צה"ל שולט בממשלה הנוכחית, כשם ששלט בקודמתה ובזו שקדמה לה. ראשי הממשלה ושרי הביטחון ברק, שרון, בן-אליעזר, מופז, וכמה משרי-האלף הכפופים להם לא מכירים שום מחשבה או תחושה שאינן צה"ליות. צה"ל, והמדינה שהוא גורר אחריו, מנהלים מלחמה שמטרתה האחת והיחידה היא הכנעת האוכלוסייה הפלסטינית החיה בשטחים הכבושים. את העובדה הזו אסור לנו לשכוח אפילו לרגע אחד. צה"ל הוא צבא קרימינלי. הטביעה בכרוניקה השוטפת – כולל זו המדווחת על ירי בילדים ובקשישות – מסיטה את מבטנו מן התמונה הכוללת, מן המהלך הרחב שמתבצע כאן, בידי חיילים ממושמעים, בכל רגע ורגע.
תפקידם של החיילים הוא לפורר את האוכלוסייה הפלסטינית. מבלי דעת, הם הורסים לא רק את התשתית הפיסית של ערי הגדה והרצועה, לא רק בתים וכבישים, שדות ומטעים, אלא גם כל סימן של רוח חיים. יותר ממחצית הפלסטינים בשטחים סובלים מתת-תזונה. המצב הבריאותי הכללי גובל בקטסטרופה, והחולים הזקוקים לטיפול יותר ממינימלי דועכים בשקט, מבלי שייספרו במניין ההרוגים. לפחות 75 איש ואישה מתו בשנתיים האחרונות משום שהעוצר, המחסומים והדרכים המשובשות מנעו מהם לקבל טיפול רפואי בזמן. רק אתמול התבשרנו על שני וולדות מתים, אשר אמהותיהם ראו את האמבולנסים שהזמינו מרחוק, אך אליהם לא הצליחו להגיע. מערכת החינוך הפלסטינית מתפקדת בצליעה, בקושי רב, והאוניברסיטאות מקיימות לימודים במחסנים ובבתים פרטיים, כדי לשמור על איזו גחלת קטנה, כדי לא לדעוך לגמרי. ביקורי משפחות, מעבר מעיר לכפר, הליכה לים – כל אלה מושגים שנשכחו זה מכבר.
רבים סערו בצדק לנוכח הטרנספר בדרום הר חברון ובכפר יאנון. אולם הטרנספר אינו מוגבל לשני אלה, ואינו מחכה למשאיות פוטוגניות. טרנספר נוראי וסמוי מן העין מתרחש כל העת, כאשר בצד היחלשות החלשים, הולך גם מעמד הביניים הפלסטיני המשכיל ומדלדל. המכון לבריאות-הציבור-והקהילה באוניברסיטת ביר-זית פרסם לאחרונה סקר, בו דיווחו מחצית מבתי-הספר באזור רמאללה על תופעה גוברת של הגירה: לפחות 422 ילדים נשרו מבתי-הספר הללו בשל הגירת המשפחות. אין כאן מקריות, ואין המדובר בתופעת-לוואי של איזו מלחמה עלומה בטרור. זו המלחמה שצה"ל מנהל: המלחמה לדלדול ולחיסול הקהילה הפלסטינית האזרחית כגורם חי, בריא, מלוכד, משכיל, עובד.
כל מי שנותן היום יד לצה"ל שותף למהלך הזה. לא רק חיילי היחידות הקרביות הנושאות שמות נאים של פרחים וציפורים, אלא גם הש"ג בקריה ומגרז הטנקים בנגב וחיילת המודיעין ומדריך הטיס והתוכניתנית בשלישות. כל אלה שותפים לפשע.
