התבקשתי לדבר על "איך מתמודדים מול אימפריה?". זוהי שאלה ענקית, ואין לי תשובות פשוטות. כאשר מדברים על התמודדות מול "אימפריה", יש להגדיר את משמעות המושג "אימפריה". האם הכוונה היא לממשל האמריקאי (וללווייניו האירופיים), לבנק העולמי, לקרן המטבע הבינלאומית, לארגון הסחר העולמי ולתאגידים רב-לאומיים? או שמא מדובר במשהו נוסף?
במדינות רבות, הצמיחה האימפריה שלוחות, מוצרי לוואי מסוכנים – לאומנות, קנאות דתית, פשיזם וכמובן טרור. כל אלה הולכים יד ביד עם פרויקט הגלובליזציה התאגידית.
אדגים את כוונתי. הודו – הדמוקרטיה הגדולה בעולם – נמצאת כרגע בחוד החנית של פרויקט הגלובליזציה התאגידית. ה"שוק" ההודי, המונה כמיליארד איש, נפרץ לרווחה ע"י ארגון הסחר העולמי. הקמת התאגידים וההפרטה מקודמות בברכה ע"י הממשל והאליטה ההודים.
אין זה צירוף מקרים שראש הממשלה, שר הפנים, שר הקיצוצים – האנשים שחתמו על העסקה עם אנרון בהודו, האנשים שמוכרים את תשתיותיה של המדינה לתאגידים רב-לאומיים, האנשים שרוצים להפריט את המים, החשמל, הנפט, הפחם, הפלדה, הבריאות, החינוך והתקשורת – כולם חברים או תומכים נלהבים ב-RSS. ה-RSS היא גילדה הודית ימנית ואולטרה-לאומנית, שהעריצה בגלוי את היטלר ושיטותיו.
פירוק הדמוקרטיה מתקדם במהירות וביעילות של תוכנית להתאמה מבנית (ר’ הערה 1). בעוד פרויקט הגלובליזציה התאגידית מבתר את חיי ההודים, הפרטה מסיבית ו"רפורמות" בשוק העבודה מנשלות אנשים מאדמותיהם וממשרותיהם. מאות איכרים עניים מתאבדים ע"י צריכת קוטלי מזיקים. דיווחים על מוות ברעב מגיעים מכל רחבי המדינה.
בזמן שהאליטה יוצאת למסעות אל יעדים דמיוניים אי שם על גג העולם, מסתחררים המנושלים מטה מטה, אל עבר הפשע והתוהו ובוהו.
אווירת התסכול וההתפכחות הלאומית היא כר הגידול המושלם, כפי שמוכיחה ההיסטוריה, לפשיזם.
שתי זרועותיה של הממשלה ההודית יוצרות תנועת מלקחיים מושלמת: זרוע אחת עסוקה במכירת הודו נתח אחר נתח, בעוד השנייה, כדי להסיח את הדעת, מנצחת על המקהלה היבבנית והנבחנית של הלאומנות ההינדית והפשיזם הדתי. מקהלה זו מנהלת ניסויים גרעיניים, משכתבת ספרי היסטוריה, שורפת כנסיות והורסת מסגדים. צנזורה, פיקוח, השעיית החירויות האזרחיות וזכויות האדם, ההבחנה מיהו אזרח הודי ומי לא – במיוחד ביחס למיעוטים דתיים – הפכו לדבר של שגרה בימינו.
בחודש מרץ האחרון, במדינת גוג’אראט, נטבחו אלפיים מוסלמים בפוגרום שמומן ע"י הממשלה. במיוחד סומנו הנשים המוסלמיות כמטרה: הן הופשטו ועברו אונס קבוצתי, לפני שהועלו באש בעודן בחיים. המציתים שרפו ובזזו חנויות, בתים, מפעלי טקסטיל ומסגדים. יותר מ-150,000 מוסלמים גורשו מבתיהם. התשתית הכלכלית של הקהילה המוסלמית נהרסה כליל. ובעוד גוג’אראט בוערת, מופיע ראש הממשלה ההודי ב-MTV ומייחצן את שיריו החדשים.
בינואר השנה, אותה הממשלה שניצחה על הטבח נבחרה מחדש ברוב המבטיח את קיומה הנוח. איש לא הוענש על השמדת עם. נארנדרה מודי, אדריכל הפוגרום וחבר גאה ב-RSS, פצח בקדנציה שנייה כשר האחראי על מדינת גוג’אראט. אם היה זה סאדאם חוסיין, מובן שכל הזוועות היו מופיעות ב-CNN. אך מאחר שהוא אינו סאדאם חוסיין – ומאחר שה"שוק" ההודי נפתח למשקיעי הגלובליזציה – הטבח לא גרם אפילו לאי-נוחות מביכה.
בהודו חיים יותר ממאה מיליון מוסלמים. פצצת זמן מתקתקת בארצנו הקדמונית.
כל אלה מוכיחים שהקביעה ששוק חופשי ממוטט את המחסומים הלאומיים היא מיתוס. השוק החופשי אינו מאיים על הריבונות הלאומית, הוא מערער את הדמוקרטיה.
בעוד הפערים בין העשירים לעניים גדלים, מתעצם המאבק על השליטה במשאבים. כדי לקדם את "עסקת החלומות" ולהכיל בתאגידים את היבולים שאנו מגדלים, המים שאנו שותים, האוויר שאנו נושמים והחלומות שאנו חולמים, זקוקה הגלובליזציה התאגידית לממשלות נאמנות, מושחתות ועריצות של מדינות עניות, שיקדמו את הרפורמות הבלתי אהודות וידכאו מרידות.
