עוד לא החלטתי לאיזו מפלגה אצביע, אבל למרות כתב הפלסתר של ראובן קמינר כנגד "עלה ירוק", מפלגה זו היא בהחלט אחת האפשרויות שלי; מועמדות נוספות מבחינתי הן חד"ש ו"עם אחד". איני מסונף לעלה ירוק בשום צורה, אך מתוך הכרה בחשיבותה לשמאל ברצוני להגן עליה פה.
על מנת לפתח תזה מרחיקת לכת, פרועה ממש, המציבה את עלה ירוק לא פחות מאשר בימין הקיצוני, קמינר נתלה במשפט ממצע עלה ירוק, שלפיו המפלגה תומכת ב:
"חופש הפרט ומניעת התערבות ממשלתית, דתית או מסחרית בניהול חיינו כאזרחים ישראלים חופשיים"
מהמשפט הזה, שלדעתו יכול היה להופיע גם במצע של "שינוי", או יותר נכון מחלק אחד של המשפט: "מניעת התערבות ממשלתית", הוא מסיק שעלה ירוק דוגלת בכלכלת שוק מופרטת בנוסח הקפיטליזם התאצ’ריסטי. כל שאר האלמנטים המופיעים במצע, ואפילו באותו משפט עצמו, בטלים ומבוטלים ונתפסים על ידי קמינר כתרגיל שקוף בתודעה כוזבת, שהרי ברור כי ללא מעורבות ממשלתית אי אפשר להציל את האקולוגיה, או לעקור את המסחור מן החיים.
אפשר להסכים עם קמינר שהצד החלש של עלה ירוק הוא חוסר הבנה בכלכלה (וגם חוסר באמירה חדה נגד הכיבוש), אבל להציג את חבריה כשותפים רעיוניים של פקידי האוצר זו טעות קריטית בזיהוי עמית/טורף. עיון מעמיק יותר במצע של המפלגה, מגלה שב"מניעת התערבות ממשלתית" לא מתכוונים בעלה ירוק להפרטת החינוך אלא דווקא למניעת התערבות ממשלתית מהסוג המזיק: המצע תומך בזכויות האדם (זכות הקניין דווקא לא מוזכרת שם), הזכות לפרטיות, מניעת הפלייה מינית, מיסוד נישואין אזרחיים, הגבלת סמכויות המשטרה ולגאליזציה של הקנאביס. מאידך גיסא, שום דבר במצע לא מעיד על תמיכה מיוחדת בהפרטה או במאפיינים אחרים של ליברליזציה כלכלית.
להיפך, בשורות המעטות שבהן עלה ירוק מתייחסת למאקרו-כלכלה היא מדברת על: "שינוי מדרגות המס להקלה על בעלי ההכנסות הנמוכות, והגדלת הנטל על ההכנסות מהון", ועל הגברת "האכיפה והענישה על מעלימי מס". נכון שלא מדובר פה על תוכנית סוציאליסטית או אפילו קיינסיאנית לתיקון הכלכלה והקטנת הניצול, ויותר מכל נראה שמנסחי המצע אינם ערים לחשיבות הקריטית שיש לכלכלה בעיצוב פני המדינה, אך לא ברור לי כיצד אפשר לטעות בתפיסות של המפלגה הזאת, ולהגדיר אותה כ"ימין קיצוני" או כבת דמותה של שינוי.
המצע של עלה ירוק (שמועמד מספר 2 שלה הוא סרבן שירות בשטחים) מלא בסעיפים המרכיבים אג’נדה שמאלית מובהקת: תוכנית אקולוגית מפורטת, אמונה שהסכסוך עם הפלסטינים לא ייפתר בכוח אלא על סמך שלום אמת עם חילופי שטחים מינימליים, הגדלת תקציבי התרבות, חינוך ציבורי משופר עם דגש על המגזרים החלשים, כבודם של העובדים הזרים כבני אדם, זכויות הקהילה ההומוסקסואלית, הרחבת סל הבריאות הציבורי, זכויות בעלי חיים.
‘שינוי’ היא עושת דברם הברוטאלית של כרישי ההון; נשקה הוא הפוליטיקה של השנאה. המצע שלה שונה באופן מהותי מזה של עלה ירוק ולא יכולים להופיע בו משפטים כגון: "אנו נגד כפיה מסחרית ובעד הגבלת מסחור היתר אשר פלש לכל חלקה טובה בחיינו", או כמו: "אנו מאמינים ביכולתנו להשפיע על עתידנו דרך מעשים המונחים על פי חמלה ואהבה". יותר מזה, משפטים כאלה הלקוחים ממצע עלה ירוק והרוח העולה מהם, אינם מתקבלים על הדעת אפילו במצעה של ‘מרצ’, ששמרנותה ומחוייבותה למעמד השליט מציבים אותה ימינה מעלה ירוק.
