דוברת "עלה ירוק" כתבה: "אנו לא ימין ולא שמאל – אנו צעירים…" – יתכן שאלה שתקפו את מאמרי באתר זה על עלה ירוק לא הבינו אותי כהלכה. אולי, יבינו טוב יותר, כשיקראו את דברי הדוברת. לי היה ברור שרוב הסעיפים במצעה של עלה ירוק הם נאורים. טענתי ואני מתעקש לטעון, שהעמדות הפילוסופיות והאידיאולוגיות (המוגדרות ככאלה במצע) הן ימניות בבירור. תוך כדי כך הצגתי את התזה שמצע ה"מפלגה" הוא הסוואה לאידיאולוגיה ופילוסופיה העומדות בסתירה מהותית לקדמה ולנאורות, שעלה ירוק, מתיימרת לייצג.

מן המפורסמות הוא, שמצעים אלקטוראליים ספוגים במשאלות יפות. חכם אמריקאי המשיל מצעים לאמירות בזכות מוסד האמהות ויתרונותיו של פאי תפוחים. מנסחי המצע של עלה ירוק, התאימו רשימת דרישות לציבור הבוחרים הפוטנציאלי: ציבור לא קטן של "המשתמשים" ויחד אתם קהל עוד יותר רחב, הסולד מהמצב שבו שימוש תמים בקנביס הוא עבירה על החוק. למעשה, עלה ירוק משתייכת לקבוצת הסוגייה האחת (Single issue group) – במקום עבודה אפורה וקשה במשך כל השנה, מייסדי מפלגת עלה הירוק מבקשים לנצל סוגייה זו, כדי להפוך עצמם ל"מדינאים". הם מכירים את קהל היעד שלהם ויודעים שהוא ברובו קהל צעיר, חילוני, ליברלי ולא כל כך פוליטי. רוב סעיפי המצע הותאמו לקהל זה, ולכן הכניסו למצע סעיפים יפים וטובים, תוך הימנעות מאמירת דברים ברורים מדי או בלתי פופולאריים, בסוגיות קשות כמו הכיבוש והסכסוך הישראלי ערבי.

ההסוואה במצע היא בכך, שהרשימה דוגלת בפילוסופיה פוליטית ימנית אך מבקשת להופיע כגורם אנטי ממסדי, קצת ‘שמאלי’. מדוע ההיבט הפילוסופי כה חשוב? כיוון שבחיים הפוליטיים הסוערים, ארגון פוליטי נוטה להתמודד בסתירות הקשות, תוך כדי הישענות על עקרונות היסוד שלו, על פי עיקרי הפילוסופיה שלו.

לא שמאל ולא ימין – משאל עם שיהיה אור לגויים

יכול הייתי אולי לסלוח לרשימת עלה ירוק על חלקים רבים במצעה לולא הפגמים החמורים בטיפולה בשאלת השאלות: הכיבוש והסכסוך הישראלי ערבי-פלסטיני.

נועה ק’ כתבה לעלה ירוק (ראו תגובות למאמרו של רמי קפלן) וביקשה לדעת אם עלה ירוק שייכת לשמאל או לימין ואת עמדותיה בקשר לגבולות 1967. על כך ענתה דוברת עלה ירוק: "אנו מפלגה שחושבת אחרת ולא בתבניות של השמאל והימין הישראלי, מפלגת צעירה האומרת אמת. והאמת שכולם רוצים שלום ולא יודעים איך להשיג אותו". הדוברת נשארה נאמנה למצע ששם נאמר: "ממשלות הימין והשמאל לא הצליחו לספק לאזרחי ישראל את השלום והביטחון". קראתי וחשבתי לעצמי, כמה סילופים אפשר לדחוס למשפט שהוא לכאורה אמת: עלה ירוק "מסתדרת" בלי ימין ובלי שמאל. ראשי הרשימה קובעים ש-70% של הציבור תומכים בפשרה טריטוריאלית – והפתרון? הפתרון שלהם הוא ב"משאל" ומה בדיוק ישאל במשאל? לא ברור. אך "המשאל יהווה שיעור מופתי בדמוקרטיה לעולם כולו ולמרחב המשווע לתהליכים של פתיחות ודמוקרטיזציה".

