איש אינו מתווכח על כך שהפערים החברתיים בישראל גדלים. דוחות תקופתיים של משרד האוצר ובנק ישראל רק מאשרים את מה כל אחד יודע: מדינת ישראל היתה למדינה בה הפערים הולכים וגדלים. זו המגמה ויש הרואים זאת בדומה לתחזית מזג האוויר. כאילו שאין שליטה על הפערים ההולכים וגדלים, כאילו אין שליטה על מספרם ההולך וגדל של המובטלים, כאילו הכל קורה כתוצאה מ"כוח עליון", אולי כוחות השוק.
איך מודדים אי-שוויון במדינת ישראל? אמנם הפרסומים הרשמיים מאשרים את כל מה שכולם יודעים, אבל נשאלת השאלה האם הנתונים שהם מוסרים מצביעים על ההתפלגות האמיתית בין בעלי הון ליתר האוכלוסיה והאם הנתונים עצמם נכונים. בישראל נהוג למדוד פערים חברתיים על פי "שיטת העשירונים". קרי: חלוקת ההכנסות של המשק הישראלי על פי קריטריון קבוע – 10 אחוז ממשקי הבית. או במלים אחרות, מחלקים את כל החברה לקבוצות המורכבות מ-10 אחוז מהאוכלוסיה. החלוקה לעשר קבוצות חופפת רמת הכנסה מסוימת, כאשר העשירון העשירי הוא העשירון בעל ההכנסות הגבוהות והעשירון הראשון מורכב מבעלי ההכנסות הנמוכות ביותר. על פי הנתונים הרשמיים, ב-2001 ההכנסה הממוצעת החודשית של העשירון העשירי היה כ-40 אלף שקל (ברוטו) לחודש. בעשירון התחתון ההכנסה ברוטו היתה באותה שנה קצת יותר מ-3 אלף שקל לחודש. במלים אחרות העשירון העליון קיבל פי 12 מן העשירון התחתון. (כל הנתונים על חלוקת ההכנסות וחלקו של כל עשירון ב"עוגת ההכנסות" מתפרסמים באתר האינטרנט של מרכז אדוה – מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל).
כאשר אנו בוחנים את המגמה בחלוקת ההכנסות בשנים האחרונות עולה כי הפער בין העשירון התחתון לעליון גדל. בשנת 1990, העשירון העליון קיבל פי 9 מן העשירון התחתון. עתה, כאמור, פער זה גדל לפי 12 ויותר. ב-1990 היו בידי העשירון העליון כרבע מכלל הכנסות. כעבור עשור, חלקו של העשירון זה גדל לכמעט 29 אחוז. באותו עשור, ירד חלקם בהכנסה של 80 אחוז (8 עשירונים התחתונים) ממשקי הבית. מה שגדל הוא חלקם של שני העשירונים העליונים.
עד כאן הנתונים כפי שבאים לידי ביטוי בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ("סקרי הכנסות"). אבל לנתונים אלה חסרון אחד גדול: הם לא כוללים את העובדים הזרים. וזאת בטענה כי "אין להם משק בית בישראל". קרי, כמה מאות אלפי עובדים זרים אינם חלק מהחברה הישראלית. אך, העובדים הזרים הם חלק בלתי נפרד ממעמד העובדים בישראל ולפיכך "הכנסתם" אל תוך העשירונים הקיימים היתה מגדילה עוד יותר את הפערים. וזאת משום שהכנסתם בפועל חופפת לזו של העשירונים התחתונים. אין בנמצא עובד זר ששכרו שווה להכנסות של העשירון החמישי ומעלה.
ומי עוד חסר ב"שיטת העשירונים". חסר עשירון העשירים. מכיוון שסקר ההכנסות בודק בעיקר שכירים, חלק גדול מבעלי ההון שהכנסותיהם אינם שכר (אלא מרכוש, נדל"ן, השקעות, דיבידנדים, מט"ח, חשבונות בחו"ל, "הפקדות בלטה" ועוד עשרות צורות של הפקת רווחים מהון ולאו דווקא עבודתם) לא נכללו בעשירונים. הטענה של הממסד הכלכלי הממלכתי היא כי "לא ניתן לאמוד את עושרם" של העשירים באמת. לעומת זאת קל לחשב את הכנסות השכירים ומקבלי הקצבאות של הביטוח הלאומי. אלה הכנסות "רשומות". השכירים משלמים מס אמת (הוא מנוכה משכרם במקור על ידי מעסיקיהם) וקיים רישום מדוקדק של מקבלי הקצבאות. ומה לגבי העשירים? איש לא יודע.