אם בבסיסו של דבר להיות "שמאל" זה לחתור להגשמת האינטרסים הממשיים של בני האדם, מתוך הבנה שהאויב הוא הממסד אותו כופה על בני האדם אליטה נצלנית ואינטרסנטית, אז עלה ירוק היא בהחלט מפלגת שמאל. כי עלה ירוק היא נציגות אותנטית – גם אם נאיבית – הקמה מתוך ההמון, מתוך השאיפות האותנטיות של האנשים – אלה שאינן תוצאת אינדוקטרינציה כי אינן משרתות שום אליטה – בנוסח לגליזציה של הקנאביס, או אקולוגיה. מאות אלפי ישראלים מעשנים מריחואנה, אך אף חבר כנסת לא תומך בלגליזציה שלה כי היא מאיימת על הסדר הקיים. מאיימת ממש כמו הרוח הכללית הנושבת ממפלגת עלה ירוק: חופשית מדי, מפוייסת מדי, הומניסטית מדי.
מי שרגיל לחשוב במונחים סוציאליסטיים נוטה לבטל כל יוזמה פוליטית שאינה חותרת לשינוי הבעלות על אמצעי הייצור, כיוזמה אידיאולוגית שלפחות בחשבון אחרון תומכת בסדר הקיים. יש כמובן בסיס אינטלקטואלי מוצק לחשיבה הזאת. עם זאת, בעידן הנוכחי אנו מוצאים את הסוציאליזם מנהל מלחמת מאסף כנגד הקפיטליזם, הנהנה מכושר האכיפה המשופר שמאפשרת לו הגלובליזציה. בהתאמה, דפוסי מחאה ובקשת שחרור חדשים מחליפים את הישנים, שאיבדו את כוח הגיוס שלהם.
עלה ירוק פועלת במרחב המחשבה והפעולה הפוסט-מודרני, אין לה תוכניות בנוסח ‘עולם ישן נחריבה’, אך היא משכילה לנצל בצורה חיובית את הפער המוגזם שנוצר בישראל 2003 בין מעלליו של הממסד השליט לבין רצונות נתיניו. היא מזהה נכון סנטימנט אנטי ממסדי שנוצר אצל מעשני החשיש ואחרים, ואת קיומה היא תצדיק אם תשכיל להשתמש בו כדי להוביל אותם מבעד לערפילי המניפולציה אל עבר תובנות אנטי ממסדיות נוספות כפי שהן מפורטות במצע: ‘העובדים הזרים הם בני אדם כמונו’; ‘את הסכנה האקולוגית צריך ואפשר למנוע’; ‘את כוחה של המשטרה צריך להגביל’. מהתובנות האלה הדרך אל תובנות נוספות כגון: ‘לכל מיני גורמים יש אינטרס לסכסך בינינו לבין הפלסטינים’ או ‘ההפרטה זה בעצם דבר גרוע’ – עשויה להתקצר במעט.
אם המשימה היא לטפח ניצני חשיבה חופשית בקרב שכבות אוכלוסייה מתרחבות, לא בטוח שעלה ירוק לא עדיפה על הנציגות המסורתית של השמאל הרדיקאלי – חד"ש. נכון שהמצע של חד"ש כתוב "לפי הספר", אבל אולי דווקא בזה חסרונו. נראה שהמצע של חד"ש מנוכר לערוצי החשיבה של הבוחר הישראלי-יהודי בן זמננו, מה גם שהמותג שלה עבר תהליך של "סהרוריזציה" יסודית אצל רוב היהודים. אם זה באמת כך, ואם מתוקף נסיבות אלה אין לחד"ש כל סיכוי לחרוג מהשוליים שאפשר להתעלם מהם, האם הצבעה לחד"ש כיום אכן חותרת תחת אושיות הסדר הקיים?
ההצבעה לעלה ירוק אינה נטולת סיכונים כמובן. עלה ירוק עלולה בהחלט להגשים את תחזיות מקטרגיה, ולהתברר כלא יותר ממפלגת אסקפיזם אימפוטנטית – גידול שוטה של חברה מתפוררת. מועמדיה הם אולי נבחרי עם במובן המקורי של המילה, אך חסרי נסיון ורקורד מוכח. המצע שלה נמנע מלהציב אתגר ישיר דווקא בתחומים הבעייתיים והבוערים ביותר. ייתכן שהאמונה שהיא מסוגלת להזיז משהו היא נאיבית.
אך חרף כל זאת, הבחירה בעלה ירוק אינה נטולת הגיון. אם להסתמך על התגובות שהיא מעוררת למרות שהיא פועלת לחלוטין ללא תקציב, היא מסתמנת כיום כאלטרנטיבה השמאלית היחידה שנמצאת באיזושהי עלייה. כל שאר הכוחות העולים כיום כידוע, הם מטעם הריאקציה: הימין הקיצוני ושינוי. לכן, אין להקל ראש בחשיבותה, ייתכן שיש בעלה ירוק משהו שמבין טוב יותר מהשמאל המסורתי את אפיקי ההתקדמות הפתוחים.
