הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-3 בפברואר, 2003 66 תגובות

בעקבות אסון החללית קולומביה שבו ניספו שבעת האסטרונאוטים שהיו על סיפונה, הולך ומתפתח בישראל פולחן חדש, פולחן אילן רמון, טייס חיל האויר שנימנה עם אנשי הצוות שנהרגו בהתפוצצות המעבורת. אני קורא בעיתונים את הסופרלטיבים שמדביקים לאלוף משנה רמון, "מופת ישראלי אמיתי",  "ספור חייו של גיבור"; שומע בפליאה ברדיו על ההנחייה של שרת החינוך לימור ליבנת לבתי הספר, להקדיש את היום למחרת האסון לדמותו של הגיבור הישראלי החדש; צופה בטלוויזיה ורואה את ראשי המדינה משמיעים דברי קילוסין והדר שהופכים את רמון לכמעט אל יווני; קורא את דברי הפאר שהמפורסמים שבעיתונאי ישראל מעטרים את האיש, ומגיע למסקנה שכל אותה שטיפת מוח נועדה כנראה ליצור עבור הישראלים דגם הזדהות חדש, מעין טרומפלדור של המאה ה-21 של "טוב למות בעד ארצנו". יש לעשות אבחנה ברורה בין אילן רמון האדם, שעבור ילדיו, רעייתו, קרוביו וחבריו מהווה מותו אבידה שאין לה תחליף, לבין רמון שמנסים לעשות ממנו סמל לאומי, דגם הזדהות לנוער.

איש לא יוכל לטעון כי רמון תרם בחייו תרומה משמעותית ויחודית למדע ולתרבות הישראלית או האנושית שמצדיקה את הפיכתו לאתוס. במה היה כוחו וכשרונו? בתפקידו כטייס בחיל אויר. טייסים בצבא, אם הם טובים במיוחד, הדבר בא לידי ביטוי ביכולתם הוירטואוזית להרוג ולהרוס. ואכן, לפי כל הסימנים בדברים אלה היה רמון בעל מלאכה מעולה. הוא השתתף בהפצצת הכור בבגדד (שמול המקלסים יש גם כאלה הסבורים שהיא החישה והעמיקה את פרויקט הגרעין של עיראק), הוא השתתף במלחמה המיותרת והקשה של ישראל בלבנון בה בוצעו פשעי מלחמה לרוב, כולל הפצצות על בתי חולים, בתי ספר וקרבנותיהם היו בעיקר אוכלוסיה אזרחית. בתפקידו האחרון בחיל האויר היה אחראי על פיתוח אמצעי לחימה, שמתמקד קודם כל בשכלול הכלים והאמצעים הזורעים קטל ומוות.


בניגוד לאלפרד נובל, שחש רגשי אשמה על פיתוח אמצעי לחימה והחליט להקדיש את הונו שצבר מהמצאותיו המלחמתיות ליצירת פרסים עבור בני אדם שתרמו לתרבות, למדע, לשלום, ליצירת אנושות טובה יותר, לא נודע כי רמון עבר תפנית דומה של חרטה. במאמר מוסגר אני מביע תקווה שאולי ילדיו של רמון יעברו את התפנית וכאשר תגיע שעתם להתגייס, והכיבוש עדיין יהיה על כנו, יהיו סרבני מצפון מלאים, או לפחות סרבני כיבוש ובעלי רגישות מוסרית כמו אותו קצין מודיעין, שסרב לספק מידע לצורך פעולת הפצצה של חיל האויר בשכם, מחשש כי יפגעו אזרחים חפים מפשע.


בחירתו של רמון להיות איש צוות מעבורת חלל, היא סימן לכמה תכונות חשובות שמאפשרות לו לעמוד באימונים המפרכים לקראת הטיסה, אבל הבה לא נקפוץ מעל לטבור, כאילו המציאה ישראל את המסע אל החלל. האמריקנים בטובם הסכימו לקלוט אותו במסגרת קורס טירונות חלל.


הסיפור הזה עלה לישראל כשני מיליון דולר, והיו מספר ישראלים ששאלו, עוד בטרם יצאה הטיסה לפועל, האם זהו ביטוי לסדר עדיפויות נכון של ממשלת ישראל, כאשר העוני והרעב בחברה הישראלית הולכים ומעמיקים.