הגלובליזציה התאגידית – הבה נקרא לה בשמה – האימפריאליזם – זקוקה לעיתונות המתחזה לחופשית ולבתי משפט המתחזים לבתי צדק.
במקביל, מבצרות ארצות הצפון את גבולותיהן ועורמות כלי נשק להשמדה המונית. אחרי הכול, עליהן להבטיח שמדובר רק בגלובליזציה של כסף, סחורות, זיכיונות ושירותים – ולא בתנועתם החופשית של אנשים, בכיבוד זכויות אדם, באמנות בינלאומיות בנושא אפליה גזעית או נשק כימי וגרעיני, באפקט החממה, התחממות כדור הארץ או – ישמרנו האל – בגלובליזציה של הצדק.
ובכן, כל אלה הם "אימפריה". הקונפדרציה הנאמנה, הצבירה המגונה של כוח, הפער ההולך וגדל בין מקבלי ההחלטות לבין אלה שיאלצו לסבול אותן.
מאבקנו, מטרתנו, חזוננו לעולם אחר חייבים להביא לחיסולו של פער זה.
אז איך מתנגדים ל"אימפריה"?
החדשות הטובות הן שמצבנו אינו רע כל כך. ניצחונות גדולים כבר התרחשו. כאן, באמריקה הלטינית, חוויתם הרבה מאוד ניצחונות – בקוצ’במבה שבבוליביה, ההתקוממות בעיר ארקיפה שבפרו, עמידתו האיתנה של נשיא ונצואלה, הוגו צ’אבז, חרף לחציה של ממשלת ארה"ב. מבטו של העולם מופנה גם אל אזרחי ארגנטינה, המנסים לעצב מחדש את מדינתם מתוך החורבן שהמיטה עליה קרן המטבע הבינלאומית.
בהודו, התנועה נגד גלובליזציה צוברת תנופה ועומדת להפוך לכוח הפוליטי האמיתי והיחידי כנגד הפשיזם הדתי. באשר לשגריריה הנוצצים של הגלובליזציה התאגידית – אנרון, בכטל, וורלדקום, ארתור אנדרסון – היכן היו בשנה שעברה והיכן הם עכשיו? וכמובן שכאן, בברזיל, עלינו לשאול… מי היה הנשיא בשנה שעברה ומיהו הנשיא היום?
ואולם רבים מאיתנו חווים רגעים אפלים של אובדן תקווה וייאוש. אנחנו יודעים היטב שתחת מטריית "המלחמה בטרור", עובדים האנשים בחליפות שעות נוספות.
בעוד פצצות ניחתות עלינו וטילי שיוט מחליקים לאורכם ולרוחבם של השמים, כולנו יודעים שחוזים נחתמים, פטנטים נרשמים, צינורות נפט מונחים, משאבים טבעיים נבזזים, המים מופרטים וג’ורג’ בוש מתכנן יציאה למלחמה נגד עיראק.
אם נבחר לפרש קונפליקט זה כעימות חזיתי ישיר בין ה"אימפריה" לבין אלה מאיתנו המתנגדים לה, ייתכן שיתקבל הרושם שהפסדנו. אך קיימת דרך נוספת להתבונן במצב. אנחנו, כל אלה שהתאספו כאן היום, הטלנו, איש איש בדרכו, מצור על ה"אימפריה". ייתכן שלא בלמנו אותה במרוצה – עדיין – אבל הפשטנו אותה מכסותה. גרמנו לה להסיר את המסכה. אילצנו אותה להיחשף ברבים. עתה היא ניצבת על בימת העולם בכל מערומיה האכזריים והפושעים.
האימפריה עדיין עלולה לצאת למלחמה, אלא שעכשיו היא חשופה לחלוטין, מכוערת מדי מכדי להביט בבבואתה במראה. מכוערת מדי אפילו מכדי לקבץ את תמיכתם של אנשיה. לא יעבור זמן רב עד שרוב תושבי ארה"ב יהפכו לבני בריתנו. רק לפני מספר ימים, התקבצו בוושינגטון רבע מיליון איש למצעד נגד המלחמה על עיראק. בכל חודש צוברת המחאה תנופה.
לפני ה-11 בספטמבר 2001, ההיסטוריה של אמריקה היתה סודית, סודית בעיקר מפני אזרחיה. אלא שעתה, הפכו סודותיה של אמריקה להיסטוריה, וההיסטוריה שלה הפכה לנחלת הציבור ולשיחת הרחוב.
היום אנו יודעים, שכל טיעון המשמש להסלמת העימות עם עיראק הוא שקרי. המגוחך מבין כל הטיעונים הוא בדבר מחויבותו העמוקה של הממשל האמריקאי להביא את בשורת הדמוקרטיה לעיראק. הריגת אנשים למען הצלתם מידי רודנות או ריקבון אידיאולוגי, היא, כמובן, ספורט ותיק של הממשל האמריקאי. כאן, באמריקה הלטינית, אתם יודעים זאת היטב.
איש אינו מטיל ספק בכך שסאדאם חוסיין הוא עריץ חסר רחמים ורוצח (שמעשי הזוועה הנוראיים ביותר שביצע, נתמכו ע"י ארה"ב ובריטניה). אין ספק שלעם העיראקי יוטב בלעדיו. אבל, בעצם, לכל העולם ייטב ללא מר בוש מסוים, המסוכן, למעשה, הרבה יותר מסאדאם חוסיין.