נטייתי החזקה היא כן לראות ב"עלה ירוק" "ממפלגת אסקפיזם אימפוטנטית – גידול שוטה של חברה מתפוררת". לא התרשמתי לא מהמצע המנוסח, ולא מהתשובות לשאלות, שעמדתם קרובה לשלי בכל נושא שחשוב לי באמת – מלבד אולי איכות הסביבה, וגם זה כנראה במסגרת המקובל, כלומר – אסור להעלות לדיון את העניין הגרעיני, כי זה כבר לא איכות הסביבה אלא "בטחוני", וכידוע, ב"בטחוני" יש אנשים שמבינים הרבה יותר טוב מאתנו ***ציניות!***. ההרגשה היא שיש מיאוס מהמצב הקיים, ולא יודעים לאן להפנות אותו. לדעתי, חבל להפנות אותו ל"עלה ירוק".
"עלה ירוק" היא בהחלט מפלגה אנטי ממסדית ומבחינה זו מקומה לצד חדש ולצד שאר המפלגות שתוקפות את הממסד הציוני.
הבעיה של עלה ירוק היא שעלה ירוק לא מצליחה להגדיר לעצמה מה בדיוק כל כך מעצבן אותה בממסד… ולכן מפנה את הזעם לכיוון הקנביס .
* גם הבוחרים של שינוי מרגישים את המתח הזה ולא מסוגלים להבין מהיכן הוא נובע *
המהות הציונית של המדינה והגדרתה כיהודית היא השורש של תחושות הזעם, הן של בוחרי עלה ירוק והן של שינוי, רק שלהסתכל במראה ולראות את עצמך כלא-ציוני ואולי אפילו לא יהודי זה מעבר לכוחותיהם.
בואו לא נדרוש מהם כרגע לפקוח עיניים, אלא נעבוד איתם בשיתוף כדי לקדם את מטרותינו.
( נישואים אזרחיים, איכות סביבה, וכו’… )
הדת סם להמונים = סמים טובים להמונים = שמאל ????
נראה לי שלא בדיוק הבנתי כמה נקודות.
א. נראה לי שבמפה הפוליטית של היום (עם נטייה מדאיגה לגידול כוחו של הימין הקיצוני והפחות קיצוני כאחד) יכול להיות שיש יותר מקום לפלגות שמאל "רדיקאלי" יותר. מהטקסט משתמע כי הכותב גם תומך בכך. האם עלה ירוק נחשבת מפלגה כזו?. או שמה עדיף לתת את קולי לחיזוק מפלגת שמאל שבאמת סגורה על המצע שלה.
ב. רבים חושבים שמהותה של עלה ירוק הוא בגימיק. ההיטפלות לליגליזציה של הג’נגה. יכול להיות שהחברה כבר החליטה לגבי העמדה הפוליטית של עלה ירוק?. האם ראשי המפלגה יצליחו להיפטר מהתדמית הזו ולהפוך למפלגה של ממש?.
ג. לא הצלחתי להבין האם אתה באמת הולך להצביע עלה ירוק. הבנתי כי יש לך התלבטות (שעוברת גם עלי, ואני מניח שעל רבים אחרים) קשה אך האם כדי לקחת את הסיכון של להצביע למפלגה תמהונית וסהרורית שאולי לא תעבור את אחוז החסימה?.
לא יודע, אולי אין לכם תשובות, אך אלו שאלות שמעסיקות אותי יותר ויותר עם התקרבות הבחירות…
אני בטוח שרבים ממצביעי עלה ירוק הם רדיקליים ואף רדיקליים שמאליים. אבל השאלה היא איך ואיפה בונים שמאל רדיקלי בישראל? האם עלה ירוק יכולה להיות המקום?
לדעתי עלה ירוק לא בהירה בכמה נושאים, חלקם כבר הובהרו כאן, והייתי רוצה להאיר את עיניכם לשתי נקודות נוספות:
http://ale-yarok.org.il/home/maza/
בפרק על "סיכסוכים אינם נפתרים בכוח" נכנס משאל עם. לא ברור על מה המשאל המוצע. האם אזרחי ישראל ישאלו אם הם מוכנים להכיר בזכותם של הפלסטינים למדינה עצמאית? ואני שואל האם זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית ברצועה ובגדה נתונה להחלטתם של אזרחי ישראל. תשובת חד"ש היא ברורה. לפלסטינם זכות להגדרה עצמית כי הם עם ולא בתנאי שהישראלים יסכימו.