ראש הממשלה שרון הפך את רמון לנציג העם היהודי בחלל. רמון לקח את התפקיד הזה ברצינות תהומית, והלביש על הטיסה את השואה והיהדות. זה נישמע באזניי אווילי וגם פרובינציאלי. רמון על פי עדותו היה אדם חילוני, לא מקפיד על כשרות, אז מה פתאום הוא הזמין אוכל כשר, ומדוע לקח מזוזה ואצבע מכסף לקריאת התורה? זה מזכיר את הקמעות והברכות של הרב כדורי, המוכר בכינוי "זקן המקובלים". זה לא עזר בבחירות ולמרבה הצער המזוזה ושאר פריטי יהדות לא מנעו את האסון, עוד הוכחה שאלוהים לא מתחשב במי שעושים בו שימוש שלא לעניין.


אסון קולומביה חידד מחדש את הספקות בדבר הנחיצות בטיסות מאויישות לחלל. מדענים לא מעטים סבורים כי מדובר בסיכון מיותר של חיי אדם. הם טוענים כי את מרבית המידע המדעי ניתן להשיג גם בטיסות לא מאויישות. לא היה כל צורך לשלוח את רמון לחלל כדי לבצע את הניסוי הלא כל כך חשוב על סופות חול. אם כך היה קורה, רמון היה עוד בחיים, אמנם לא אליל, אלא סתם טייס מוכשר, אחד מני רבים.


אילו אני אזרח אמריקני, הייתי מצטרף לקולות הביקורת על תקציבי העתק של מיליארדי דולרים לתוכנית החלל, שעה שכדור הארץ נמצא בסכנת הרס והכחדה. את המיליארדים האלה מוטב היה להשקיע במלחמה בעוני (רק בארה"ב יש 12 מיליון ילדים שנמצאים במצב של תת תזונה ולעתים רעב ממש), בניקוי הגלובוס מרעלים כמו זיהום האויר והמים שארה"ב היא מתורמיה העיקריים, בחיסול מאגרי נשק השמדה המוני, במלחמה במחלות הממיתות מיליונים כמו האיידס, בסיוע כלכלי לעולם השלישי כדי לסגור פערים בין הצפון העשיר לדרום העני – שהוא אמצעי הרבה יותר יעיל ממלחמה לצמצום השפעות תנועות פונדמנטליסטיות כמו אל קאעידה.


חודש ינואר


ניצחונו של גוש הימין הישראלי הגזעני בבחירות האחרונות ב-28 בינואר 2003, בראש ובראשונה ניצחונו של שרון ומפלגתו הליכוד שהפכה למפלגה הגדולה בכנסת, הזכירו לי חודש ינואר אחר, ה-30 בינואר 1933, עת הזמין הנשיא הגרמני הינדנבורג את מנהיג המפלגה הגדולה ברייכסטאג הגרמני, אדולף היטלר, והטיל עליו את הרכבת הממשלה החדשה.


אני כבר שומע את זעקות הצדקנות של גזעני ישראל, החל מגזעני כהנא עבור לגזענים מהמפלגות חרות ומולדת, המשך במתנחלים הגזענים מהמפד"ל וכלה בגזעני הליכוד, ישראל בעליה, ליברמן, ש"ס וכו’ – איך אתה יכול להשוות? אם כן, אני מיד מבקש להבהיר כי איני משווה בין היטלר לשרון, שהרי שרון, עם כל אכזריותו ופשעי המלחמה הרובצים עליו, באמת טרם הגיע לשאול של היטלר, הוא (שרון) בהחלט עוד כמה קומות מעליו.


ההשוואה ההיסטורית שאני עורך, עם כל הזהירות המתבקשת, עיקרה בהלך הרוח הימני לאומני גזעני מלחמתי ששרר בחברה הגרמנית בינואר 1933, שאיפשר את השתלטות הימין הגזעני על גרמניה, שהוביל בסופו של מסלול יסורים לקריסתה. אני מוצא קווי דימיון בין הלך הרוח הגרמני לעיל להלך הרוח הימני גזעני מלחמתי ששורר בחברה הישראלית 70 שנה מאוחר יותר, בינואר 2003.


