מעמד בעלי ההון בישראל מנסה להתמודד בו-זמנית עם שלושה משברים: המשבר המכונה "בטחוני", המשבר הכלכלי והמשבר החברתי. משבר פוליטי אינו קיים, כי חרף הדרמות והיריבויות הקולניות בין שני מנהיגי המפלגות הבורגניות הגדולות הליכוד והעבודה, המגמה היא לשקם לאחר הבחירות את ממשלת האחדות הלאומית ששלטה בישראל עד לפני חודשים ספורים. במלים אחרות, ממשלת האחדות הלאומית היא היא ממשלת האחדות הבורגנית ובדרך זו מנסה הבורגנות לגשש באפלה ולקבוע דרך ליציאה מהמשברים הסדרתיים. או כדברי תשדיר התעמולה של העבודה מלפני מספר שנים, ממשלת האחדות היא "הדרך לפריצת דרך". אין זה מקרה ש"ראשי המשק" התכנסו ערב פירוק הממשלה ודרשו במופגן להמשיך ולקיים את ממשלת האחדות. קולם עוד יישמע. אותם "ראשי המשק" (אגב, מי בחר בהם לתפקיד הרם?) עמדו גם מאחורי הקמת ממשלת האחדות הלאומית עוד בטרם אריאל שרון נכנס לתפקידו.
ומדוע אין משבר פוליטי – חרף המשך הכיבוש, העמקת האבטלה והפערים החברתיים? כי לא קיימים כוחות פוליטיים שבראש סדר יומם להסביר ולהנהיג כוחות מעמדיים המסוגלים להציב אלטרנטיבה. קרי, המשבר לא קיים כי אף אחד לא מסוגל לחולל אותו. הבורגנות הגדולה ("ראשי המשק", "חמישים המשפחות") שולטת ללא עוררין הודות לכך שאין כוחות חברתיים בתוך ישראל המסוגלים להתמודד עם שליטה זו. וחמור מזה, אין כוחות פוליטיים המסוגלים להציב (או הרוצים להציב) חלופה מעמדית למשברים ה"בטחוני", הכלכלי והחברתי. רק המשבר המוגדר "בטחוני" – חוסר האפשרות של ישראל לשוב ולכבוש את השטחים או להחזיר את הגלגל אחורנית אל המציאות שהיתה קיימת בשטחים הפלסטינים ערב האינתיפאדה הראשונה – הוא היחידי המציב אתגר לשליטה הקולוניאלית של הבורגנות הישראלית על השווקים והאדמות הפלסטיניים. לא ברור מי שולט כיום בשטחים הפלסטינים. אך ברור מי לא שולט: צה"ל.
לכאורה, שלושת המשברים ("הביטחוני", הכלכלי והחברתי) מתפתחים במסלולים מקבילים. הממשלות האחרונות – העבודה, האחדות הלאומית ושל הליכוד – הצליחו בכך ששבו והסבירו שמקור המשברים מחוץ לשליטתן או בגורמים "זרים". על פי גרסה זו מקור המשבר "הביטחוני" הוא, כמובן, הפלסטינים. מקור המשבר הכלכלי הוא המיתון העולמי ומקור המשבר החברתי הוא "הגידול הרב בתשלומי העברה" (או הגידול המהיר במספר העניים הנהנים מתמיכות מצד אוצר המדינה). ואם הגורמים למשברים הם חיצוניים, יש להמתין עד שהנסיבות ישתנו (למשל: ערפאת יגורש, או המיתון העולמי יחלוף, או שהעניים בישראל ייעלמו או מספרם יופחת) וכך, הדברים ישובו למסלולם.
