בבתי הכלא הצבאיים כלואים עתה בו זמנית חמישה מועמדים לשירות ביטחון, סרבני גיוס מטעמי מצפון. השבוע יצטרפו אליהם עוד חמישה. כולם מיוזמי/חותמי "מכתב השמיניסטים". אחד מהם הוא בני, דרור, פציפיסט מטעמי מצפון, המרצה עתה בכלא 28 יום, בנוסף ל-100 יום שכבר ריצה. ועדת המצפון דחתה את בקשתו לשרת שירות אזרחי – מבלי לנמק. בכך למעשה דחתה הוועדה על הסף עדויות שהובאו בפניה של ארבעה ברי סמכה, שקבעו מתוך שיקול דעת מעמיק שדרור הוא סרבן מצפון המסרב לקחת חלק בכל פעולה צבאית, ומסרב לציית לצו או חוק הפוגע במצפונו.
ארבעת המומחים השתכנעו שמדובר בצעיר נחוש בדעתו, המתנגד מטעמי מצפון (בדומה למאמין דתי) ליטול חלק בפעילויות מלחמתיות; המתנגד לשאת נשק וליטול חיי אדם שנברא בצלם; הסבור שכל מלחמה היא בלתי מוצדקת וניתנת למניעה על ידי ארגון חברתי נכון, ולכן גם שאלת המלחמה כהגנה עצמית אינה עולה על הדעת, מאחר שגם היא ניתנת למניעה עוד בשלב המוקדם; המודע למחיר שהוא עלול לשלם על עמדתו נגד המערכת, ושלם בדרך בה בחר; שההכרה שלא יוכל לשרת בצבא – כמנגנון מאורגן של אלימות שתכליתה מלחמה – התגבשה אצלו באופן הדרגתי בשנים האחרונות, כשהוא מושפע מסיכון חייו שלא לצורך של אחיו הגדול – לוחם בחטיבת חי"ר שהיה בלבנון.
את "דילמת אנטיגונה" שלו בחר לנסח בציטוט חופשי מהרעיון של טולסטוי, אנרכי-פציפיסט נוצרי: "לפני שהתחייבנו לציית לבני אדם, התחייבנו לציית לאלוהים. ואלוהים ציווה עלינו ‘לא תרצח’". ואת ההיתר האלוקי "הקם להרגך השכם להרגו" הוא דוחה בשל מגבלות הידיעה האנושית מי הוא הקם ומי הוא המשכים.
דרור רואה קשר בין פצפיזם להיותו טבעוני. לכן הוא לא אוכל בשר, ביצים וחלב, ולא לובש או נועל עור. את הזיקה שבין פציפיזם לבין טבעונות הוא מנמק במלותיו של מילן קונדרה בספרו "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום": "כל עוד לא יחמלו בני האדם על בעלי החיים שבשליטתם הם גם לא יחמלו על בני מינם".
אך דרור לא הצליח לשכנע בדבריו את חברי ועדת המצפון, כולם אנשי צבא, בתמימות אמונתו. בטח לא בחצי השעה שניתנה לו לשם כך. הוועדה מצאה לנכון לפטור מטעמי מצפון רק 9 גברים, מתוך 155 גברים – חיילים ומועמדים לשירות – שפנו אליה בשנים 2000-1998. עובדה זו לבדה מעידה על אחד משניים: או שהגברים במדינת ישראל הם חסרי מצפון או שהוועדה אינה כלי אבחנתי תקף.
האם אין די ב-100 ימים של כליאה חוזרת ונשנית כדי לקבוע שתמימות אמונתו עמדה במבחן? האם מישהו במערכת הביטחון היה מעלה על דעתו לבדוק באופן כזה בציציותיו של תלמיד הישיבה החרדית בטרם תפטור אותו מכל שירות מוכר למען הלאום – שלא לדבר על שירות צבאי?
במאמר מוסגר חשוב להזכיר שלתלמידי ישיבות – קדושות ככל שתהיינה – אין שום כבוד מטעמי אמונה לחיי אדם באשר הוא אדם, אלא אם כן מדובר ב"רע לתורה ולמצוות".
האם אין די ב-100 הימים בהם נמצא בני ב"הסתכלות" של רשויות הצבא, במשך 24 שעות ביממה, כדי "לאבחן" שהוא לא רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים? שמטעמי אמונה הוא מתנזר מכל מזון שאין לו ודאות מוחלטת שהוא עומד בדרישות ה"כשרות" המחמירות שלו, אפילו אם הדבר כרוך בהרעבה עצמית, נזק לבריאות, והפחתת משקל;
שהוא לא משתמש באלימות, אפילו לא לצורך הגנה עצמית מאלימותם של כלואים אחרים; שהוא מוכן להסתכן ב"ימים בפועל" על סירובו מטעמי מצפון לציית לפקודות של מפקדיו בכלא, לשמור באגף הסגור על כלואים המאיימים בהתאבדות; המסרב לקחת חלק בשמירה על חומות הכלא מפני בריחה של כלואים אחרים (בשם הסולידריות של הכלואים), ומסרב להצדיע לדגל ולהשתתף בתרגילי סדר (שהם בעיניו סממנים פשיסטים)?