ומה היא הסיבה שאיש לא יכול להעריך נכונה את ההכנסות של העשירים? כי הם לא משלמים מס על רוב סעיפי ההכנסה שלהם. ומדוע לא משלמים מס? האם מדובר על קבוצה עבריינית? לאו דווקא. הם לא משלמים מס, כי מסים כאלה – פשוט לא קיימים! היחידים המשלמים מס אמת במדינת ישראל הם דווקא השכירים.
איפה בדיוק הכסף…
על פי מימצאי מרכז אדוה "חלקם של העשירונים העליונים בעוגת ההכנסות גדל, בין השאר, כתוצאה מזינוק חד כלפי מעלה בהכנסות של שכבת מנהלים במגזר העסקי. עלות השכר הממוצעת של המנהלים הבכירים ב-560 החברות הנסחרות בבורסה הגיע ב-2001 ל-1.35 מיליון שקל בשנה או 113 אלף שקל בחודש. עלות השכר השנתית הממוצעת של מנהל חברה הכלולה ברשימת ‘תל-אביב 100′ (100 החברות הגדולות בבורסה) הגיעה ב-2001 ל-2.94 מיליון שקל או 245 אלף שקל בחודש. בנוסף על השכר, רבים ממנהלי החברות הללו החזיקו חבילות תגמולים שונות, לרבות אופציות". ועוד יש לציין כי בהשוואה לשכר המינימום, עלות השכר של המנהלים הבכירים בחברות הבורסאיות קפצה כלפי מעלה בתוך זמן קצר: ב-1994 עלות השכר של המנהלים הבכירים היתה גבוהה משכר המינימום פי 30; ב-2001 היא הגיעה לפי 40. כזכור שכר המינימום כיום הוא 3.3 אלף שקל בחודש ובפריפריה (עיירות פיתוח והמגזר הערבי) אחד מכל שני עובדים משתכר עד שכר מינימום ולעתים קרובות אף פחות מזה.
האם אותם מנהלים במאות החברות הבורסאיות הם מידגם מייצג של רמת ההכנסה בקרב העשירים? קשה לקבוע. צריך לחפור בנתוני משרד האוצר על מנת לקבל תמונה מקיפה יותר. לשם כך יש לקרוא את דו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנת 2001 כדי לגלות את המימדים האמיתיים של הפערים החברתיים בישראל. ההכנסה הממוצעת במאיון העליון (האחוז העליון של העשירון העליון) היה כמעט 109 אלף שקל בחודש. במלים אחרות: ההכנסה של המאיון העליון היתה גבוהה פי 3.4 מהכנסת העשירון העליון… ופי 53 מההכנסה הממוצעת בעשירון התחתון! אלה "השכירים" שבין אנשי המאיון העליון. יש לדעת שרבים מבעלי ההון הם "שכירים" בחברות שבבעלותם וזאת מטעמים שונים. למשל, חברות בורסאיות רבות מפסידות כסף, אך שכר מנהליהן עולה ופורח. בחברות אחדות שכר המנהלים עולה על הפסדיהן. מצבם של העצמאים בקרב המאיון העליון טוב יותר ממצב ה"שכירים". הכנסת העצמאי במאיון העליון מגיעה ל-360 אלף שקל לחודש – פי 187 מההכנסה הממוצעת בעשירון התחתון!
ועוד נתון חשוב שניתן ללמוד מדו"ח הכנסות המדינה: 43 אחוז מהנישומים במשק נמצאים מתחת לסף המס ואינם משלמים מס הכנסה. ומדוע 43 אחוז מהנישומים לא משלמים מס? כי הכנסתם נמוכה מ-3100 שקל בחודש. הם משתכרים כה מעט, ו"נופלים" מחתת למדרגה הנמוכה ביותר של מס הכנסה.
