בפסטיבל הסרטים בברלין, ממנו חזרתי לתל-אביב לפני ימים אחדים, היתה המחאה נגד מזימותיהם של הנשיא בוש וראש הממשלה בלייר – להשמיד את עיראק ולנכס את הנפט שלה – לסרט נוסף בתוכנית. כמעט לפני כל בכורה, גם של הסרטים האמריקאיים שנוצרו באולפנים הגדולים של הוליבוד, הודיעו הבמאי והשחקנים על התנגדותם למלחמה. העיתונאים הישראלים הרבים, שהיו בפסטיבל, לא דיווחו על כך. שחקנים, תסריטאים, במאים, מפיקים ועובדי תעשיית הקולנוע והטלביזיה בכל רחבי העולם, ניצבים בשורות הראשונות של תנועת המחאה הבינלאומית נגד המלחמה – רק לא בישראל, שתרומתה לפסטיבל: הסרט "כנפיים שבורות", שעל אף איכותו התעשייתית, אינו עוסק כלל בנושא כלשהו, מהנושאים המרכזיים המעסיקים את החברה הישראלית.
מראות וקולות אירופה, בשבוע הפסטיבל, הזכירו לי את פזמונו הבלתי נשכח של נתן אלתרמן: "אני הוא השוטר", בביצועו של יוסף גולנד מתיאטרון "המטאטא" של הימים שחלפו ללא שוב. מקבילו הוא "השוטר העולמי" המגושם והלא חכם: הנשיא ג’ורג’ דבליו בוש, הסבור יחד עם חבר מרעיו, שהוא רשאי ויכול לטאטא את כל המתרחש בארצו: משבר כלכלי חמור, אבטלה גואה, קריסתן של קרנות הפנסיה ועתודות הביטוח הלאומי – אל מתחת לשטיחיה של מכונת המלחמה האמריקאית-בריטית. השוטר המתנדב שלידו, ראש הממשלה הבריטי טוני בלייר, כונה בשבוע שעבר בבי.בי.סי:" סגן נשיא ארצות הברית"…
"הקשרים המיוחדים" בין ארה"ב לישראל, הומחשו השבוע בהודעת מנהלת אגרות הבונדס הישראלי באמריקה. זו, כאילו נכתבה להצגת תחיית המתים של "המטאטא", הכריזה על שיגורם של "11 חיילים ושוטרים ישראלים, לוחמים בטרור, לארה"ב…" – לצחוק? לבכות? לבכות מצחוק? השוטר העולמי האמריקאי, זקוק לתגבורת של שוטרים מישראל? – אפילו חיים נחמן ביאליק, שהתפלל ל"שוטר עברי" בצידם של זונה וגנב עבריים, לא יכול היה ל"חלום" על הגשמת החזון הציוני, טוב יותר.
מרבים לדבר ולכתוב על קשר-הנפט הכורך את תוכנית ההתקפה האמריקאית-בריטית על עיראק. באירופה, מצאתי את המקשר בין המתנגדים למלחמה, לא רק ברחובות הערים אלא בממשלות רוב מדינות אירופה עם רוסיה: זוועות מלחמת העולם השנייה, עדיין טריות אצלן ואילו בישראל מטפחת "מורשת השואה", מפארים את נפלאות המלחמה הבאה עלינו לטובה ומשכיחים את זוועות המלחמות שהיו. "הארץ" שרוב קוראיו הם משמאל למרכז וחלק גדול מהכנסות המודעות שלו, נובע מתנועות השמאל והמחאה – הפך, ללא בושה, לשופרם של הניצים האמריקאים ושל מקהלת המשמיצים והמלכלכים נגד אירופה שבה, בניגוד לישראל, מוטים הזרקורים אל מניעיהן האמיתיים (נפט והגמוניה) של: ממשלות ארה"ב ובריטניה, שבשתיהן בוטל גיוס החובה. בלייר ובוש, שולחים אל שדה הקרב את החיילים בני דלת העם. בוש שהשתמט ממלחמת ווייטנאם ואיתו כל בני משפחותיהם של שריו ויועציו, סומך על כך, שהאזרחים האמריקאיים והבריטים, בני המעמדות העליונים והבינוני, לא ייפגעו פיזית בהתקפה האמריקאית-בריטית, בניגוד למה שאירע ולא נשכח, במלחמות קוריאה ווייטנאם – העשירונים העליונים והמרכזיים, יהיו גם אלה שירוויחו ישירות מפירות המשק המלחמתי ומאחזקותיהם במניות חברות הנפט ובתעשיות הנשק והמלחמה של ארה"ב.