האם עלינו להפציץ את בוש החוצה מהבית הלבן?
ברור לחלוטין שבוש נחוש לצאת למלחמה נגד עיראק, ללא התחשבות בעובדות – וללא התחשבות בדעת הקהל העולמית. בלהט גיוסן של בעלות ברית, ארה"ב מוכנה להמציא עובדות. הפארסה של פקחי הנשק מהווה כניעה אמריקאית פוגענית ומעליבה לגרסה מעוותת של הכללים הבינלאומיים. הרי זה כמו להשאיר פתח צר, דרכו יידחקו האו"ם או "בעלות הברית" של הדקה האחרונה.
אלא שמכל בחינה מעשית, המלחמה החדשה נגד עיראק כבר החלה. מה ניתן לעשות? נוכל להשחיז את זיכרוננו ונוכל ללמוד מן ההיסטוריה. נוכל להמשיך לבנות את דעת הקהל, עד אשר זו תהפוך לשאגה מחרישת אוזניים. נוכל להפוך את המלחמה על עיראק לחלון הראווה של מעשי הזוועה של הממשל האמריקאי. נוכל לחשוף את ג’ורג’ בוש, את טוני בלייר ואת בני בריתם כרוצחי תינוקות, מרעילי מים ומפציצים פחדניים בשלט רחוק. נוכל להמציא-מחדש את המרי האזרחי במיליון אופנים שונים. במלים אחרות, נוכל להפוך במיליון דרכים לקוץ קולקטיבי בתחת.
כאשר ג’ורג’ בוש אומר "או שאתם בעדנו, או שאתם בעד הטרוריסטים", נוכל פשוט לומר "לא, תודה". נוכל להבהיר לו שאנשי העולם אינם צריכים לבחור בין מיקי מאוס זדוני לבין מולה מטורף (ר’ הערה 2).
עלינו לנקוט לא רק אסטרטגיה של עימות מול האימפריה, אלא להטיל עליה מצור. למנוע ממנה חמצן. לבייש אותה. ללעוג לה. באמצעות האמנות, המוסיקה, הספרות, העקשנות, האושר, חריפות השכל, הנחישות שלנו – ויכולתנו לספר את הסיפורים שלנו. סיפורים שונים מאלה שבהם שטפו את מוחנו.
המהפכה התאגידית תתמוטט אם נסרב לקנות את מה שמוכרים לנו – הרעיונות שלהם, הגרסא שלהם להיסטוריה, המלחמות שלהם, כלי הנשק שלהם, תפיסת הבלתי נמנע שלהם.
זכרו: אנחנו רבים והם מעטים. אנו זקוקים לעצמנו יותר משאנו זקוקים להם.
עולם אחר הוא לא רק אפשרות, הוא כבר בדרך. ביום שקט אני יכולה לשמוע את נשימותיו.
כותבת המאמר קצת לוקה בשכחה .
האם ההודים קוטלים מוסלמים. מה עם מוסלמים הקוטלים הודים ? מדוע לא מוזכרות ארצות מוסלמיות המתואמות ותומכות בארצות הברית ערב הסעודית , נסיכויות המפרץ ,פקיסטן . ה11 בספטמבר מוזכר כבדרך אגב למרות שברור לכל כי הוא נוהל על ידי מוסלמים . מדוע לא מוזכר סאדם שירה טילים על ישראל ולא נענש על כך . מדוע לא מוזכר שסדאם הטיל גז על אזרחיו הכורדיים . בכלל לא ברור מה הוא הקשר בין הטרוריסטים המוסלמים להתנגדות לגלובליזציה . האם הכותבת תומכת בשלטון דתי קיצוני כבלוב ?
למה שקורה בבלגיה ונראה שעלול לעבור למדינות נוספות באירופה, יש אחריות לא מבוטלת של ישראלים לא מועטים שפנו לבלגיה, להולנד לשוויץ ולעוד מדינות באירופה ולמוסדות האו"ם ומוסדות בינלומיים נוספים, פנו אליהם בקריאה שישפטו מנהיגים ישראלים וקצינים ישראליים על פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה על ידם. זה מה שמוכיח את האימרה המפורסמת: מהרסייך ומחריביך ממך יצאו. אנו פונים בקריאה נרגשת לאחינו היהודים באשר הם : בואו נתאחד נגד אויבינו הקמים לכלותינו.
וואו, איזה מאמר מדהים. האם חזונה של הכותבת ייגבר על שטיפת המוח האינטנסיבית שסילפה למשל את שני המגיבים הקודמים?
אדון רמי היקר באדם(סת……….ם )דברי הבל מצביעים על הכותב. מה לא נכון ב-2 התגובות הקודמות? הכנופיות האיסלאמיות משתלטות על אירופה. אין יותר מסוכן מהצרוף של לאומנות נאצית- צרפתית מעורבת בשנאת המערב של האיסלאם. כדאי שישראלים רבים יפקחו עיניים, יתנקו מסמים ואלכוהול ויבינו שמזל גדול יש לעולם הנאור בקיומו של האדם ההדגול והחכם נשיא ארצות הברית של אמריקה ושל העולם. בוש הינו שליחו של השם יתברך . שבת שלום ומבורך לכל עם ישראל.
ערב ההפגנה ואולי גם המלחמה האימפריאליסטית.