בני חגי בחר בדרך ההתנגדות. על העובדה שהצליח לא להיטמע בפשיזם הצה"לי, אותו ניסתה מערכת החינוך להנחיל לו, הוא משלם היום במאסר. כמוהו גם יוני, יוני, אורי, מתן, שמרי, הלל, אדם, דרור, דרור, אשל, איציק, עידו ותלמידי אורי. בצד המלחמה הגדולה בחיים האזרחיים הפלסטיניים, מנהל צה"ל קרב צדדי ועיקש ב"אחר" שלו – באזרחים שמסרבים להצטה"ל, במי שמבין שכל שירות בצה"ל הוא שירות את צה"ל, את מטרתו המזוויעה. היום בצהרים נודע לנו כי מפקד כלא 4 החליט לפזר את הסרבנים חותמי מכתב השמיניסטים בין בתי-הכלא ופלוגותיהם השונות, כך שלא יוכלו לעודד האחד את רוחו של השני.
הסרבנים הצעירים הללו מלמדים אותנו לקח חשוב, ואני פונה אל היושבים כאן בקהל, ולא פחות מכך – אולי יותר – אל הדוברים הערב, זוכי פרס ישראל, בבקשה להבין ולהפנים את הלקח הזה. חגי וחבריו מביאים לידי מימוש מלא את המושג ‘אזרח’. להיות אזרח פירושו, בראש ובראשונה, לפעול. כשם שהיות חייל הוא היות פסיבי, צייתן, ממושמע, כך היות אזרח הוא ההיפך הגמור: אקטיביות, התנגדות. בישראל 2002 קשה מאד להיות אזרח של ממש. בדיוק בשל שליטתו הכמעט-מוחלטת של צה"ל בכל, כמעט מן הנמנע לתת ביטוי ל"אחר" שלו, לאזרחות. אבל מי שלא מוכן להיבלע על-ידי הפשיזם, מוכרח להפוך את ההתנגדות לפרקטיקה – ולא רק למופע חד-פעמי. כל כך הרבה ארגוני שמאל נהדרים מתקשים לתפקד בהיעדר פעילים, ומתוך מצוקה כספית. עזרו להם! כתבו מכתבים למערכות העיתונים, מכתבים לשלטונות, מאמרים, שירים, דברו בטלוויזיה, יצרו רעש, רעש, רעש שיילחם בשקט הצה"לי המנומנם, או בפטפוט הצה"לי-כל-כך של מגישי החדשות. חשפו את מה שרוצים להסתיר, הקרינו את הסרט האסור "ג’נין, ג’נין", הפגינו למען חברי-הכנסת המוקצים; והביעו תמיכה עיקשת, פומבית, ברורה ועקבית, בסרבנים. כל הפעולות האלה מהוות ביטוי מוצלח של אזרחות.
מה עמדתך דוקטור לגבי תושבי טירה שעשו כמעט משפט לינץ בזוג ?(מעריב של היום).
האם לא צריכים לשפוט אותם על ניסיון לרצח?
יודעים מי הם, כולם! (כ 100 רוצחים בכוח)
יכלא בנך למשך 3 שנים, ולאחר מכן – יכלא שוב לחודש בשנה.
כך יוכיח בנך את רצינות כוונותיו ואת נכונותו לשלם בעד אמונותיו.
אנחנו, יתר ה"פושעים" הציונים,המשכילים וההומנים לא פחות ממך, שמשרתים בצה"ל באהבה ובאמונה, כבר נשמור על גרונו הרך של בנך מסכיני השוחטים הפלסטינאים.
וכהערת שוליים- נסיונותיך הברורים להתרפס בפני הצורר הפלסטינאי לא יועילו לך (תשאלי את אותו חבר מקיבוץ מצר שפלבל בעיניו בתדהמה אחרי הרצח המזעזע של הילדים הקטנים ואמר :"לנו זה לא היה אמור לקרות.."(שודר ביומן הערוץ הראשון).כנראה שרק לילדי "אחרים" זה אמור לקרות. "יקירתי"- בריתך עם השטן לא תושיע אותך ואחרים הדומים לך אם כוחותיו יגברו על בני עמך "הפושעים".
לא לפחד כלל