בחוק ההסדרים ישנה פגיעה עמוקה, גורפת ומיידית במקבלי הבטחת הכנסה. בשינויים המוצעים יש משום ערעור יסודות המדיניות החברתית בישראל מהם תיפגענה יותר ממאה אלף משפחות עניות שייוותרו ללא רשת ביטחון מינימלית. הקיצוץ פוגע בזכות לקיום אנושי מינימלי, אשר נקבעה על ידי בית המשפט העליון כזכות יסוד חוקתית המחייבת את המחוקק. ברע"א 4905/98 גמזו, פ"ד נה(3) 360, ציין הנשיא ברק: "כבודו של האדם כולל בחובו הגנה על מינימום הקיום האנושי. אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו נפגע. אדם הרעב ללחם הוא אדם שכבודו נפגע. אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטרי הוא אדם שכבודו כאדם נפגע, אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו כאדם נפגע".
באופן פרדוקסלי, הנימוק לקיצוץ הוא לעודד אנשים לצאת לשוק העבודה, אך הפגיעה החזקה ביותר היא דווקא בקצבאות של אלה העובדים ומקבלים השלמת הכנסה לשכרם הנמוך. אלו כ-26 אלף משפחות שהקצבאות שלהן יקטנו בממוצע בכ-50%.
הפגיעה במקבלי הבטחת הכנסה היא גורפת: היא פוגעת בכל האוכלוסייה המתקיימת מהבטחת הכנסה מבלי להבחין בין צעירים לבין מי שמעל גיל 46, בין בריאים לבין מי שמוגבלים בבריאותם, בין מי שיש להם סיכויים להשתלב בשוק העבודה לבין מי שסיכוייהם אפסיים.
הפגיעה היא עמוקה: על פי נתונים רשמיים של הביטוח הלאומי, כולם יקוצצו בממוצע ב-30%, שהם יותר מ-600 שקל בחודש. בנוסף לכך, יבוטלו לכולם ההטבות הנלוות של הנחה בביקור אצל רופאים, בתחבורה ציבורית ובארנונה.
הפגיעה היא מיידית: הקצבאות יקוצצו בבת אחת ללא הדרגתיות ובלי בחינה האם אכן אנשים ישולבו בשוק העבודה, האם תוכניות להגברת העבודה יצליחו או ייכשלו. קל להבין שתוך זמן קצר נהיה עדים לעוד ועוד משפחות שאינן מסוגלות לשלם חשבונות, שכר דירה ומשכנתא ואשר מתקשות לרכוש מוצרי יסוד. לאחר שהמים, החשמל והטלפון ינותקו הם גם יושלכו מבתיהם. וברחוב קשה מאוד לקיים חיים בכבוד אנושי מינימלי.
אנו מבקשים ממך לא לתת יד לפגיעה ב-100,000 משפחות המתקיימות בתנאי קיום מינימליים, ולהצביע נגד חוק התקציב לשנת 2003.
באמת נראה לכם שמכתב כזה או בכלל יכול להזיז במשהו? הרי זה אבסורד! עד שכל האנשים הנפגעים מחוק זה לא יגיעו לפתח הכנסת ,ישרפו צמיגים ויתנחלו שם ויזעקו את זעקתם הדבר לא יזיז לאף ח"כ שבע. חבל שמאמצייכם לא מרוכזים בלהביא את אותם האנשים, במקום בכתיבת מכתבים שאמורים לייצג אותם!