נקודה שניה: עלה ירוק תפעל "להפניית תקציבים ליצירת שוויון בתשתית והחינוך במגזר הערבי. עם זאת, שוויון זכויות נושא בחובו שוויון גם בחובות ועלה ירוק לא תירתע מלעמוד על כך שתקנות המס והבניה, בין השאר, ייאכפו במגזר הערבי באותה מידה שבה הם נאכפים במגזר היהודי"
לומר את האמת המשפט לא כל כך ברור. אבל נראה לי שהרמז ברור – הערבים מרבים בבניה בלתי חוקית וצריך לרסן אותם. המצע מתעלם מהאפליה הבוטה של המגזר הערבי ומכך שאפשרויות הבניה בו הן מזעריות ולכן "הפרות החוק" הן רבות. ואכיפת החוק … כשמדובר בערבים היא הופכת ליעד עליון ופתאום האכיפה יעילה.
מעניין מה היא עמדת עלה ירוק לגבי פעולות תעיוש נגד הרס בתים ערביים, בימים אלה, בתים שלכאורה נבנו בצורה בלתי חוקת ביפו לוד וערערה.
אני מקוה שהמצע נכתב בצורה בלתי ברורה מחוסר נסיון ולא מעמדות ימניות. אבל לו הם היו בחד"ש זה לא היה קורה.
אנקדוטה – יש כאלה המניחים שמי שכותב כאן הוא מחד"ש או אוהד חד"ש. ולכן הביאו ציטוט מאחד בשם אמנון, כאילו הוא מבטא עמדות של חד"ש. אותו אמנון הוא אורח בגדה השמאלית ובמשך חודשים מסביר לנו את עמדות הימין הקיצוני בישראל. למותר לציין כי דעותיו, עם כל הכבוד אינן עומדות לדיון כאן.
ב-18 בדצמבר שלחתי ליו"ר "עלה ירוק", בועז וכטל, את המכתב הבא: (באמצעות כתובת הדואר האלקטרוני של וכטל כפי שמופיעה באתר "עלה ירוק").
לכבוד בועז וכטל
יו"ר מפלגת עלה ירוק
שלום רב,
חברתי ואנוכי עדיין מתלבטים באשר למפלגה לה נצביע. עלה ירוק היא אחת האופציות. אודה לך על תשובתך.
קראתי את המצע ולהלן מספר הערות ראשונות:
א) אין (כמעט) אף מלה על הפלסטינים אזרחי ישראל. מדובר ב-20 אחוזים מאזרחי ישראל, הסובלים מאפליה וגזענות שמעוגנות במדיניות ממשלתית. האם מצבם המשפיל של הבדווים לא מדרבנת את המפלגה ואותך להיאבק נגד האפלייה הקשה ממנה הם סובלים? מפלגה נאורה לא רשאית להתעלם ממציאות זו וראוי כי תתייחס אליה במצעה.
ב) כמפלגה שחרטה על דיגלה את איכות הסביבה, הכיצד אתם מתעלמים מהמזהם הסביבתי המסוכן ביותר, הכור הגרעיני בדימונה? יש להיאבק לסגירת הכור, אולם כל עוד הוא פועל חובה לדרוש את פתיחת הכור לביקורת אקולוגית של ארגונים לא ממשלתיים מחו"ל העוסקים שנים בנושא, לבדיקת רמת הבטיחות בה ניקברת הפסולת הגרעינית ההולכת ומצטברת לכמויות ענק. קבורה לא תקינה טומנת בחובה סכנת דליפה וזליגה שיזהמו את מי התהום והקרקע לאלפי שנים. מה יקרה כאשר תפרוץ רעידת אדמה (הכור שוכן על השבר הסורי אפריקני המועד לרעידות אדמה) בסדר גודל של תורכיה, הכור יתבקע וענן רדיו אקטיבי יתפשט לאויר ויהפוך את ישראל לבלתי ראוייה למגורי אדם? יש לסגור את הכור לפני שישמיד אותנו.
ג) מה עמדתכם באשר לכמות המטורפת של מאות פצצות אטומיות הניצבות בשיטחה הזעיר של ישראל? הדבר הופך את המדינה לבית קיבול של השמדה עצמית. אין לכם מה לומר בנדון?
ד) מה באשר לחקיקת חוק שיאפשר פטור משרות בצה"ל מסיבות מצפוניות? פצפיסטים צעירים שמסרבים להרוג בני אדם נישלחים היום למאסר. מדינות דמוקרטית מכירות בזכות האזרח לפטור משרות צבאי מטעמי דת ומצפון. הפטור מטעמי דת הושג (יש לברך על כך ולא להיאבק נגדו כפי שעושות שינוי ומרצ) ויש להרחיבו גם לבעלי מצפון חילוניים. הנשים נהנות מכך, וזהו אחד המקרים הבודדים בישראל בהם יש להשוות את זכויות הגברים לנשים.
