הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 בינואר, 2003 14 תגובות

בבוקר שאחרי, הלכו או נסעו רבים מאיתנו, אבלים וחפויי ראש. אני מתקשה להבין את צערם: למה ציפו? לנס חנוכה בין ט"ו בשבט לפורים? לפרס "הללוליה" בקלפי? זה מה שיש, כדברי החכם קהלת: "מה שהיה הוא שיהיה" ואילו עלינו, החוזים בסעודה האחרונה על סיפון הטיטניק הישראלי – להמשיך במלאכה, עד גמר.

יוסי שריד האשים את ערפאת וגם ברק "‘קרע את המסכה מעליו" ולכן, לא יוכל היו"ר, להשתתף בנשף המסכות של המו"מ הקואליציוני ויישאר בחוץ יחד איתנו. אלא שערפאת אינו ישראלי ואילו אנו רוצים לקוות ש"העבודה" תישאר גם היא בחוץ איתנו – מרצ וחד"ש – כדי שקרנבל הזדון, הכיבוש, המצוקה הכלכלית והחברתית, שוד אוצרות העם ואובדן הדמוקרטיה וחירות האדם – יגיע לקיצו ובמהרה.


בבחירות שהתקיימו בפעם החמישית בעשר שנים, כמו באיטליה (תעודת כניסה לאיחוד האירופי) – ניצח הסטאטוס קוו: תנועת החרות עם שרון בראשה במותג "ליכוד" – השיגה כשליש ממספר המצביעים שהתמעטו לרמת ההצבעה הנמוכה ביותר בתולדות ישראל. הציונים הכלליים שהיו ל"שינוי" (אחורה) עם כ- 13 אחוז ומפא"י עם מפ"ם שהיו ל"עבודה" ומרצ, זכו ב-20 אחוז. השינוי הקטן האמיתי היה: התייצבותן / התחזקותן של בל"ד וחד"ש. נחמה פורתא. החלוקה המלאכותית לימין, מרכז ושמאל – אינה משנה את התוצאות העגומות, אך היא לא נכונה: אין לדעת עדיין אם 15 הח"כים של "שינוי" יהיו במרכז או משמאל לו. שינוי המקורית התמזגה עם מרצ "השמאלית" ואחרון שרידיה, אמנון רובינשטיין, כותב מאמרים בעלי תוכן ימני מובהק ב"הארץ" – ימין ושמאל, רק חול וחול: חול בעיניים.


מה לעשות? הרבה. הזמן קצר והמלאכה מרובה. ממשלתו החדשה של שרון, בכל הרכב, תתרסק תחת מעמסת הוצאות ה"ביטחון", הכיבוש והגנת ההתנחלויות, התקציב שאין לו כיסוי, האבטלה מרקיעת שחקים ושקיעת רמת החיים של המעמד הבינוני, השכירים ואלה שאין להם ממה לרדת. מקסם השווא של "12 מיליארד ערבויות ומענקים" – הוא רק אחד מתרופות האליל של שרון ושלום, כשחבורת מקשקשי הזנב ומלחכי הפנכה שמסביבם, אינה מעיזה "להדליף" את האמת העירומה: אפילו אם יאושרו, ייועדו להחזרת הלוואות הענק שישראל חייבת בהן ולמימון המשך הכיבוש והמלחמה בפלסטינים – אף לא דולר אחד, יושקע בתשתיות או ברווחה.


שארית חברי "העבודה" בכנסת ומחוצה לה ושרידי (תרתי משמע) מרצ – אם תאווי חיים הם, למפלגותיהם ולעצמם, יסירו את החרם שהטילו במסווה השקרי של "קואליציית השלום" ויחברו אל חד"ש ואיתה אל כל האזרחים הערביים במדינת ישראל – להקמתה ולהפעלתה של תנועה המונית לדמוקרטיה, צדק חברתי ושלום, כשבהנהגתה, שליחי השמאל הציוני והלא-ציוני גם יחד, יהודים וערבים. בשמה ובשם מפלגותיהם, יוכלו לצרף אליהם בכנסת חלק מחברי "שינוי" ו"עם אחד" וב"חוץ" את חברי ואוהדי המפלגות, יחד עם מאות האלפים שנמנעו מהצבעה או זרקו את פתקי "עלה ירוק" ו"ישראל אחרת" לאיבוד. זו היא מסה עצומה ואדירה – אם הפלגנים הסדרתיים ב"עבודה" ומרצ יסיקו את הלקח ממפלתם ויניחו לכולנו לעשות במלאכה, ביחד.