במאמרו ב"הגדה השמאלית", הסתייג רמי קפלן מהניתוח שלי לגבי אופייה של הרשימה. רמי כתב: "אפשר להסכים עם קמינר שהצד החלש של עלה ירוק הוא חוסר הבנה בכלכלה (וגם בחוסר אמירה חדה נגד הכיבוש)… אבל, קמינר טועה טעות קריטית בזיהוי עמית טורף". אני, ראובן קמינר, מודה שאיני מסוגל להבין את העובדה שדווקא הסרבן רמי קפלן מכניס את הביקורת שלו נגד עלה ירוק – "חוסר אמירה חדה נגד הכיבוש", כהערת אגב בסוגריים(!), כנושא שנזכר בו כבדרך אגב, בגין נושא אחר. והאמת היא: אין שום אמירה נגד הכיבוש, לא חדה ולא בלתי חדה. רמי, יודע כמובן שבמצע, לא הוזכר כלל אסון ההתנחלות בשטחים הכבושים ואולי זה מתקשר היטב להסבר שהדוברת כתבה לנועה ק’ בתשובתה בה נאמר, שאין משאבים לפנות את כל המתנחלים. בראיון שהעניק מספר שתיים ברשימה, דן גולדבלט, לפני כמה ימים, הוא העמיד את אפשרות הנסיגה המיידית מהשטחים ופינוי ההתנחלויות כמובן – אל מול העיקרון של ‘תכנון לתווך ארוך’ (??!!). אני רוצה להזכיר כי במצע כתוב "שינויים מינימליים" בלי אזכור גבולות 67′ שהוזכרו במצע קודם של אותה תנועה. לא נאמר דבר על שתי בירות בירושלים ועל בעיית הפליטים.

העסקה המתבקשת: כיבוש תמורת עישון

אני מציע לחברים המתלבטים: להתלוות אלי, במסע דמיוני אל העתיד הקרוב: עלה ירוק הופכת לשון המאזניים בכנסת ושרון (באמצעות היוהמ"ש) מציע ‘דיל’ כזה: עלה ירוק לא תצביע נגד הממשלה בתמורה להנחיה גורפת של היוהמ"ש, לבטל ולמנוע הגשת תביעות כלשהן על השימוש בקנביס. על פי המצע של עלה ירוק – אפילו לפי הפרשנות האוהדת ביותר של אלה הרואים אותה כחלק של השמאל – תצטרך עלה ירוק, על פי סדר העדיפויות שעליו הכריזה, לקבל עסקה כזאת בידיים פתוחות. חופש הפרט, חשוב לאותה קבוצה ישראלית נכבדה שבחרו בה, אפילו במחיר המשך שעבודם של שלושה וחצי מיליון פלסטינים וכל הכרוך בזה. אפילו אם הקורא אינו מקבל את הגישה שלי לגבי המהות הפילוסופית והאידיאולוגית של עלה ירוק, הוא חייב להחליט מה חשוב יותר עבורו: הצבעה נגד הכיבוש או הצבעה נגד הפללת המשתמשים בקנביס. אם להגיד את הדברים בצורה הפשוטה ביותר. מהו סדר העדיפויות שלך. מה יותר מסוכן לחברה הישראלית היום? המשך הכיבוש או המשך המצב הקיים לגבי אי-חוקיות שימוש בקנביס.

משלמים מסים – אוכפים חוק וסדר

רחביה ברמן האחראי לתקשורת בעלה ירוק, לא אהב את מה שכתבתי, על כך שאנשי עלה ירוק גאים בהיותם "משלמי מסים". מה אפשר לעשות עם איש תקשורת שאינו מבין משמעותן של מלים? התיבה "כמה מידידי הטובים הם יהודים", היא כמובן אמרה אנטי-שמית ‘רכה’ אך ברורה ומה עם "הגאים שהם משלמים מסים"? – הרי זו תיבה מוכרת של הארצ’יבנקר(ים) מהסיטקום המפורסם "הכול נשאר במשפחה", השונאים את כל אלה שאינם משלמים מסים. במציאות האמריקאית, מדובר במקבלי סעד ולאו דווקא בתאגידים הענקיים, שאינם משלמים מסים בתוקף תקנות מילוט ותרגילים חשבונאים. בישראל, אלה שכביכול אינם משלמים מסים הם החרדים והערבים. שמעו נא, חברים מתלבטים: "עלה ירוק לא תירתע מלעמוד על כך שתקנות המס והבנייה, בין השאר, יאכפו במגזר הערבי… [כמו אצל היהודים]".

רחביה ברמן גם התעניין, אם אני משלם מסים. התשובה היא כן, כמה שפחות – אך, לא חלמתי להיות גאה על כך שעשיתי דבר שנאלצתי לעשותו על פי דין. מר ברמן גם מודיע, שאין לעלה ירוק עמדה לגבי זכות הסירוב בכלל ו"אומץ לסרב" בפרט, אך כמה מן המועמדים הטובים ביותר של עלה הירוק הם סרבנים. והוא מסביר – נא לשים לב: "עלה ירוק כתנועה, חושבת שמצד אחד יש לפרט זכות לסרב בשם מצפונו לחובה המוטלת על הכלל, אולם מנגד יש לחברה זכות להענישו על סירובו". נפלא, תיקו! כולם צודקים. הסרבן ואלה הכולאים אותו. יוני בן ארצי, בן 18 שנדון בימים אלה, בפעם השביעית, לתקופה מעצר נוספת צודק והאלוף גיל רגב ראש אכ"א, ששפט אותו גם הוא צודק. דובר של עלה ירוק לא הסתפק בטיעון כזה: הוא הוסיף והסביר לנו כי ‘העולם מורכב’…