ראשית יש לברך על עצם ארגון הפגנה אחת ארצית, נקווה גדולה יחסית, בתל אביב וצו השעה הוא לגייס כמה שיותר אנשים להפגנה זו שכן הפגנה זו באופן הברור ביותר מכוונת כנגד המלחמה של האימפריאליזם האמריקאי ואנגלי האימפריאליזם היותר מסוכן ברגע זה.
אולם כדי לנצח במאבק כנגד האימפריאליזם לא די בהפגנת מחאה עם מסר לא ברור, יש להתייחס למכלול הכוחות הפועלים ולהבין את האינטרסים שלהם, כדי להבין כיצד להביס לא רק את ההכנות של מלחמה ברברית כנגד העם העיראקי, אלא את הסכנה האיומה של מלחמת עולם שלישית האורבת לאנושות.
לדעתנו יש להבין כי המלחמה אינה תוצאה של מדיניות של בוש בלבד שאם יוחלף תיגמר הסכנה לאזור ולאנושות,המלחמות האימפריאליסטיות טמונות בעצם השלב של התפתחות השיטה הקפיטליסטית. שיטה בה כוחות הייצור הפסיקו להתפתח, כאשר החלק החשוב ביותר שלהם כוח העבודה האנושי ,מושלך אל מחוץ למעגל הייצור, ואת מקום ההתפתחות מחליף משבר הולך ומעמיק של כל השיטה.
כפי שידוע מזמן לאנטרופולוגיים וביולוגים במקום ששטח המחייה הצטמצם העכברים שעד כה חיו בשלום זה עם זה לפתע נלחמים זה בזה עד מלחמת חרמה. ושטח מחייה זה מצטמצם משום הארגון החברתי הנוכחי לטובת הרווחים של מספר מאות משפחות על חשבון החיים והסבל של מרבית האנושות הסובלת.
בסיטואציה של משבר שיצא משליטתם, האימפריאליסטים האמריקאים זקוקים לארגן את השיטה מחדש, דהינו להשתלט באופן ישיר על המזרח התיכון תוך הקטנת חלקם של השלל של האימפריאליסטים האירופאים.
מסיבה זו אנו מוצאים לפתע את גרמניה, צרפת ובלגיה מתנגדות לפתיחת המלחמה כנגד עיראק. אחר הכל אין הן יכולות להסכים כי ארה"ב תשתלט על מקורות האנרגיה בהן הן תלויות ותגזול מהן את הסחר הרווחי מאוד שלהם עם עיראק.
אולם ההבדל בין ארה"ב לבין האימפריאליזם האמריקאי, אינו שארה"ב מבקשת לחסל את עצמאותה של עיראק בעוד גרמניה,צרפת ובלגיה מבקשות להגן על עצמאותה אלא שמדינות אלו מבקשת לעשות את עיראק מדינת חסות משועבדת מבלי להרוס את התשתית שלה. ביום שני בניגוד לבוש שהכריז כי המשחק תם הכריזו שיראק ופוטין בשם גרמניה, רוסיה, בלגיה וצרפת כי "יש אלטרנטיבה למלחמה וכי אלימות היא המוצא האחרון". ראשי נאטו הצהירו כי לא יתמכו בתורכיה במידה ותפתח מלחמה כנגד עיראק. כתוצאה הכריזה ארה"ב כי לא ברור האם בכלל יש מקום לקיומה של הברית האטלנטית. על רקע זה יש גם להבין את עמדת בלגיה ביחס להעמדתו האפשרית של שרון לדין בשל פשעי מלחמה. שרודר הסביר ביום שני את הסיבה להתנגדות הסוציאל דמוקרטיה גרמנית למלחמה באומרו: השאלה היא האם נחיה בעולם בו כל הכוח יהיה מרוכז במקום אחד או במספר מקומות. רעיון זה גם הביע שיראק באומרו כי ארה"ב הפכה לשופט, תובע והתליין. לנו כמהפכנים אין כל סיבה להעמיד את החרפת הסתירות הבין אימפריאליסטיות כסתירה בין מחרחרי מלחמה לאוהבי שלום, אנו מתנגדים לשני המחנות האימפריאליסטים ותוכניותיהם לשעבוד המזרח התיכון כאחד. אין אנו מתנגדים להשתמש בסתירות שבין שני מחנות אלו. למשל אנו תומכים בשבירת החרם האמריקאי על ידי מדינות אלו ולא נקרא לחסום את הסחר בין מדינות אלו לעיראק למרות שמדובר על יחסי מסחר מאוד מנצלים לטובת האימפריאליזם האירופאי, אך אנו קוראים לעצור את משלוחי הנשק לצבאות של ארה"ב ואנגליה כפי שעשו אחינו עובדי הרכבת בסקוטלנד. באותה עת אנו מתנגדים לזכות של האימפריאליזם על כל גווניו, לשלוט על עיראק ולפרוק את עיראק מנשקה. אחר הכל קיומו של נשק המסוגל להרוס את האנשות כולה מספר פעמים נמצא הן ברשותה של ארה"ב והן של נאטו, וארה"ב וגרמניה הוכיחו פעמים רבות איזה הרס הן מסוגלות להביא בעזרת נשק זה. לא משטר הדמים של צאדם חוסין הוא הסכנה הגדולה לאנושות אלא המדינות האימפריאליסטיות שלמענן בעיקר עבור ארה"ב, עשה צאדם את מרבית פשעיו.
