סילוקם של סדאם חוסיין וחבר מרעיו מהשלטון והעמדתם לדין כפושעי מלחמה הינם מטרה ראויה לתמיכה. כך גם פרוק וחיסול מאגרי נשק להשמדה המונית. מדובר בפושעי מלחמה שהשליטו משטר טרור בארצם ואחראים למותם של מיליוני בני אדם במלחמות שלא היתה להן כל הצדקה, כמו המלחמה עם אירן בשנות ה-80 של המאה ה-20 וכיבוש כוויית ב-1991.
באחת, זו חבורה פשיסטית מתועבת. אם כך, ישאל השואל, מדוע אתה מתנגד למלחמה שבוש יזם נגד עיראק? מה אכפת לך שהאמריקאים יעשו בשביל העם העיראקי את העבודה? (בינתיים, כפי שאנו רואים, אין פרצי שמחה של העיראקים על העזרה הזו, שזורעת אך הרס והרג בקרב האזרחים).
התנגדותי לפלישה האמריקאית-בריטית לעיראק נעוצה באותן סיבות שהניעו את התנגדותי לפעולות הבריגדה האדומה באיטליה, או למלחמת לבנון. מלחמות מנע להחלפת שליטים או משטרים שאינם מוצאים חן בעיני התוקף הן מתכון לתוהו ובוהו בינלאומי. מלחמת מנע היא בסופו של דבר פעולת טרור של מדינה, שמתגלגלת למעשי טבח ורצח לא פחות אכזריים מאלה של המשטר אותו ביקשו הפולשים להפיל. זה מה שקרה בפלישה האמריקאית לוייטנאם או הישראלית ללבנון, והסכנה שאותו דבר יקרה עתה בעיראק הולכת ומתממשת.
בוש, במלחמה המיותרת הזאת שיזם כנגד פושע מלחמה אחד, מצוי עתה במסלול בו הוא עצמו ייהפך לפושע מלחמה. מלחמת פ’ בפ’. בוש שובר את ההסכמה הבינלאומית שמעוגנת בעקרונות האו"ם באשר לפתיחה במלחמה, והוא נותן לגיטימציה לכל זב ומצורע להפיל משטר שלא נושא חן בעיניו, אם הוא מספיק חזק לעשות זאת.
אם ניישם את דוקטרינת בוש על בוש עצמו, אין כל מניעה להפיל אותו באמצעות שליחת טילים מונחי לייזר על הבית הלבן והפנטגון ופלישה צבאית לארה"ב, ובלבד שלמדינה הפולשת יהיה כוח צבאי עדיף. היום עדיין אין מדינה כזו, אבל סין בדרכה להיות מעצמה מספר אחת. תנו לה זמן ואם רק תרצה, וגם תוכל, אזי ארה"ב – לפי דוקטרינת בוש של מלחמת מנע – מחוסלת.
יש לא מעט שליטים ומשטרים שראויים להחלפה או הפלה, אולם הדרך אינה בפלישה על פי גחמות של מדינות שיתרונן בעוצמה צבאית, פלישות שיוצרות פשעי מלחמה חדשים. שרון למשל, אינו פחות אכזר מסדאם חוסיין. כמו סדאם, אף שרון יזם ויוזם מלחמות מיותרות, כמו סדאם אף שרון מוציא אנשים להורג ללא משפט, כמו סדאם אף שרון רודה במיליוני בני אדם בשיטות של רצח, השפלה ועינויים, כמו סדאם אף שרון מנסה לספח טריטוריות שכנות באמצעי אלימות, כמו סדאם אף שרון מערב את בניו בשלטונו, כמו סדאם אף שרון עוסק בפיתוח, ייצור ואחזקת נשק להשמדה המונית, בהבדל "הפעוט" שהנשק האטומי-ביולוגי-כימי של שרון "כשר" להפעלה.