ימין לאומני גזעני מלחמתי, גדל על דשן דומה הן בגרמניה והן בישראל: השנאה לאחר, לשונה, תחושת העליונות של אתה בחרתנו, אי הכרה בזכויות הזולת כשוות לך, הרייך בן אלף השנים הניזון מדריסת השכנים שמורדים לדרגת תת אדם, ממלכת ישראל הקדושה המעוגנת בהבטחות אלוהיות בנות אלפי שנים שמתייגות את השכן הפלסטיני כעמלק שחייבים להשמידו ולהכריתו (ובמקרה "הטוב" "רק" לגרשו ולטרנספרו). תרבות הכוח והאלימות, בשתי המדינות, בה מעפיל הצבא לערך כמעט עליון, והגנרלים לקובעי מדיניות.


בגרמניה כמו בישראל הוקדש מאמץ לאומי וכלכלי אדיר לפיתוח אמצעי השמדה המוניים. גרמניה הצליחה בכימי וכמעט הגיעה לגרעיני, ישראל הצליחה יותר והיא מעצמה אטומית, ביולוגית וכימית. גרמניה לא הכירה בגבולות כוחה, תורת הגזע סיחררה עד לשכרה, וניסתה לבלוע עוד ועוד. ישראל, שיכורת כוח אף היא, סבורה בשחצנות אופיינית שאלוהים ניצב לצדה, לא מכירה בגבולות כוחה, רוצה לבלוע ולשלוט מעבר ליכולת הבליעה, מובילה את עצמה להתמוטטות ונימצאת בדרך לקריסה ואבדון.


בשבוע שעבר התקיים במכון ון ליר בירושלים ערב שהוקדש לפוליטיקה וזכרון לרגל ה-30 בינואר בגרמניה. פרופסור משה צימרמן, ראש החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, הביא מידע שעבור מרבית המאזינים היה חדש.


בשנת 1942 כתב עיתונאי גרמני בשם זימן בעיתון של משרד התעמולה הגרמני שנקרא "השאלה היהודית" (DIE JUDEN FRAGE) מאמר שבו קבע כי מטרת הציונים בפלסטין היא לגרש את הערבים למדבר. מסקנתו היתה, כי צריך לגרש את היהודים למקומות בהם לא יפריעו לעמים אחרים.


מה שב-1942 נחשב בעולם הנאור לתעמולה אנטישמית של משרד התעמולה הנאצי, מקבל בשנת 2003 מעמד שונה לחלוטין. איזו אירוניה של ההיסטוריה היא, שכיום יש מחנה ציוני גדול, שנמצא במרכז מערכת השלטון והצבא הישראלים, בעל השפעה עצומה על הפוליטיקה הישראלית, שדורש בדיוק את מה שכתב העיתונאי זימן בעיתונו של גבלס. השר הגנרל אפי איתם מהמפד"ל דורש להעביר את הפלסטינים למדבר סיני, ומפלגות אחרות של הימין הישראלי תומכות בטרנספר ובגירוש.


עוד הוכחה כי גזענים במדינות שונות חותרים לפתרונות דומים.


הבחירות, כך אומרים, היו דמוקרטיות. אכן, מההיבט הפורמלי של בחירות רב מפלגתיות, ההליך הדמוקרטי נשמר. אבל תוצאתו מאד לא דמוקרטית. בישראל שולט היום רוב פרלמנטרי הסבור שיש לו זכות לשלול זכויות דמוקרטיות מעם אחר, לשלוט עליו ולרדות בו. הרוב הפרלמנטרי הישראלי, הוא על כן, רוב לא דמוקרטי, כי דמוקרטיה זה לא רק עניין אריתמטרי, אלא גם תכני. כפי שרוב חילוני אינו רשאי להחליט כי המיעוט הדתי יאכל חזיר, כך אין הרוב הימני רשאי להחליט כי לפלסטינים לא יהיו זכויות אדם.


הבחירות בישראל התקיימו תוך כדי הטלת מצור ועוצר וסגר על שלושה מיליון פלסטינים. הדמוקרטיה הישראלית פעלה בחסות כידוני הדיכוי הישראלי. זה בוודאי לא דמוקרטי.