לבוש, יש גם מניע נוסף להתנעת מכונת המלחמה: הוא מגייס עשרות אלפי חיילי מילואים, המפנים את מקומות עבודתם למובטלים הרבים בארה"ב. כשיחזרו, אם יהיו בחיים, יהיו החיילים המשוחררים למובטלים בעצמם, אך זו היא המחאה דחויה, שהנשיא השמרני שנבחר במצע של "תקציב מאוזן" והכניס את ארצו לגרעון עתק – מתעלם ממנו, כשם שהוא מסתיר מעמו, את התוצאות הנוראות האפשריות, של ההתקפה על עיראק ומצליח בכך, בשיתוף פעולה הדוק עם התקשורת הצייתנית (עוד מכנה משותף של הקשרים המיוחדים עם ישראל – כך גם אצלנו, התקשורת מגויסת לפיאור המלחמה).
כמו בסרטי הבלשים והמשטרה האמריקאיים, בהם מזייפים "השוטרים הרעים" עדויות ומוצגים, כדי להרשיע חפים מפשע – כך גם השוטר האמיץ בוש, מזייף את "ההוכחות" בנושא מאגרי הנשק הלא-קונבנציונאלי של סאדאם חוסיין, חניך וחביב ממשל רונאלד ריגאן, שבוש האב היה סגנו. שר החוץ האמריקאי פאוול, קרא באוזני חברי מועצת הביטחון והעולם כולו, קטעים מ"דו"ח סודי של המודיעין הבריטי" ובו "הוכחות" שכאלה – לא חלפה יממה ועורך רבעון מדיני אמריקאי, מצא שה"ממצאים" הועתקו, על שגיאות הדפוס שנפלו בהן, ממאמר שפורסם בספטמבר 2002 ונכתב בעקבות הרצאה, במכון מחקר, מאויש ביוצאי המוסד, חיל המודיעין והשב"כ, בהרצליה…
שיטות עבודה ופרסום כאלה, אינן חדשות אצל השוטר מהבית הלבן. בביתו הקודם, בית מושל טקסס, נודע ג’ורג’ בוש כתליין הזריז והפעיל ביותר בין כל מושלי המדינות. רבים מאלה שסירב להפחית את עונשם מפסק דין מוות למאסר עולם – הומתו, למרות שהיו חפים מפשע או אשמים בעבירות פחותות בחשיבותן. עובדות אלה גלויות עתה לעיני כל: בתיקים רבים שנפתחו לאחר מעשה, נמצאו הוכחות לכך. חיי אדם ובוודאי חייהם של אלה שאינם נכללים בעיניו של בוש בין "הטובים" – אינם נחשבים. לאחרונה, הרחיב שר ההגנה האמריקאי דונלד רמספלד את הגדרות "ציר הרשע" אל "אירופה הישנה" כשהוא משבח את ה"חדשות" שבין מדינותיה: פולין והונגריה, שראשי ממשלותיהן התומכים בבוש ומלחמתו, הם אותם הקומוניסטים (עכשיו "לשעבר") שהיו ראשי מפלגות "הרשע" של ה"אתמול".
אירופה, ממנה חזרתי מביקור של עשרה ימים, בסוף השבוע שעבר, מתבוננת בתדהמה על מחזות האימה של השוטר בוש ושוטרי העזר שלו: מנהיגי המדינות "הסוציאליסטיות" לשעבר, שחתמו על עצומת התמיכה המבישה במלחמת-בוש, יחד עם הימניים שבין ראשי הממשלות באירופה – הספרדי, הפורטוגלי והאיטלקי – לכן, הם לא הוזמנו לפגישת האיחוד האירופי המתקיימת השבוע, לדיון במשבר-עיראק. במקום "השותפות החדשות" בנאט"ו והמועמדות לחברות באיחוד, קראו מנהיגי צרפת וגרמניה את נשיא רוסיה למפגן סולידאריות יחצ"ני. כך מוקם לנגד עינינו "ציר" חדש, שמטרתו להתגונן בפני התוקפנות המילולית היום ואולי, הצבאית מחר, של השוטר בוש, הסבור כמו בפזמונו של נתן אלתרמן, שהוא שוטרו של העולם: "אני הוא השוטר/ אני ולא אחר/ אני הוא בקצרה/ רופא לכל צרה/ כי אין עוד איש אחר/ מכובד מן השוטר/ אני ולא אחר".
שוטר? כן, שוטר רע. רופא? כן, רופא אליל, מכובד? לא אצלנו – כל אשר עלינו לקוות הוא, שסרט משטרה זה, יסתיים כמו בסרטים האמריקאיים של הוליבוד, ב-Happy End.