יש בין השניים גם אי אלו הבדלים, אולם קווי הדמיון של שני הטרוריסטים דיים להצדיק, על פי דוקטרינת בוש (ששרון הקדים את בוש ביישומה), מלחמת מנע נגד ישראל של מדינה כלשהי שכוחה הצבאי עדיף על זה של ישראל. עם כל התנגדותי לפשעי שרון וכנופייתו, אינני תומך בכך שמדינה אחרת, רחוקה וחזקה ככל שתהיה, תתחיל לשלוח טילים לתל-אביב וירושלים ותפלוש על דעת עצמה לישראל לשחרר את הישראלים והפלסטינים ממלתעות שרון.
חופש עיתונות בנוסח סובייטי בארה"ב
כל תחנות הטלוויזיה בעולם החופשי והפחות חופשי הקרינו את תמונות חיילי ארה"ב שנפלו בשבי העיראקי. אמרתי כל? טעות, רשתות הטלוויזיה של ארה"ב נענו כאיש אחד לבקשת הנשיא בוש ומזכיר ההגנה רמספלד לא לשדר את "התמונות הקשות". חופש המידע לפי אסכולת בוש ומרעיו לא כולל את זכות האמריקאים לדעת כי המלחמה שתיכננו לא פועלת לפי התסריט שלהם. בצדק העיר העיתונאי בוב סיימון, כתב סי.בי.אס בישראל, כי הממשל האמריקאי כתב תסריט של מלחמה טכנולוגית מהירה ונקייה, לפיה מקבלים אזרחי עיראק את צבא ארה"ב כ"משחררים". אגדה זו התנפצה אל סלע המציאות. מתברר כי גם מתנגדיו של שלטון סדאם בתוך עיראק לא אוהבים את "הסיוע" האמריקאי בצורת צבא פלישה, טילים ופצצות שמפיל על עיראק אסון הומניטרי, והם נלחמים בפולש וגורמים לו אבדות.
הם אומרים לאמריקאים: תחזרו הביתה ותנו לנו להפיל את סדאם בעצמנו. הזרם המרכזי של העיתונות האמריקאית משמש עד כה כזרוע מוארכת של ממשל בוש. רק העיתונות הישראלית מתחרה באמריקאית בליקוק ישבנם של ראשי השלטון, שם כמו כאן.
דגם ללקקן כזה הוא הפרשן מטעם אהוד יערי. כאשר אחד השרים בממשל סדאם הודיע במסיבת עיתונאים כי נתפשו שבויים אמריקאים "ובקרוב הם יוצגו", הגיב על כך יערי כי זהו "דמיון מזרחי". כאשר בערב הוצגו השבויים, המשיך יערי בפרשנותו כאילו לא אמר דבר שטות מספר שעות קודם לכן, לא אמר סליחה טעיתי. עיניו ולשונו של אהוד יערי תקועים כה עמוק "בפי הטבור האחורי" (כדימויה השנון של לימור בתוכנית הטלוויזיה "רק בישראל") של הממשל האמריקאי, עד שניתן להמשילו לסומא בארובה, מעין בובת מחשב שמזיז כלים על שולחן וירטואלי בטלוויזיה על פי לחיצות מקלדת של פקידה כלשהי בפנטגון.
"אני לא מייצג עיתון נאצי"
כתב "מעריב" ברומא, ששמו על פי פרסומי העיתון "מנחם גנץ", ניסה לראיין את זאהה חדיד, ארכיטקטית נודעת ילידת עיראק החיה כיום באנגליה – ונתקל בסירוב.
לדבריה, לא יהיה זה ראוי להתראיין לעיתון ישראלי כאשר ישראל נמנית עם התומכים בהפצצות העזות על בגדאד. "תאר לך מצב" היא אומרת "בו יהודי היה מתראיין לעיתון נאצי במהלך השואה". "אני לא מייצג עיתון נאצי", אמר הכתב הנעלב.
חדיד לא מכירה את "מעריב", והיא כמובן לא יודעת שבעלי דעות נאציות כותבים טורים קבועים ב"מעריב", ואילו אנשי שמאל המתנגדים לפלישה האמריקאית לעיראק ולמדיניות הדיכוי של ישראל בשטחים הכבושים, גורשו מהעיתון. בהזדמנות, כשאפגוש אותה, היא תעודכן.
