היום (17 במארס) עומדת להתפרסם התוכנית הכלכלית הראשונה (ויתכן מאוד שזו לא תהיה האחרונה) של ממשלת שרון. בכירי האוצר עמלו קשה לעיצוב התוכנית, עוד בטרם מונה הצמד בנימין נתניהו – מאיר שטרית לעמוד בראשות משרד האוצר. נתניהו ושטרית עמלו בטרם פרסום התוכנית וקיימו פגישות עם "ראשי המשק" (הקבוצה המייצגת את הבורגנות הגדולה המקומית), עם ראש הממשלה אריאל שרון ויו"ר ההסתדרות, ח"כ עמיר פרץ. ראשי המשק נתנו גיבוי מלא לשר האוצר החדש. שרון ניהל מו"מ ארוך (ומוצלח!) כדי להוריד כל סעיף בתוכנית היכול להתפרש כקיצוץ בתקציבי הביטחון ומהישיבה עם ח”כ פרץ לא נודע דבר. והדבר צריך להדאיג אותנו. ישיבת הנהגת ההסתדרות שאמורה היתה להתקיים אתמול על מנת לדון בתוכנית הכלכלית – בוטלה!
מגמות התוכנית הכלכלית ברורות למדי: פגיעה בשכירים, פגיעה בגמלאים, פגיעה במובטלים ופגיעה בכל שכבות המוחלשות (אמהות חד-הוריות, מקבלי קצבאות, נכים). יש מגזר אחד שאף יוצא נשכר מהתוכנית הכלכלית: בעלי ההכנסות הגבוהות שיקבלו "צ’ופרים" נוספים על ידי הקדמת הרפורמה במס. עד כאן המימד הגלוי של התוכנית. קיימים רבדים בסיסיים יותר: ניסיון לסיים ולפרק את שרידי מדינת הרווחה, להפריט את החברות הגדולות ולהמשיך ולקיים את משטר הכיבוש כפי שהכרנו עד להסכמי אוסלו.
מותחי הביקורת על התוכנית נחלקים לשני סוגים: "יתומי מדינת הרווחה" והקוראים לחתימת עסקת חבילה בה "כולם יתנו כתף". גם אלה וגם אלה מתעלמים מהבסיס המעמדי של התוכנית החדשה: זהו ניסיון נועז למחוק את כל שרידי מדינת הרווחה על מנת להאיץ את ריכוז ההון בידיים מעטות יותר – על רקע התמוטטות האסטרטגיה של הבורגנות הישראלית שגרסה השתלבות בגלובליזציה הקפיטליסטית והפיכת השטחים לניאו-קולוניה במסגרת הסדרים חלקיים עם ההנהגה הפלסטינית.
התמוטטות האסטרטגיה של אצולת הממון גרמה לנזקים כלכליים עצומים ולירידה דרמטית ברווחיות החברות הגדולות. ועל מנת לא לשנות את מדיניות היד-החזקה (המשך הכיבוש, המשך ההתנחלויות, המשך הדיכוי האלים) ולהבטיח רמת רווחיות סדירה ואף יותר מזה – התגייסה ממשלת שרון כולה כדי להוריד את העובדים, המובטלים והגמלאים על הברכיים. מהם, מרוב העם, ייצאו הרווחים שבעלי ההון הגדולים כה זקוקים.
מעסקת חבילה לסתם חליבה
הקריאות הנואשות של ח"כ פרץ לעסקת חבילה, לה מתנגדים רבים בתוך ההסתדרות ומחוצה לה, רק מגבירות את התיאבון של בעלי ההון. מתברר שבמדינת ישראל תחת הממשלה הכי ימנית בדור האחרון, ניתן לגזור גזירות ולדכא את העם העובד – ללא צורך בעסקות חבילה.
ח"כ פרץ מטפח שתי אשליות בקרב העובדים: שבאמצעות גיוס הרבה "רצון טוב" ניתן לצאת מן המשבר, ושאין קשר בין העמקת הכיבוש לבין העמקת המשבר הכלכלי בישראל. לצערנו, ה"רצון הטוב" להסכמה עם ממשלת בעלי ההון קיים רק אצל עמיר פרץ. זה זמן שאצל שרי האוצר לא ניכרת כל מגמה מצד המעסיקים הציבוריים והפרטיים להגיע לכל הסכמה. מבחינת העובדים כל מה שהושג בשנים האחרונות, הושג אך ורק באמצעות מאבקים – כולל מאבקים ממושכים.
האשליה השניה מבית מדרשו של פרץ הינה ניתוק המאבק למען השלום והמאבק למען הלחם. בהתמדה ובשיטתיות פרץ מנסה להתחמק מכל עיסוק בקשר בין המשך הכיבוש להדרדרות המצב הכלכלי והחברתי. על קשר זה הצביע… ראש ממשלה בעצמו, שבשבוע שעבר שב ואמר "שבמצב הביטחוני הקשה של היום, אנו נדרשים להקריב גם קורבנות כלכליים".