בקונצרט הפרידה ב-1981 של להקת "האורגים", הזכורה למבוגרים בינינו משנות החמישים והששים – אמר המנחה לקהל, שהצטער על בחירתו של רונלד רייגן לנשיאות ארה"ב: "אל תתייאשו – זה יעבור, אני יודע, היתה לי אבן בכלייה…’ – כך זה יהיה גם אצלנו: בכוחות משותפים, נוכל לסקל את האבן, שרון וחבורתו, שאת מזימותיהם עלינו לסכל.

תגובות
נושאים: מאמרים

14 תגובות

  1. חיים ברעם הגיב:

    אני מסכים עם כל מלה של אלכס. זה היה סופו של תהליך ידוע מראש, וההרכב הפנימי של השמאל בכנסת דווקא השתפר. ארבעה חד"ש, שלושה בל"ד ןשישה מרצ עדיפים על סיעה גדולה יותר של מרצ, בלי שמאל ערבי חילוני, שהצליח מאוד בבחירות.

  2. שי הגיב:

    חיים, האם בל"ד מוגדרת כשמאל? ערבי כן אבל שמאל?

  3. אמנון הגיב:

    כל הכבוד לניתוח המלומד של אלכס וברעם.
    אני מאחל לכם עוד "נצחונות" מסוג זה .
    דעתי שונה משלכם העם היהודי שרד מזה אלפי שנים ומאז ששב לארץ לפני כ 120 שנה מתנכלים לו הערבים .
    רציחות יהודים מאסיביות היו בשנות ה 20 וה30 ולא היה אז כיבוש .אין ספק יש פשלות ושחיתיות , אני מאמין שעברנו את פרעה נעבור גם את זה !

  4. חיים ברעם הגיב:

    שי יקירי,
    בהקשר הישראלי בל"ד מהווה סיעת שמאל "אובייקטיבית", למרות ההגדרה העצמית הליבראלית שלה, שהניעה אותי להצביע (שוב) חד"ש. אני משוכנע שברוב הנושאים ג’מאל זחאלקה, למשל, קרוב אלינו יותר מאשר כל ח"כ ממרצ, למרות שכל ח"כ ממרצ עדיף על המשת"פים של שרון ממפלגת העבודה.

  5. איתמר הגיב:

    חייבים להפסיק לתלות תקוות באיחודי שמאל-מרכז למיניהם שמאכזבים תמיד. הפיתרון הוא הצבת אלטרנטיבה שמאלית מדינית וחברתית ברורה שבמרכזה חד"ש (כולל פליטי הניו-לייבור של ביילין-שריד ואולי גורמים בעלה ירוק), שלא תשמש כמפלט לשמאלני מרצ אלא כאלטרנטיבה לציבור היהודי המיואש מהמציאות הפוליטית (אחוזי ההצבעה בציבור היהודי נמוכים ביותר מ10% מאשר בציבור הערבי), וככל שתמשוך אליה יותר חברים יהודים גם תמשוך אליה יותר חברים ערבים, שיעזבו את הבדלנות של בל"ד ברגע שיראו שיש שותפות יהודית-ערבית רצינית.

  6. שי הגיב:

    אני שואל, כי תפיסתה הלאומנית כמו שהוצגה בקמפיין הבחירות לציבור הערבי לא הרשים אותי כאילו מדובר במפלגת שמאל שעיקר מעייניה באזרח. אם כי אני מסכים כי בתפיסתה את הפוליטיקה, נציגיה הם בין המשכילים והנאורים בכנסתנו.

    באופן מצער כל מי שעשה איזה גימיק בחירות הוא ש"נכפה" עליו להשתתף בשכזה זכה במספר מנדטים גבוה יותר ממה שהיה צריך או יכול:

    – פרץ/עם אחד והיתפסותו לשרי אריסון (אינה הבעלים היחידה של הבנק)
    – בשארה/בל"ד והיטפלות היועץ.
    – טיבי/תע"ל והיטפלות היועץ.
    – שרון/לכוד ופרשיות השחיתות שהורעפו עליו והתנגדות חשין לשידורי התעמולה שלו.
    – לפיד/שינוי ושנאת מרצ העבודה ש"ס.
    – הרב עובדיה/ש"ס והגידול בכוחה של שינוי.

