קראתי את מצע מפלגת עלה ירוק. לצערי היא "מושכת" כמה אנשים כאילו היא מפלגת שמאל. למעשה קריאה במצע שלה מגלה שאינה כזו כלל:
1. לא מצאתי במצע דיון מפורט על זכויות עובדים ותפיסה חברתית מגובשת, פרט לכל הנוגע לזכויות עובדים זרים – נושא חשוב כשלעצמו. לא מצאתי דברים על שכבות חלשות ותוכנית חברתית למענן.
2. לא מצאתי דגש על הצורך לסיום הכיבוש. כן, כתוב משהו על שתי מדינות לשני עמים, אבל לזה שתהיה מדינה פלסטינית גם שרון מסכים. יש התחמקות מלקבוע עמדה מעבר לכך, על ידי זה שנאמר שם שאת עתיד תהליך השלום יקבע משאל עם. זו הדרך למפלגות להתחמק מעמדה מפורשת שמאלית, מבטיחים ש"העם יקבע". המצע לא כותב שצריך לסיים את הכיבוש, לפרק את ההתנחלויות וכו’.
בראיון לעיתון הארץ, במהדורה האנגלית בלבד, מציין מס’ 2 ברשימת עלה ירוק, דן גולדנבלט, כי בנושא הפלסטיני יש לחברי המפלגה "מגוון דעות". עוד הוכחה שעלה ירוק לא לוקחת עמדה שמאלית מובהקת בנושא זה.
3. מצאתי אמירה על שוויון זכויות לערבים בישראל, אך לצד זה אמירה שידרשו לאכוף החוק נגדם באופן שווה לרבות בנושא תכנון. זה אומר כמובן שצריך להרוס לערבים בתים כשבונים באופן "לא חוקי". זו התעלמות משוועת מכך שלערבים בישראל לא עושים תוכניות מיתאר מתאימות, לא מכירים ביישובים, ואז הורסים את הבתים כי הם נבנו "לא חוקית". כל מי שמכיר/ה נושא זה יודע שהריסת בתים מסיבות אלו זו אחת האפליות הבוטות ביותר של הערבים בישראל.
4. קראתי גם את הקטע במצע של עלה ירוק על מערכת המשפט וזה מפחיד אותי. ההצעה לשנות את שיטת בחירת השופטים לשיטה עם איזונים ובלמים – הכוונה אינה ברורה – אבל נשמעת קצת כמו ההצעות של ש"ס לבית משפט לחוקה שיהיה יותר "מאוזן". יש לי ביקורת על הרכב בתי המשפט, אבל השיטה הנוכחית של המינוי פחות גרועה מכל שיטה אחרת המוכרת לי.
5. במצע עלה ירוק כתוב במפורש ובגאווה שהיא לא מפלגת שמאל. (ולא מפלגת ימין). מה צריך יותר מזה? אני רוצה מפלגת שמאל. שמאל חברתי, מדיני, כלכלי, זכויות אדם בכיוון שמאלי. לא רוצה עוד מפלגות מרכז שלא כמו עלה ירוק, שינוי (טוב זה בעצם ימין), המרכז, ישראל אחרת הירוקים או הגמלאים.
6. אציין לטובה רק שני נושאים: זכויות הומואים ולסביות, וכן התייחסות לזכויות עובדים זרים.
בקיצור, אני מזהיר את כל מי שמוטעה לחשוב שזו מפלגה עם אג’נדה שמאלית – אל תבזבזו את קולכם. ואם לא די בכך, תקראו את הראיון עם ראש הרשימה שפורסם ב"העיר".
לבסוף אציין כי אין לי שום דבר נגד הליגליזציה של גראס. אני מתנגד להצגת נושא זה כבעיה מס’ 1 בעוד שבישראל יש המוני מובטלים, חיים מתחת לקו העוני, ופלסטינים תחת כיבוש, וקורבנות רבים של טרור משני הצדדים. עלה ירוק מציעה סדר יום ליברטריאני של החופש שלי מהמדינה, ולא של סולידריות חברתית. חבל שיש כמה אנשים טובים שקונים את השקר הזה.
היעדרות הנושאים החשובים של זכויות עובדים ונושאים חברתיים, או המלים "סוף הכיבוש", מהמצע אינה פגם קטן. היא מעידה על אי נקיטת עמדות בנושאים אלו. נושא אכיפת חוקי הבנייה על הערבים הוא לא היעדרות של נושאים חשובים אלא התעלמות אקטיבית מכך שחוקים אלו מיושמים בצורה מפלה. האפליה בתחום זה היא אחת הכי גדולות של הערבים, וכאן עלה ירוק לוקחת עמדה א-ק-ט-י-ב-י-ת להגדיל אותה. מדאיג.
i agree with what you say, but the reason for supporting a party like this is to get new voices, new agendas into the knesset. the existing left parties (or perhaps party) are, in my opinion, stuck in a loop, and dont change things for better. if a post-zioinst, post-modern, anti-globalisation voice like ale yarok comes in, i feel it can revive the left as a whole, open up new channels for debate, organisation and action
אם אני כבר הולכת לעשות את האקט הבדרך-כלל-מגוחך הזה (בחירת נציגים, שאיני מכירה, של תדמית-תפיסת עולם פעם בשנתיים או ארבע היא אקט פוליטי בעל מאפיינים אימפוטנטים), אני שוקלת:
ליגליזציה לגראס, או התייחסות רצינית לבעיית הפלשתינים? גראס?…או פלשתינים?…גראס?….או פלשתינים? (בינתיים כבר גילגלתי כמה…).