נקודת אור בחשכה
תקציב ביבי החדש שאושר בממשלה, הוא בבחינת פרמידה של גזירות. התקציב הוא בשורת איוב לעניים ולמעמד הבינוני. ככל שהבן אדם עני יותר, יסבול יותר. ככל שהוא עשיר יותר ייהנה יותר. היכן נקודת השבירה שתוציא רבבות לרחובות, שיעלו ויכבשו את משרדי הממשלה, תחנות משטרה, משרדי המטכ"ל, ולא יתנו לבעלי השררה להמשיך ולעשוק? לא נדע.
בינתיים, מי שיחטט בחור השחור שהתקציב מועיד לאזרחי המדינה, ימצא למרבה ההפתעה גם עששיות אור זעירות, שהן בבחינת נחמת עניים. למשל, חרב הקיצוצים תעבור גם על אחד הפרויקטים הציניים, ולטעמי גם האכזריים ביותר, של מדינת ישראל והתנועה הציונית, שנקרא סל"ה (סטודנטים לפני הורים) במסגרתו מובאים לישראל צעירים ללא משפחות בתקווה שהוריהם ואחיהם יגיעו אחריהם. מטרת התוכנית היא למעשה לגייס כמה שיותר צעירים כבשר תותחים לצבא הכיבוש בטרם יחלו ללמוד. כיום משרתים בצבא הכיבוש 2,000 צעירים שהגיעו במסגרת תוכנית זו ועוד 400 ממתינים לגיוס (הפרטים לקוחים מ"הארץ" 24.3.2003).
ממשלת ישראל והסוכנות היהודית מפתים צעירים מחו"ל (שמדרך הטבע באים ממשפחות בעלות אמצעים כספיים מוגבלים ביותר) במלגות לימוד, אבל בטרם מימוש המלגה משכנעים אותם (בשיטות תעמולה פשיסטיות) לסכן את חייהם למען פשע ההתנחלויות (לפי אמנת רומא ההתנחלויות הן פשע מלחמה), הפרות זכויות האדם והקולוניאליזם הישראלי.
דרך אגב, גם גרמניה הנאצית עודדה גרמנים צעירים מרחבי העולם "לחזור למולדת" ולהתגייס למשימות הנאלחות של המשטר. יש ממי ללמוד. עתה, בגלל קשיי תקציב, ייסגר ברז המימון לתוכנית נפשעת זו, ובאופן פרדוקסלי, תורם האוצר, מבלי שכמובן התכוון לכך, להצלת חייהם של צעירים יהודים מחו"ל שלא יתגייסו לצבא הכיבוש.
צור שפי מסווגת את סאדאם חוסיין כ"דיקטטור צמא דם" –
אמת. במה הוא שונה מהגנראל פינושה, ש"הושם" בצ’ילי בידי קיסינג:ר או הגנרל מוסראף (עתה, בפקיסטן) – שניים בעבר ובהווה, מתוך רשימה ארוכה מאד של דיקטטורים אכזריים, ששלטו ושולטים, רדו ורודים
בעמיהם,על כידוני ארה"ב או בחסותה ?! במדינת ג’ורג’יה שבארה"ב מצוי "בית הספר של אמריקה", בו "מחנך" הצבא האמריקאי יחד עם משרד החוץ של ארה"ב – דורות
של דיקטוטורים ממרכז ודרום-אמריקאיים. הקונגרס האמריקאי החליט על סגירתו,לפני כ10 שנים – הוא עדיין
פועל כשהפנטגון מצפצף על הקונגרס והדמוקרטיה
האמריקאית, גם יחד. סאדאם הוא אותו הדיקטטור צמא-
דם כשם שהיה בעת שארה"ב חימשה אותו בנשק ואמצעי
יצור של לוחמה כימית בשנות השבעים והשמונים. כשם
שאימנה את את בן-לאדן וכנופיותו,למלחמה בצבא האדום
באפגניסטן ונגד הסרבים בבוסניה.