תוצאות הבחירות בישראל הן ניצחון לפושעי המלחמה. הכנסת החדשה תהיה בית ועד לפושעי מלחמה. ראש וראשון להם הוא ראש הממשלה שרון שעדיין עומד ותלוי נגדו כתב אישום בבית המשפט בבלגיה בו הוא מואשם כנושא באחריות לביצוע פשעי מלחמה, השני בתור הוא חבר מפלגתו של שרון, אהוד יתום, שהודה בראיון ל"ידיעות אחרונות" ברצח שבויים פלסטינים באמצעות ריצוץ גולגולותיהם באבנים (ובעקבות זאת נפסל על ידי בג"ץ לשמש כיועץ ראש הממשלה בנושאי טרור), ולאחריו מתייצבים בשורה עשרה מתנחלים שאף הם במעמד של חשודים בפשעי מלחמה מכוח אמנת רומא של האו"ם שהחליטה על הקמת בית הדין הפלילי הבינלאומי ושנכלל בה סעיף הקובע כי ההתנחלויות הן פשע מלחמה.


עצם השתתפותם של המתנחלים בבחירות הוא סרוס הדמוקרטיה הישראלית. המתנחלים, אותם פולשים ושודדי אדמות השכן הפלסטיני שהעברתם לשטח הכבוש הינו אף הוא פשע מלחמה, מתגוררים מחוץ למדינת ישראל, ועל פי החוק השורר בישראל, אין לישראלים המתגוררים בחו"ל זכות בחירה.


בחירות ינואר 2003, הן ניצחון ציר הרשע הישראלי. שוחרי שלום וזכויות אדם צריכים להתכונן לסוף עידן הדמוקרטיה בישראל, אחת התוצאות האפשריות מהשתלטותם ההולכת וגוברת של פלנגות המתנחלים הישראליות על החיים הפוליטיים בישראל. השחיתות האוכלת בליכוד, החשדות נגד ראש הממשלה עקב הסאוב הנובע מיחסי הגומלין של הון ושלטון בצרוף השחיתות המוסרית הנובעת מהכיבוש, הם חומר דליק שיכול בהחלט לשרוף את הדמוקרטיה בישראל כמו שנשרפה מעבורת החלל קולומביה בהתחככות עם האטמוספירה.


מי שיכול, כדאי שיכין לעצמו גם פתח מילוט לחו"ל כדי להמשיך משם את המאבק עד שיופל שלטון הרשע והפשע בישראל.

תגובות
נושאים: מאמרים

66 תגובות

  1. נעם אציל הגיב:

    כתוב מלא על התקווה

  2. למגיב דלעיל, כנראה גדעון ספירו הגיב:

    מה שאהבתיאצלך זה ה-"תנחומים כנים לרונה".

    תמהני אם רונה (‘רונה’, כאילו מדובר בחברה שלך) מעוניינת ב’תנחומים’ שלך אחרי שהפכת את בעלה ובנה המנוחים לנאצים.

    גם לא ברורים לי לגמרי ה’תנחומים’: אתה אמור לשמוח כש’נאצים’ ו’פושעי מלחמה’ ציונים מתים, הלא כן.

    ה’תנחומים’ שלך מעידים על פיצול נפשי מסויים.

  3. די לעליבות! הגיב:

    אין גבול לעליבות הנפש של מגיבים מסויימים.

    חבל, ובעיקר עליהם. רק תארו לכם- להעביר חיים שלמים עם כזו נפש עלובה.

    ותנחומי הכנים לכל מי שנחשף לעליבות זו.

  4. בעקבות מותו של הבן הגיב:

    חבל על מותם של אילן ואסף, אך יש להודות שהאב היה שותף בכמה דברים אסורים אותם התעתד לבצע שוב הבן.

    רמון האב היה שותף בהפצצה מהאוויר של אזרחים חפים מפשע בלבנון ב-1982, בזמן מלחמת לבנון הראשונה. מההפצצות נהרגו כ-10,000 בני אדם, מרביתם, אני מדגיש, מרביתם: נשים, ילדים וקשישים.

    ב-1981 רמון האב היה שותף בהפצצה של כור שמעטים יודעים היה כור להפקת חשמל, שלא ניתן בשום אופן לייצר ממנו שום נשק גרעיני – עובדה מדעית שכל סטודנט לפיסיקה תואר ראשון לומד במבואות. את הכור סיפק המערב, צרפת, בידיעת כל ארגוני הביון במערב ואשתו. המוסד והצבא הסתירו מידע זה מאזרחי ישראל, תוך עירפול הציבור כאילו כור זה כור.

