיים ביום ראשון הקרוב הפגנה מול מתנחלי חברון. ההיתר נועד רק למאה חמישים מפגינים וההפגנה תתקיים במרחק של מאה מטר מההתנחלות. אמנם הפשרה עדיין מפלה את מתנגדי הכיבוש, כי היא מטילה הגבלות על חופש ההפגנה. אם משווים זאת למה שמותר למתנחלים, להביא לשטחי הכיבוש אלפים מתומכיהם הדתיים, וגם להפגין בתחומי הקו הירוק, אזיי הפשרה שהושגה בבית המשפט העליון, לא מספקת. אבל פריצת דרך יש כאן, ונקווה כי היא התחלה לקיום הפגנות המוניות של יהודים וערבים נגד המתנחלים בשטחים הכבושים. עד שיפונו.
ולסיום משהו אופטימי
היום מתחיל בברלין מפגש בין נציגים של שלוש תנועות נוער: השומר הצעיר, תנועת הנוער הערבית (שבסיסה בגליל) ואיגוד הנוער העצמאי, שהוא תנועת נוער פלסטינית של מפלגת הפידה בראשה עומד יאסר עבד רבו, שר ההסברה בממשלה הפלסטינית.
למה בברלין? זהו אחד הביטויים למצב הלא נורמלי, בו נוער משני העמים, החיים במרחק נסיעה של דקות ספורות, לא יכולים להיפגש ביניהם בגלל ששלטונות הכיבוש הישראלים מערימים קשיים, ועל כן הם נאלצים לעשות זאת הרחק בחו"ל.
המארחים הם הסניף הגרמני של תנועת הנוער הסוציאליסטית "פלקון".
מטרת המפגש: לחדש קשרים שנותקו בגין האינתיפאדה והכיבוש מחדש של שטחי הרשות הפלסטינית בידי צבא הכיבוש הישראלי.
דובר השומר הצעיר, אביב לשם מקיבוץ שער הגולן (לא להתבלבל, נמצא בתחומי הקו הירוק), שישתתף במפגש, סיפר לי כי הוא מקווה שהמפגש יחדש את הדיאלוג שהיה עם הפלסטינים ויאפשר תיכנון פעילות משותפת בשנת 2003, שתכלול גם סמינרים ומחנות שלום משותפים לנוער שני העמים, בצד מחויבת של כל תנועה לפעול בקרב עמה לסיום האלימות והשכנת שלום.
בהצלחה.

אם הבנתי נכון את המאמר :
כל מעשי הרצח בארץ נעשים בגלל הכיבוש או לחלופין כל חיילי צהל רוצחים .
המתאבדים והרוצחים בכבישים הם עלילת דם של השב"כ .
מוחמד בכרי גיבור ישראל ידליק שתי משואות ביום העצמאות .
המתנחלים כולם הם רוצחים גנבים ובכלל ראויים להשמדה .
ספירו אתה יהודי וכאשר הערבים ישיגו את רצונם גם אתה לא תנקה , רק שלך יבוזו , כי מי אוהב שטינקרים ?
1. ממתי מצנזרים סרט על בסיס ערך האמת שלו? זהו לא תפקידה של הועדה.
2. חופש הדיבור – מהערכים החשובים בדמוקרטיה – הוא גם החופש לפגוע באדם או בציבור. אם חופש הדיבור יוגבל לאמירות שאינן פוגעות באיש, נשאר עם חופש דיבור קטן ועלוב מאד.
3. כבר זמן רב מטרידות אותי העדויות על מה שעושים חיילי צה"ל בשטחים, בין השאר בהיבט של מה זה עושה לנו כחברה. חלק גדול ומרכזי מאתנו, החלק של הגברים המשרתים בחזית והעושים מילואים, עושה דברים שנעים בין הקשה והמזעזע לבלתי נתפס, בעוד שאחרים, כמוני – בהיותי אישה שלא משרתת במילואים – לא נחשפים לזה כלל, ועד לחודשים האחרונים לא ידענו כלל מה קורה. זוהי אנומליה שלא יכולה שלא להביא לתוצאות הרסניות. אי אפשר לדעת אם רצח הודיה הפעוטה קשור או לא, אבל אני בטוחה שהחברה שלנו נהרסת מיום ליום.
מר ספירו הנכבד
שוב אתה כותב שטויות והזיות, ומכופף את העובדות כראות עיניך,
ראשית, אתה לוקח רצח מזעזע של ילדה קטנה, ובונה על זה תילי תילים של זבל.
רצח הוא רצח, ורצח ילדה קטנה וחסרת אונים,כואב יותר!