אך חרף הצפייה הדרוכה, זה שנתיים, שום דבר לא שב למסלולו. וזאת, בין היתר כי לא קיימים משברים מקבילים – אלא קיים משבר שהוא אחד: משבר האסטרטגיה של בעלי ההון בניסיונם למקסם את רווחיהם. זאת ועוד: בניגוד למשברים כלכלים-חברתיים נקודתיים – משבר הקפיטליזם בישראל מאיים להפוך למשבר מבני. מהו "משבר מבני"? משבר שלא ניתן לצאת ממנו ללא שינוי לעומק של החברה והכלכלה או של הכוחות החברתיים. ולשינוי לעומק יש שתי אפשרויות: העמקת משטר הניצול הקפיטליסטי (על מנת שהעובדים והמובטלים ישלמו את מחיר המשבר) או הקמת תחתיו של משטר סוציאליסטי (כדי שבעלי ההון ישלמו את מחיר המשבר שהם חוללו). על פי יחסי הכוחות הקיימים בחברה הישראלית, אנו קרובים יותר לאופציה הראשונה. פרשת פיטורי 900 עובדים מבנק הפועלים היא רק דוגמית לכך.
מאמרך מעלה כמה תהיות שנראה שטרם סיימת לכותבן.
ראשית, איך עושים שינוי של "משבר מבני"? האם במהפיכה / במשאל עם / בעליית מפלגה ושינוי עמדותיה בשלטון / בדמוקרטיה ישירה / בפתקים לבנים / בהפגנות ? כלומר האם רק סוציאליזם עכשיו ובכל מחיר יפתור את ה"משבר המבני"?
שנית, אתה דוגל בדמוקרטיה. רוב העם לחלוטין לא מעוניין בסוציאליזם – אין דמוקרטיה בלי שוויון אומרים בחד"ש, אבל מה זה אומר על סוציאליזם לא רצוי. האם שם תישאר הדמוקרטיה?
שלישית, משום שהאופציה לעיל אינה אפשרית מדוע השמאל הרדיקאלי לא פועל כמצוות מרקס – ככל שיהיה רע כך יהיה יותר טוב? הרי הטענה של השמאל היא כי הימין מוביל את המדינה לעברי פי פחת. האם השינוי המבוקש לא יקרה רק משם? האם ממקום זה הוא לא יחול? כי כרגע השמאל עוזר למתן את הנפילה וכמו הדימוי של הימניים בוויכוחיהם – אם שמים צפרדע במים רותחים היא קופצת – אם מבשלים אותה מטמפרטורה נעימה היא מתבשלת. משמע אתם עוזרים לבישול – אתם במטבחון המורחב.
הצביע ימין – ולא תאמין.
לטליה, שלום!
המכתב שלך מחייב תגובה בסדר גודל של ספר (או לכל הפחות חוברת) ולכן, אנסה להשיב בצורה תמציתית לכמה מהסוגיות שאת מעלה. ומהקל אל הכבד:
– אינני יודע איך האמירה "כשגרוע יותר…" התגלגלה לפיו של מרקס. לפני מספר שבועות שמעתי עיתונאית ידועה ושמאלית למדי שבשידור רדיו אמרה "כפי שלנין אמר: כשגרוע יותר…" לא לנין ולא מרקס. אין כל קשר בין מרקסיזם לבין אמירות מהסוג הזה. צריך לייחס אמירה כזו דווקא למשטר הקפיטליסטי המממש הלכה למעשה את העקרון "כשגרוע יותר (לעובדים, למובטלים), כך טוב לנו (לבעלי ההון – למיליונרים)".
– לגבי שאלת הדמוקרטיה והסוציאלים. לא ניתן להגיע למשטר דמוקרטי באמת – בו לכל אחד יהיה זכות לדיור, לחינוך, לבריאות, לעבודה ול…מזון (!) במסגרת המשטר הקפיטליסטי. אך כפי שאנו לומדים מהניסיון של ברה"מ (זצ"ל) לא ניתן לקיים חברה סוציאליסטית אמיתית ללא דמוקרטיה.
– מהות המשטר הסוציאליסטי לא ייקבע על ידי קבוצה של אנשי רוח או פעילי שמאל. מהות המשטר הזה באמצעות המאבק המעמדי במדינת ישראל. במילים אחרות: ההכרעה הסוציאליסטית כוללת את ביקורת של הקפיטליזם הקיים בשילוב עם מאבק המוני ודמוקרטי.
אני מודע שמה שנכתב כאן תמציתי למדי. אך עדיף מעט ונכון.