    רמון האב בעצמו גרם לכמה תאונות אוויריות וכן לכמעט תאונה. וכך גם הבן שהיה שותף לשתי תאונות אוויריות בתוך פחות משנה – מה שהביא למותו.

    הבן רמון התאמן להיות טייס קרב – אלא שחיל האוויר לא ביצע שום קרבות אוויר יותר מרבע מאה. מנגד, טייסי הקרב היו שותפים בהפצצות שלדעת משפטני האו"ם נחשבים לפי חוקי עשיית הדין בנאצים כפשעי מלחמה. באינתיפאדה השנייה, בלבנון השנייה ובמבצע בעזה המכונה עופרת יצוקה טייסי חיל האוויר הישראלי הפכו בנייני מגורים על יושביהם לאבק – לידם חיסול שחאדה בפצצה של טונה היה משחק ילדים. מאות טונות הומטרו מהאוויר על ידי טייסי קרב על אזורים מאוכלסים ומיושבים בצפיפות – עברה שנאסרה בעקבות הפצצות דומות שביצע ה-Luftwaffe – חיל האוויר של גרמניה הנאצית.

    תנחומים כנים לרונה

  5. דן לספירו הגיב:

    מוזר שספירו יוצא כנגד תופעת "הקמעות והברכות של הרב כדורי", ואז אומר משפט קבלי אדוק כמו: "עוד הוכחה שאלוהים לא מתחשב במי שעושים בו שימוש שלא לעניין",
    כאילו שאלוהים כן עוזר למי שעושה בו שימוש ענייני….

    אולי "התחזקותו" של ספירו מסבירה מדוע הוא יוצא כנגד חקר החלל:
    "סיכון מיותר של חיי אדם",
    "הניסוי הלא כל כך חשוב על סופות חול", וכו’

    מוזר מאוד שדווקא כאשר כולם מלינים על מצב החינוך והמדע בישראל מגדיר ספירו את חקר החלל כמיותר, ומבטל 80 ניסויים מדעיים שביצעו האסטרונאוטים באותה משלחת
    כולל ניסוי שתוכנן והוכן על-ידי תלמידים ישראלים ועוד אחד שהוכן ע"י על-ידי מדענים מאוניברסיטת תל-אביב.

    אבל זה לא מפתיע, ספירו גם ביטל וזילזל בחשיבות הספורטיבית של המכביה, וכך הוא מצטייר כעיתונאי נרגן ו"קוטר" המבטל כל דבר שאינו מתעניין בו –
    לא חקר החלל, לא ניסוי של תלמידים ישראלים, לא תחרויות המכביה… לפי ספירו הכל מיותר.
    ואם יש איזו נציגות ישראלית או יהודית בארוע (ארוע מדעי, מחקרי או ספורטיבי) אז בכלל העניין דורש גינוי מיוחד ב"סמרטוט אדום".

    עושה רושם שלמדע ולספורט בישראל מעולם לא היה שונא גדול מספירו.

  6. מושון לגדעון ספירו הגיב:

    גדעון, תסביר לי אחת ולתמיד איך אתה מעז לצאת כנגד איזכור השואה שבא מטעמים ציונים, כמו למשל בחלק הראשון במאמר ("רמון לקח את התפקיד הזה ברצינות תהומית, והלביש על הטיסה את השואה והיהדות. זה נישמע באזניי אווילי וגם פרובינציאלי") ואז באותו מאמר ממש (כמו ברוב מאמריך) אתה חוזר שוב ושוב על אותה מנטרה שחוקה לפיה מעשי ישראל בשטחים מזכירים לך את מעשי הנאצים.

    על זה נאמר: "נאה דורש – נאה מקיים".

    או שאתה עוזב אותנו בשקט עם "גרמניה הנאצית זה כאן" או שתתן גם לציונים להזכיר את השואה כאשר זה מתבקש.
    הבחירה שלך בעיתוי איזכור השואה לא יותר טובה מזו של אילן רמון ז"ל.

