על אף המצור ההדוק של צבא הכיבוש הישראלי על מיליון הפלסטינים הנצורים בעזה, הכל במטרה להגן על כמה אלפי מתנחלים שודדים שפלשו לאדמות לא להם; על אף פעולות הרצח, החיסול, הריסת בתים ומעט התשתית שנותרה בעזה על ידי ההתקפות הבלתי פוסקות של מסוקים, טנקים, וטילים מונחי לייזר של צבא הכיבוש הישראלי; על אף ההתנכרות הכמעט מוחלטת של העולם הערבי בכל הקשור לסיוע של ממש למאבק הפלסטיני בקלגסי הכיבוש הישראלי; ועל אף העוינות של העולם המערבי עם ארה"ב בראש כלפי שאיפות הפלסטינים לעצמאות לאומית; על אף כל אלה, כמעט בבחינת נס הוא העובדה, שהגרילה הפלסטינית מצליחה מעת לעת לבצע פעולות התנגדות הגורמות לכובש הישראלי אבדות ונזקים. הנחת המטען מתחת לטנק ישראלי ביום שבת האחרון, שגרמה להרג ארבעת חיילי הצוות והרס מוחלט של הטנק, יש בה אלמנטים המזכירים לי את נחישותם של מורדי גטו ורשה לא להיכנע לכובש.
כמובן שהייתי מעדיף שהנחישות הזו לא היתה באה לעולם, כפי שהייתי מעדיף שהכיבוש הישראלי לא היה בא לעולם, כפי שהייתי מעדיף שהחמאס, פרי הכיבוש, לא היה בא לעולם, כפי שהייתי מעדיף שהמתנחלים לא היו באים לעולם וכפי שהייתי מעדיף שהחיילים שנהרגו היו ממשיכים לחיות עמנו כאזרחים בעלי תודעה דמוקרטית המסרבים להיהרג באוהלה של גזענות ואפרטהייד. לצערי ההעדפות שלי אינן זוכות לפי שעה בתמיכה לה הן ראויות.
מרבית העם בישראל עדיין מעדיף הרוגים עם כיבוש על חיים עם חירות. אני מחכה לרגע שחיילי הצבא יפנו עורף לגנרלים ולפולחן המוות, יסרבו לפקודות הבלתי חוקיות של לחימה בשטחים הכבושים, יפרקו את נשקם, וישימו פעמיהם לתל-אביב וירושלים כשבקני הרובים שלהם פרחים, כשבפיהם שיר הלל לחיים ולחופש, כפי שעשו חיילי צבא פורטוגל במהפכת הציפורנים כאשר הדיחו ב-1974 את הרודן סלאזר.
זו היתה מהפכה של הקצינים הזוטרים וחייליהם, שחזרו מהמלחמה הקולוניאלית האכזרית והמלוכלכת במושבות פורטוגל, והחליטו להפנות עורף לגנרלים ולהחזיר את הדמוקרטיה לארצם ללא ירייה אחת. ההקבלה ההיסטורית בין ישראל של שרון ופורטוגל של סלאזר אינה מלאה, אבל די בקווי הדמיון, אותה התעקשות חסרת סיכוי להמשיך ולשלוט על עם אחר, כדי ליזום תנועת חיילים שקצו במלחמת הדיכוי הקולוניאלית נגד הפלסטינים, שידרשו מהרודן שרון ושלטונו (עם יד ימינו החדשה לפיד), להפסיק את הקטל וההרג.
ארבעת החיילים הצעירים שנהרגו בעזה, לא נפלו על הגנת המדינה. חייהם, אותה מתנה חד פעמית, בוזבזו ונקטעו על מזבח מטרה פושעת של נישול עם אחר מאדמתו.
עד כמה מטומטמת ומרושעת פעולת צבא הכיבוש הישראלי אנו מוצאים בתגובה המידית של הצבא לפיגוע. בדיווח ב"הארץ" (16.2.2003), למחרת פעולת הגרילה הפלסטינית, נכתב כי "צה"ל הרס חממות בתגובה לפיגוע" ביישוב הפלסטיני אל עטטרה. חממות, שבהן מגדלים פרחים או ירקות, הם האויב – ואותן יש להרוס. וכך מצרפים עוד כמה משפחות למעגל שואפי הנקם.
בנוסף לכל הסעיפים בכל האמנות הבינלאומיות לפיהן ניתן להעמיד לדין את ראש הממשלה שרון, את שר הביטחון מופז, את הרמטכ"ל יעלון ואת אלוף פיקוד הדרום אלמוג, ראוי לשקול הקמת בית דין בינלאומי מיוחד לפיו ניתן יהיה לדון את הנ"ל על סעיפים שלא מופיעים באמנות, כמו טיפשות ורשעות.
שריפת צווי גיוס
מושב הפתיחה של הכנסת ה-16 היה משעמם. אותה חזרה שבלונית של נאומי וטקסי השבעה, ושוב אותן חצוצרות של הרבנות הראשית. לא מרגש ולא מרשים. (לא ראיתי השנה, אבל אני מסתמך על שנים קודמות). אבל היה במושב הפתיחה אירוע חשוב ומרשים הרבה יותר. שעה שחברי הכנסת, ביניהם רבים הנמנים עם ברוני סמי הלאומנות והצבאיות הישראלית, עסקו בטקס ההשבעה, עמדו בגן הוורדים נוער השמיניסטים סרבני הגיוס, ושרפו את צווי הגיוס. הם לא מוכנים להיות חלק ממכונת ההשמדה הישראלי. שלוש פעמים בראבו.
נזכרתי באירועים דומים להם הייתי עד בתקופת מלחמת ויטנאם שעה שכיהנתי ככתב העיתון "על המשמר" באו"ם ובארה"ב. מאות ואלפי צעירים חייבי גיוס (אז עוד היה נהוג בארה"ב גיוס חובה, שבינתיים בוטל), שהתנגדו למלחמה שממשלתם ניהלה בוויטנאם, שרפו בהפגנות את צווי הגיוס.
מחאה זו, שלצערי טרם פג תוקפה, היא הצעד הנכון לעשותו. השמיניסטים האלה הם סטיית מסלול מוצלחת של מערכת החינוך הישראלית, שלשמחתי נכשלה במשימה להופכם לבשר תותחים של המלחמה לשימור הכיבוש וההתנחלויות. הם התקווה כי יש סיכוי לעתיד אחר. הם פאר היצירה הישראלית והאנושית.
אסיר המצפון מרדכי ואוננו
ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר דחתה את בקשתו של אסיר המצפון מרדכי ואנונו לשחרור מוקדם, לאחר 16 שנות מאסר מהן 11 בבידוד מוחלט. עוד מהלך במסכת הרדיפות של מדינת ישראל המופעלת נגד חתן פרס הנובל האלטרנטיבי, פרס השלום הדני, תואר ד"ר כבוד מאחת האוניברסיטאות הנודעות בנורבגיה ועוד פרסים רבים ותעודות הוקרה. גם השנה נימנה ד"ר מרדכי ואנונו עם המועמדים לפרס נובל לשלום.
ולא בכדי. השנה מואר באור יקרות מעשהו הנאצל של ואנונו שחשף ב-1986 לעיתון הלונדוני "סנדיי טיימס" את המעשים הנכלוליים של ממשלות ישראל, שבדרכי הסתר ורמייה הפכו את ישראל למחסן ענק של נשק השמדה המוני – אטומי, ביולוגי וכימי.
בימים אלה, כאשר הנשיא דבליו בוש מכה בתופי המלחמה באזורנו ומסכן את כולנו במלחמה מיותרת שעלולה להבעיר את המזרח התיכון ולהשמיד את כולנו, מצטרפים עוד ועוד אנשים בעולם לחשש מהפעלת נשק זה בידי ישראל. מדינת ישראל אינה חתומה על האמנה הבינלאומית למניעת הפצת נשק גרעיני, מתקני ייצור הנשק האטומי בדימונה ובחיפה, כמו גם המכון הביולוגי בנס ציונה המייצר את הנשק הביולוגי והכימי של ישראל, אינם נמצאים תחת פיקוח בינלאומי. עובדות אלה מעוררות חרדה טבעית.
עיראק, כפי שדיווחו ראשי מנגנוני הפיקוח מטעם האו"ם, לאחר 10 שנות פיקוח, חרם והסגר, אינה מהווה יותר סכנה של ממש לסביבתה. הפיתוח הגרעיני נבלם לחלוטין, ואם נותר משהו מארסנל הנשק הביולוגי והכימי שלה, יפורק אף הוא, אם רק יינתן למנגנון הפיקוח את הזמן המתאים.
גילוייו של מרדכי ואנונו לציבור, נותנים היום משנה תוקף לתביעה כי מנגנון הפיקוח, הבקרה והפירוק של האו"ם, צריך להיות מופנה באופן דחוף למדינת ישראל, כי היא, על ממשלת הימין הקיצוני שלה, מהווה היום סכנה לעצמה ולעולם.
חברי ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר, בסירובם לאשר את קיצור מאסרו של מרדכי ואנונו, נהגו כחבורת עבדים של השב"כ. נימוקי הוועדה, שהוכתבו על ידי השב"כ, נאסרו לפרסום, איך לא? על ידי השב"כ.
ואנונו ביקש להציל חיים, להציל את העולם משואה גרעינית, ולכן, על פי ההגיון הישראלי הרשמי, אין לשחררו. ואנונו אינו רוצח כמו אברושמי שרצח את פעיל השלום אמיל גרינצוייג. לגביו המליצה ועדת השחרורים על קיצור מאסרו.
אני מקווה כי יבוא יום בו יחויבו כל הדרדסים האלה, החל מהמלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון) וכלה בחברי ועדת השחרורים, לתת את הדין על מעלליהם והתעללויותיהם.
עיתונות "אובייקטיבית" נוסח ישראל
עיתון "מעריב", בדיווחו על הפגנות המיליונים ברחבי העולם נגד המלחמה שדבליו בוש מתכנן נגד עיראק, יצא בכותרת שמנה לרוחב כל העמוד: "העולם עם סדאם". האם נכון לומר שמיליון המפגינים בלונדון, 3 מיליון באיטליה, המיליונים בברלין, פאריס, סידני וטוקיו – הם "עם סדאם"? זו כותרת שקרית. העולם לא רק שאינו עם סדאם, הוא נגד סדאם, הוא נגד משטר העריצות שלו, הוא נגד נשק השמדה המוני.
העולם אמר לבוש, יש אלטרנטיבה למלחמה, אפשר לחסל את נשק ההשמדה ההמוני גם בלי מלחמה. מיליוני המפגינים רוצים בהחלט שמשטרו של סדאם יופל ויוחלף במשהו אנושי ודמוקרטי יותר (כפי שהוא רוצה שיקרה דבר דומה בישראל). הוא רק אמר לבוש שאת זה צריך להשאיר לעירקים, שהמלחמה תביא לעוד אלפי הרוגים ופצועים, לעוד סבל לאוכלוסייה שמחמת החרם, הסגר והעיצומים איבדה כמיליון ילדים, מאוד דומה למספר הילדים היהודים שנספו בשואה. העולם אמר לבוש שגם ילד עירקי זכאי לחיים, אלא שבישראל הגזענית, לבם של אזרחים יהודים רבים גס בזכויות של ילד ערבי לחיים. ראו איך צבא הכיבוש הישראלי יורה במאות ילדים פלסטינים, בראשם של ילדים בני חמש, או בני שנה, או בני 10.
העולם בהחלט רוצה עירק בלי סדאם, כמו שהוא רוצה ישראל בלי שרון ומתנחלים. אבל הדרך, אומר העולם, אינה עוברת במטוסים ובטילים מנושאות המטוסים של בוש. בישראל הימנית של שרון והרב המתנחל לוינגר מתקשים להבין, איך אפשר לפתור משהו בלי צבא ומלחמה?
שרון לקלבוש? כבר לא סרט דמיוני – תודות לבלגיה
החוק הבלגי לפיו ניתן להעמיד לדין כל אדם שנאשם בביצוע פשעים נגד האנושות, הוא חוק חשוב וראוי. אילו הפיקה ישראל לקחים בתחום זכויות האדם מסבלות היהודים בשואה, היתה גם היא מחוקקת חוק כזה. אולם כאשר ישראל בעצמה טובלת עד צוואר בפשעי מלחמה, וכאשר ראש ממשלתה, שריה, שופטיה וראשי צבאה נותנים גיבוי לפשעים, ממלא אותם חוק כזה חיל ורעדה, שמא יצטרכו לתת את הדין.
החלטת בית המשפט העליון הבלגי, לפיה ניתן להעמיד את שרון לדין לאחר שתפוג חסינותו כראש ממשלה, ראויה אף היא לתמיכה גורפת של שוחרי זכויות אדם, משום ששרון סוחב על גבו הר של פשעי מלחמה, החל מטבח קיבייה בשנות ה-50 של המאה ה-20, ועד לימים אלה של מדיניות חיסולים, סגר ורעב על מיליוני בני העם הפלסטיני.
מסקנות ועדת כאהן שחקרה את הטבח שהתרחש בימי פלישת ישראל ללבנון במחנות הפליטים סברה ושתילה, והמליצה להדיח את שר הביטחון שרון והרמטכ"ל איתן – היא מסמך חשוב. אבל איני זקוק לו כדי להגיע למסקנה כי שרון חייב לעמוד לדין באשמת ביצוע פשעי מלחמה. מלחמת לבנון שהגה ויזם שרון – ושאר חברי הממשלה דאז שענו אמן – לא פטורים מאחריות, מלאה פשעי מלחמה כרימון. החל מהפצצת בתי חולים ובתי ספר וכלה בהרג המוני של אזרחים. טבח סברה ושתילה, שבצדק קיבל תהודה בינלאומית, הוא פשע אחד מפסיפס הפשעים, ומאוד רצוי ששרון ייתן במקום כלשהו את הדין.
התגובה הציבורית והתקשורתית בישראל להחלטת בית המשפט העליון הבלגי מרתקת בצביעותה, ותהיה בוודאי בעתיד חומר לימוד מרתק, הן בפקולטות למשפטים והן בבתי הספר לעיתונאות. איזה פרץ של צדקנות. כמובן שמיד גייסו את "עלילות הדם הנוצריות" כפי שעשה שר החוץ נתניהו, הייתי מופתע אם לא היו משתמשים במניפולציה זו, גם השואה גויסה, למה לא? זה נשק שהוכח לעתים כסותם פיות יעיל, ופתאום נזכרו רבים בפשעי בלגיה בקונגו כאשר היתה מעצמה קולוניאלית. ואכן, פשעיה היו שם נוראים ואיומים. אבל בבלגיה מתרחש כיום תהליך של חשבון נפש עם העבר הזה. החוק האוניברסלי שמאפשר העמדה לדין על ביצוע פשעי מלחמה הוא אחד הלקחים מפשעי העבר, שיש לברך עליהם.
כתב "מעריב" בפאריס, ספי הנדלר, מרח שני עמודים בעיתונו על פשעי בלגיה בקונגו, והזכיר בין השאר את רצח ראש ממשלתה הראשון של קונגו, פטריס לומומבה, שנרצח כמה חודשים לאחר עצמאות קונגו ב-1960. לבלגיה (ולארה"ב) היה יד ורגל ברצח זה, כי לומומבה התכוון להקים מדינה שתשתחרר מאזיקי השלטון הקולוניאלי, כולל הניצול הכלכלי הנורא שהיה מנת חלקה. זה הספיק כדי להציג אותו כ"סוכן קומוניסטי".
מי חטף את לומומבה ורצח אותו? מפקד הצבא דאז מובוטו, שלאחר מכן היה במשך 40 שנה רודן אכזר ומושחת ששלט בקונגו (שבימיו שינתה את שמה לזאיר) ביד ברזל.
מה שספי הנדלר לא מספר לקוראים, שאותו מובוטו היה ידיד קרוב של שרון ושאר ראשי הממשל הישראלי; שמדינת ישראל אימנה וחימשה את חטיבות העילית של מובוטו (שהתגאה בכנפי צנחן ישראלי) ששמרו על שלטונו הרצחני. שרון דאג בזמן כהונתו כשר הביטחון לשלוח צנחנים ישראלים לסייע למשטרו, וכמובן נסע לבקר את ידידו בקונגו והתקבל על ידי הרודן בכבוד מלכים.
אם כן, גם באשר לעברה המושחת והפושע של בלגיה בקונגו, ישראל צועדת בכיוון הפוך מזה של בלגיה. שעה שבלגיה החלה במסע של חזרה בתשובה, ישראל החליפה אותה בתמיכה ובסיוע ברצח וטבח המוניי אזרחים בקונגו בידי בן הברית שלה מובוטו.
אני מקווה ששרון לא יאריך ימים כראש ממשלה אבל יאריך ימים אחרי סיום כהונתו, כדי שניתן יהיה להעמידו לדין, בבלגיה או בכל מקום אחר בו שופטים פושעי מלחמה (בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוא אפילו אופציה עוד יותר טובה), ולשלחו למאסר עד יומו האחרון.
אם להתבסס על פסיקת בתי המשפט בישראל באשר לנאשמים פלסטינים, שרון לא יוכל לעולם לצאת זכאי.
בתי משפט בישראל הרשיעו פלסטינים ברצח וסיוע לרצח, כאשר מידת הקשר שלהם למעשים היתה פחותה מזו שוועדת כאהן מצאה אצל שרון בקשר לטבח סברה ושתילה. למשל, כאשר בעל בית פלסטיני השכיר חדר למישהו ששלטונות הכיבוש של ישראל חשדו בו כי הוא קשור באחד מארגוני הגרילה, מיהרו להעמידו לדין. גם אם הוכיח בעל הבית באותות ובמופתים שכלל לא הכיר את השוכר ולא ידע על פעילותו הפוליטית או הצבאית, הורשע ונשלח לעשרות שנות מאסר.
אם בעל הבית הפלסטיני כך, שרון, בעל בית גדול שידע הרבה יותר, על אחת כמה וכמה.
שרון צריך לקוות כי בבלגיה לא נוהגים כמו בישראל, ושלטונות בלגיה לא שלחו לישראל חבלנים שיפוצצו את טירתו בחוות השקמים, בטרם העמדה לדין. נוהג ישראלי מגונה כאשר מדובר בפלסטינים.
ועוד לקח חשוב בכל הפרשה הזו: מי שבוודאי לא יעמוד לדין על ביצוע פשעי מלחמה הם סרבני מלחמת לבנון. אלה שסירבו להשתתף בפשעים, הם נקיים כבדולח. ואת הלקח הזה ראוי שישננו היטב גם חיילים שכבר נמצאים בצבא וצעירים שעומדים לפני גיוס. הדרך הטובה ביותר להישאר מחוץ למעגל החשודים בביצוע פשעי מלחמה, היא פשוט לסרב לקחת בהם חלק. נקודה.
אם הכל כל כך רע , למה אינך מארגן מהפכה מזויינת בנוסח 1917 .לא יעזור לך הפלשתים תמיד יהיו תלויים בכלכלת ישראל . על אפך וחמתך שרון יעשה איתם שלום . בכלל מה אתה מהלל את בלגיה האם המשטר שם שונה מן המשטר בארצות הברית ? או אויבו של אויבי הוא ידידי .
עצור לרגע ! אולי השנאה מעבירה אותך על דעתך ?
הערה : אם דעותיך כל כך נכונות מדוע הצביעו עבורן רק 3000 יהודים ?
מישהו מידידי באקדמיה הפנה את תשומת ליבי לאתר הגדה השמאלית, לדבריו אפשר לראות כאן הסתכלות שונה וגם מענינת. ובכן הוא צדק ,אלא מה, בכתבה זו מתוארים דברים באופן מעוות ואפילו חולני. אין לי תואר ברפואה פסיכיאטרית אך אני משוכנעת שיש כאן כר נרחב למחקר מעמיק(אפילו לפוסט- דוקטורט) של אחדים מהסטודנטים.מר גדעון אכול שנאה למדינה ולראשיה וצורת הביטוי שלו , הסמנטיקה של המילים ותוכן דבריו מזכירים לי דברים אפלים מתקופות ומקומות רחוקים וחבל.
גברת אילת היקרה,
מה ההבדל בין ‘הסמנטיקה של המילים’ ו’תוכן הדברים’? האם את בטוחה שאת באה מהאקדמיה? כי באקדמיה, כשמגיבים על דבריו של מישהו אחר, בדרך כלל נוטים להתייחס לסמנטיקה של המילים שלו או, אם את מעדיפה, לתוכן דבריו. להגיד על מישהו שאומר משהו שלא מוצא חן בעינינו שהוא משוגע זה נחמד, אבל רוב בני האדם מפסיקים עם זה בגיל שמונה. תשאלי את חברייך באקדמיה. אז אולי הגיע הזמן בשבילך להמשיך הלאה בחיים ולעבור לשלב מרד גיל ההתבגרות.
כאחד מ-4 הבנים ( שמופיעים באגדה שאנו היהודים קוראים כל ליל-סדר ) אתה כנראה כמו שמך. ואל תנסה להתחכם אלא תנסה להיות חכם ותתיחס לתוכן התגובה הקודמת וחווה דעתך על הסיפא.
אילת שואלת, עונה ופוסקת.
אנחנו היהודים, האמת שלנו, מי שלא חושב כמוני משוגע.
יתכן ואת מהאקדמיה- האקדמיה של הראקציה הרדודה,זו נטולת הטיעונים והמסתמכת על הקיים מעצם כך שהוא קיים.
לצערי כנראה עוד תגיעי רחוק- יש לך את הדעות הנכונות, ואם ישתנו הדעות הרווחות, סמוך ובטוח שלא תתקשי להתאים את עצמך ולגונן גם עליהן בכל הכוח.
שלום גדעון,
שלוש שאלות: איך לדעתך ניתן לסלק את סדאם ללא כוח? שנית, האם יש בכלל זכות לעשות זאת? שלישית, מדוע אתה מעוניין שכוח בינלאומי ייכנס לישראל (כוח) כשאינך מעוניין שהוא יעשה כן בעיראק?
מספר מלים לאילת,
את ממליצה לפסיכיאטרים לבדוק את גדעון ספירו במסגרת עבודת פוסט דוקטוטרט ובכך מאמצת את השיטות הטוטליטריות של הדיקטטורה הסובייטית שנהגה לשלוח יריבים פוליטיים לבתי חולים פסיכיאטרים. זה לכשעצמו כבר פוסל אותך כשותפה לשיח דמוקרטי.
מעבר לקביעה שספירו "אכול שנאה למדינה ולראשיה" (האם זו קביעה פסיכיאטרית?) ומשהו לא ברור על "סמנטיקה של מלים" (מה זה?), אינך מתמודדת עם עמדותיו של ספירו. והוא מביע עמדות ברורות ובהירות בשורה של נושאים.
אני לא איתרתי אצלו שנאה למדינה (למה לשנוא מדינה שמחר יכולה לשנות פניה?) אלא התנגדות מאד תקיפה למדיניות ראשי השלטון במדינה ולכל המעגל הימני הסובב אותם.
הוא מתנגד לכיבוש ורואה בו הפרה בוטה של זכויות אדם(האם עד בעד?); הוא סבור כי סיום הכיבוש ופרוק ההתנחלויות יסיים את הקזת הדם ההדדית (את נגד?); הוא תומך בסרבנות גיוס לצבא כדי שהצעירים לא ישתתפו בפשעי מלחמה (את בעד? נגד?); הוא תומך במרדכי ואנונו ובפרוק נישקה האטומי, ביולוגי וכימי של ישראל (את מתנגדת/תומכת בנשק השמדה המוני שבידי ישראל?); הוא סבור שאריאל שרון ביצע פשעי מלחמה וראוי להעמידו לדין בכל מקום בו ניתן הדבר (מה דעתך?) ויש עוד אי אלו דברים ברשימתו.
נכון שגדעון ספירו מגלה כשרון נדיר לומר דברים מתונים בנימה רדיקלית, אבל זה לא משחרר אותך מהתייחסות עניינית לתוכן דבריו, דברים שלעניות דעתי ראויים להישמע (ונישמעים פחות מדי בתקשורת הישראלית).
אשמח לשמוע את דעתך בנושאים אלו, ומראש מבטיח לך לא לשלוח אותך לבדיקה פסיכיאטרית.
ynet – שר הפנים הפלסטיני: ערפאת מקשה על הפסקת הפיגועים..זה רק פורסם היום יום חמישי 20 בפברואר 2003.
ערפאת רוצה עוד ילדים ישראלים הרוגים ברחוב.
את זה לא אומר איש ימין אלא שר הפנים של ערפאת.
טליה שלום,
אשתדל לענות על שאלותייך.
אין לי מחלוקת איתך, כי סילוק סדאם חוסיין מהשלטון הוא מטרה נשגבה ונאצלת, בעיקר אם הדבר נעשה לשם כינון משטר יותר חופשי, או לפחות פחות אכזרי. אני גם מניח כי מידה כלשהי של אלימות תהיה אולי נחוצה לשם כך. הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות בהקשר זה, אם הדבר יבוא מבפנים, מתוך עיראק.
הייתי מאד שמח אם הקהילה הבינלאומית באמצעות האו"ם, היתה מאמצת פרויקט לעקירת כל הרודנויות בעולם.
תכנית כזו ראויה לתמיכה והוקרה, אם אינה מלווה באינטרסים אנוכיים של מעצמה כזו או אחרת, אלא מעוגנת בשאיפה כנה ליצירת עולם נאור ודמוקרטי, ולא נזקקת לשיטות פעולה בנוסח הארמדה האמריקנית המתרכזת עתה באזורנו, שמתכוונת להפעיל כלי משחית הזורעים הרס ומוות חפים מפשע. תכנית האו"ם כפי שניראית בעיניי, היתה מאמצת שיטות פחות אלימות.
יתכן בהחלט, כי במקרים בהם נישקפת ממדינה כלשהי סכנה ברורה לשלום האזור והעולם, על הקהילה הבינלאומית, באמצעות האו"ם, לנקוט בצעדי בלימה תקיפים במיוחד, אולם גם אז רצוי בדרכים לא אלימות.
ועוד נקודה חשובה: צריך לשמור מכל משמר כי אותם צעדים שנועדו לבלום סכנה לא ייצרו סכנה גדולה יותר, אחרת מה טעם בפעולה?
התכניות של דבליו בוש לא עולות בקנה אחד עם הנאמר לעיל. הוא מוכן להפעיל מכונת השמדה אדירה שתזרע מוות והרס, שמבוססת על אינטרסים אימפראליים וכלכליים מעורבים במוטיבים של נקמת הבן להשלים את מלאכת האב.
עניין הדמוקרטיה בעיראק מעניין אותו כשלג דאשתקד, והשלטון שישתול במקום סדאם חוסיין, עלול להיות אף אכזרי ממנו.
המטרה המוצהרת של פרוק עיראק מנשק השמדה המוני, ראוייה לכל תמיכה, אבל כפי שהוכח היא יכולה להתבצע באמצעות צוותי הפיקוח של האו"ם. נכון שיש קשיים, ובכל זאת המטרה מושגת לאט אבל בטוח.
אם תכנית הליץ האמריקנית תכשל, עלולה המלחמה עם עיראק להדרדר לשימוש בנשק השמדה המוני (לא רק מצד עיראק, אלא גם מצד ישראל וארה"ב). יש עוד מספר תסריטי אימה שיכולים להפוך את אזורנו לגיהנום. סילוק סדאם לא מצדיק את הסכנות האלה.
אשר לישראל, אני סבור כי היא, על שליטיה הימנים המסוכנים שמצויידים בכמויות אדירות של נשק השמדה המוני, מהווה היום איום על שלום האזור והעולם יותר מעיראק.
בעקבות פלישת עיראק לכוויית ב-1990 , סברתי כי יש הצדקה להתערבות בינלאומית להסגת עיראק מכוויית (גם אז התנגדתי להפצצות על עיראק) ודומני כי לא מוצו אז כל הדרכים להשגת מטרה זו שלא באמצעים מלחמתיים.
באשר לישראל, בדיוק כמו לגביי עיראק, אני מתנגד להפצצת תל-אביב וערים אחרות כדי להביא לידי נסיגת ישראל מהשטחים הכבושים. אני תומך בהקמת כוח בינלאומי יעיל שיסיג את ישראל אחורה מכיבושיה ויפרק אותה מנשק השמדה המוני. להערכתי הדבר ניתן למימוש אם הקהילה הבינלאומית באמצעות האו"ם תנקוט בצעדים בלימה תקיפים נגד ישראל בלי להזדקק לזריעת הרס ומוות.
הצרה היא, שכיום צעדים כאלה לא נראים באופק. אני חושש כי כאשר יגיעון בעולם למסקנה שישראל היא איום, זה יכול להיות מאורח מדיי.
לגדעון שלום. אתה מציין מספר עובדות ומאחר ואיני בקיא ברוב הדברים איני רוצה להתווכח עליהם. יש לי שאלה: אם נכונים הפרטים לגבי סוגי הנשק המפורטים, האם יתכן והם קימים לצורך הרתעת האויבים על מנת שלא ינסו להשמיד אותנו ולמעשה נשתמש בהם רק כמוצא אחרון? ישראל כמדינה דמוקרטית שהוקמה על חורבות השואה, רוצה להתקים וצריכה להיות מאד חזקה על מנת שלא תהיה לנו יותר שואה, האם לא כך?
דווקא התגובה של אדון ספירו לדבריה של טליה , ממחישה עד כמה מסוכנת החשיבה השמאלנית הרדיקלית לשאיפה המאד חיובית להשגת שלום.
אבל קודם כל ברכות , נראה שהנסיון המצטבר ממהלכיו של צ’מברלין לפיוסו של היטלר לימדו את השמאל הרדיקלי שהרעיון לפייס רודנים באמת מסוכן … ואפילו נשמעת צל צילה של הכרה כי יש לנקוט כלשון האיש "בצעדי בלימה תקיפים במיוחד."
חלקו השני של המשפט "אולם גם אז רצוי בדרכים לא אלימות" עד כמה מסוכנת צורת הפעולה אותה מציע האיש , מזה 12 שנה מנהל האו"ם מסע של צעדים תקיפים כנגד עיראק. 12 שנה של סנקציות חרמות איסורים שונים ומשונים,אז מה אם מי שסובל מזה הכי זה הפסאדו עם העיראקי? ( אין ספק שלשיעים לסונים ולכורדים יש חוויה מכוננת – חיי הסבל תחת שלטון סדאם – אבל מכאן ועד לקרוא להם עם?!) אבל תקוותו של הכותב , שבה הוא כלכך נהנה לאחוז , כי הפלת סדאם תבוא מתוך עיראק מתעלמת לחלוטין מהסבל הנוכחי הקורבנות והמצוקות של אנשי עיראק, העיקר שלא תבוא מתקפה אמריקאית שללא ספק תפיל יותר קורבנות בעיראק מאשר המלחמה שניהל אל מול איראן (כמליון נפגעים) אל מול הקואליציה ב91 (עוד מליון) והסנקציות שפוגעות אנושות באיכות חייהם (וגם מפילות קורבנות) של יושבי עיראק , מזכירה לכולנו את הדרך בה זרקו הסורים את חאפז אל-אסד לאחר שהאחרון טבח ב20 אלף איש בחאלב.
ואחרי כל זה נשאלת השאלה מדוע זה מסוכן?! כי למרות שנראה שהופנם לקח היסטורי אחד נראה שהשני מתחמק מעיני הכותב והעדה אותה הוא מיצג… ב98 בעט סדאם את הפקחים החוצה , ואלו הוחזרו לבגדד רק לאחרונה אך ורק בצל איומי המלחמה האמריקאים , לא קודם ולא בגלל שום סיבה אחרת. ועכשיו מגיע האיש וטוען: "המטרה המוצהרת של פרוק עיראק מנשק השמדה המוני, ראוייה לכל תמיכה, אבל כפי שהוכח היא יכולה להתבצע באמצעות צוותי הפיקוח של האו"ם. נכון שיש קשיים, ובכל זאת המטרה מושגת לאט אבל בטוח." כנראה שבעולם אחר במקום אחר במציאות אחרת הם חזרו בגלל טוב ליבו של סדאם. וכך ללא איומי מלחמה וללא הנכונות ללכת עד הסוף ימצאו תמיד אנשים טובים בצרפת ברוסיה וגרמניה שימכרו את כל סוגי הנשק שבעולם לשליט החביב מבגדד והפקחים ירשמו דוחות חניה. כי זאת המציאות שאנו חיים בה.
זכותו של כל אדם להאמין כי בוש רק רוצה להשלים את מהלכיו של אביו , להקים שלטון אימים חדש בעיראק , לשלוט בנפט ולשאוף לעוד מטרות מעיין אלו… ונגיד שכל זה נכון , וכי בוש יהיה נשיא לאחר 2008 לכל היאוחר? האם מישהו ירדוף את באי הגדה השמאלית לשווק את מרכולתם עד שכמו האופוזיציה בעיראק יהגרו לארה"ב? האם משהו ימנע מיושבי עיראק להתנגד לכיבוש האמריקאי? האם האמריקאים יאלצו את העירקים להאזין לברברה סטרייסנד? אם התשובה לאחת השאלות האלו תברר כנכונה כדאי לכבות את האור וללכת.
אני בטוח שדבר מזה לא יקרה.
מה כן? דבר לא מבטיח נצחון חלק לארה"ב או נצחון בכלל ודבר לא מבטיח שלטון יציב בבגדד. הבלתי נודע הוא אכן מפחיד וסכנות רבות מונחות לפנינו. אבל המנעות מפעולה בכלל תגרום נזק הרבה יותר גדול….
מצטער , את התגובה הארוכה של האלמוני כתבתי אני… שכחתי לחתום.
גם שר הביטחון מופז וראש הממשלה מקשים על הפסקת הכיבוש והפעולות וההרג שהיה השבוע בשטחים ובעזה. את זה יגיד לך חצי מהעם. שלך.
לגדעון צרור שלומות. בפניתי אליך ב-20 לפברואר, העליתי מספר שאלות בקשר למאמר הנ"ל. אודה במאד באם תתיחס אליהן.
לרן.צ שלום,
ישראל הפכה לפח אשפה אדיר של נשק השמדה המוני, אטומי, ביולוגי וכימי. מאות פצצות האטום שאגרה ישראל בשטח כה מצומצם בתוספת מיליארדי נגיפי הלוחמה הביולוגית שהיא מפתחת במכון הביולוגי בנס ציונה, הם טרוף מערכות. לא זו בלבד שאין בכל הארסנל הזה משום הגנה על ישראל, אלא זהו אחד מסימני סינדרום התאבדות שמדינת ישראל לוקה בו. מדינת ניצולי אושוויץ הפכה לגן עדן למה שסופר השואה
הידוע ק. צטניק כינה אושוויץ האטומית.
ישראל החלה ביצור נשק גרעיני במזרח התיכון עם הקמת הכור הגרעיני בדימונה בשנות החמישים של המאה העשרים. ישראל הכניסה את האזור למרוץ חימוש של נשק השמדה המוני. חיסול הנשק הזה בידי עיראק, מטרה ראוייה לתמיכה, שווה כקליפת השום אם ישראל תורשה להמשיך ולפתח את הכמויות האדירות האלה של נשק השמדה המוני.
הסכנה שכולנו נעלה השמיימה בענני הפטריה הגרעינית, מרחפת מעל ראשנו יום יום, בין שתבוא ידי אדם, בין מידי אסון טבע.
כולנו צריכים לחשוש מהעובדה שנשק השמדה המוני מצוי בידי ממשלה ימנית קיצונית, כמו זו שקיימת בישראל. אינני סומך על שיקול הדעת של שרון או איתם, כי יגלו בכל המצבים את מידת הריסון הדרושה. הפונדמנטליזם היהודי דתי המיוצג בממשלה והוזה את מלחמת גוג ומגוג, עלול להמיט עלינו אסון. הפעלת נשק גרעיני באזור כה מצומצם כמו המזרח התיכון הוא חרב פיפיות, הוא יחזור אלינו כבומרנג. אפילו היתה לנו ממשלה אחראית לא הייתי רוצה לראות בידיה נשק השמדה המוני, כי גם אנשים נבונים יכולים ללקות בשיקול דעת מוטעה באשר להפעלת ההדק הגרעיני.
אבל גם בלי מלחמה נישקפות לנו סכנות לרוב. הפסולת הגרעינית ההולכת ונערמת במעבה הקרקע בדימונה, שאורך חייה מאות ואלפי שנים, היא סכנה מתמדת לזיהום המים והקרקע. הכור בדימונה יושב על השבר הסורי אפריקני בו מתרחשות רעידות אדמה. רעידת אדמה באזור הכור כמו זו שהיתה בטורקיה, יכולה לבקע את הכור ולזהם את ישראל בענן רדיו אקטיבי שיהפוך אותה לבלתי ראוייה למגורי אדם. וטרם דיברנו על אסון בידי אדם, כתוצאה מהפעלה שגויה של הכור, מה שקרוי טעות אנוש, ואז אנו צפויים למהדורה מקומית של אסון צ’רנוביל.
בקיצור, הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות, למעננו ולמען שכנינו והדורות הבאים, הוא להתפרק מנשק ההשמדה ההמוני ולהשמידו, בטרם ישמיד אותנו.
למר ספירו, לידיעתך וידיעת הקוראים:לא רחוק היום לעידן חדש במזה"ת, "וגר נמר עם כבש". המנהיג האמריקאי , מר גו’רג’ בוש יעשה כאן סדר עולמי חדש. בקרוב יהיה שלום באיזור שלנו ו-2 המדינות(ישראל ופלסטין) יעשו שלום ויעבדו בשיתוף פעולה הדוק. הראש היהודי , ההון האנושי הערבי והנפט והכסף של המז"הת יגרמו לשיגשוג לכל תושבי האיזור . גן העדן המיתולוגי יהיה כאן.
שאלה למר ספירו, מהו ההבדל בינך לבין הורה של "לוחם חופש" פלסטיני ששולח את בנו על מזבח החופש? כשאתה מעודד את הנוער היהודי "סרבני המצפון" לשרוף את צווי הגיוס ואתה יודע שהם ישלמו על כך במאסר השאלה שלי היא כיצד אתה מביע את מחאתך נגד הכיבוש?האם אתה משלם מיסים לאותו ממשל?ואם כן מדוע?