ה) המצע מדבר על פתרון הסכסוך עם הפלסטינים בפשרה שעיקרה יצירת שתי מדינות. טוב אבל לא מספיק. צריך לדעתי לציין את ההתנגדות לכיבוש ולהפרת זכויות האדם שישראל מבצעת בשטחים הכבושים, ולמשטר האפרטהייד שהקימה שם. לדרוש את פינוי ההתנחלויות המוגדרות כפשע מלחמה על ידי אמנת רומא של האו"ם.
ו) בענין העובדים הזרים אתם נימצאים במסלול נכון, אבל נעצרים לפני קו המטרה כפי שאני רואה אותו, והוא: לא גירוש ומעצר, אלא מתן זכות תושב ואופציה לאזרחות לכל העובדים הנימצאים בישראל שנים, הקימו משפחה ונולדו להם כאן ילדים שעברית היא השפה היחידה בה הם שולטים.
ז) רצוי וראוי כי המפלגה תאמץ במצעה את ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם שהתקבלה באו"ם ב-10 בדצמבר 1948, כאות וסימן למחוייבותה לזכויות אדם ואזרח ללא הבדל דת, גזע, מין ולאום.
בברכה, גדעון ספירו
ירושלים (בתחומי הקו הירוק)
18.12.2002 (נשלח בדואר אלקטרוני)
=====================
בועז וכטל, או מי מטעמו, לא טרחו להשיב. זו לכשעצמה מהווה סיבה טובה לא להצביע למפלגה. אם עתה, כאשר היא מתנדנדת סביב אחוז החסימה, וכל קול הוא באמת גורלי, מרשה לעצמה המפלגה להתעלם מפניות אליה, נקל לשער מה עלול להתרחש לאחר שנציג או נציגים מטעמה (בועז מקום ראשון) יכנסו לכנסת. הם יראו באזרחים מטרד, ישתינו עלינו בקשת, עם או בלי העלה הירוק.
הגם שאני שותף לחולקים על ההגדרות החדות של קמינר שקיטלג את "עלה ירוק" כמעט כמפלגת ימין קיצוני – מצעה רחוק מלאשר זאת – אולם מי שלא משיב לפניות אזרחים בטרם בחירות, מאבד את אמוני כמי שייצג אותי לאחריהן.
כל הכבוד לעלה ירוק על היוזמה. כל הכבוד לניסיון של רמי קפלן למצוא את שלא קיים ולנסח את זה במלים. כל הכבוד שיש אנשים שמתנגדים לסדר הקיים.
חבל שהם לא יודעים מה הסדר החלופי ואיך להוביל אותנו לשם. לשבת במזנון הכנסת גם אני יכול.
מספיק שעלה ירוק בעד הפרטות כדי לא להצביע עבורה. בראיון עם וכטל במעריב הוא אמר שהוא בעד הפרטות של המונופולים, ונגד מאבקם של ועדי העובדים הגדולים. עד כמה אפשר לרקוד על כל החתונות? עם זאת הוא נגד אמריקניזציה של הטלוויזיה בקרב ילדים. היחידים שהעלו עניין זה.
יש לי תחושה שברוח הם בסדר. אבל החשש הגדול שאת הקול שצריכים לקבל דב חנין / נעמי חזן – ראוי לא לזלזל בו.
נדמה כי הניתוח הלשוני הדקדקני של מצע מפלגה כמו "עלה ירוק" הוא מיותר ומטעה. אפשר להודות באמת – זו מפלגת מעטים (לא במובן התמיכה העממית בה דווקא, אלא במספר האנשים שבאמת פעילים בה באופן אקטיבי) שאין לה מדיניות ברורה ביחס להרבה נושאים. זו מפלגה שקמה על בסיס נושא אחד ברור (וכיום יש לציין גיבשה עמדה ביחס למספר נושאים נוספים), אך יתר הנושאים פשוט לא במרכז ענייניהם. חיפוש אמירות שניתן לפרשן כעמדה ליבירלית או סוציאליסטית, בטחוניסטית או הומניסטית, הוא מיותר. יותר מעשי להתייחס לאמירות ראשיה בעיתונות או במכתבים לעם (אחד מהם פורסם באחת התגובות כאן). בכל מקרה, אני לא הייתי מצביע על בסיס הניתוחים המוצעי למצע המפלגה…
מהתשובה שניתנה מטעם עלה ירוק לשאלות שהועלו (ראה תגובה קודמת) עולה כי:
* עלה ירוק אינה תומכת בגיבורי ישראל המסרבים לקחת חלק בכיבושו של העם הפלסטיני.