מה זה שמאל 2003

עלה ירוק אינה רוצה להראות ולהידמות כשמאל. למעשה אין לה שום עמדה אנטי-ממסדית ממשית פרט ללגליזציה של קנביס – שהיא דרישה צודקת לחלוטין. אבל למרות הייאוש השוטף את הארץ – אנו שנתיים במלחמה ואין רואים את הסוף – קיים גם קיים בעולמנו שמאל. הוא יצר וטיפח תנועה חובקת עולם נגד הגלובליזציה, הוא צועד בימים אלה במאות אלפים נגד המלחמה בעיראק. הוא ניצב בראש תנועה עולמית נגד הנשק הגרעיני. הוא מאורגן באלפי ארגונים לא ממשלתיים הנאבקים נגד הפרת זכויות אנוש ונגד זיהום הסביבה. בישראל, השמאל מתלווה ל"תעאיוש" הפועלת בשטחים הכבושים; השמאל ניצב בכיכרות עם נשים בשחור, מגן על הזכות ועל האומץ לסרב של אלה שמצפונם עוד יציל את הארץ הזאת מאבדון, מתקהל בפעולות ההמוניות ובמשמרות של שלום עכשיו, מטפח אחדות יהודית-ערבית אל מול גלי הגזענות הגואה. מה בדיוק עשתה תנועת העלה הירוק בשנים האלה? איפה הייתם?

הגידו לי מה הערכים שלכם ואגיד לכם מי אתם

נושא הדיון הוא בניסוחי המצע: "האידיאולוגיה ופילוסופיית החיים שלנו". במאה ה-21, סעיף המוצא הראשון במצע הטוען כנגד התערבות המדינה – הוא ריאקציוני אם לא גרוע מזה. ההתערבות הזאת שלא מוצאת חן בעיני עלה ירוק אינה התערבות בחיי פרט אלא התערבות ב"ניהול חיינו כאזרחים ישראלים חופשיים". זו היא הגדרה פילוסופית מהעבר הרחוק ביותר. ‘אזרחים ישראלים חופשיים’… היש קהילה כזאת? ההיתה אי פעם קהילה כזאת? מי הם אלה, המבקשים לטפח את הכזב בקשר לחברה אידיאלית הקיימת או יכולה היתה להתקיים, לפני התערבות המדינה? – התשובה: בעלי הכוח והעוצמה בחברה, שהם הכי חופשיים כי אינם מתחשבים בממשלה או ברצון החברה! הסעיף הזה אינו החלקה חד-פעמית. בסעיף על ‘החופש לחיות’ נאמר: "עלה ירוק רואה בחופש הפרט ובזכות לפרטיות ערכים עליונים". על כך נאמר, תגיד לי מהם הערכים העליונים שלך ואגיד לך מי אתה. מה עם ערכים ‘נמוכים’ כגון: שלום, שוויון, דמוקרטיה, רווחה, צדק חברתי, וכיוצא באלה? ובאמת, מה הם הערכים הנמוכים האלה, לעומת הערכים העליונים של חופש הפרט ושמירת זכותו לפרטיות?

מנסחי המצע הפילוסופי-אידיאולוגי מחשיבים רק שני יסודות במסגרת החברתית: המדינה והפרט(ים) – אך, מה בקשר לחברה ככלל ומרכיביה השונים? – הפרט אינו בודד והוא משתייך לקבוצה או לקבוצות המרכיבות חברה! המוצא של כל דיון דמוקרטי צריך להיות: האינטרס של החברה שבה, השמאל מבקש לייצג את הקבוצות / השכבות / המעמדות, הסובלים מההסדרים החברתיים הקיימים, המרוקנים את הדיבורים הריקים, על חופש הפרט והפרטיות שלו, כמעט מכל תוכן.

אחד מרעיונות הנפל המדאיגים ביותר של האסכולה הניאו-ימנית הוא טענתה, שהיא המציאה "יצור" שהוא "לא ימין ולא שמאל". רעיון זה, כאילו ישנה תשובה לבעיותינו, שאינה קשורה לרצף ימין-שמאל – הוא רעיון לאומני ואנטי דמוקרטי שאסור לי לגלות את שורשיו המודרניים. אידיאולוגיה זו – שגם השמאל וגם הימין פשטו את הרגל – מפיצה בעם את הטענה שצריך להפסיק את ה"משחקים" של ימין ושמאל. עלה ירוק אינה מזהה את עצמה כשמאל, היא נעלבת שאומרים עליה שהיא ימין. אז היא כנראה במרכז. אך טומי לפיד כבר במרכז – ומשם מוכיחה ‘שינוי’ שאפשר להיות במרכז ולהיות ימין בעת ובעונה אחת.

Share on Facebook