… ואיפה בדיוק הפער?
הצלבת הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עם נתוני הבורסה יחד עם נתוני מינהל הכנסות המדינה מצביעה על מצבה האמיתי של החברה הישראלי – אם כי, כאמור, בנתונים אלה חסר חלק לא מבוטל של מעמד העובדים: מהגרי העבודה. יתכן שהפער כפי שבא לידי ביטוי בהצלבת כל הנתונים אינו משקף את הפער האמיתי הקיים בין השכבה המרוכזת ביותר של בעלי ההון במדינת ישראל: האלפיון העליון.
אולי אין זה מקרה שאין נתונים על האלפיון העליון (המאיון העליון של המאיון העליון). זו השכבה של "ראשי המשק". אותם מאות משפחות של בעלי ההון שבידיהן השליטה האמיתית על המשק הקפיטליסטי הישראלי. "ראשי המשק" (שאיש לא בחר בהם לתפקיד) המצטיינים בשנים האחרונות בגלל קרבתם לשלטון – מה שהוגדר כהקשר ההדוק בין "הון לשלטון". זו הבורגנות הגדולה והמנהלת האמיתית את ענייני המדינה. חשיפת עושרם האמיתי (בארץ ובחו"ל, חוקי ובלתי חוקי) היתה מצביעה על מימדי הפער החברתי האמיתי במדינת ישראל. כך, היינו מגלים שאמנם הנתונים שאנו מקבלים מטעם הממסד הם נכונים – אבל חלקיים ביותר.
עד כמה עשירות משפחותיהם של "ראשי המשק"? לפחות שלוש ממשפחות: האחים עופר (ספנות, מפעלי ים המלח), שרי אריסון (ספנות, בנק הפועלים, סולל בונה) ומוריס קהאן (מייסד חברת התוכנה אמדוקס) מופיעים ברשימת עשירי העולם המפרסם מדי שנה המגזין האמריקאי "פורבס". גם אשתקד הופיעו שלושה ישראלים ברשימה: האחים עופר, אריסון וגיל שוויד (מחשבים). שוויד המסכן נפלט מהרשימה הכוללת את העשירים שצברו הון אישי (להבדיל מהון החברות שבשליטתם) של יותר ממיליארד דולר. הונו האישי של שוויד הוא לא יותר מ-375 מיליון דולר. אגב, גם האחים עופר ירדו בדירוג כי הונם נשחק והוא עתה לא יותר מ-1.6 מיליארד דולר. שרי אריסון אף היא ירדה למקום ה-158 ברשימת עשירי העולם. שווי נכסיה של אריסון: 2.4 מיליארד דולר (12 מיליארד שקל!).
אכן יפה כתבת, אולם פספסת עובדה חשובה אחת לפחות: העשירים הם אלה שמעסיקים את העניים, לוקחים סיכונים, בונים עסקים, מפעלים וחברות.
בלי יוזמה חופשית אין ולא תהיה עבודה !
לאחד העם,
קצת נימוס. לא גומרים טיעון ביש! לא עושה חשק להגיב לך. אבל בכל זאת.
העסקים שאתה מדבר עליהם אינם שייכים למעמד שמקבל הטבות. לכן כל הטיעון שלך אינו תקף.
אני איני מעריץ בעלי הון ומעוניין לתת להם הרבה כסף כדי שיחזירו לי מעט ויעסיקו אותי לפי ראות עיניהם וייאימו עלי שאם לא אתנהג יפה – הם יעבירו את מפעליהם – בלעדי כמובן – למדינות עולם שלישי כדי לנצל שם אנשים חלשים ממני.
שלום לדורעם.
כאדם שמסתובב הרבה במדינה הנהדרת שלי ונכנס יום יום למספר עסקים, אני לא יודע על מה אתה מדבר.