* עלה ירוק מתנגדת לפינוי כל ההתנחלויות ולחזרה לגבולות 67 ובכל מקרה מתנה זאת במשאל עם
*עלה ירוק "אינה חושבת במסגרת של שמאל או ימין"
מסקנות- אני כן חושב עצמי כאיש שמאל ולכן אין לי כל אופציה אחרת מלבד הצבעה לחד"ש, וזאת משום שהיא המפלגה היחידה אשר אינה נרתעת מלומר את האמת (למגזר היהוד והפלסטיני כאחד), ומאחר והיא היחידה בעלת מצע מגובש וברור בכל העמדות החברתיות והמדיניות (מצע שאינו פופוליסטי ומשתנה בהתאם לדעת הקהל או למשאלי עם). הצבעה לעלה ירוק, אשר ככל הנראה לא תעבור את אחוז החסימה, לא תוביל לקידום השלום או לקידום הצדק החברתי והפרדת ההון מהשלטון, והיא חיזוק כוחו של הימין.
"עלה ירוק" מיועדת למשוך קולות מהשמאל הציוני והלא-
ציוני. במקרה הרע,בו יבחר הראשון ברשימה לכנסת:
שירותו רב השנים בנספחות הצבאית בוואשינגטון, מעוררת
חשד מובן, מה יעשה בכנסת, במקרה הריאלי יותר: הרשימה
לא תעבור את מחסום החסימה – עשרות אלפי קולות שמאליים,ירדו לטמיון.
חד"ש חייבת להסביר לכל מי ה"חושב" להצביע בעד רשימת-
נפל זו, את הבור שהוא חופר לעצמו ולחבריו. הצבעה
ל"עלה ירוק" היא גול עצמי או ירייה ברגל שמאל.
גם אני שלחתי לעלה ירוק שאלות שונות לגבי המצע שלהם, לי דווקא ענו, אולי בגלל שלא שלחתי לבועז עצמו שמקבל בודאי הרבה יותר מדי מכתבים ביום.
אמנם הם חזרו אלי אחרי הרבה זמן וגם אני תהיתי איך הם יכולים להתעלם מבוחרים כ"כ קרוב לבחירות, אבל מהבחינה הזו הם דווקא בסדר, לא פעם ולא פעמיים הם הקשיבו לבוחרים והתחשבו. בכל אופן אם זה מענין אותך- חלק מן השאלות חופפות, אלו היו התשובות שלהם
> שלום הילה!
> בתור אחת מנציגות המין הנשי במפלגה אני פונה אליך בכמה שאלות שלא מצאתי עליהן
תשובה במצע המפלגה.
>
> באתר הקודם הוזכר במצע ענין גבולות 67′, ואילו כעת הענין נעלם ומדובר על
חילוף שטחים מנימלים.
>
> המושג הזה קצת מעורפל- האם אתם נגד החזרת שטחים?
> מה זאת אומרת מינימליים- והאם לא תתמכו בחזרה לגבולות 67′?
> מלבד זאת הייתי רוצה לדעת מה בדיוק קרה עם ענין הניסוי- אני יודעת שהחלטתם
לבטל את הניסוי בחולדות, ואני מאוד מעריכה אתכם על כך שהקשבתם לבוחרים שלכם, לא
הרבה מפלגות היו עושות זאת.
> אך מה העמדה כרגע? האם ייתכן שבעתיד כן תתמכו בניסויים או תזמינו כאלה?
> ושאלה אחרונה- מה העמדה שלכם לגבי סרבנות (שטחים או גיוס).
> נדמה לי שמפלגה שתומכת כ"כ בחופש הפרט אמורה גם לתמוך, או סתם לא להתנגד
לסרבנים אבל אני ממש לא בטוחה.
> אשמח לקבל תשובה במהירות (או לפחות לפני ה 28 בינואר)
>
> תודה
הי נועה,
קודם כל תודה שפנית אלי וסליחה על הזמן שלקח לי לחזור אליך .
ועכשיו לתכלס:
1. לגבי הנושא של האם אנחנו מפלגת ימין או שמאל ומה בדבר גבולות 67, אז קודם כל
אנחנו מפלגה שחושבת אחרת ולא בתבניות הקיימות של שמאל וימין הישראלי – אנחנו
מפלגה צעירה, דינמית וישירה שאומרת את האמת – במקרה זה האמת היא שכולם רוצים
שלום אבל לא יודעים איך להשיגו .
אנחנו חברנו עם אדם מדהים בשם – דור אלדר שכתב משאל עם לקביעת גבולותיה
הגאוגרפים של מדינת ישראל – הרעיון הוא ללכת אל העם ולשאול אותו – כמובן על
בסיס הסכם כתוב עם הצד השני, מה הוא רוצה.
ככלל אנחנו מתכוונים לקיים קשר ישיר עם קהל בוחרינו – בדרך הטכנולוגיות הקיימות
כיום כך שכל אחד מהנציגים שיהיו בכנסת יוכל להיות בקשר עם ציבור הבוחרים –
לשמוע את דעותיו ובעזרתו לקבל החלטות.