סוטה כמוך יחפש צידוק לרצח שלהבת פס ז"ל, אך לא יבין שפסיכי הוא פסיכי ושההבדל בין צלף שכיוון לילדה קטנה, ושל אדם שרצח את בתו לא גדול, את שניהם יש להעניש.
אני לא פסיכיאטר אולם התאור הפלסטי של הרצח מביא לך כנראה סיפוק רב שאלמלא כן היית מסתפק בעובדה המוכרת של רצח הילדה.
החולירע שרצח את שלהבת פס, וששולחיו חנכו אותו מגיל קטן לזילות חיי יהודים, לא התחנך בגולני, וגם לא כל מחבל אחר, מתאבד או לא!
מאות האזרחים והילדים היהודים והערבים שנרצחו ע"י עובדי האלילים חסרי הנורמות, לא חטאו ולא שמשו מגן אנושי,
(כן גם שני הפעוטות במצר…) שמעת מחבריך מדוע לא הוקיעו את הרוצח?, לא? (כדאי שתשאל ותשמע את הגמגומים)
אני לא מכיר את שכנך (גם אתה ירושלמי לא?) אבל אני משוכנע שאין לזה שום קשר לענישה סביבתית.
אתה מדבר על מערכת נורמטיבית? אתה? חסר הערכים?
יש בעיניך הבדל בין דם לדם? אתה זוכר לציין כי "מי שהמערכת הנורמטיבית שלו מתנדנדת…" איך אתה יודע שזו המערכת הנורמטיבית של הרוצח, הוא רצח קודם? הוא רואה ברצח ילדים את משאת נפשו?
הפוסל – במומו פוסל, הסתכל מסביבך סגיא נהור אינך יודע להבחין בין הריגה לרצח, ורצח הוא רצח.
אתה טוען כי השרות הצבאי יכול להיות אחד הגורמים לטירוף. לא עלה בדעתך כי לא זו בלבד שהצבא מנסה למנוע הצטרפות פסיכים אליו (כמו כל מערכת אחרת) אלא שזמן ומאמץ רב מוקדש לניסיון להמנע מחפים מפשע.
ראה מקרה ג’נין. אלמלא הנורמות שחונכנו אליהן, עשרות חיילים היו עדיין בין החיים!
והנה בפסקה הבאה ("ג’נין ג’נין) שנעשה ע"י בן משפחתם של סיעני המתאבד באוטובוס לצפת,(בכרי) אתה מבקש זכות להחליט בעצמך מה אמת ומה שקר,
האם היית הולך גם לראות את "הכומתות הירוקות" או לבקר את אלמנות המילואימניקים שמתו כי איזה אידיוט חשב להיות הומני במלחמה?
אגב אין גרסאות הפוכות בנושא ג’נין, וגם הבמאי שאינו חשוד בציונות לא טוען אחרת. העובדות ברורות. הפלסטינים הכינו את המחנה (וגם מחנות אחרים) ללחימה תוך שימוש באוכלוסיה נבחרת.
יש כאן טרגדיה , לא פוליטיקה!
מר ספירו הנכבד
לצעריכל פגיעה שלי היתה בול,
ברשותך אשיב על טענותיך אחת לאחת.
ראשית, טענתך לגבי השפעת צבא וכיבוש מתמשך (35 שנים) על האלימות.
זו שטות שנשענת על כרעי תרנגולת, עד שנת 90, היה שקט מוחלט בכל הגדה, נסיונות פלסטינים לפגוע בנו היו מבחוץ , לא רק שלט היתה כל פעילות "דיכוי" כדבריך, אלא להפך, עובדים פלסטינים עבדו בישראל ושפרו את חייהם לעין ערוך.
הלחימה בשטחים לא נמשכה 35 שנים אלא שנתיים ואם תוסיף את האינתיפאדה הראשונה, עוד שנה. לא יותר.כך שמאליה טענתך לגבי אלימות כתוצאה מכיבוש מתבטלת.
יתר על כן, פסיכופאטים אין כמעט בצבא כי מסננים אותם לפני הגיוס, ובמשך השרות. לעומת זאת הפלסטינים הם הם הפסיכופאטים (אני לא רוצה לציין אין סוף מקרים) ואצלהם חמודי אין קב"ן ולא משחררים על פרופיל 21.
הצבא עושה כל שביכולתו כדי לא לגייס אנשים לא מאוזנים, ודוקא הדוגמאות שהבאת הן הן ההוכחה לצדקתי חיילים שירו באביהם האלים, הם לא פסיכופאטים אלא אנשים שלקחו את החוק בידיהם . אין אלימות פראית, אלא בצד הפלסטיני שם היא לגיטימית.