אין אנו תומכי המשטר העיראקי, זהו משטר מושחת ששפך הרבה דם, אולם רק מעמד הפועלים בעיראק בראש ההמונים על ידי מהפכה סוציאליסטית הוא היכול להפיל משטר זה ולהחליפו במשטר הפועל לטובת ההמונים, אם מדובר במה שטוב לעיראקים. המטרות של האימפריאליזם על שני מחנותיו הוא להחליף משטר זה בממשלת בובות המשרתת את האינטרסים שלהם. נכון שצאדם מדכא את הכורדים בעיראק ולהם זכות הגדרה עצמית, אולם הקמתה של מדינה כורדית עצמאית תתכן רק על בסיס ארגונו מחדש של המזרח התיכון על בסיס סוציאליסטי, שכן במסגרת הסדר האימפריאליסטי הקיים, הכורדים מחולקים בעיקר בין טורקיה, עיראק ואיראן שכולן כאחת כשם שארה"ב , מתנגדות לזכות ההגדרה העצמית של העם הכורדי. רק ממשלת פועלים מהפכנית תעניק לכורדים את זכות הגדרת העצמית ורק ממשלה מהפכנית תהייה מסוגלת להביס את מכונת המלחמה האימפריאליסטית תוך גיוס ההמונים בכל המזרח התיכון.
המדינה הציונית היא המדינה היחידה בה רוב האזרחים ( היהודים) תומכים במלחמה שנועדה לחסל את התשתית של העם העיראקי. הדבר משקף כמובן את אופייה של המדינה הציונית כמבצר של האימפריאליזם באזור וגם את התנועה ימינה כפי שנוכחנו בבחירות. תנודה לה אחראית כל הנהגת "מחנה השלום", אשר פיזרה אשליות ביחס לאוסלו כאילו ועל סמך הסכם מנוול זה ניתן היה להגיע לשלום בין המדינה הציונית ובין הקורבנות שלה.
כלל לא מקרי הוא שמחנה זה הוא המפלגה האירופאית כיום, דהינו התומך בעמדת גרמניה, צרפת, בלגיה ורוסיה. לפני חודשים התווכחנו בחום רב עם עמדתו של גדעון ספירו בשאלה זו, כאשר הוא קרא לפרוקה של עיראק באמצעים של הרעבה כלכלית. כיום הם מפגינים כנגד המלחמה. אנו שמחים שהם מפגינים , ואנו משוכנעים כי בתוכם יש אנשים שבאמת מתנגדים למלחמות ולשיעובודם של עמים, אך יש לאומר, כי במשך חודשים ארוכים העלנו את הדרישה להקים חזית מאוחדת רחבה כנגד המלחמה על שתי תביעות: לא למלחמה האימפריאליסטית!, לא לטרנספר! קריאה שהושמעה על אוזניים ערלות. עתה לפתע כאשר שרודר ושיראק יוצאים כנגד המלחמה גם הם עושים כן. הנהגות של גופים שתמכו בשתי ידיים באוסלו, כדוגמת אורי אבנרי שעד לא מזמן תמך באופן גלוי המלחמה כנגד עיראק, מתנגדים למלחמה , אך על בסיס העמדה האירופאית, כאשר הם מביעים בכך את אותה תמיכה בהכנעתו של העם העיראקי לאימפריאליזם אך באמצעים דיפלומטים, כפי שהביעו אתמול בהכנעתו של העם הפלסטיני לסדר הקיים באמצעים דיפלומטים.
יאמר עוד כי חוסר הנכונות של מדינות ערב להגן על עיראק תוך שיתוף פעולה עם המחנות האימפריאליסטים כנגד העם העיראקי, היא אותה חוסר תמיכה ששליטי מדינות אלו הביעו בהתקוממות של העם הפלסטיני, הדבר רק מוכיח את האופי הריאקציוני של הבורגנות הערבית, כפי שהבורגנות בכל מקום ב"עולם השלישי". התקופה בה בורגנות זו עמדה בראש התנועה לשחרור לאומי והשיגה עצמאות לאומית פורמלית עברה מזמן. בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה בורגנות זאת יכלה להציב עצמה כ"מתקדמת", משום שהתרחבות השפעתה של ברה"מ לאחר המלחמה, והדרישות של ההמונים שחזרו משדות הקטל, אלצו את האימפריאליזם לעשות וויתורים הן למדינות המשועבדות בקולוניות והן להמונים במדינות המטרופולין, אולם בתקופה הנוכחית כאשר האימפריאליזם לא רק שמחזיר לעצמו עמדות שאבדו לו, אלא לוחץ להחזיר את האנושות למצב בו הייתה לפני מלחמת העולם השניה ואפילו לפני המהפכה הרוסית, הבורגנות במדינות הנחשלות מופיעה בצבעים האמיתיים שלה, משת"פית כנגד ההמונים.
גם לא מקרה הוא שאין אנו שומעים התנגדות למלחמה מצדה של הרשות הפלסטינית ויושב הראש שלה ערפאת. אין ספק שהסיבה לכך היא האשליות שהאימפריאליזם האמריקאי מפתח שאם העם הפלסטיני במלחמה זו, בניגוד ל91 לא יתנגד למלחמה הוא יזכה בעצמאות לאומית. הבורגנות האמריקאית ידועה כמובן בשמירה על החוזים שהיא עושה עם אוכלוסייה יותר חלשה, כפי שיכולים להעיד האינדיאנים, שכל חוזה שנעשה עמם וכל הבטחה שניתנה להם הופרו באופן שיטתי.