יופי של טקסט. ההקבלות הולמות ונכונות. מעניין שאינך צונזר כאן. מעניין אם הןדעה זו תצונזר כמו 4 הקודמות שכתבתי כאן. חזק ואמץ מר ספירו. (אתה מזרחי במקרה?).
"כל חתולה לבנה יכולה לצבוע את שערותיה לשחור"
חזק ואמץ גדעון ספירו!!!
"מאמר מבריק"
והלקח:
אל להם למדינות להתערב בענינהן של מדינות אחרות ויהיא משטרם עריץ ופושעני ככל שיהיה.
חוץ ………………
מיוצאים מהכלל כמו גרמניה במלחמת העולם ועירק אירן סוריה בימינו.
שימו לב לעברית הקלוקלת של "ציוני מתון". ציונים
כמוהו אין להם זיקה לשפה. ציונותם= פלישה והשתלטות
על אדמות ומדינות. בוש(ו) הציונים המזוייפים.
יצא המרצע מן השק ! חשבתי לקרוא מאמר " נקי" שרון רק פאשיסט דומה לסאדם וכד’ . בסיפא מושוות העליה לישראל לפעולות שעשו הנאצים .
להווה ידוע לך מר ספירו כי מדינת ישראל קמה כדי לתת לכל יהודי בעולם בית פוטנציאלי ובכך היא נבדלת משאר מדינות העולם .כל יהודי הרוצה לעלות ארצה מקבל דרכון והוא שווה ליהודי החי כאן כמה דורות .
ככל שתגבירו את ההשואה בין ישראל לנאצים כן ירחק הציבור מכם . זכותך להביע דעות קיצוניות ככל שתחפוץ אך בנושא השואה – הרף !
אגב צה"ל הוא צבא המדינה המגן גם עליך . גם "פעילי שלום " מובהקים נהרגו מן המתאבדים , חלקם אף מצדיק את הרג בניהם , ראה עד היכן מגיעה השנאה למדינה . מציע לך לכתוב על החורף הנפלא ועל כך שהכנרת מתמלאת , יש לנו ארץ נפלאה , נגב את קצף הזעם מפיך ותן חיוך , לא הכל שחור במדינה הנאצית הזאת .
שיבת ציון מתקיימת באתר הגדה השמאלית: ציוני מתון
וציוני סתם. יש לקוות שגם ציוני חם, ציוני מסור,
ציוני כללי, ציוני חדש וסתם ציוני – יצטרפו לחבר
המגיבים הציוניים – ובא לציון גואל.
מעולם לא הואשמתי בחיבה לאריק שרון (גיחוך מריר), וגם לא תשמע ממני "אסור להשוות" – להיפך, מותר להשוות וגם כדאי, ובכלל למה לא? בכל זאת, אני עדיין חושבת ששרון הוא כן "פחות אכזרי" מסדאם חוסיין. למה? – עניין של כמות.
חוץ מזה, תודה לך ספירו, שוב ניסחת היטב את הסיבות שבגללן גם אני מתנגדת למלחמה.
ההשוואה כלל לא במקום ואיני טורח כלל לשכנע אנשים שהם נגד כל מי שמנהל את המדינה . לא קראתי כמעט מאמרים{להוציא את יגאל, אלכס ותמר} שמודאגים מהניהול הכלכלי והחברתי של המדינה. כל האנטי של כותבים בגדה הוא אך ורק בהקשר ליחס לעם הערבי באשר הוא. לידיעתך : סאדאם חוסיין רצח את נכדיו ,ילדיהם של בנותיו, ——אני משוכנע שאת לא תתיחסי כלל להערתי האחרונה.
מר ספירו היקר: אני מסכים לחלק מדבריך וחולק על אחרים. הייתי מעוניין לשאול אותך באיזה נסיבות תסכים לפעולה צבאית כלשהיא?
תושבי עיראק היו מאושרים, אם הפשעים של מנהיגם היו בדרגה של פשעיו של אריאל שרון. לצערם, סדאם חוסיין גרוע "קצת" יותר… (זוכרים את חלבג’ה?)