איזה 30 ואיזה נעלים! בעלי עסקים רבים מביאים כיום כסף מהבית כדי שלעובדים יהיה כסף לאכול. עצמאים חסרי זכויות (…דמי אבטלה לדוגמא ושלא ימכרו לך לוקשים!) נאבקים בציפורנים כדי לשמור על עסקיהם. על איזה כיסוי תחת אתה מדבר? על מנהלים שעובדים 18 שעות ביום ? ומביאים הביתה שכר מינימום כי אין?
רוב העצמאים (מבחינת כמות) מביאים פר שעת עבודה הרבה פחות משכירים, והם עובדים הרבה יותר קשה.
אצלנו בעסק, ב 12 בלילה העובדים מכבים פלאפונים, והמנהלים נותנים שרות, כן, הם מגיעים בבוקר כרגיל לעבודה, עובדים עד הלילה ובלילה עוד נותנים שעתים שלוש שרות ללקוחות!
אני מכיר אדם שכאשר פיטרו אותו מהעבודה (לפני 10 שנים) החליט להיוט עצמאי. בעת התקנה , קרע רצועה בברך, וחודשיים ישב בבית עם גבס על הרגל. אתה יודע מה אמר ביטוח לאומי? תעבוד מהבית! … ואנו מדברים על טכנאי PC שכל עבודתו בחוץ!!
אל תסתכל על האלפיון העליון, שמעסיק שני עשירונים, תסתכל על עשירונים 4 5 6 7 8 שהם חוט השידרה של המדינה.
הם משלמים 70% מס, הם הולכים למילואים והם אלה שנושאים בעול. כן כן בשביל המדינה הנהדרת שלנו.
גם כשהבן שלי מביא ציונים נמוכים הוא עדיין הבן שלי ואני עדיין אוהב אותו.
יש?
דורעם היקר
סליחה על גסות הרוח אולם הפוסל, במומו פוסל, לא אני השתמשתי במילה מגעילה בהקשר עם הארץ שלי!
אין מעמד של מקבלי הטבות, הטבות מקבלים מעטים שברובם מביאים למדינה לא רק כסף וידע אלא גם משכורות גבוהות (עליהן משולם מס גבוה כמובן) .
דוקא טיעונך על הערצת בעלי הון והתנהגות יפה הוא לא ריאלי לא רציונלי ולא נכון כמותית.
הבט , בעל הון אינו לוקח את כספך להשקעה במדינות עולם שלישי, אלא את כספו בלבד.
אתה רוצה להתחרות בתופרת בירדן שמרויחה 100$ בחודש, עם עובד שמרויח פי 10?
אין הרבה מפעלים כאלה והם רק בתחום עתיר עבודת כפיים.
תרשה לי להזכיר לך שמתכנתים הודים עולים רבע ממתכנת ישראלי, עובדים יותר והם בעלי רמה גבוהה.
קבוצות תכנות בגוש הסוביטי לשעבר מקבלות עבודות בקבלנות, ובמחירי בדיחה.
מעטים העסקים שמקבלים הטבות, גם כמותית, וגם כמות העובדים שהם מעסיקים, זניחה
אתה ידידי מסתכל על המחיר כשאתה קונה בסופר, ואתה חושב שבעולם לא מסתכלים?
ההטבות שמקבלים מפעלים בישראל הן אפסיות לעומת אירלנד, טאיון ועוד.
אם אתה רוצה לחיות ברמה מערבית, עליך להתחרות באיכות במחיר ובזמני אספקה.
האם הסברתי ברור?
הידעת חביבי, כי ישנן הטבות מס בסך 30 מיליארד שקל למעסיקים שלט נגעו בהם בכל אותם קיצוצים- הטבות שאמורות לדאוג להביא עוד עובדים למשק – הטבות שלא הביאו אף עובד – אלא רק כסף למעסיקים.
שוק חופשי? שיהיה חופשי מהטבות למיליונרים. להם כבר טוב במדינה המגעילה הזו.
אז מה? אז בגלל הם מעסיקים אותם זה בסדר שיתנו להם כל כך מעט כסף?? למה לא לעלות משכורות? למה שלא להקטין אם הפער העגום הזה??