ההפגנה שתיערך בשבת, לא תהיה הפגנה של מאות או אפילו עשרות אלפים, למרות שיכלה להיות הפגנה גדולה מאוד, אילו וועדת המעקב העליונה הייתה מארגנת במשך החודשים והשבועות האחרונים את ההמונים הפלסטינים בתוך הקו הירוק. אולם חוסר נכונותה לעשות כן אינו מקרי הוא משקף את האופי השמרני של הנהגה זו המהווה מכסה הדוק לסיר הלחץ של הדיכוי של ההמונים הפלסטינים.יש לצפות שיהיה אותו סוג של גיוס מזערי כפי שנעשה מול הכנסת ביום המחאה כנגד פסילתן של המפלגות הערביות.
"הנהגה", זו ותומכיה כמובן שיאשימו את ההמונים הפלסטינים שאינם רוצים להביע מחאה, אולם יאמר בגלוי, כפי שהשמאל הציוני שתמך בהסכם אוסלו דחף את היהודים לזרועות הימין, כך ההנהגה הערבית הנוכחית, כפי שהנהגת חד"ש שתמכו בהסכם אוסלו, דחפו את ההמונים הערבים למלתעות הייאוש. וייאוש כפי שהנהגת אבנא אל באלד לומדת בימים אלו אינו זהה למיליטנטיות מהפכנית, שכן מהפכנים נשענים על תקווה לא על ייאוש.
החרפת הניגודים הבין אימפריאליסטים, משקפים את התנועה ההיסטורית לקראת מלחמת עולם שלישית, הדרך היחידה לעצור אותה היא מהפכה סוציאליסטית, אולם לשם כך יש הכרח בהקמתה של הנהגה מהפכנית לה יש שורשים בתוך מעמד הפועלים וההמונים. הנהגה העומדת עם פרוגרמה אנטי אימפריאליסטית ואנטי קפיטליסטית, כנגד הבורגנות הציונית אך מבלי לתמוך פוליטית בבורגנות הערבית, הנהגה אשר יודעת ומבינה את לקחי התיאוריה של המהפכה המתמדת של טרוצקי, מצוידת בפרוגרמת המעבר, באסטרטגיה של בנייתה מחדש של המפלגה העולמית המהפכנית של מעמד הפועלים ובטקטיקה של חזית מאוחדת לניניסטית. הנהגה זו עדין רק בחיתוליה, אולם ככל שהמשבר יעמיק ועמו תיחשף אופי ההנהגה הקיימת והמכשול שהיא מהווה על המאבקים כן ימצאו ההמונים את דרכם אל הפרוגרמה המהפכנית. לא מקרה הוא למשל שמק"י-חד"ש שהייתה יכולה למלא תפקיד מגייס של ההמונים במקום זאת במשבר ההולך ומעמיק. הפרוגרמה שלה של "שתי מדינות לשני עמים", הולכת והופכת ל"שתי מפלגות לשני עמים". הסיבה לכך פשוטה להחריד, פרוגרמה ריאקציונרית זו, שנועד לחסום את דרכה של המהפכה הסוציאליסטית, יכלה אולי להתממש בשנות החמישים של המאה הקודמת אך היא מנוגדת לחלוטין למציאות כיום. מסר זה, קבלה הנהגת חד"ש באופן הקונקרטי ביותר לא רק כאשר לראשונה בהיסטוריה שלה היא ירדה לשני מנדטים, אלא שהיחסים בין היהודים לערבים במפלגה מזכירים יורת שדה מערכה מאשר מפלגה מאוחדת. מצד אחד ניצב מק"י כחזית בין יהודים ונוצרים על בסיס חיסולה אל תוך הציונות כפי שההצהרה האחרונה של הוועד המרכזי של מק"י מגלה באופן הגלוי ביותר כאשר הוא מאשים את ברכה בלאומנות ערבית על כך שהמבט שלו הוא האומה הערבית והעם הפלסטיני בשטחים שנכבשו ב67 ולא המדינה הציונית בלבד, ומצד שני חד"ש בהנהגת ברכה, אשר משום שהיא משקפת יותר את ההוויה הממשית של המוני הפלסטינים בתוך הקו הירוק היא באופן אובייקטיבי יותר שמאלית, אף כי הפרוגרמה שלה רחוקה מלהיות פרוגרמה אינטרנציונליסטית מהפכנית. אם כי ייאמר כי הסיכוי הוא שדווקא בתוך מחנה חד"ש תמצא גם הסיעה היותר פרולטרית. כמובן שזו חלוקה סכמתית וייתכנו גם יהודים יותר שמאלים בתוך מק"י, אך לשם כך הם חייבים להתנער בגלוי מהפרוגרמה הריפורמסיטית והפרו ציונית של ג’וזנסקי-מחול, ועד כה אין לכך עדות ברורה.
אנו מתנגדים לפילוג הזה המתהווה מול עינינו אין הוא פילוג של שמאל בכיוון מהפכני לעומת ימין רפורמיסטי, זהו פילוג על בסיס לאומני ריאקציוני היכול רק לשרת את הציונות. אנו סולידריים עם חברי השורה של מק"י-חד"ש הצופים כיצד מחד הנהגתם של ג’וזנסקי, מחול וחינין סוחבת לכיוון הציונות ומצד שני ברכה מושך לכיוון של טיבי, דהינו הבורגנות הפלסטינית המחוסרת כל פתרון. הדרך היחידה הפתוחה לפני חברים אלו הוא המאבק על הפרוגרמה המהפכנית.