מותחי הביקורת על התוכנית הכלכלית הקשה נגד מעמד העובדים מאז הקמת המדינה יכולים להתעלם מכל המימדים הקיימים במדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה. אין אנו יכולים לעשות זאת. את ההתנגדות למדיניות בעלי ההון ניתן לתרגם בשתי סיסמאות: "רווחה או רווחים", "מלחמה או רווחה". ככל שממשלת הימין ובעלי ההון תדבוק ברצון להבטיח את רווחיות המשטר הקפיטליסטי – כך תפגע הרווחה עד להיעלמותה. ככל שממשלת הימין ובעלי ההון תדבוק ברצון להבטיח את המשך הכיבוש הקולוניאלי של המשק הפלסטיני – כך תפגע הרווחה של ההמונים בישראל.
אחד העם פשוט עשה עבודה נהדרת. בכשרון רב הוא תמצת בצורה נפלאה את השקרים הגדולים ביותר שהשלטון, אנשי ההון, והתקשורת מפמפמים לנו בוקר וערב, עד כדי כך שאנחנו מקבלים אותם כמובנים מאליו. צריך לגזור ולתלות!
מה חדש?
כמה שיותר רע יותר טוב. ביבי ושרון – מהשמיים נשלחו לנו. נו אולי משהו יזוז אחרי ההרס הכלכלי והחברתי שהם ימיטו עלינו. בינתיים, העם אפאט. עד כדי כך שכשהוא כבר יודע מהנתונים הקשים הללו, הוא רץ לחפש את הערבי והשמאלני התורנים כדי להאשימם במצב. כנראה שאין לנו אלא להלין על עצמנו ועל ראשי השמאל שכשלו בייצוגנו.
יוחלפו נציגי השמאל במוסדות השונים. צריך שמאל חדש עם מרץ. רק שהשמאל הזה לא צריך את מרצ ולא את חד"ש. והעבודה? שיתרסקו לאלפי רסיסים.
שטויות במיץ
1) הבורגנות היא הנפגעת המרכזית מהמצב הכלכלי
2)10% מהאוכלוסיה מממנים את שאר 90%
3) בלי ממון אין כלכלה , בלי עבודה- אין כסף
מסקנה – צריך לעבוד.
4) קיצוץ משמעותי בשכר הבכירים הוא א-ב של דוגמא ושויון.
5) רוב העובדים החברים בהסתדרות (למעט הבכירים) מרויח מעט מאוד, לפרק את ההסתדרות יתן להם יותר סיכוי.
6) אין מאבק למען שלום, אין ולא יהיה שלום לעולם. מה שיהיה הוא הסדר שיתן לנו לחיות בביטחון עם שכנינו. המלחמה שגזרו עלינו הפלסטינאים עולה כסף.
הדבר החמור ביותר בתוכנית הוא הורדת קרנות הפנסיה לבורסה.
אפשר להשוות את זה למצב שבו אני מפקיד את כספי בבנק מידי חודש ומנהל הבנק לוקח את הכסף והולך להמר איתו במשחקי קלפים.
אבל קשה להסביר דברים בסיסים כאלו לאנשים שאיבדו את יכולת החשיבה כמו המגיב הקרוי "אחד העם".
אחד מי יודע ? אחד אני יודע ! המגיב מעלי, המתעקש
להתחזות בשמי, הוא: אחד-עם-הארץ. סגנון ותוכן תגובתו, מעידים על כך כאלף נרות חנוכה. בורותו
מהדהדת כאלף רעשני-פורים ובהגדה של פסח, כבר נאמר
עליו, שאינו יודע לשאול ואצלנו, גם אינו יודע לענות.
פנייה לעורכי "הגדה השמאלית":
תגובות כדוגמת המגיב הסידרתי המסתתר מאחורי השם"אחד
העם" או אחרות מלאות גידופים או שלא מתיחסות כלל
לנושא המאמר,מורידות את רמת הדיון ואף גורמות לאבוד
העניין בעיון בכתוב.
הנני מציע לעורכים:
א)לא לקבל תגובות בשמות בדוים.מי שלא מוכן להופיע
בשמו האמיתי,יוכל תמיד ללכלך חוצות בגרפיטי אך לא כאן.
ב)תגובות שלא לעינין,וכמובן "קשקוש",רצוי לא לפרסם.
בהצעה הנ"ל יש בהחלט קשר לצנצורה:צנצורה היא כמו
פטיש:לא טוב ולא רע,תלוי למה משתמשים בו.