עיקרי המאמר נכונים, אבל ההשוואה המגוחכת (בלשון המעטה) הזו רק פוגעת ביכולתך לשכנע אנשים, מר ספירו.
בהצלחה במאמרים הבאים
תגובה לציקו-מה הקשר לחתולה לבנה???!!!
אתה תימהוני…..
לאלמוג ועמית,
לדעתי ההשוואות שערכתי בין שרון לסדאם היו נכונות משום שהן התמקדו בנושאים רלבנטים. לא טענתי שהשניים זהים, בוודאי שיש הבדלים, אולם דומני שהמחלוקת שלכם איתי נובעת מכך שאתם מתרכזים בישראל, ואכן, באשר לאזרחי ישראל, שרון, לפחות עד כה, גילה פחות אכזריות מאשר סדאם לאזרחיו. אבל אני, כמי שמשתדל לייצג עמדה אוניברסלית של זכויות אדם, חורג מהגבולות הלאומיים, ועל כן לוקח בחשבון גם את אכזריותו של שרון כלפיי הפלסטינים, או אז ההבדלים בינו לבין סדאם מצטמצמים מאד, ויש מקרים בהם אפילו שרון מוביל.
לצור,
טרם הפכתי לפצפיסט מוחלט, אם כי אני בדרך, אולם עד שאגיע לשם, תיתכנה נסיבות בהן אראה בפעולה צבאית רע הכרחי.
מקרה כזה היה המלחמה בגרמניה הנאצית. כך גם מלחמתם של אנשי הבריגדה הבינלאומית בספרד נגד פרנקו.
מלחמת העצמאות היתה יכולה להיות מלחמה כזו עד שהחלו מעשי הטבח והגרושים ההמוניים שביצעו אנשי הצבא הישראלי. מאבקי שחרור לאומי נגד כובשים קולוניאלים נכנסים אף הם לקטגוריה זו, כל עוד אין הם כרוכים בביצוע פשעי מלחמה. (אבל תמיד אעדיף את שיטות המאבק הבלתי אלים נוסח המהטמה גנדי והכומר מרטין לותר קינג).
אולם דומני כי הרוב המכריע של המלחמות הן חסרות הצדקה מנקודת מבטו של שוחר זכויות אדם.
בניגוד למר ספירו אני חושבת שמשטרים מושחתים ורצחניים יש להוריד בשיטות צבאיות מצומצמות כמה שיותר (ארה"ב איננה דוגמה). אפילו אם זה אומר שהחוק הזה ישים גם על ישראל. הפאציפיזם הוא סוג של עיוורות מוסרית בעיני.
p-files.org פסטיש
קראתי בעיון את כתבתו של גדעון ספירו, היה קשה להבין האם כותב הכתבה נחת היום במזרח התיכון, האם חי בפלנטה אחרת? עד עתה…
כל הכתוב נכון באם ינותק מהמציאות האמיתית היום יומית, כאשר מרחפים מעל ורואים את החיים דרך פילטר דימיוני וילדותי ויכולת הניתוח מוגבלת.
ואתה מהצד השני חי בתוך שטיפת המח מגיל אפס, ולא הרמת את ראשך אפילו פעם אחת לבדוק מה המציאות האמיתית.
המשר לקלוט את התעמולה בטלוויזיה, ולדקלם את שטיפת המח שאתה שומע.
יכולת ניתוח מוגבלת?
עדיף להשתמש ביכולת השכלית עד כמה שהיא מצומצמת מאשר לא להשתמש בה כלל. בעיקר כאשר ההבנה שלנו תלויה באינפורמציה שיקרית ומגמתית.
ובכלל פילטר ילדותי הוא אחת התשובות.
אתה אחד האנשים השקולים, המדודים והחכמים שבין באי האתר. שמתי לב ,פעמים רבות, לאהדה שמעניקים לך מגיבים שונים בכתבות השונות. אולי תסביר לי למה הקו הציוני נגוע בשטיפת -מח והקו האנטי-ציוני הוא הצלול , ההגיוני והאוביקטיבי. אני יודעת מההסטוריה של המאה הקודמת ומההווה שאנו, מבחינת הערבים, נטע זר באיזור ועלינולחזור למקום המוצא של הורינו,אחרת נגורש / נושמד –כמו שאבותיהם עשו ל"קודמינו"(דהיינו:לצלבנים, לתורכים ולבריטים). האם אינך יודע מכך?.
