את הבחירות האלה יכריע – ואולי כבר הכריע – אלמוני, ששם-המחתרת שלו הוא "נדב". "נדב" מציג את עצמו כ"מומחה" מטעם שירות-הביטחון-הכללי. לדבריו הוא נושא בתואר "ראש מחלקת המחקר בתחום ערביי ישראל". אילו היה "נדב" מפקד של חטיבת שריון ומחולל הפיכה צבאית, כדרכם של גנרלים דרום-אמריקאיים בשעתו, לא היתה התוצאה שונה. אמנם, הוא לא שלח את הטנקים שלו לכנסת, לא אסר את ראשי השמאל ולא זרק אותם ממסוקים לים. בוודאי שלא. הבוסים שלו הרבה יותר הומאניים. הם רק משתמשים בנייר.
הנייר של "נדב" הוא תצהיר לוועדת-הבחירות של הכנסת, שהוגש לה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. בתצהיר קבע האיש במרכאות כפולות – המרכאות הכפולות מופיעות בתצהיר עצמו – שמפלגת בל"ד זוממת לחסל את מדינת-ישראל, להתחבר אל אויבי ישראל, להמריד את האזרחים הערביים, ועוד.
על סמך חוות-הדעת הזאת עומדת ועדת-הבחירות לפסול את רשימת בל"ד ומנהיגה, עזמי בשארה, יחד עם עוד כמה ח"כים ערביים, מלהשתתף בבחירות.
ועדת-הבחירות מורכבת מנציגי המפלגות בכנסת היוצאת, על פי מפתח יחסי. משום כך מהווים בה נציגי מפלגות הימין, ובכללן מפלגת שינוי, רוב מוחלט. כל אלה מאוחדים בשנאתם לערבים, ויש להם אינטרס משותף בגירושם מן הכנסת. הם יפעלו על פי הוראות "מערכת הביטחון", כשם שהרוב בכנסת קיבל את תכתיבו תמיד. בעבר זה נעשה באופן דיסקרטי. בשנים האחרונות זה נעשה בגלוי ובפומבי. הבוסים של "נדב" יכולים לסמוך עליהם.
כאשר קצין בכיר מדבר, הכנסת עוברת לדום. ולרוב גם שופטי בית-המשפט העליון, שאחד מהם הוא יו"ר ועדת-הבחירות. התערבות השב"כ במערכת הבחירות היא הרבה יותר מאשר פגם אסתטי. היא גם הרבה יותר מאשר פגיעה באזרחים הערביים. היא נוגעת לכל אדם בישראל, ובראש ובראשונה בציבור היהודי. כי זהו פוטש המשנה את עצם מהות המדינה.
כדי להבין זאת, צריכים לנתח את הרכב ציבור-הבוחרים בישראל. הוא מורכב מחמישה גושים גדולים, והם:
- המגזר האשכנזי המבוסס, המצביע ברובו בעד מפלגת-העבודה ומרצ.
- המגזר היהודי-מזרחי, המצביע ברובו בעד הליכוד.
- המגזר הדתי והחרדי, המצביע ברובו בעד שתי המפלגות החרדיות (אגודת-ישראל וש"ס) והמפד"ל.
- מגזר העולים החדשים מברית-המועצות-לשעבר, המצביע ברובו בעד שתי המפלגות הרוסיות (בהנהגת נתן שרנסקי ואביגדור ליברמן).
- מגזר האזרחים הערביים, המצביע ברובו בעד שלוש-ארבע מפלגות ערביות.
המגזרים 2-3-4 מהווים את המחנה הימני. המגזרים 1 ו-5 מהווים את המחנה ה"שמאלי". שני המחנות שקולים זה כנגד זה, ואת הבחירות מכריעים "הקולות הצפים", ציבור בלתי-מוגדר הנסחף עם הזרם. (בבחירות האלה מסתבכת התמונה בגלל הגידול הצפוי למפלגה חדשה-יחסית בשם "שינוי". היא מורכבת כמעט כולה מאשכנזים מבוססים, המאוחדים בעיקר על-ידי השנאה הלוהטת לדתיים. למראית-עין אין למפלגה זו דעה ברורה לגבי בעיות השלום והמלחמה. אבל מנהיגה הבלתי-מעורער הוא איש בעל אופי ימני מובהק. הוא כבר הצהיר שלא יצטרף לשום קואליציה הכוללת את הערבים).
די במבט אחד אל המפה הפוליטית, כדי להבין שבלי קולות הערבים אין שום סיכוי לממשלה שמאלית – לא היום ולא בעתיד הנראה לעין. חמור מזה: בלי קולות הערבים לא יתכן גם "הגוש החוסם", שמילא תפקיד חשוב בעשר השנים האחרונות. כדי למנוע את הקמתה של קואליציה ימנית, זקוק "גוש חוסם" ל-60 מושבים בכנסת. משמע: בלי הערבים אין השמאל יכול אפילו להעמיד תנאים להשתתפותו בקואליציה בהנהגת הימין. הוא יוכל להצטרף לקואליציה כזאת רק בידיים מורמות, כחייל הנופל בשבי.