  7. למגיבים: ההשוואה לגרמניה היא בראש של המגיבים הגיב:

    כתבתי שבעקבות ההפצצות שערכו הגרמנים על אזורים מאוכלסים באזרחים (ולא על כוחות או מחנות צבא), הוחלט באמנת ג’נבה שזו עברה על פי החוק הבינל ונחשב פשע מלחמה ופשע נגד האנושות.

    זו הסיבה לאיסור.

    כעת, כשישראל מפרה את האיסור הזה, היא מפרה איסור שנאסר בעקבות מעשי הנאצים. שכל אחד יסיק מזה מסקנה שהוא רוצה. אולי זה שונה בתכלית אולי יש דמיון מסוים.

  8. יוליוס הגיב:

    שמא ילמדנו ספירו מה פירוש המשפט "…היו שותפים בהפצצות שלדעת משפטני האו"ם נחשבים לפי חוקי עשיית הדין בנאצים כפשעי מלחמה."?

    האומנם? לפי חוקי "עשיית הדין בנאצים"? אתה בטוח, מר ספירו? האין זה סילוף פרוידיאני, שמעיד בדיוק על בעליו?

    השלב הבא באובססיה הישראנאצית של ספירו יהיה מן הסתם משפט כמו: "את פושעי המלחמה הנאצים היה צריך לשפוט בנירנברג לפי החוק לעשיית דין בישראלים ובעוזריהם" – למקרה שלא הבנו את הרמזים הקודמים. מכל מקום, היה ברור שספירו לא יפספס גם את ההזדמנות הטראגית הזו כדי לקדם את ההשוואה הנואלת שלו.

    וכמובן, כאשר ספירו חוזר ומתעקש על השוואה הזו, מן הראוי להתעקש ולהזכיר כי לו היה בנמצא חוק כזה של האו"ם, היו הראשונים להישפט עליו האנגלים, לאחר מכן האמריקאים, לאחר מכן הסינים והרוסים, כשהישראלים מזדנבים, אם בכלל, בסוף התור, לאחר עוד כמה וכמה מועמדים ראויים.

  9. יוליוס לגדעון ספירו הגיב:

    בנוגע לתגובתך "למגיבים:"

    האם התכוונת… לבליץ על לונדון.. סימן שאלה… ראה דרזדן, חוזר שנית, דרזדן… חוק לעשיית דין… באנגלים ובעוזריהם… האם שומע רות סימן שאלה?

  10. לספירו הגיב:

    "שבעקבות ההפצצות שערכו הגרמנים על אזורים מאוכלסים באזרחים (ולא על כוחות או מחנות צבא), הוחלט באמנת ג’נבה שזו עברה על פי החוק הבינל ונחשב פשע מלחמה ופשע נגד האנושות."

    אתה מתכוון – כמו ההפגזות של חיזבאללה וחמאס על אזרחי ישראל?
    לא יפה שאתה משווה ערבים לנאצים וטוען שהם פושעי מלחמה שאשמים בפשע נגד האנושות.

    בחוגים שלך, כשמישהו עושה את ההשוואה הזו ישר קוראים לו "גזען פשיסט" וגם מאשימים אותו במניפולציה זולה של השואה לצרכי תעמולה.

    נו, נו.

    ובנימה רצינית – זה לא היה דווקא בקבות ההפצצות של הגרמנים, אלא של הפגיעה של כל הכוחות באזרחים. כולל כוחות בנות הברית (דרזדן ונגסאקי הן דוגמאות קלאסיות)

    אמנת ג’נבה היא מסמך חשוב. הבעיה שלה היא שאין בה התמודדות ישירה עם סיטואציות שבהם כוחות לא מדינתיים משתתפים בעימות מזויין.
    במיוחד שהכוחות האלו אינם חתומים בעצמם על האמנות המדוברות.

    האמנה נחתמה אחרי מלחמת העולם השניה, שבה השחקנים היו כולם מדינות. השותפים לאמנה הן מדינות, והאזרחים של השותפים מוגנים מכוח ההתחייבות של אותן מדינות לשחק לפי כללים מסויימים.

    אתה מנסה לעשות "הרחבה ביטוחית" לאמנה, שבה אנשים מסויימים יהיו זכאים ליהנות מהכיסוי הביטוחי בלי לשלם פרמיות. זאת אומרת, להיות מוגנים מתוקף האמנות, בלי לשאת באחריות ובחובות שהאמנות דנן מטילות על השותפים.