    שתי מסקנות אני מסיק:
    1. חשוב שיטילו בך רפש והרבה כדי שיאהבו אותך. הישראלים הולכים עם האנדרדוג שבזכותם הופך מלך. והם רוצים להמליך מישהו. וממליכים. אוי, כמה שיעריצו פה את הפלסטיני שיצמח אחרי עראפת. ישאו אותו על כפיים. הוא פה בינינו והוא לא יודע שהוא כזה.
    2. חד"ש היחידה בעיניי מכל המפלגות שאינה מזוהה עם מנהיגה אלא היא מפלגת נציגיה. כל שאר המפלגות מזוהות עם אדם אחד. ולכן אני בחרתי חד"ש.

    אין לי תשובה אבל לשאלה, מדוע הח"כים של המפלגות הערביות נאורים יותר בתפיסתם הפוליטית מאלו של רוב המפלגות היהודיות? האם במגזר הערבי לפוליטיקאי יש ערך?

  7. חנן הגיב:

    לשאלתו של שי בנוגע לנאורתו היחסית של הציבור הערבי
    מול זו של הציבור היהודי – התשובה טמונה כנראה בעצם
    היותו מיעוט -בדיוק כפי שהיה נכון לגבי הקיום היהודי
    בגלות.

  8. איריס הגיב:

    לאיתמר:-
    שעור ההצבעה הכללי בבחירות אלה ירד ב-10% לעומת שעור ההצבעה בבחירות הקודמות, והוא הנמוך ביותר בכל ההיסטוריה של קיום בחירות במדינת ישראל.

    שעור ההצבעה בקרב האוכלוסייה הערבית נמוך, מאז הבחירות ב-1973 (אחרי "המחדל" של מלחמת יום הכיפורים) משעור ההצבעה הכללי בבין 4 ל-6 אחוז.

    בבחירות אלו, גדל הפער בין שעור ההצבעה בקרב האוכלוסיה הערבית ושעור ההצבעה הכללי לבין 8 ו-10% (כששעור ההצבעה באוכלוסיה הערבית משוער בין: 62% לפי פילוח תוצאות המדגם, לבין פחות מ-60% לפי סקרי מל"מ – פילוח תוצאות אמת).

    היות וההצבעה הערבית הינה חלק מההצבעה הכללית – הפער בין ערבים ויהודים הוא עוד יותר גדול.

    למקורות נוספים הזמינים היום ניתן לראות:
    בynet:
    http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2402674,00.html.
    או בכתבה שהתפרסמה היום בהארץ תחת הכותרת: "הקשר בין הערבים למפלגות הציוניות נמחק – רק 62.3% הגיעו לקלפיות – שיא שלילי חדש"
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=257874

    את בפילוח תוצאות הבחירות לפי מגזרים של חברת מל"מ, כפי שהוא מופיע באתר "וואלה", בו הכוח האלקטוראלי של המגזר הערבי בבחירות אלו מוערך ב-10.6% למרות שהאוכלוסייה הערבית מהווה כ-13% מהאלקטורט במדינת ישראל.

  9. אבי ימין ישראל הגיב:

    עולם אולך ונעלם!!! כל השמאל שייך להיסטוריה!
    אתם חיים בעולם שלכם.לא מנסים לצאת קצת אל עולם
    של אילו ששונים קצת מהדעות שלכהם." המלומדים"
    "המסכילים".אתם שוחכים שייש בפתח מלחמה והיה רחוכה
    מאיתנו ב1500!!! ק"מ ואנו שיכים אלה מפני שאנו יהודים!! ורוצים להשמיד אותנו למרות לחתמו איתם
    על הסכם(אסון)אוסלו.ועזה וירחו תחילה..(ומה הסוף)
    אם הפרו הסכם החרי הסכם!!
    ערפאת יקיר השמאל ממשיך לרמות אותכם פעם אחרי פעם.
    ואתם כמו עברים ממשיכים להאמין לדבר שלא קיים
    כמו "מזרח תיכון חדש". כמו "שלום של אמצים".
    בילין נשאל מה תעשו כאשר ערפאת יפר את האסכים
    אמר ד"ר יוסי בילין.תמיד אפשר לחבוש את עזה מחדש.
    מה שיש בעזה היום זה עיר של מחבלים.ברואשם ערפאת
    וקנופיות המרצחים.בשמות שונים כמו תמנון.בעל זרועות
    שונים.
    תצאו מעולם החלומות .גם בוש ראה את הבלוף ולא מכיר בערפאת.