על רקע זה מובנת מלוא המשמעות של ההפיכה של "נדב" מהשב"כ. אם תיפסל מפלגת בל"ד כולה, או שייפסלו ח"כ עזמי בשארה וח"כים ערביים אחרים, יחרימו האזרחיים הערביים – כולם או רובם – את הבחירות. המגזר הערבי, המהווה 20% מאזרחי המדינה, ייעלם מהמפה הפוליטית. בלעדיו אין שמץ של סיכוי לשמאל לחזור אי-פעם לשלטון, או אף להוות גורם משמעותי ב"ממשלת אחדות".
אם מפלגות-השמאל, ובראשן מפלגת-העבודה, לא יקומו ויילחמו בחירוף-נפש נגד המזימה הזאת, הן מבצעות התאבדות קולקטיבית. כאשר הפיכה כזאת מבוצעת על-ידי שירות-הביטחון-הכללי, פירושה שישראל פורשת מציבור המדינות הדמוקרטיות ומצטרפת לעולם השלישי. זה לא נוגע רק לאזרחים הערביים. זה נוגע גם לכל אזרח יהודי.
אורי – אתה עיתונאי דגול ומאמרך בנוי לתלפיות . יש לך רק שגיאה אחת "קטנה" ערביי ישראל אינם שמאל , לא תומכים בסוציאליזם , רובם לאומנים קיצוניים ופאנטים דתיים . מה שמאחד אותם זאת שנאת ישראל הם בעד מי " שיתן" לעראפת יותר .אל תאמר שהתנועה האיסלאמית היא שמאל או אחמד טיבי הוא שמאל . אם יש צדק בדברי הרי שכל התיאוריה המלומדת שלך נופלת . ברור שהערבים יתמכו במפלגות לא ציוניות אשר רוצות שמדינת ישראל לא תהיה מדינת היהודים אלא מדינת כל אזרחיה !
אין פה שום שמאל או ימין יש מצד אחד יהודים חלוקים בדעותהם ומצד שני יהודים שונאי ישראל וערבים שהם מיעוט מבטל ורעשני לשמחתי .
התאוריה שלך, אמנון, קורסת-נופלת. הערבים דורשים שוויון זכויות לעצמם כאזרחי המדינה, מחד ושחרור אחיהם הפלשתינאים , תושבי השטחים הכבושים, מהכלא הישראלי בו הם כלואים מזה 35 שנים!
כל זה היה כל כך ברור עד להרצחו של רבין. ראינו כיצד כל מדינות המרחב הערבי נפתחו בפנינו. יכולנו ליסוע לכל מקום והיתה אוירה של מזרח תיכון חדש באמת.
בל"ד – מפלגת ימין ערבית, לא? אבל, אז מה? "מדינת כל אזרחיה" היא לא דרישה החותרת תחת קיום המדינה, ובודאי לא דמוקרטית פחות מ"טרנספר". פסילת המפלגה היא סתימת פיות אנטי-דמוקרטית, והתערבות השב"כ היא מחרידה – אם לא היה סיכוי שהמלצתו של אותו "נדב" אכן תגרום לפסילתה של מפלגה, זה היה פשוט מצחיק!
עד כאן הטיעון העקרוני; מבחינה "מעשית", אין לי ספק שפסילת המפלגה תגמר באסון. כך אמר השמאל הישראלי במשך שנים רבות על קיפוח ערביי ישראל, אך לשוא; וכשזה באמת נגמר באסון (אינתיפאדת אל-אקצה), מדינה שלמה עמדה המומה ומזועזעת, וכל כך כועסת! אני נדהמת לראות שישראל שאחרי אינתיפאדת אל-אקצה עדיין לא הפנימה את המסר, אבל בעצם, מה יש להיות נדהמת? מה שהיה הוא שיהיה ואנחנו אף פעם לא נלמד. אל תגידו "לא ידענו", ובחירות נעימות לכולם!
קשה להאמין אולם כבר אתמול נודע על פסילתו של טיבי, מחר יפסל עזמי בשארה ועד כה אין כל תגובה של חד"ש הקוראת לארגן מחאות המוניות ולארגן מאבק ארצי בנושא של הגנה על הזכויות הדמוקרטיות. יש קריאה של חד"ש להצביע עבורה בכל מקרה.
חברי חד"ש האם אתם מעוניינים לחסל את עצמכם כמפלגה?
הרי המוני העם הפלסטיני לא יסלחו לכם אם במקום לארגן מאבק אדיר כנגד מתקפה זו תנסו להבנות ממנה.
זהו מאמר מאלף שראוי להערכה ולהפצה.
זה הזמן להעביר עצומה נגד הוצאת חברי הכנסת הערביים מחוץ לכנסת
יוסי שוורץ כותב על "המוני העם" – את ה"ברית" שלו,
אפשר לכנס בתא טלפןנים יפני (מידה קטנה) ועדיין
ישאר מקום ל"המונים" נוספים. לשוורץ יש "בעייה"
כפייתית עם חד"ש, שיש לה אתר משלה אך, הוא מחפש "את
המטבע ליד הפנס".
שוורץ, מה עוד חדש ?: 2003 .
אולי, רק אולי יציל אותנו הבג"צ.
תגובותיך המענינות נעלמו מהאתר שלנו. להיכן נעלמת?!