לאחרונה קיבלתי מכתב מרשם העמותות המודיע על "מבצע ביעור עמותות לא פעילות", ומפנה את תשומת לבי שהייתי ממייסדי עמותה בשם "ברית-השמאל הציוני-סוציאליסטי", שנרשמה ב-1970 וכבר זמן רב שלא הראתה כל סימני חיים. התבקשתי להודיעו אם יש לי התנגדות לסגירת התיק. לא התנגדתי, אך סברתי שזו היא הזדמנות להזכיר נשכחות. הפרק האחרון בדרכם של הפלג השמאלי במפ"ם ומנהיגיו: יעקב (קובה) ריפתין יחד עם רעו ועמיתו, אליעזר פרי.
לאחר מלחמת ששת-הימים (יוני 1967) גברה במפ"ם הקוטביות בין המתנגדים להצטרפות המפלגה לממשלה. הרוב במפ"ם תמך בהמשך השותפות בקואליציה ואילו האגף השמאלי רצה בעזיבתה לאלתר. הוויכוח הוחרף, על רקע התמורות בברית-המועצות ומאמציה של הנהגת המפלגה להאיץ את מסע ה"היטהרות" מכל קשר לבריה"מ בכלל, ויחסה בעבר אל יוסף סטאלין בפרט.
מנהיגי מפ"ם, מאיר יערי ויעקב חזן, הובילו את המפלגה ימינה. כשחזן צידד בגלוי בהצטרפותה ל"מערך" עם מפא"י ואחדות-העבודה. נושא חשוב אחר שגרם לקיטוב היה ההתייחסות למלחמת יוני 67′ ולכיבוש הגדה המערבית ועזה. הקבוצה השמאלית שהתנגדה נמרצות למלחמה ולהמשך הכיבוש היתה במיעוט בנושאים אלה, למרות שבהצבעה על ההשתתפות בקואליציה הצליחה לקבל עד 40% מקולות חברי מרכז המפלגה.
בתחילת 1969 הגביר חזן את לחציו על השמאל במפ"ם, ובעיקר על יעקב ריפתין שהיה המנהיג המוכר של האגף השמאלי. בין היתר הופעלו נגד ריפתין מעקבים של שירות הביטחון הכללי ומכיוון שחזן היה ממונה במפ"ם על הקשרים עם מערכת-הביטחון, היה ברור לריפתין ותומכיו כי התנכלות שירותי-הביטחון ידועה ומגובה בידי חזן.
מאיר יערי נגרר אחרי הקו הימני של חזן. גם בגלל בריאותו הרופפת מחד גיסא, והתעצמותו של האגף הימני, מאידך גיסא. בתגובה החל ריפתין לגבש את הקבוצה וכינה אותה: "ברית השמאל הציוני – סוציאליסטי", בהשתתפותם של עשרות תומכים. הם היו נפגשים אחת לשבועיים-שלושה במשרד קטן ברחוב הנגב 8 בתל-אביב, ליד התחנה המרכזית הישנה, שנתרם על ידי מכרים של ריפתין. בפגישות אלה התקיימו דיונים על האירועים הפוליטיים האקטואליים וגיבוש עמדות לקראת ישיבות המרכז או מועצת מפ"ם.
הייתי אז פעיל בדור הצעיר של מפ"ם ויד-ימינו של הרכז שמואל (פיסקה) פירסטנברג. עוד קודם לכן, הקמתי את סניף מפ"ם בעיר החדשה אשדוד ועבדתי לפרנסתי ככתב בעיתון הכלכלי "שער" בעריכתו של נתן ילין מור. ב-1965 עברתי לעבוד ב"הארץ". אחד מחברי הטובים היה העיתונאי והפרסומאי אורי סלע (שהיה שותף בחברה ליחסי ציבור עם אלכס מסיס, שגם היתה המו"ל של "שער").