    או בלשון אחר – אתה דורש שהפלסטינים (במקרה שלנו) יהנו מכל הזכויות הקולקטיביות, אבל לא ישאו באף חובה קולקטיבית או אחריות קולקטיבית.

    או – אם ניקח מטפורה ממגרשי הספורט – אתה דורש לאפשר לפלסטינים לשחק כדורגל גם עם הידיים, ושאף פעם לא ישרקו להם נבדל או פנדל, כשהקבוצה היריבה כפותה לחוקים הקונבנציונליים.

    והצידוק שלך לזה היא שהפלסטינים משחקים בליגה ז’, בעוד שהקבוצה הישראלית היא מהליגה הלאומית.

    עם כל הכבוד, זה לא תופס בכדורגל, וגם לא בדין הבינלאומי,למרות שאתה נורא מתאמץ.

  11. דן לספירו הגיב:

    "ההשוואה לגרמניה היא בראש של המגיבים!"…
    וואלה….
    אז אולי תסביר איך מכל המקרים של הפצצות מן האויר על ריכוזי אוכלוסיה בחרת לציין *דווקא* את אלו של גרמניה הנאצית?

    אם כבר עשית השוואה (קלוקלת ככל שתהיה) – לפחת תעמוד מאחורי דבריך

  12. למגיב "לספירו" הגיב:

    זהו בדיוק הטיעון הנכון ושורש הבעיה. את החוק הבינ"ל ואת אמנת ז’נבה היו צריכים כבר מזמן לשנות כדי שיתאימו לסיטואציה שבה מלחמות נעשות בין ארגונים חסרי זהות מדינית לבין מדינות. העובדה שזה לא נעשה עד כה (כנראה לא במקרה) מנוצלת בידי ארגוני זכויות טרור למיניהם כדי לכבול את ידה של ישראל מלהתגונן בפני טרור חסר אבחנה, תוך מתן יד חופשית לפלסטינים לבצע בדיוק את אותן פעולות שבגינן דורשים להעמיד את ישראל על ספסל הנאשמים.

    כך יוצא שהפלסטינים משתמשים בחוק הבינלאומי ובאמנת ז’נבה ככלי מלחמה לכל דבר, תוך ניצול העובדה שלהם עצמם אין שום מחויבות כלפי שני המסמכים הללו ולהם מותר לרצוח חפים מפשע כאוות נפשם. נכון שלישראל יש מטוסים וטנקים משוכללים, אך מנגד יש לפלסטינים את השימוש ההפוך באמנת ז’נבה ובחוק הבינלאומי, אמצעי הרג יעיל לא פחות, ואולי יותר.

  13. למגיב לספירו (ובעצם לספירו) הגיב:

    אני אוסיף, שאמנת ז’נבה מגינה על מי שחתום עליה ו/או מקיים אותה. הפלסטינים לא חתומים עליה ומפרים אותה. אחזקת שבוי מבלי לאפשר לו ביקורים של הצלב האדום, ירי על אוכלוסיה אזרחית וירי *מתוך אוכלוסיה אזרחית* אסורים לפי האמנה.
    למעשה, האיסור לפגוע באזרחים מתבסס על כך שלא תוקפים מתוך ריכוזי אוכלוסיה אזרחית. מי שעושה זאת – עפ"י אמנת ז’נבה, אשם במותם, ולא הצד שפגע באזרחים.

  14. לואיג’י הגיב:

    בטוחתני שאילו ג.ספירו היה אדם בוגר בעת מלחמת העולם השנייה היה הוא יוצא בשצף קצף כנגד ההפצצות על הערים הגרמניות וקורא לאו"ם (אם זה היה קיים בעת ההיא) לגנות את ארה"ב ואנגליה על פשעי המלחמה כנגד האוכלוסיה הגרמנית הנאבקת כנגד הקולוניאליזם האנגלו אמריקני.

    אכן, תמונה נאה היא זן שאנו יכולים לדמיין: ג. ספירו ואנשי השמאל הישראלי – הרדיקלי! -עומדים עם שלטים בידיהם וסיסמאות בגנות "פשעי המלחמה" מושמעות בקול ניחר.