האלימות היא דרך החיים בחברה הפלסטינית, לא תוכל למצוא מקרה אחד של התעללות פראית בפלסטינים! לא שלא היו הזדמנויות, ואף שגיאות.
כמה אלפי אנשים היו עדים ללינץ ברמאללה, כמה אסירים בכלא מגידו היו עדים להתעללות והרצח של העציר שם? שלא לדבר על רצח יום יומי של פלסטינים בידי אחיהם,
טענתך לגבי שלהבת פס היא בין צביעות להסתה, ואני לא משוכנע שהיא לא עברה פלילית.
טענתך לגבי הוריה שהביאו אותה לקו האש לא רק שאינה נכונה, אלא שהיא מחזקת לאין שיעור את טענתי לגבי שימוש בילדים כמגן.
אגב המילה שודדי קרקעות לא רק שאינה נכונה עובדתית, אלא שאתה בעצם מצהיר גם את הטענה ההפוכה, שאין לך בעייה עם יהודים שגרים על אדמתם!
ירית לעצמך ברגל.
מאיפה הבאת את המילה גזענים? היא לא נכונה ולא במקום. אם על פושעי מלחמה אנו מדברים, יש כאלה אלפים בבתי הכלא,
השאר כשיהיה לי זמן
יוני,
יתכן וקראת את רשימתי, אבל בוודאי לא הבנת אותה. אתה נישמע וניקרא מבולבל לגמריי. אתה לא ממוקד, יורה לכל הכיוונים ולא פוגע בשום דבר. ניכר בך שאתה זועם, אבל זהו זעם של שור פראי, שמנסה לנגוח מבלי שהמטרה ברורה לו ולכן נופל שדוד, כי הוא בכל זאת קצת טמבל.
רק שוטה לא יבחין בהשפעת הצבא והכיבוש המתמשך זה 35 שנים על רמת האלימות בחברה הישראלית. אני חושש שאתה נגוע בשטיון הזה. אני מקווה שמדובר במצב זמני ולא סופני של אל חזור.
ומתוך תקווה זו, אנסה להסביר שוב במספר מלים, את ההשפעה ההרסנית של מלחמת השטחים בת 35 שנים על החברה הישראלית.
הכיבוש נתן להרבה פסיכופאתים ערוץ של אלימות מותרת בגיבוי הצבא ורשויות הממשל. הכיבוש גם הפך הרבה חיילים שניכנסו אל הצבא במצב נפשי תקין לאנשים בעלי רמה של מופרעות כזו או אחרת.
מנגנון הכיבוש האלים יצר דורות של חוקרים אכזריים שלמדו להפעיל עינויים על פלסטינים. אחר כך כאשר הם עברו למשטרה האזרחית, הם המשיכו להכות ולענות אזרחים ישראלים. הכיבוש הפך את הלחיצה על ההדק לקלה מאד וחיי אדם הפכו זולים מאד. אני לא מדבר רק על השנתיים האחרונות בה הרגו חיילי הכיבוש הישראלי אלפיים פלסטינים, מרביתם אזרחים חפים מפשע, מתוכם קרוב לשלוש מאות ילדים, אלא לכל התקופה של עשרות השנים, שמסתכמת בעשרות אלפי פלסטינים הרוגים ופצועים. רק אוויל (וגם שוטה כאמור) יסבור שאין לזה קשר לנעשה אצלנו.
גם המצב הנורא של הרצח בכבישים, שבישראל הוא מהגבוהים בעולם, אותה נסיעה לא רגועה, פראית וקטלנית, אף היא מושפעת ממצב המלחמה המתמשך. ישראל הפכה לחברה מאד עצבנית.
האם אין קשר בין האלימות הנוראה במשפחה, לבין האלימות הכללית בחברה הישראלית שמושפעת בצורה כה מכריעה מהאלימות שישראל מפעילה בשטחים? חייל בן 18 שלומד כי מותר לו להכות, להשפיל, לטרטר נשים וילדים וזקנים, עלול לצאת או אלים או נגוע בתסמונת פוסט טראומתית. תלך ותקרא את הדוחות של פסיכולוגים צבאיים על ההשפעה ההרסנית של הכיבוש על נפשם של החיילים.