בית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם. אני קוראת הרבה תגובות: 1. שמאלן……2.ימני…… אתם מתבקשים לשמור על אתיקה באתר הסיפרותי שלנו. בכלל לא יהיה רע כאן אם תחדלו בכינויים הנלעגים ושמות התואר שמבישים את מטרת הגדה.
יוזמה היא תכונה מתבקשת אצל כל עובד, כך גם העזה, נטילת סיכונים ועוד.
מה שמוזר הוא שבעוד משקל האחריות של כל עובד במשק צומחים ללא הרף, ככל שהעובדים יודעים יותר, עושים יותר, ככל שהמנהלים יודעים יותר לבזר את אחריותם וגם ל"כסתח" באמצעים פורמאליים.. ככל שהמנהלים יודעים טוב יותר כיצד כל מי שסביבם ינוהל בעוד הם עצמם קצת פחות.. ככל שברור יותר שבעידן ההתמחות גדולה חשיבותו של רופא מנתח דגול, מורה אשף, אסרונאוט או טייס, טבח או נהג, מלצר או פקיד קהל, להצלחת העסק…—- מנהלים מרויחים יותר לביתם מאותם אלה שמסתכנים, מתמקצעים, משקיעים את גופם ונפשם ועדיין משתכרים הרבה פחות עד כדי ביזוי.
וגם בור ימני,המתעקש לחתום בשם-עט של מגיב אחר, משמאל כשהוא מנצל פרצה טכנית במערך התגובות.
אל תירא יעקב ואל תיחת ישראל. אל תפחד מהם, אני קוראת את התגובות שלך בכתבות רבות בחודש האחרון. עלי לציין שהן טובות. היה כאן אחד שכתב המון בשם יוסי שוורץ ברית הפועלים והם תקפו אותו ללא הרף ובסוף הוא נשבר והפסיק להגיב וחבל מאד . אתה אל תפסיק , בבקשה ממך. רק תזהר בביטויים שלך שלא יהיו יותר מידי אישיים, כי המערכת תמחוק אותן.
לאיזה "אחד העם" את מיתכוונת ? לשמאלני או הימני ?
מזל טוב לאתר ולקוראיו שסוף סוף נפטרו משוורץ הביריון
חברה זו היתה אמורה להיות שוויונית, על דעת מיסדיה. כמעט בלתי ניתן להבין את החיילים המגנים עלינו כיום, ועד מתי תוכל המסגרת להתקיים בנסיבות משטר חברות הענק.ל"בכירי המשק" אין בעיה לקפוץ לגור במקום אחר, אם הנסיבות הבטחוניות יחייבו לשמור על העור. ההתמוטטות החברתית ששיטתם גורמת, דוקא מועילה להם בטיפול בחברה זו, המסוגלת עוד פחות להתגונן מפני שיטותיהם, ובודאי שההתמוטטות שהם מייצרים לא תפגע בהם במובן הכלכלי, הפיזי ובכל מובן.
לכותבים מימין ומשמאל אני מייעץ להביט בטבלאות של הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מי שיביט יגלה שבתקופה ה"סוציאליסטית" של ישראל כלומר עד שנת 1977 הייתה הצמיחה הממוצעת לנפש (נמדד כתוצר מקומי גולמי חלקי מס’ התושבים) 4.8% לשנה בתקופה ה"קפיטליסטית" הייתה הצמיחה הממוצעת 1.4% לשנה.
זה מה שקורה כש"הקפיטליסטים" יוזמים ומסתכנים.
המדינה שלנו היא לא קפיטליסטית המדינה שלנו היא מדינה בעלת משטר פיאודלי.
זה עצוב כי היא שלנו והיא באמת מדינה מגעילה
די כבר נמאס מהקללות וההשמצות.
בתור טוקבקיסט מצוי אני חיב לצאת להגנתו של יוסף בן דוד שוורץ.
אפשר להתנגד לו ואף להתווכח איתו.אך ללכת ולהציגו כבריון ולהכפיש את שמו ברבים ללא שום סיבה רק בשל דעותיו הנחרצות (שמובעות עם הרבה אינטלקט ואינטליגנציה),זו השמצה לשמה.
ציפור בודד.