באחת השיחות במפגשי ליל שבת בביתו של סלע, שוחחנו על הבחירות לכנסת ולהסתדרות הצפויות בשנת 1969. סלע אמר לי כי יש ממצא סטטיסטי, לפיו בכל מערכת בחירות יש לכל רשימה, גם הקטנה ביותר, סיכוי לקבל קרוב לחצי אחוז מן הקולות ומכיוון שבבחירות להסתדרות לא היה אז אחוז חסימה כמו בכנסת, יש אפשרות להריץ רשימה להסתדרות. סיפרתי על כך ליעקב ריפתין. ידענו שההסתדרות מחלקת לכל המפלגות מימון לפי תוצאות הבחירות ולכן אם יש סיכוי שנזכה בחצי אחוז, נקבל גם מימון-מפלגות ונוכל לממן הוצאת עיתון למפלגה.
בבחירות 1969 לוועידה ה-11 של ההסתדרות זכתה ברית-השמאל ב-3,333 קולות שהיו חצי אחוז מן המצביעים. ריפתין נבחר לוועד-הפועל ללא זכות הצבעה והחשוב מכל: קיבלנו כל חודש כמה אלפי לירות של אז, שאפשרו לנו להוציא ירחון צנוע שביטא את דעות חברי המפלגה. באותה שנה הצטרפה ברית-השמאל ל"רשימת השלום" שרצה לבחירות לכנסת והוקמה על ידי פעילי שלום, משי"ח וקבוצות אחרות, שלא רצו לתמוך ברשימת "העולם-הזה כוח חדש", אך לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה.
לאחר שנוצרה מסגרת של סיעה בהסתדרות, הפילוג במפ"ם וההצטרפות ל"מערך" כבר היה לעובדה. קדם לו, פרישתם של עשרות תומכי ברית-השמאל מחברותם במפ"ם והיה צורך בהקמת עמותה חוקית. ב-12 בפברואר 1970 שלח עו"ד חיים הולצמן לרשם העמותות את הודעת מייסדי העמותה, התקנון והצהרה של המייסדים. למען ההיסטוריה אני מביא את רשימת המייסדים כפי שהיא מופיעה בתיק העמותה: ריפתין יעקב, עין-שמר; פרי אליעזר, מרחביה; לביב יגאל, תל-אביב; פלד יונתן, מעברות; שדה זאב, מעברות; ברוורמן מרדכי, אזור; רבינוביץ גרשון, רוחמה; בן-נחום יונתן, בית-זרע; מזרחי שמעון, בני-ברק וכהן ראובן, חיפה.
ב-1973 השתתפה שוב "ברית השמאל" בבחירות להסתדרות וזכתה ב-2,137 קולות שהיו 0.3% מהבוחרים. גם הפעם נבחר קובה ריפתין לוועד הפועל, בעקבות איחוד הסיעה, הפעם עם "העולם הזה כוח חדש" שזכתה ב-0.9% ובחרה באורי אבנרי כחבר הוועד הפועל – כאשר נפטר ריפתין ב-1975, הלכה המפלגה לעולם שכולו טוב, יחד איתו…
הערה: שמה המלא של התנועה הקיקיונית הזאת היה: "ברית השמאל הציוני הסוציליסטי הישראלי" – אמנם תנועה קיקיונית אבל שם אימפריליסטי, שכן היא הישתלטה על כל השמות הרלונטים של השמאל, ואף תבעה לבטל כל מפלגה אחרת שבשמה היה אחת מהמילים: שמאל, ציוני, סוציליסטי, ישראלי.
מתי ואיפה "תבעה" ברית השמאל "בלעדיות" על המילים,
שמאל,ברית, ציוני…?! – מדוע כותבים ("מגיבים") אלה,שאין להם מה לכתוב והם ממלאים את האתר בתגובותיהם הקיקיוניות.
ליגאל, תודה על אשר להרף עין הסבת את תשומת ליבנו לאנשים טובים אשר אמונותיהם מושרשות בדרכינו.