תראי, חשוב להבין שיש כיום ציבור גדול מאוד שגר בשטחים – ואין למדינת ישראל
תשתית ותקציב ליישב או לתת פיצויים כולם – ולכן יש למצוא דרך ביניים בה נשאיר
חלק מהישובים, נפנה חלק מהם וניצור מדינה יהודית ומדינה פלשתינאית – אם כי ברור
שלא תהיה חזרה מוחלטת לגבולות 67 , ברור שיפונו ישובים.
2. לגבי הניסויים בבע"ח – ככלל אנחנו נגד ניסויים בבע"ח ויש דרכים רבות
אלטרנטיביות לביצוע הניסויים – למשל ברקמות של בני אדם – אולם יש לזכור כמו
במקרה הספציפי הזה – שבו צריך היה לבחון את ההשפעה על בני אדם ולא על חיות ולא
ניתן היה לבצע את הניסוי על רקמות אדם .
יש כאן סוגיה בעיתית כאשר מדובר בניסוי שיכול להציל חיי אדם ולא ניתן לקיימו
בשום דרך אלטרנטיבית אחרת מלבד חיות – שוב אנחנו נגד ניסויים בבע"ח אבל אנחנו
גם מודעים למקרים ספציפים קיצוניים בהם ניתן להעלות את הנושא לדיון – ואני
מקווה שאת מבינה ולא חושבת שיש כאן ניסיון לתשובה מתחמקת – אלא באמת דיון אמיתי
בכל מקרה לגופו.
3. לגבי נושא הסרבנות – אנחנו כמפלגה שדוגלת בצדק חברתי וזכויות הפרט אין לנו
שום בעיה מוסרים עם סרבנים (באופן אישי אני יכולה להגיד לך שלי זה ממש לא מפריע
להפך אומנם אני לא חייל קרבי ולא עושה מילואים אבל אני בהחלט מעריכה את האומץ
של הסרבנים לעמוד על שלהם ולהיות כל כך לא פופולרים במדינת ישראל הביטחוניסטית
ולהביע את מחאתם המוצדקת בעיני – אגב אני חושבת שבסרבנות היא לא פחות פטריוטית
מלעשות מילואים) אבל זוהי דעתי האישית –
כמפלגה אנחנו לא קוראים לסרבנות .
שוב סליחה על העיכוב בתשובה,
ואשמח לקבל את תגובתך.
להתראות
הילה דורון
עלה ירוק – הפתק אל החופש
שאלה לרמי קפלן:
אני מבין בין השורות שמרצ אינם אופציה. כמי ששותף לרבות מעמדותיך, וכמתלבט נצחי בין מרצ לחד"ש, אני אשמח לקרוא הסבר מנומק על יחסך למרצ. יש לי השגות קשות על מאפיינים רבים אצלם, ובכל זאת הם נראים לי פשרה סבירה, בהתחשב במחר המוגבל שלנו. את עמיר פרץ לא שמעתי מספיק בנושא הכיבוש, עשייתו החברתית לא תמיד משכנעת אותי בטוהר עמדותיו (אני לא מסוגל לנמק ולהדגים, אני מודה). בזמנו החלטתי להצביע לתמר גוז’נסקי, אך חד"ש בלעדיה מעוררת בי ספקות כבדים: אחמד טיבי צודק בדברים רבים, אבל יותר דחוף לי לתרום את חלקי להכנסתה של יעל דיין לכנסת, וגם יוסי ביילין מקובל עלי, הגם שאינו שותף לדעותי הנאו-מרקסיסטיות.
בקיצור, אני פתוח לשכנוע רציונלי, עדיף בלי ציניות,
בסוגייה מוכרת: מר"צ או חד"ש?
דן,
הקול שלך לא יכניס את טיבי לכנסת (הוא יכנס גם בלעדיך) – אך הוא יכול להכניס לכנסת את דב חנין ואת תג’ריד שבייטה, ואני חושב ששניהם עדיפים בהרבה על המועמדים של מרצ, ובמיוחד על יעל דיין, שמדברת הרבה (אבל עושה הרבה פחות), ועל ביילין, שכפי שאמרת – בעניין החברתי הוא רחוק מאוד מדעותינו. בכלל, אני חושב שכדאי להצביע למפלגה שמייצגת את הדרך שהכי נכונה בעבורך, כיוון שהעיקר הוא הדרך, ואם המועמד לא ייצג בכנסת בצורה טובה את הדרך של המפלגה – אז צריך להחליף את המועמד (ולא את המפלגה – כלומר, את הדרך).