האם תכלית הכליאה החוזרת היא להעבירו על ד(ע)תו ולאנוס את מצפונו? האם מישהו היה מעז לכפות בצורה כזו "שמד" על אדם דתי שומר תורה ומצוות, לגזוז את זקנו ופאותיו, לאכול חזיר, ולחלל שבת?
כל שכתבתי נכון לגבי כל אחד מסרבני המצפון האחרים, כל אחד ומצפונו עמו. אני מבקשת לסיים בתהייה: האם יתכן שכליאתם החוזרת ונשנית, ללא תקדים, ארבע, חמש, ושש פעמים ברציפות על אותה עבירה, מעידה על חשש הקיים במערכת הביטחון ש-300 הצעירים החתומים על המכתב הם רק קצה הקרחון לסרבנות מלחמה ההולכת ומתרחבת – לא רק בקרב חיילי המילואים – אלא גם בקרב צעירים לפני גיוס ובקרב חיילים סדירים?
אם קיים החשש שהצעירים לא רוצים במלחמה, ושרבים מהם מתגייסים לצה"ל ועושים את המוטל עליהם רק בשל פחד מעונש, צריך לעשות שלום, צריך לבטל את גיוס החובה… לא להרוג את השליח.
אך טבעי הוא שפצפיסט עקבי יהיה גם טבעוני – מדוע כאבה של פרה או סבלה של תרנגולת (יצורים רגישים החשים כאב וסבל) יהיה שווה פחות מזה שלנו?
כל הכבוד לדרור החושף את הקשר בין האלימות האנושית כלפי בעלי החיים והאלימות המיליטריסטית!
עמדותיו של בנך ראויות להערכה.
יכבד לפיכך בנך, העומד על משמר דיעותיו, וישב בכלא הצבאי 1095 ימים. כמניין שנות הגיוס שנקבעו בחוק ושחברי ואני שירתנו.
לאחר מכן – יישב בנך מדי שנה 20-45 יום בכלא הצבאי, חלף שירות מילואים פעיל. כפי שחברי ואני משרתים מדי שנה במילואים.
כך יוכיח בנך יקירך, כי מוכן הוא לשלם, באופן מלא, על דיעותיו ויזכה בכבוד השמור לאדם המשלם באומץ מחיר על עמדותיו המוסריות.
Those who lack the courage will always find a philosophy to justify it.
את האומץ למה? לעכב נשים במחסום? להרוג זקנים בבתיהם בלילה? לכבוש אוכלוסיה ללא מתן זכויות אזרח בסיסיות?
על מה אתה מדבר? ד"ר.
35 שנה יש לאנשים פה אומץ להתנהג באוכלוסיה אחרת כבשלהם. 35 שנה. ומערכת הבחירות הזו מתנהלת על שחיתויות – כאילו לא קיים פה עם אחר. הוא קיים רק כשמדברים על דמוגרפיה.
Would you feel safer if we had more like this hoodlum that care about his daiet?!! and other kids his age will stop suicide bombers with their body.
And don`t forget that we are rghit now in war everyday and everywhere.
אנחנו במלחמה לו בגלל "בריונים" כמוהו. אנחנו במלחמה בגלל בריונים אחרים. וזכותו של אדם לאכול את שחפץ.
ומה הקשר למתאבדים בני גילו. האם לפני הכיבוש היו פה מתאבדים בני גילו?
ומי מביא לפה יותר מתאבדים – הוא או הכיבוש?
.שירה שלום לא הבנתי מה הקשר לסירובו של הנ"ל להעדפה הגסטרונומית האם זה מראה שהנ"ל שוחר שלום ומה זה אומר עלי אם אני מעדיף לאכול סטייק מדמם האם אני מיצג את כוחות הרשע הכובש .
השירות בצבא הוא חוק מנדטורי שמחייב כל אזרח ישראלי שמתאים לשירות והמטרה היא עדיין אותה מטרה להגן עלינו מפני אותם אנשים שמנסים בכל דרך מתועבת לשים לנו קץ. וההיסטוריה הולכת אחורה יותר מ35 שנה
"Just wake up and smale the cooffee"
"לעכב נשים במחסום? להרוג זקנים בבתיהם בלילה? לכבוש אוכלוסיה ללא מתן זכויות אזרח בסיסיות?"
מזכיר לי את טרום מלחמת השחרור בתקופת הפרעות
אין כזה דבר מלחמה נקיה והוגנת, ואם יש אנא ממך עדכני אותי.
בתודה והערכה מונטי דוגאנו
אכן אין מלחמה נקייה שקטה רגועה טובה ומפנקת. אבל גם אין כיבוש של עם אחר שהוא שקט רגוע טוב ומפנק.
ואם יש, תקן אותי.