אין ספק.
הפלשתינים.
tamar – that is not the point at all, of course there are much more important issues than legalisation. what i am trying to say is that ale yarok’s new agenda in general will be crucially
positive towards the same main issues
אם באמת אהבת השלום היתה בלבבכם, אז כשבא מישהו ומביא שני מנדטים עם מצע שכתוב בו "די לכיבוש", ושמספר סרבני שירות בין מועמדיו, לא הייתם מתקרצצים עליו בשטויות. בעצם, מזמן לא קראתי כל כך הרבה תעמולה נגד להכניס סרבן לכנסת.
במצע לא כתוב די לכיבוש.אם היה כתוב לא הייתי כותב את מה שכתבתי.
כאמור מס’ 2 ברשימה, אמר שבמפלגה אין אחדות דעים בנושא הפלסטיני.
כמו מפלגת הגמלאים בזמנו, המפלגה מציעה משאל עם. מי ישתתף בו?
במזרח טימור הטימורים הצביעו על עתידם. בקוויבק תושבי קוויבק. בצפון אירלנד תושבי צפון אירלנד. בישראל יש את הרעיון המעוות שהישראלים – לא הפלסטינים! – יקיימו משאל עם על עתיד הפלסטינים. ובכך תומכת עלה ירוק.
הויכוח על מצע, באשר הוא, סימפטומטי לבחירות האלו, שהן בחירות (פוליטיות) על הנייר, בחירות שהוכרעו על-ידי סקרים של דיעות-קדומות, שהן תרוץ ל"חג הדמוקרטיה", והזדמנות נוספת לאיחוד, גם אם לצורך פילוג, מול המסך.
מצע של מפלגה, ונדמה שעלה ירוק מכירים בכך, אינו התחייבות על דרכה, או על המשך פעילותה, הוא אינו שיכפול של תפיסותיהם האידיאולוגיות של החברים במפלגה.לא במדינה שאני חיה בה. אם המצעים של המפלגות השונות (ולו אלו שבשלטון) היו בבחינת התחייבות על דרך, היינו במקום (ובזמן) אחרים.
מצע הוא לכל היותר "הצעת הגשה", רמיזה שעל העטיפה. אם העטיפה לא מוצאת חן בעינייך, אל תקנה,אלו הם החוקים בג’ונגל הצריכה, אך אין טעם להכרעה אידיאולוגית על סמך הקנקן.
עלה-ירוק מנסה להתחמק מחד-משמעיות במצעה ויחד עם זאת, ואולי משום כך, יש רוח (שטות, יגידו האומרים) שמניעה אותה, וניתן לחוש בכיוונה. (החלטה על סמך תחושה לא פחות רציונלית מהכרעה על סמך המצע).
נדמה שאי אפשר להתחייב עוד על הכיוון,ולמדנו היטב, בעולם הפוליטי, כמה שוות התחייבויות. אכן, לא ניתן יהיה לתבוע את עלה ירוק אם יסטו לכיוונים לא רצויים (והם עלולים, שכן החוזה, כאמור, רעוע) ויחד עם זאת, לא ראינו שכל מי שהצהיר, ושב ומצהיר, על פירוק ההתנחלויות, משפיע על הכיוון בו אנו צועדים.
הבחירות האלו יותר מתמיד, שמות ללעג את המשפט "מי שמצביע משפיע". ההשפעה על מערכות החיים שלנו לא נקבעות היום, כבר מזמן עברנו את גבול ה"דמוקרטיה" המדומינת הזו.
כפי שהשינוי לא יבוא עם ההצבעה לשינוי, כך גם הסולידאריות החברתית לא תתרחש בתור לקלפי, ואת הסיכוי להתקדמות, שתסיים את הטרגדיה שלנו ואת האסון של הפלסטינים, צריך אולי לחפש במקומות אחרים.
לבסוף אציין כי אני בעד הליגליזציה של הגראס, ובעד הגבלת מערכת החוק והמשפט בהתערבות בחיי בפרט.
רק כיבוש יש לכם בראש ?
נכון זו הבעיה המרכזית שמעסיקה את סדר היום הציבורי
אבל מה עם סדר היום הפרטי?
עלה ירוק היא לא מפלגת שמאל
מכיוון שהנושא המרכזי שבשמו היא רצה לא קשור לימין/שמאל
אלא מה ? בישראל אתה חייב לנקוט עמדה בנושא הכיבוש
וברור שכל אדם נאור תומך בשתי מדינות לשתי העמים
וגם עלה ירוק
אלא שאם היא היתה מזדהה ומדגישה את זהותה כמפלגת שמאל היא היתה מאבדת קולות מהימין – כל כך פשוט !
לפני הבחירות כתבתי לבועז מייל ובו הפצרתי בו להתמקד
בנושא הלגליזציה ב ל ב ד – הוא ענה לי שאכן זו העצה שהוא שומע מהרבה אנשי פרסום – אבל הוא רוצה להראות שיש לו אג’נדה במספר תחומים
אז הוא הראה – ונותר קרח מכאן ומכאן –
וחבל
גם מרצ רצתה להראות שהיא מפלגת שמאל גדולה – וכיוונה את בוחריה למקומות – 11 ו-14 – ביילין ויואב קריים. רק מה, היא לא כזו גדולה – וטוב היה אם היתה מבקשת לתת מנדט למוסי רז ולנעמי חזן שעשו רבות בכנסת.