הפרוגרמה המהפכנית במקרה של מלחמה אימפריאליסטית זו היא הבסת מכונת המלחמה האימפריאליסטית תוך פנייה לאינטרסים של החיילים האמריקאים כנגד הפיקוד הצבאי ואילי הנפט שולחים אותם להרוג ולהרג כדי למלא את כיסי אילי הנפט בעוד חלקים הולכים וגדלים של מעמד הפועלים האמריקאי נמצא תחת התקפה הולכת וגוברת מצד אלו השולחים את הבנים של מעמד הפועלים לשדה הקטל. המסר שלנו אליהם היא הפנו את הרובים ואת מכונות הירייה ואת הטנקים ואת המטוסים אל הצד השני. האינטרס של האנושות הוא בהבסת האימפריאליזם על כל גווניו כשם שאת השיטה הקפיטליסטית כולה. לעומת זאת אינטרס האנושות אינו בעמדות פציפיסטיות התומכות בסופו של יום בסדר הקיים, תוך ניסיון נואש להקנות לו פנים יותר אנושיות, אלא בהגנה מהפכנית על עיראק, ללא כל תנאי מי היא ההנהגה הנוכחית. עיראק היא מדינה נחשלת ולא אימפריאליסטית. החיילים שיגנו בחייהם על המדינה העיראקית הם פטריוטים אלא שהם זקוקים להפיל את הממשלה על ידי מהפכת פועלים אם הם רוצים לנצח במלחמה כנגד המפלצת האימפריאליסטית.
למען מפלה מהפכנית של האימפריאליזם!
למען הגנה מהפכנית של עיראק.!
למען בנייתו מחדש של האינטרנציונל הרביעי
יוסי שוורץ להזכירך . השנה היא 2003 .
הסיסמאות בסיום מאמרך מזכירות לי את כרוזי ה 1 במאי בשנות ה – 50 .
התעורר ! ברית המועצות מדינה קאפיטליסטית לכל דבר .
מדינות מזרח אירופה מצטרפות לאיחוד האירופי ( גלובליזציה ) . הפועל עובד משום שלא יכול או רוצה להיות עצמאי ( בורגני ) .
במדינות רבות יש משטר דתי מוסלמי קיצוני . באפריקה אין ולו דמוקרטיה אחת ושורר שם רעב . ואתה מדבר מעמד העובדים ומהפכה !
יוסי שוורץ,ידידי הרעיונות המשתקפים בכתבה אינם של יהודי כשר אוהב אחיו היהודים באשר הם וחבל. יש יהודים שחיים ביננו שצריך מאד להזהר מפניהם:1. הם מעלילים על אחיהם שעובדים למענם, מפרנסים אותם, שומרעם עליהם ואפילו מתפללים עבורם לאלוהינו שבשמים, מעלילים שהם עושים פשעי מלחמה . 2.הם פונים למוסדות בינלאומיים וקוראים להם לשפוט רבים וטובים שבנינו כפושעי מלחמה. 3. הם תומכים ועוזרים לאויבי הציונות. אנו משוכנעים שאתה,ידידי היקר לא נמנע עם אילו המוזכרים. שיהיה לך שבת שלום ומבורך.
לתיקון התגובה הקודמת : צריך להיות אנו משוכנעים שאתה אינך נמנה (ולא כפי שנכתב בטעות אינך נמנע)
השוורץ שוב מנצל את זכות ה ת ג ו ב ה לפרסום מאמר
משעמם, ארוך ומייגע – הוא םורץ-סידרתי לאתר לא לו.
את כל חברי ה"ברית" אפשר להכניס לתיבה קטנה יותר
מהשטח בו מתפרסם מאמרו הפולשני.
לשוורץ ומסיס . באמת מעניין כמה חברים רשומים עומדים מאחורי דעותיכם . מה ההבדל בין ה"ברית" לבין מק"י וחד"ש . ברור מה מאחד אותן – שנאת ישראל נטו .
עוד תגובה משעממת וחסרת עניין.
מהי הציונות?
המהפכה הצרפתית פתחה את הדרך להתמזגות היהודים בחברה הסובבת אותם ( התבוללות מרצון), אולם המשך התפתחותה של החברה הקפיטליסטית מחברה מהפכנית דמוקרטית לחברה אימפריאליסטית מדכאת כובשת וגזענית העלה את האנטישמיות המודרנית. משפט דריפוס במידה גדולה היה נקודת ציון שהעידה כי המשך תהליך ההתמזגות של היהודים אינו אפשרי הפוגרומים ברוסיה הצארית אף הם היו חלק מתהליך הריקבון של החברה הבורגנית אשר הגיעה לשיאה במשטר הנאצי. מכאן שהמשך תהליך התמזגות זה אפשרי רק בתנאים של החברה הסוציאליסטית. הציונות נולדה כתגובה לאנטישמיות המודרנית אולם כתגובה בורגנית לאומנית המקבלת לא רק את הסדר הקפיטליסטי אלא את הדימויים האנטישמים של היהודי כזר שאינו יכול להיטמע ועליו להסתלק מהחברה בה הוא חי על מנת ליצור לעצמו חברה יהודית לאומנית במקום אחר. מקום אחר זה יכול היה להיות אפריקה, או פלסטין מכל מקום קולוניה אירופאית כלשהי. כדי להשיג רשיון (צ’ארטר ) להתנחלות יהודית בקולוניה הציונות הציעה את השירותים שלה למעצמות הקולוניאליסטיות: רוסיה הצארית, גרמניה, האימפריה העותומנית, האימפריאליזם הבריטי. ההצעה הייתה פשוטה: "אתם הקולוניאליסטים תאפשרו לנו להתנחל בקולוניה ואנו נפעל הן כדי להחליש את התנועה הסוציאליסטית באירופה ובמיוחד המזרחית בה היו הרבה יהודים מחד ומאידך נסייע לכם בדיכוי ונישול וניצול העם היליד"
התנועה הציונית הייתה תנועה של מיעוט קטן בקרב היהודים עד לעלייתו של סטלין מחד אשר גרם לניכור חלק גדול של היהודים הסוציאליסטים ודחפם לתנועה הלאומנית הציונית ובמיוחד סייעה להם השואה שהביאה האימפריאליזם הגרמני בלבושו הנאצי. אילו האימפריאליסטים ה"דמוקרטים" קרי ארה"ב , אנגליה , אוסטרליה היו פותחים את השערים לפני היהודים הנרדפים במלחמת העולם השניה התנועה הציונית הייתה נשארת תנועה קטנה. אולם כאן התמזגו האינטרסים של הממשלות האימפריאליסטיות ה"דמוקרטיות" שבין השאר הן גם אנטישמיות לא רק כנגד ערבים אלא גם כנגד יהודים מחד ושל התנועה הציונית מאידך שפעלו יחד שלא לפתוח את השערים כדי לכפות על היהודים שיינצלו להגר לפלסטין כדי לשמש כוח בידי התנועה הציונית.