לפני 5 שנים רצח דניאל עוקב ליד מצפה רימון תייר אנגלי ופצע את חברתו. במשפטו התברר כי הוא נמצא במצב פוסט טראומטי מתמשך מאז ששירת ב-1970/71 בסיירת רימון בעזה שעסקה ברצח ("חיסול" בשפה הרשמית) אכזרי של פלסטינים שסומנו כמחבלים. הוא קיבל אפילו 10 אחוזי נכות על אותה תסמונת פוסט טראומטית. המצב הזה לא עזב אותו, קינן בו לאורך שנים ויצא לבסוף החוצה באותו רצח במצפה רימון.
בכלל, חיילים צעירים שיוצאים הביתה עם נישקם, מוצאים עצמם לעתים לוחצים על ההדק ורוצחים, כמו אותם חיילים שרצחו את האב האלים, במקום להביא אותו למשטרה ולהגיש נגדו תלונה.
הצבא מגייס לשורותיו אלפי אנשים בעל פרופיל נפשי בעייתי, נותן להם נשק ומלמד אותם להרוג. לא כל אחד גומר ברצח ילדיו, אבל מי שמצבו הנפשי מעורער, השרות הצבאי האלים, הלגיטימיות שהוא מקבל בהפעלת אלימות פראית, עלולים להוות זרז למעשי פשע, כאשר גורם זה הוא רק אחד מני רבים נוספים שקשורים באישיותו של הפושע, כפי שציינתי ברשימתי, אבל אתה לא הבנת.
מאחר והזכרת את הריגתה של התינוקת שלהבת פס בחברון, אגיד גם על כך מספר מלים. התינוקת פס היא קודם כל קורבן של קבוצת המתנחלים היודונאצית (אם יותר לי להשתמש בביטוי אותו טבע פרופסור ליבוביץ המנוח) שפלשה למקום, אותה חבורה של גזענים, שודדי קרקע הזולת שבאו לחברון להקים בחסות הכיבוש הישראלי את מושבת האפרטהייד היהודית בקרב מאה אלף הפלסטינים אזרחי חברון. הורי שלהבת הביאו את התינוקת לאזור הדמים, סיכנו במודע את חייה, ביודעם שהאלימות שם היא בראש ובראשונה תוצאה של התנחלותם במקום.
על פי השקפתי רציחתה של שלהבת פס הוא פרויקט משותף של הוריה והפלסטיני שירה בה במסגרת מאבקו נגד הכיבוש. ואף על פי שאני נאבק נגד המתנחלים ורואה בהם חבורה של פושעי מלחמה, אינני מצדיק את הירי כלפיה, כי ילדים צריכים להישאר מחוץ לתחום הפגיעה, ובכלל אני חסיד של המאבק הלא אלים בנוסח המהטמה גנדי.
מאחר ואתה מזכיר את ג’נין, אזי בניגוד אליך אינני מקבל את גירסת הצבא הישראלי. אתה מתייחס לגירסה זו כאל האמת בטוהרתה, משום שיכולת החשיבה הביקורתית ניפגמה אצלך. לדידי הגירסה הישראלית הרשמית היא תעמולה וככזו היא ראוייה לבחינה ביקורתית, כפי שגם הגירסה הפלסטינית ראוייה לגישה דומה.
לי אין ספק שבמחנה הפליטים ג’נין התרחש טבח, כי אני מנסה לבחון מעבר למספר שישראל פירסמה בדבר 52 פלסטינים שלדבריה נהרגו בלחימה. אתה כנראה כבר שכחת כי עם תום הלחימה וההרס האדיר, הטילו כוחות הכיבוש הישראלים במשך כשבועיים סגר מוחלט על המחנה. נאסרה הכניסה לצוותים רפואיים להגשת עזרה רפואית. עשרות, אם לא מאות תושבים, שניפצעו, איבדו את חייהם משום שלא קיבלו עזרה רפואית. רבים אחרים ניקברו מתחת להריסות ולא ניספרו בספירה הרשמית הישראלית. לא במקרה קבע דו"ח אמנסטי, שאנשיה ערכו חקירה יסודית במקום, כי ישראל ביצעה בלחימה בג’נין ומיד לאחריה פשעי מלחמה.
אתה מזכיר את קרובי משפחתו של מוחמד בכרי, יוצר הסרט ג’נין ג’נין, כמי שסייעו למתאבד ליד צפת. הם עדיין בחזקת חשודים שטרם נישפטו, אבל אתה כבר חרצת את דינם. הבה נניח כי הם חטאו, במה זה מטיל צל על בכרי עצמו? הוא לא חטא ולא פשע, ורק גזען מסוגך, המחקה את מינהגם של האנטישמים כלפיי היהודים, מאשים חפים מפשע בגין חטאם של אחרים.