המדינה רועשת סביב ה"גילויים" החדשים כביכול: קשריו של יוסף גינוסר עם צמרת הרשות הפלסטינית בעידן רבין וברק. מאמר מערכת של "הארץ" מיום 09/12/02 התייחס לפרשת-גינוסר תוך כדי ניתוח בעייתיות הקשר, בין הון לשלטון. שאלת תם: ומה הם קשריו של השלטון הנוכחי (אריק שרון) עם ההון (אריה גנגר)?
גנגר הוא איש עסקים פרטי, ישראלי שרכש אזרחות אמריקאית, הוא בעל עוצמה כלכלית ניכרת בארה"ב ובישראל. מאז נבחר שרון לראש ממשלה, הוא משתמש בגנגר כשליח למגעים חשאיים עם הצמרת השלטונית האמריקאית. הדבר נבדק בזמנו על ידי היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין שקבע כי "מינוי" זה פסול ולמרות פסיקתו של היועץ – ממשיך שרון להיעזר בגנגר לשליחויות סודיות לוושינגטון.
גנגר היה עד לפני שנים אחדות, שותפו הבכיר ומנהל חלק גדול מעסקיו של משולם ריקליס – גם הוא ישראלי שהפך לאמריקאי וצבר הון רב בארה"ב. קבוצת ריקליס-גנגר מממנת, כבר שנים רבות, את עסקיו הפרטיים של שרון, שחוותו בנגב נרכשה בהלוואה נדיבה של ריקליס. השניים מימנו את הוצאות התביעה של שרון נגד השבועון "טיים". שרון לא נשאר חייב ושילם למממניו בהעדפות כלכליות ניכרות: הראשונה, בעת שהיה שר התעשייה והעדיף למכור את חברת חיפה-כימיקלים הממשלתית לקבוצת ריקליס-גנגר ולא למתחריה. על כך נמתחה ביקורת נוקבת בדו"ח מבקר המדינה. ההעדפה השנייה נחשפה בחקירת הרעלת לוחמי שייטת 13 בנחל הקישון. כאשר שרון כיהן כשר התשתיות והעניק היתר מיוחד למפעל חיפה כימיקלים של ריקליס וגנגר, להזרים את שפכיו המורעלים למי הקישון וכך תרם "תרומה" מכרעת לפגיעה בבריאות לוחמי שייטת 13.
כל העובדות הללו אינן חדשות והובאו לידיעת הציבור שנציגיו ופקידיו לא נקפו אצבע. היום: המדינה כולה על יועצה המשפטי והמשטרה, עוסקים בגינוסר שאינו מקורב לשלטון הנוכחי בישראל, אך אינם חוקרים את קשריו העסקיים והאחרים של ראש הממשלה המכה, עם מיטיביו גנגר וריקליס.
ל"ציוני" – מאמרו של יגאל לביב מזכיר בדיחה… אותי
זה לא מצחיק, גם לא את צוללני חיל הים או, את תושבי
סביבת מפעל "כימיקלים" במפרץ חיפה, שהזדהם כולו
בשריפת-השבוע, השלישית עד כה.המפעל הוא בבעלות אריה
גנגר, שחברה אחרת שלו "לומנס" הישראלית, מסובכת עד צוואר בשערוריות פיננסיות חמורות, כמו מרבית החברות שבבעלותו, בארצות הברית – שרובן ניצבות עתה בבתי
המשםט לפשיטות רגל. גם משולם ריקליס יוצא ובא בבתי
המשפט האלה. "אמור לי מי תורמיך ואומר לך מי אתה" –
אפשר לשכתב את האימרה המקורית.
מה שיודע וכותב יגאל לביב ועכשיו גם קוראי "הגדה
השמאלית: – ידוע גם לראש הממשלה, שאינו חושש או מתבייש להשתמש בשירותיו החשאיים של אריה גנגר –
לצערנו ולבושתנו, גם בבית הלבן יודעים מי הוא וידיעה
זו היא סכנה לביטחונה של מדינת ישראל, כשראש ממשלתה
נתון בכל רגע לסחיטה של מדינה זרה, ששירותיה החשאיים
יכולים לאיים עליו בפרסום ה"פרופיל" של שליח הסתרים
שלו וקשריו איתו.
חווה בנגב ? כימיקלים במפרץ ? -יתכן שהם "תשובה ציונית" (למי?) אבל, בוודאי שפרשיות שרון-ריקליס
וגנגר-שרון אינן "בדיחה": הן עצובות מאד, כי הן שלנו
בעוד שפרשת גינוסר, צריכה לעניין את הפלסטינים,שכספם
הופקד בשוויץ ( למה לא ? ישראלים אינם מפקידים
בשוויץ?).
מזכיר לי בדיחה : בזמן שלטון ברית המועצות ז"ל , בא אמריקאי למוסקבה ומוכיח לחבר את כל מגרעות המשטר הקומוניסטי, בסיום דבריו עונה לו הרוסי ומה עם הכושים אצלכם .ניתן לסכם זאת במימרה : מה שייך קדחת לתחת ! אם יש לחבר יגאל לביב טענה כלשהי נגד שרון יואיל לפנות למשטרה , יגיש תלונה ויחכה לתוצאות .
להאשים את שרון בהרעלת לוחמי שייטת 13 זה מגעיל ומחליא , עד היכן יכולה השנאה להגיע ?
כתבה מעולה, אתה גבר עם אומץ. גם התגובה של המתקרא אחד העם טובה. אני נהנה לקרוא את כתבותיך ולא מפספס אפילו אחת. החברה שלנו חולה מאד ואני מקווה שיש לה עדיין סיכוי להרפא. הבעיה היא שהציבור עובר בשקט לסדר היום. יש במדינה הזו קבוצה של כמה אלפי משפחות שלמעשה מנהלות אותה ומפיקות רווחים מהמצב הבטחוני, כלכלי חברתי העגומים שלנו. גם כאן באתר בו מגיבים אנשים בעלי חוש צדק מיוחד ,גם כאן היו רק 2 תגובות לכתבה הסנסציונית שלך.אני מאד מקווה שהסיפור התנכ"י על משה והמרגלים שנשלחו על ידו לתור את הארץ אינו סיפור שמשקף את המציאות העגומה שלנו.המרגלים הראשונים חזרו ובפיהם בשורה איומה:"ארץ אוכלת יושביה"-אמרו את מה שראו. משה לא התיחס אליהם ושלח את יהושע בן נון וכלב בן יפונה לתור את הארץ והם חזרו ובפיהם הבשורה המוזמנת: "ארץ זבת חלב ודבש" אמרו ונכנסו להסטוריה של עם ישראל כמנהיגים מהוללים. מי שמע על המרגלים הראשונים ?!- הם ממש נעלמו. מוסר השכל!!! מר לביב יישר-כח!!!!