הווה אומר התנועה הציונית הנה תנועה בורגנית לאומנית בשרות האימפריאליזם האנטישמי המשתמשת ביהודים כדי לדכא את הערבים ולהיאבק כנגד המשך הטמיעה מרצון של היהודים במקומות מושבם. היא אינה אנטי תזה לאנטישמיות אלא חלק אינטגרלי של האנטישמיות ובין השאר ביצעה פשעים נוראים כנגד היהודים עצמם למשל בהונגריה ולמשל בסירובם להיאבק לפתיחת השערים ליהודים בארה"ב ובקנדה ובאוסטרליה.
התנועה הציונית יצרה בפלסטין חברה גזענית יהודית העושה פשעים נוראים כנגד ההמונים הפלסטינים וגם מעמידה בסכנת מוות גם את המוני היהודים. תנועה זו היא הכתם השחור ביותר בהיסטוריה של היהודים אשר תרמו הרבה לאנושות בתקופות שונות ועתה נתפסים כפושעי מלחמה .
תומכיה בארץ תמיד ראו בסוציאליזם את האויב הגדול, גם כאשר ניסו להציג עצמם כאנשים מתקדמים, כאשר התפקיד שלהם היה תמיד לחסום את השפעת הרעיונות המרכסיסטים ולסייע לריאקציה.בזמן מלחמות שביצעה הציונות למען האימפריאליזם למשל ב67, תומכיה דרשו השתלטות על המזרח התיכון עד לסוריה.
יוסי שורץ
1. לנושא האנטישמיות והתנועה הציונית: אנשי ארץ ישראל היפה והטובה גאלו ארץ אוכלת יושביה, מלאת ביצות וקדחת והפכו אותה למשוש תבל קרית מלך רם. היהודי הישראלי גדל זקוף לתפארה, חזק ,יצרני , חכם ונבון והפך את העם היהודי לעם חזק במדינה מפותחת שרבים מקנאים בה. האנטישמים הנמצאים בעיקר באירופה, המזרח-התיכון( ומקצתם כאן בישראל ) מתקשים לקבל כעובדה את השינוי שחל ביהודי—הוא לא מסכן נמוך זקוק לרחמים ותלוי בחסדי אחרים. הוא חזק ,חכם, מהווה דוגמה למעצמות עולמיות ועוזר להן( סין, הודו רוסיה והרשימה ארוכה) "קשה קינאה משאול" -דברי חכמים. אנו נמשיך להתפתח ולהוות מושא לקינאה, על אפם וחמתם של כל שונאי היהודים והציונים. 2. ברית הפועלים, מר שוורץ הנכבד, צריכה לצאת מהביורו(מהמשרד)ולפעול למען הפועלים והעובדים{אילו שעדיין לא פוטרו) שמנוצלים קשות בתנאים של כמעט עבדות ברוב מקומות התעסוקה, לרווחתם של בעלי המניות, המנהלים הבכירים וחברי הדירקטוריונים. לא מספיק לכתוב מאמרים בעלי שיטנה ליהודים היושבים בארץ המובטחת,אלא קומו ועשו מעשה למען הישראלים המפוחדים(במקומות העבודה), והמנוצלים. קומו קומו קומו……….
אלרט הנכבדה, כל מילה (כל אות) שלך ממש בזמן ובמקום. דעי לך שחלק מהכותבים לא אשמים:פשוט אין להם מה לעשות אז הם כותבים. איך אמרנו?:"הכל דיבורים"
לחד"ש אין שום קשר לשוורץ וה"ברית" שלו.
אתר "הגדה השמאלית" אינו של חד"ש או,של מפלגה אחרת כלשהיא.
שוורץ הוא פורץ-בפייתי לאתר לא לא ומנצל לרעה את
הכנסת האורחים של מערכת "הגדה השמאלית". באתר של
ה"ברית" אין אפשרות להגיב על הקשקושים האנטי-אימפריאליסטים או האנטי-ציוניים של שוורץ.
שוורץ שהפך למטרד של ממש – גם לדמוקרטיה יש גבולות
וקווים אדומים ויש לנקוט באמצעי-הגנה מתאימים,נגד
הפולשנות המטרידה של שוורץ ובהקדם. כך יהיה.