פרה פרה.
1.
לא יתכן שמאיזשהו טקסט שכתבתי משתמע שהקו האנטי ציוני צלול, ובטח שלא אוביקטיבי.
הויכוח העקר בין "ציונים" ל"אנטי", משרת את שטיפת המח, ומסית את הדיון מהעיקר.
2. העיקר
לנושא ההיסטוריה. יש יותר מדרך אחת נוחה להסתכל על המציאות ועל ההיסטוריה. (נושא הפילטר הוזכר קודם).
שווה להסתכל בכל מקרה מה גורם לאוכלוסיה לפעול, ולראות שוב ושוב כיצד אוכלוסיות פועלות בניגוד לאינטרסים של עצמן מתוך שכנוע אידאולוגי.
במקרים האלה שווה לבדוק מי מרוויח מה.
זה תופס לגבי כל המעורבים בקונפליקט היהודי – ערבי, הישראלי פלשתינאי, וגם לגבי עירק, וגם לגבי הצלבנים.
הציונות והאנטי הם רק שיטות, כלי להנעת אנשים.
ליתר בהירות
הצלבנים הגיעו לישראל שלא בטובתם. הם נסעו הרבה בדרכים, לא היה להם כיף ובסוף גם שרפו אותם (אחרי 100 שנים עקובות מדם).
מי שכנע אותם לעשות את זה? למה זה היה טוב?
בשם הציונות (ומפחד הערבים ומזכר השואה), היהודים בישראל מתנהגים בהיסטריה וגורמים נזק לעצמם ולסביבתם.
בשם הג’יהד ומפחד מהיהודים, הפלשתינאים מתנהגים בהיסטריה וגורמים נזק לעצמם וסביבתם.
בשני הצדדים יש שכבה שמרוויחה מהמצב (שלטון) ותורמת לו על ידי אי חינוך והפחדה.
יש לצאת מהתפיסה של יהודים מול ערבים, ולתפוס שיש כאן שתי אוכלוסיות שהן קורבנות של אידאולוגיות עקרות והנהגות מנצלות.
לגדעון ספירו שלום: ראשית מגיעה לך מילה טובה על הדיאלוג, לא כל כותבי הטורים נוהגים כמוך וחבל.
לגופו של עניין, אני מסכים לדוגמאות שהבאת על מצבים בהם מותר היה לאחוז בנשק. הפירכה שאני מוצא בתשובתך לשאלתי היא בכך שהנך עונה באמצעות מקרים מההסטוריה, כלומר: בדיעבד ידוע שהיה מקום להשתמש בנשק נגד היטלר ודומיו. אבל מה על פעולה בטרם אסון?השאלה היא האם על העולם לחכות עד שחיית הטרף תתחיל במרחץ דמים כדי להגיב או שיש מקרים בהם יש הצדקה לפעולת מנע ואם כן – איך ניתן לזהות אותם. השאלה היא עקרונית ולא מתייחסת לקונפליקט מסויים. באשר לסדאם – לדעתי הוא דוגמה מובהקת של דיקטטור צמא דם שהעולם צריך לשאוף להורדתו מכס השלטון. בו זמנית אני מסכים לגמרי לביקורת על ארה"ב – האמצעים שהיא מפעילה והאינטרסים שמאחוריהם. גם אני, כאחת המגיבות לפני, סבור שהפציפיזם מסמן אולי לא עיוורון אבל ודאי רפיון מוסרי, בבחינת "אני את נפשי הצלתי".
לפני שבועיים הגבתי למר ספירו ודבריי נמחקו על
דברים פחות נוראים ממה שמר גדעון כותב בכתובתיו
לרבות זאתי ממש אז למה ריבונו של עולם עורך האתר
לא מוחק את כל כתובתיו של ספירו