    מי יודע, יתכן שגם היו הם משתתפים בכנסים התומכים במאבק הגרמני לשיחרור מכבלי "הכיבוש" האנגלו אמריקני ככל שכוחות בעלות הברית היו מעמיקים את אחיזתם ביבשת אירופה.

    אבל גם אז דומני שהצביעות הייתה חוגגת שעות נוספות: בעוד שארה"ב ואנגליה היו זוכות לקיתונות של גידופים בשל "פשעי המלחמה" הנעשים כנגד האוכלוסיה הגרמנית" לא היינו שומעים ולו ציוץ רפה על מעשים דומים של הצבא הסובייטי.

    לא לחינם נקרא השמאל "עיקבי"…

  15. ילנה הגיב:

    קשה מאד לרדת לסוף דעתו של ג.ספירו:
    הוא טוען בלהט שרק אחרי הרצח שביצע ברוך גולדשטיין החלו להתפוצץ אלה בחוצות ישראל ועריה.

    אם כך המשוואה אותה מנסה ג.ספורו לשווק לקוראיו היא ש A גורר בהכרח את B:

    אם כך הדבר מוזר מאד שהמשוואה לא עבודת כלל במקרה ההפוך: לא ידוע לנו על יהודים מתפוצצים בחוצות פלסטין ועריה אחרי הטבח שבוצע ביהודי חברון ב 1929, וכיצד מסביר גדעון את פשר הסתירה הזו?

    כמו כן ניתן8 גם להרחיב את הטיעון ולשאול מדוע זה לא התפוצצו יהודים בחוצות גרמניה ועריה לאחר שהיו נתונים לשלטון האימים הנאצי?
    שמא טוען ספירו שהכיבוש הישראלי של הפלסטינים גרוע מהמרורים שהאכילו הנאצים את היהודים שהיו נתונים לשליטתם?

    ואם נרחיב עוד יותר את המשוואה הנואלת אותה מנסה ג.ספירו להחיל על התנהגות עמים תחת כיבוש נגיע למסקנה שהעובדה שיהודים לא התפוצצו בחוצות גרמניה ועריה אחרי שנטבחו 6 מליון נובעת מן העובדה שמספר כזה לא מצדיק מעשי טרור ואילו מספר הפלסטינים שנטבחו על ידי הישראלים יש בו בכדי להצדיק את הטרור הפלסטיני.

    אבל יש עוד הרחבה למשוואה הסהרורית של ג.ספירו: כידוע בעם הטיבטי נתון מזה למעלה מ50 שנה תחת שלטון אימים סיני שלעומתו הכיבוש הישראלי הוא קייטנת נערות מתבגרות, וראה זה פלא: לא שמענו, עד היום, על טיבטים מתפוצצים החוצות סין ועריה.

  16. לילנה הגיב:

    האם היית באה בטענות ליהודים שהיו מתפוצצים ברחובות גרמניה הנאצית? כמובן שלא. והרי עד היום סוגדים פה להרשל גרינשפאן, שהתנקש בחייו של פקיד בשגרירות גרמניה בפאריז.
    אז טלי קורה מבין עיניך.
    ואגב, יהודים רצחו אזרחים ערבים בפלסטין בסדרה ארוכה של פיגועי טרור קשים. הם פשוט יכלו לבצע את פיצוצים בלי להתאבד. זה כל ההבדל. רשימה חלקית:
    29 (תרפ"ט) רצח האימאם של יפו עבד אלר’ני ועוד 6 מבני משפחתו בידי הרוצח אברהם מזרחי (חנקין)
    נובמבר 37 פיצוץ אוטובוס 3 ברוממה אזרחים הרוגים.
    אפריל 38 פיצוץ רכבת בחיפה 2 אזרחים הרוגים
    אפריל 38 פצצה בבית קפה בחיפה אזרח ערבי הרוג
    דצמבר 39 פצצה בקפה ערבי ביפו 6 הרוגים
    יולי 38 פצצה בשוק בחיפה – 18 הרוגים
    יולי 39 חמור נפץ בשוק בחיפה 78 ערבים הרוגים.
    דצמבר 47 פצצות בשער שכם בי"ם 10 הרוגים.

    עמית

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים