מאת כתב "הגדה השמאלית"
"בנינו יושבים בכלא שוב ושוב, שובתים רעב זה יותר משבועיים באגף הבידוד וסובלים בגלל סירובם לשרת את שלטון הכיבוש המדכא ורומס מיליוני בני אדם – ואילו חיילים המתעללים באזרחים פלסטינים חפים מפשע וגם הורגים ילדים וזקנים מהלכים חופשי וממשיכים לאחוז ביד קלה בהדק הרובים, המקלעים ותותחי הטנקים". כך אומרים הוריהם של סרבני המצפון הלל גורל ונועם בהט, הנכנסים לשבוע שלישי של שביתת רעב בכלא הצבאי.
השניים פתחו בשביתת הרעב במחאה על אי נכונות הצבא להתחשב בסירובם המצפוני להתגייס לצבא כיבוש, ובמחאה על הכיבוש עצמו והפגיעה היום-יומית באזרחים פלסטינים. שני הסרבנים פתחו בשביתת הרעב כאשר היו כלואים יחד בכלא 4 בצריפין, אך לאחר שלושה ימי שביתה החליטו שלטונות הכלא להפריד ביניהם והעבירו את גורל לכלא 6 שבעתלית. אולם השניים ממשיכים לקיים ביניהם קשר באמצעות הוריהם ועורכי דין הנשלחים לבקרם מטעם "פרופיל חדש" וארגוני הסרבנים האחרים, והם החליטו להמשיך בשביתת הרעב.
לפני מספר ימים ראתה עו"ד ארנה כהן שבקרה את הלל גורל כי אצבעותיו הכחילו וחום גופו ירד. על פי דרישתה הוא נלקח למרפאת הכלא ונבדק. הוא הסכים לקבל אינפוזיה אך סירב בתוקף להפסיק את שביתת הרעב והודיע כי הוא ימשיך בה כל עוד הוא כלוא. "מה שאני שומע על הגברת הדיכוי וההרג בשטחים הכבושים, כגון הריגת שלושה עשר פלסטינים ביום אחד בעזה וביניהם ילד בן 8, או הרס שוק הירקות בחברון ע"י דחפורי צה"ל, מגביר את נחישותי להתנגד לכיבוש ולסרב לשרת בצבא הכיבוש", אמר.
שובת הרעב השני, נועם בהט הכלוא בכלא 4, לא זכה לכל טיפול או בדיקה רפואי במשך 17 ימים של שביתת רעב. "הוא מופקר רפואית, הצוות הרפואי נמנע מלערוך לו אפילו את הבדיקות האלמנטריות ביותר כדי לוודא שמצבו תקין", מאשימה אמירה בהט, אמו של הסרבן. כמו כן, נועם בהט הכלוא באגף הבידוד בשל סירובו ללבוש מדים ועמו דרור בוימל, שנשלח גם הוא לבידוד מאותה סיבה, נתונים להתנכלויות חוזרות של שלטונות הכלא אשר מעמידים אותם ל"משפטים" מבוימים ושופטים אותם לשלילת שיחות הטלפון השבועיות וביקורי ההורים. בנוסף לכך, שלטונות הכלא החרימו את כלי הכתיבה של נועם בהט ומונעים ממנו לשלוח מכתבים. עו"ד נטע זיו המייצגת את השניים מחתה בפני שלטונות הכלא על היחס הזה, אך עד כה לא התקבלה תשובה.
גורל ובהט נמנים עם חותמי "מכתב השמיניסטים", הכולל כשלוש מאות בני נוער שחלקם מסרבים מטעמי מצפון לשרת מעבר לקו הירוק וחלקם נוקטים סירוב מוחלט לשרת בצבא. רבים מחותמי המכתב פנו בטרם מועד גיוסם אל "ועדת המצפון" שהקים צה"ל, השמיעו בפניה באריכות את טיעוניהם וחלקם אף הביאו אנשי רוח המכירים אותם כעדים לרצינות השקפותיהם. אולם לכל הבנים החותמים נשלח מן הוועדה מכתב סירוב ללא נימוק.
בתאריך 15 בינואר השנה הצהיר הרמטכ"ל משה יעלון בהרצאה בפני כחמש מאות תלמידי התיכון הריאלי בחיפה, כי מבחינתו "סרבנות מצפון כנה היא מקובלת" וכי "אם סרבן מצפון יתייצב בבקו"מ ויצהיר כי השירות בצבא מנוגד לעקרונותיו ולדרכו, הוא יעלה על מסלול של שחרור" – אולם דבריו של הרמטכ"ל התגלו כריקים מכל תוכן וחסרי כל כיסוי במציאות. כל הסרבנים שהתיצבו בבקו"מ והצהירו כי השירות בצבא מנוגד לעקרונותיהם ודרכם נשפטו מיד ונשלחו לכלא הצבאי, בדרך כלל לתקופות של 28 או 35 יום, ועם שחרורם מהכלא הוחזרו אל הבקו"מ, נשפטו שוב והוחזרו לכלא וחוזר חלילה.
כמה מן הסרבנים הראשונים שכלפיהם הופעלה שיטה זאת הובאו לאחר תקופה מצטברת של כתשעים או מאה יום בפני "ועדת אי התאמה" שהמליצה על שחרורם, אך בחודשים האחרונים הופסק נוהג זה והצבא שוב אינו מוכן להביא סרבנים בפני "ועדת אי ההתאמה" או לשחררם מהצבא בכל דרך אחרת שהיא. נראה שמטרת הצבא כעת היא להחזיק את הסרבנים במעצרים חוזרים ונשנים ללא כל הגבלת זמן. כעת ישנם כעשרה צעירים המסרבים לשרת בצבא ונמצאים במעגל של מעצרים חוזרים ונשנים, ומספר הסרבנים הכלואים הולך וגדל בהתמדה כאשר מגיעים מועדי הגיוס של חותמים נוספים על "מכתב השמיניסטים".
את התקופה הארוכה ביותר עד כה מרצה יוני בן ארצי, שהוא אחיינו של שר החוץ בנימין נתניהו, אשר נדון לשבע תקופות מאסר בזו אחר זו, בסך הכל תקופה נצברת של 196 יום. במכתב ששיגר מתאו כתב בן ארצי כי "לאחר חצי שנה של מאסר, נחישותי להמשיך במאבק למען השלום גדולה וחזקה עוד יותר מכפי שהיתה כשהתחלתי". מפקדת הבקו"מ, אל"מ דבורה חסיד, אשר שפטה רבים מן הסרבנים לתקופות מאסר חוזרות, קיבלה אלפי מכתבי מחאה בדואר ובפקס, מרחבי הארץ והעולם, ובעקבות זאת היא לאחרונה נמנעת מלהמשיך לשפוט את הסרבנים. למאסרו הנוכחי נשפט בן ארצי בידי ראש אכ"א, האלוף גיל רגב, אישית. סרבן אחר, חגי מטר, הוחזר השבוע אל הבקו"מ למשפט ומאסר רביעי ברציפות. לדבריו העבירה אל"מ חסיד את הטיפול בו לידי אלוף משנה מחיל השריון, מן האחראים על פיתוח טנק המרכבה. הלה שאל את מטר "מדוע אינך מוכן ללכת לשירות לאומי" ומטר השיב "זה בדיוק מה שביקשתי, אך הצבא סירב לבקשתי". לדברי מטר, לנוכח תשובתו נראה הקצין נבוך ושפט אותו רק ל-14 יום במקום 28 או 35.
ברחבי העולם הובעה תמיכה רבה במאבקם של סרבני המצפון הישראלים, מצידם של אישים כמו הבישוף הדרום-אפריקאי דסמונד טוטו, חתן פרס נובל לשלום, ומי שהיה מראשי המאבק נגד משטר האפרטהייד. ארגון "אמנסטי אינטנשיונל" הכיר בהם כאסירי מצפון ותבע משר הביטחון מופז את שחרורם המיידי, וכן קרא לרשויות הצבא והמדינה בישראל לכונן גוף בלתי תלוי שיבחן בכנות כל סרבן, ולהקים מסגרת של שירות אזרחי חליפי לשירות הצבאי. האיגוד העולמי של סרבני מלחמה שמרכזו בלונדון מתכוון להעלות את עניינים של הסרבנים הישראלים בפני ועדת זכויות האדם המפקחת על יישום האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות, שנחתמה ואושררה על-ידי מדינת ישראל. למעלה מ-2,200 חתימות כבר נאספו על עצומה בינלאומית התומכת בסרבנים וקוראת לשחרורם www.petitiononline.com/091202.
תנועות פרופיל חדש, מכתב השמיניסטים 2002, יש גבול, גוש שלום וקבוצת הורי הסרבנים קוראים לממשלה ולצבא להכיר בזכותם הדמוקרטית של סרבני המצפון להימנע משירות צבאי, לשחרר לאלתר את כל הסרבנים הכלואים ולהפסיק את כליאתם החוזרת של צעירים המצייתים לצו מצפונם.
ישוחררו סרבני המצפון!!!
יש להכניסם לשלוש שנות מאסר- שווה ערך לשלוש שנות השירות בחוק שממנו הם מתחמקים. אח"כ יש לשלוח אותם לכלא לחודש בשנה , במקום שירות המילואים. הם יוכלו לקבל חופשות שבת ורגילות, לפי פקודות הצבא, בהתאם להתנהגותם, בדיוק כמו כל אחד אחר שחייב בשירות על פי חוק.
חבל שהאנשים האלו לא רואים את מאות הנרצחים בני עמם