בעניין "עלה ירוק" – נראה לי שמעבר מצביעים ממרצ לעלה ירוק, ועוד פחות מכך – מחד"ש לעלה ירוק, היא תופעה די שולית, שאם היא בכלל קיימת אפשר לפתור אותה בקלות באמצעות שכנוע אישי. רוב המצביעים של עלה ירוק הם אנשי פתק לבן/מרכז/ימין, שעדיף שהם יצביעו לעלה ירוק מאשר לכל אחת משלוש האפשרויות האחרות.
היווצרותה של עלה ירוק משקפת בלבול בין תפקידיה של מפלגה במשטר דמוקרטי לתפקידיה של תנועה חוץ-פרלמנטרית (עלה ירוק אמורה להיות שייכת לסוג השני), ועצם הסיכוי הממשי כי מפלגה זו תעבור את אחוז החסימה משקפת בורות של חלקים רחבים באוכלוסייה (בעיקר צעירים) לגבי מבנה המשטר בישראל, יחד עם ייאוש מהפתרונות שמציגות המפלגות הקיימות במרחב הפוליטי של אותם צעירים (חד"ש אינה קיימת כלל במרחב זה, ואני סבור שיש בכך איזשהו הסבר לאותו ייאוש).
למה לא מר"צ ?
1. המפלגה היהודית ביותר – יואב קריים, מרשימת מר"צ, הודיע בתעמולת הבחירות, שמר"צ היא המפלגה היהודית ביותר. אני חושב שזו סיבה מספיק טובה לא להצביע להם. אני עדיין לא מבין איך ניתן להפריד את הדת מהמדינה ולהיות המפלגה היהודית ביותר…
מה יקרה במדינה היהודית עוד 20 שנה, כשיהיה רוב ערבי ? אפרטהייד נוסח דרום אפריקה ?
2. ועדת החוץ והבטחון – יוסי שריד, יו"ר מר"צ, שהיא כמובן המפלגה החברתית ביותר. למה לשבת בועדת החוץ והבטחון ולאשר יום יום את ההתנהלות בשטחים ? פואד ושרון צריכים עזרה ?
3. יוסי ביילין – ללא מילים.
קודם כל, ומבחינתי – דחוף, הערה לרמי קפלן:
קראתי (ב"העיר", נדמה לי) ש"עם אחד" חתמו הסכם עודפים עם המפד"ל… אני מניח שדי בכך להניא אותך מהאפשרות.. וזו ההוכחה, כנראה, שאם לא שמענו את עמיר פרץ בגנות הכיבוש – יש לכך סיבה. זה לא אומר שהוא ימין מובהק, אבל הוא לא במחנה שלי. בכלל, היחס לכיבוש חייב, לדעתי, להיות הקריטריון הראשון בבחירה.
ולצחי סלונים:
יוסי ביילין – אני דווקא כן רוצה מילים. לא מובן לי מאליו שום דבר ביחס אליו, למרות ספרונו על הסוציאל-דמוקרטיה. אנא פרט ביקורתך עליו, עדיף בצורה עניינית – פשוט כדי שאוכל ללמוד משהו אמיתי בנושא.
תודה.
את מה שיש לי לומר על עלה ירוק אמרתי ברשימה נפרדת שפורסמה אף באתר זה. נקודה אחת בענין משאל העם שהיא מציעה על השטחים:
במזרח טימור, תושבי מזרח טימור החליטו אם הם רוצים עצמאות ולעזוב את אינדונזיה.
בצפון אירלנד ובאירלנד התושבים החליטו על עתיד האי.
בקוויבק, התושבים מחליטים מה עתיד קוויבק השנויה במחלוקת במשאלי עם.
ורק בישראל – מוצא שאת עתיד השטחים יקבעו לא תושביהם, לא מי שהזכות להגדרה עצמית ועתיד השטח נתונה בידיו, אלא תושבי המדינה שכובשת אותם! ובעיוות זה תומכת עלה ירוק!
במאמר מעניין וקולח, רמי קפלן זיהה יפה בעיה שאפיינה את השמאל גם ברפובליקת ויימר: חוסר היכולת להבחין בין ידידים לאוייבים.חוסר זיהוי זה עלול להיות קטלני, כפי שמלמד הניסיון הגרמני.
במאמר המצוין והפתוח, ניתן למצוא השקפה לא דוגמטית של המפלגה ומטרותיה. חבל שלא קראתי אותו בזמן, אולי הייתי מצביע לעלה ירוק.
אתה עדיין חושב כך? מקומה בשמאל? האם ראית משהו שהם עשו לטובת החד הוריות לאחרונה? או נגד המלחמה? או בעד צדק חברתי? או שמא ראית ראית את החבר’ה האלה באיזו הפגנה או מול גדר ההפרדה?
בבחירות הבאות יבואו שוב לומר לנו כמה חשוב לעשן (ויגנבו קולות ממי שבאמת עושה וחשוב לו).