  10. איריס הגיב:

    עם כל הכבוד לאפנאן אגבאריה (אותה אני מכירה בערך 20 שנה) ולדב חנין (אותו אני לא מכירה בכלל) הם שניהם אינם מהווים נציגים אוטנטיים של מעמד הפועלים – היהודי/הערבי ו/או האחר (עובדים זרים?)
    ולא נראה לי שהם גם מתיימרים להציג את עצמם כנציגי מעמד הפועלים.

    פילוח אירועי ותוצאות הבחירות מראות ש"מעמד הפועלים" וחלק גדול מהמצביעים הצעירים נמנעו מלהצביע (אחוז ההצבעה היה גבוה בהרבה בקרב המעמד הבינוני+ מאשר בקרב הציבור העני והשחוק)

    וזה בטח אומר משהו על הרגשת הקשר של אותם אנשים לממסדי המדינה – וגם למפלגות השונות האמורות לייצג את עמדותיהם.

  11. בן גאזארא הגיב:

    הירידה מ-4 ל-3 הינה עונש על האליטיזם ומסע השיסוי המכוער של השמאל האשכנזי היהודי בחד"ש — כולו אגב נמנה על המעמד הבינוני והגבוה — כלפי נציגים אותנטיים של הפלסטנים הכלולים בבל"ד.

    האשה הפלסטינית הרביעית בבל"ד לא יותר חשובה מד"ר חנין הלבן האשכנזי? למה לא? אין היא נציגה הולמת יותר של מעמד הפועלים בישראל.פלסטין? היהודים בחד"ש הם שמרנים, פחדנים וצדקניים. יתרה מכך, הם גם גזעניים שלא מכירים בזכותם של הפלסטינים לזהות לאומית (לא לאומנית, אהבלים) משחררת.

    לכל הרוחות לפוסט-ציונים. רשימת בל"ד יותר שמאלית ויותר סוציאליסטית מחד"ש.

  12. אליקים חפץ הגיב:

    1. הכתבה מענינת 2. אולי מישהו יוכל להרחיב לגבי:"שוד אוצרות העם" 3.המצב כה גרוע ואנו הפכנו ממש סמוכים לשולחן האמריקאים, כלומר נסוגים אחורה לשנות החמישים(אגב, הניתוח של אלכס לגבי תוצאות הבחירות בהשוואה לשנות ה-50 מאד מענין והוזכר הבוקר בתוכנית אלו החיים) 4. לדעתי כשלון השמאל בבחירןת נובע גם מהעובדה שמרצ והעבודה לא ניסו להסביר את כשלונו של אהוד ברק בשיחות קמפ. דיוויד. ומדוע הפלשתינאים הגיבו במלחמה כלפי הצעות הוויתור של ברק. הציבור כנראה "קנה" את הטיעון שלמעשה הפלסתינאים לא רצו להגיע להסדר עם ישראל, וכבר בהסכמי אוסלו תיכננו את המלחמה. הציבור הישראלי אובד עצות ובמצב כזה הקצין ימינה. עד היום לא שמעתי הסבר מצד הפלסתינאים מדוע הם הגיבו באינתיפאדה הרצחנית כאשר הציבור הישראלי האמין שהשלום עומד בפתח.

  13. לביא הגיב:

    אלכס אתה צודק חייבים להאמין שיבוא יום ותוקם מפלגה
    המונית לצדק תברתי ושלום

  14. מיכל הגיב:

    אם היה לי ספק כלשהו בימניותה ו/או בלאומניותה (ולא לאומיותה) של בל"ד, הרי בא בן גזארה והבהיר את התמונה. בן גזארה מגן כביכול על בל"ד ואומר:
    "השמאל האשכנזי היהודי…"
    "דר חנין הלבן האשכנזי…"
    "…היהודים…גזענים" וכו’.
    ועל כך כבר אמרו חז"ל: "כל הפוסל, במומו הוא פוסל"

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים