"לא נלך עם הימין הדורסני ולא עם השמאל התבוסתני", הבטיח לנו, יוסף טומי לפיד במערכת הבחירות וגם קיים את חלקה השני של הבטחתו. נושא לפיד-שחרורם של אזרחי המדינה מ"שלטון הדת", כרת ברית אמונים, עם שלוחי הימין הלאומני-דתי-קיצוני, הרב בני אלון והחוזר בתשובה אפי איתם.
"‘קואליציה של אמיצים", אמר אפי איתם בטקס חתימת ההסכם הקואליציוני כשאביגדור ליברמן, מסביר את הסיבה לחתימתו: "נכנסנו לממשלה, כדי למנוע את הקמתה של מדינה פלסטינית" – זמן קצר לאחר מכן, אישרה מועצת "שינוי" את ההסכם ברוב גדול של חבריה המצטרפים בקול צהלה, לעדר הכבשים של אריה שרון, כשטומי לפיד הוא המשכוכית החדשה שלו, במקומו של שמעון פרס.
זחילתה של "שינוי" לממשלת שרון-איתם-ליברמן, תלמד בוודאי בכל פקולטה של לימודי אזרחות ומדעי החברה: לפיד, פורז ופריצקי, הביאו את המושגים של בגידה וכחש לרצון הבוחר – לשיאים חדשים, הראויים להתפרסם בספר השיאים של "גינס". מפלגות ומנהיגיהן, המתכחשים למצעיהן, הם מראה נפוץ בדמוקרטיות המערביות – אך, פרק הזמן שבין בחירתם לבית המחוקקים לבין הבגידה, הוא לכל הפחות, ששה חודשים עד שנה-שנתיים לתחילת ההתקרנפות. ב"שינוי" של לפיד, נשברו כל השיאים הקודמים של ד"ש בהנהגת יגאל ידין או "מפלגת המרכז" של מרדכי-שחק: שתים-שלש פגישות של שני ליצני "פופוליטיקה", אולמרט ולפיד והנוסחה הגואלת נחתמה: נשכחו והושכחו המצע והבטחות הבחירות. משרת שר המשפטים הובטחה לאביר הצדק יוסף לפיד, שיהיה ממונה מיניסטריאלית, יחד עם החשוד-שלא-נתבע, צחי הנגבי השר ל"ביטחון פנים", על חקירות החשד בשוחד כנגד חברו אהוד אולמרט וההעברות הבלתי חוקיות של מטבע זר והונאת מס ההכנסה ומע"מ, המתנהלות כנגד משפחת שרון – כל ישראל חברים. לפיד, אינו "ירוק" בפרשיות כאלה: הוא היה נציגו של הנוכל מקסוול, שודד קופות הגמל והפנסיה של עובדיו.
שוד קרנות הגמל של השכירים והמעמד הבינוני בישראל, יהיה אחד מסעיפי התוכנית הכלכלית החדשה של ממשלת-שרון-לפיד-נתניהו: האוצר זומם להפסיק את הנפקת אגרות החוב לקרנות הגמל, כדי לאלצן לפנות אל "שוק ההון", בו יסוכנו חסכונות המבוטחים וירדו, חלקם או כולם, לטמיון. מי שהתיימר להיות מאבטחו של המעמד הבינוני – ידע כמובן שאחת ההחלטות הראשונות בצבר "הגזירות" המתוכננות, כדי להפיס את דעתם של "חברות הדירוג" והממשל האמריקאי, היא התקנה החדשה. אצל לפיד, "מעמד בינוני" הם בעלי ההון הגדול (שלוו בבנקים, ללא בטחונות ועתה, אינם יכולים להחזיר, אפילו, את הקרן – גם לא לעמוד בתשלומי הריבית). לפיד, פורז, פריצקי ואִתם עדר הכבשים הגזעיות של סיעת "שינוי" בכנסת, יובלו כצאן לטבח, כשתופעל המשמעת הקואליציונית, שתחייב אותם להרים את ידיהם בעד כלל ה"תיקונים" בשכר, הפיטורים ההמוניים, מע"מ על פירות וירקות, העלאת מסים עקיפים, קיצוץ שירותים ציבוריים והתייקרותם של אלה שייוותרו… זו היא רק תחילתה של דרך החתחתים, עליה יוליך שרון את עדריו לאבדון. עוד לפני חתימת ההסכם הקואליציוני, סירבה סיעת "שינוי" בכנסת, להצטרף ליוזמת החקיקה המחודשת להנהגת נישואים אזרחיים, שהיו אחד מדגלי הסער ה"חילוניים" שלהם, טרם עלו ככבשים לטבח, על מזבחה הכשר של המפד"ל.
הקואליציה והממשלה של שרון ולפיד יש בהן שינוי – שינוי לרעה גדולה, הממשמשת ובאה עלינו, אחרי שכבר שקענו בביצתה, בעת כהונתה של ממשלת שרון הראשונה, עם "העבודה" בתוכה. עיון מדוקדק בקווי היסוד של הממשלה והשוואתם למכתבי "הלוואי", שכל אחת מארבעת מפלגות הקואליציה קיבלה משרון או שלחה אליו – מעיד כאלף עדים, אם אנו נזקקים להם, על הדורסנות, ללא מירכאות, שתופעל בכוחנות פראית, נגד הפלסטינים. אריה שרון מתכוון באמת ובתמים ל"וויתורים כואבים", שיכאיבו עוד יותר לפלסטינים מחד – ומאידך, לעניים, דלת העם, השכירים, המעמד הבינוני (שבחר בלפיד ומרעיו לכנסת) ובכל מי שאינו שייך ל"מאיון" ("אלפיון"?) העליון.
ממשלת שרון-לפיד "משובצת" במתנגדי כל הסדר מדיני עם הפלסטינים – הם מהווים בה רוב מוחלט. חלק ניכר מהחברים בסיעת "שינוי", רואים עצמם כ"שלום עכשיו" וחלקם אף בא ממחוז מרצ. עיתונאים בורים ועצלים, העירו על כך ב"תימהון" – זיכרונם קצר: מרצ עצמה ישבה בממשלת מאיצת-ההתנחלויות של אהוד ברק ואילו ח"כ יולי תמיר, ממנהיגות "שלום עכשיו", הכשירה את המתנחל אפי איתם, כשהזמינה אותו לחתום על "אמנת כינרת". אין חדש תחת השמש ומה שהיה הוא שיהיה: "שינוי" תפסה את מקומה של מרצ בהכשרת השרץ. למרצ הכחושה עם "העבודה" שמשקלה ירד, ניתנה עתה הזדמנות-פז, להיות לאופוזיציה אמיתית ולוחמת, יחד עם חד"ש והמפלגות הערביות, אותן החרימה כבר ביומה הראשון של הממשלה החדשה, כשחברה ל"עבודה", ש"ס, עם אחד ודגל התורה בפגישתן הראשונה של המפלגות שנשארו בחוץ. אם יתמידו שלש מפלגות ה"שמאל" (המירכאות במקומן) בהחרמתן של חד"ש, בל"ד ורע"ם – סימן הוא, שהן מתכוונות לקפוץ אל חיקו של שרון, בהזדמנות הראשונה שתינתן להן, אם תתקיף ארה"ב את עיראק.
ש"ס ו"דגל התורה" מייצגות את חלק הארי של האזרחים המקופחים היהודים וממוצא יהודי – לחד"ש, יש עתה תפקיד חשוב, לגבש שיתוף פעולה איתן ועם "עם אחד", יחד עם המפלגות הערביות. לעומתן: "העבודה" ומרצ מייצגות את המעמד הבינוני ו"הצווארונים הלבנים" שרבים מהם, צפויים בקרוב להצטרף אל דלת העם – התפכחותם של אלה, תתממש במועד מאוחר יותר. פעולה משותפת בחזית החברתית והכלכלית, עשויה לפקוח גם את עיניהם של הש"סים ומניפי דגל התורה ולקרב אותם להבנת הקשר שבין מלחמה ושלום ללחם ועבודה. אולי.
"שינוי" היא פאטה-מורגנה מפלגתית שתתמוגג, כמו ד"ש ו"המרכז" לפניה. שרון, שנבחר לתפקידו, כראש מפלגה ולא בשיטת הבחירות האישיות – יושב בראש ממשלה, ממנה יכולה מפלגתו להדיחו, או שחקירות המשטרה יעשו זאת. גם נאומו של הנשיא בוש בליל יום רביעי, בו הגדיר את ההתנחלויות, כאם כל רע – לא יוסיף אריכות ימים לממשלת הרשע והמרמה של לפיד ושרון. יש בכנסת 52 חברים שיכולים לקצר את חייה – מחוץ לה, ישנם מיליוני אזרחים ישראליים, שיפיגעו קשות בימים הקרובים, מגזרותיהם של יושבי מגדל השן הממשלתי. בכוחות משותפים, בפנים ובחוץ, אפשר יהיה להביא לשינוי אמיתי, בעזרת השם (החרדים), הנביא מוחמד (המוסלמים) וה"כופרים" משמאל, ממוצא יהודי וערבי. נקווה לטוב.
השמת לב כמה מילים המעידות על גסות רוח במאמרך זה : עדר כבשים (3) , בגידה , כחש , ליצנים ,שוד , ממשלת רשע ומרמה .
הפתגם אויבו של אויבי הוא ידידי – פתאום החרדים כשרים ? הסר כל ספק העבודה מרצ עם אחד והחרדים לא ישתפו פעולה עם חדש אשר לה הצביעו רק 3000 יהודים .ועוד פתגם לסיום הכלבים נובחים והשיירה עוברת . על אפך וחמתך עם ישראל יתאושש ועתיד ורוד צפוי לו !
מאמר משעשע… זכור לי לפחות ראש ממשלה אחד שהבטיח לבוחרים שלו ש"לא ידבר עם אש"ף " . ואז במסגרת קיים הבטחותיך לבוחר הלך ולחץ את יד הנבל בוושינגטון.