מסיס , אתה רואה צל הרים כהרים . יש כיום כ 50 התראות על מתאבדים בדרכם אלינו ואתה מתעסק עם מלחמה נגד עיראק . סאדם ירה עלינו טילים והשתמש בגז נגד אזרחיו ולא נענש . אצלנו לא יורים במי שמביע דעות שונות ומשונות למרות שאתה וחבריך רומזים כל העת לדמיון למשטר הנאצי . עיין בתוצאות הבחירות רק כ3000 יהודים מחזיקים בדעותיך .רעש וצלצולים לא יעזרו ! בגדול גם לצרפת גרמניה ובלגיה אינטרסים דומים לארצות הברית . גם להם מצפים " מגדלי התאומים " שלהם וכאשר זה יבוא יעלמו חילוקי הדעות , כי הקיצונים המוסלמים רוצים לחסל את כל העולם החופשי ( המערב ). לפי כמות הרעש והצלצולים מאחוריך מתיצבים מיליונים ,אך בבחירות האחרונות הצביעו רק 3000 יהודים למפלגתך .שבריר אחוז ! אגב מעניין אם תואיל לחזור ולפרט איזה סרטים אמריקאים הפקת ומתי .
מה הוא האינטרס העולמי הזה להגן על סדאם?!
האם זה היה קיים גם לגבי הצ’צ’נים?
לגבי ארצנו שלנו כאשר תקפו אותנו מכל עבר לאחר הקמתה?
האם המחאה היא, בעצם, נגד בוש?
נגד עידן המעצמות?
האם זה בעד זכותו של העם העירקי להישלט על ידי דיקטטור ולהשתמש בלחימה קונבנציונלית בלתי קונבנציונלית נגד מדינות אחרות?
האם זה בעד זכותם לאגור נשק להשמדה המונית?
והאם זה בגלל הרגשה אופורית שאם צד אחד יניח את כלי הנשק והמלחמה בצד אז כך גם ינהגו שאר הצדדים וכולם יהיו מאושרים?
מר מסיס התעורר! החלום הטוב נגמר! עכשיו עבור למציאות! הנפט בעירק אינו שייך לעם העירקי, הוא שייך לדקטטור שרודה בעמו, שתקף את שכניו, שירה 40 טילים לעבר תושבי ובתי ת"א המאוכלסים נשים וטף זקנים וגברים.
הדקטטור הזה, שאתה מר מסיס כה דואג לשלומו, משלם כסף רב (120,000 ש"ח) לכל משפחה של מחבל שהורג אזרחים ישראלייםץ
סאדם חוסיין, מחמל נפשו של מר מסיס, שוקד לילות כימים כדי להכין גזים, מחלות וחומרי ביקוע על מנת להשמיד את תושבי תל-אביב.
לאחר כל זה, מר מסיס מלא פליאה, מדוע לעזאזל לא אהוד סאדם בקרב תושבי ת"א?
התושבה מר מסיס, היא פשוטה ביותר, יש הרבה אנשים שפויים בת"א עם עיניים בראש ושכל ישר. ואף אחד מאילו לא יתאבל בנפול סאדם, ורובם אפילו יחושו תחושת הקלה!
מר מסיס, באירופה אנשים חושבים, סרטים טובים, וסאדם רחוק יותר! תעשה טובה תשאר בברלין.
מר free iraq המחאה היא נגד אגירת נשק להשמדה המונית במדינה חסרת אחריות המשתמשת בנשקה ובכוחה רוצחת ורצחה חפים מפשע, דנה לחיי דלות ועבדות אוכלוסיות שלמות והכל כדי לדאוג לאינטרסים הכוחניים והכלכלים של אחוז קטן מאוכלוסייתה שהם אחוז זניח של אוכלוסיית העולם (ארה"ב כמובן).
סאדם הוא לא נחמד – אבל התייחסות אליו אינה עינינית, אף אחד לא מתעניין בניקיון כפיו, אלא באוצרות שאפשר לקחת מבני העם העירקי.
ולצורך זה סאדם ובוש הם היינוו הך.
בחישת ארה"ב בעירק כמובן לא תביא לשום תוצאה חיובית כמו פירוק נשק, או שינוי לטובה באיכות השלטון בעירק. נשק יחליף ידיים וחפים מפשע ימותו. גם בישראל.
יותר מדי סרטים על שוטרים מושחתים מטמטמים את המוח לפחות כמו סרטי בוקרים במינון יתר.