קשה לדבר על סוציאליזם במונחים של יהדות, אולם מי שקורא את דברי התוכחה של נביאי ישראל כלפי העם, לא יכול שלא להשתאות אל מול האקטואליות של דבריהם ומן ההבנה הבסיסית, כי הסיכוי לשרוד טמון בחוסן המוסרי ובסולידריות החברתית. כפי שהואשמו הנביאים בזמנם, גם היום מי שיוצא נגד עוולות חברתיות מוקע לרוב כתלוש מהמציאות, מתנשא, מנוכר לעמו ואכול שנאה עצמית. ככתוב: "ואין כל-חדש תחת השמש".
להלן כמה דוגמאות לדברי תוכחה של הנביאים שנראה כאילו נלקחו מעיתוני היום:
הפערים החברתיים. העשירים מתעשרים, העניים הופכים עניים יותר, השבעים שבעי רצון מעצמם ומתנערים מאחריותם החברתית והאזרחית: "אך עשרתי, מצאתי און לי; כל-יגיעיי, לא ימצאו-לי עוון אשר-חטא." (הושע י"ב ט’).
סחר לא הגון, התעשרות קלה וניצול. "ההישגיות" חוגגת ואין בוררים באמצעים, מעשי התרמית נפוצים: "מתיי יעבור החודש ונשבירה שבר, והשבת, ונפתחה-בר–להקטין איפה ולהגדיל שקל, ולעוות מאזני מרמה." (עמוס ח’ ה’).
חוסר תכלית. נהנתנות זולה, נהירה אחרי מותרות, בזבוז, וראוותנות: "הוי משכימי בבוקר, שיכר ירדופו; מאחרי בנשף, יין ידליקם." (ישעיהו ה’ י"א).
חוסר צדק. צפיפות, בתי מידות מול משכנות עוני, זיהום הנוף הוא מן הסימנים לקלקול המידות: "הוי, מגיעי בית בבית–שדה בשדה, יקריבו: עד אפס מקום, והושבתם לבדכם בקרב הארץ." (ישעיהו ה’ ח’).
שחיתות בצמרת. עבריינים ובעלי שררה עושים יד אחת: "שרייך סוררים, וחברי גנבים–כולו אוהב שוחד, ורודף שלמונים" (ישעיהו א’ כ"ג).
היחס לעני ולחלש. חובה לעזור לסובל ולשחררו מכבליו, מחרפת רעב וממועקת עוניו: "הלוא פרוס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית: כי-תראה ערום וכיסיתו, ומבשרך לא תתעלם." (ישעיהו נ"ח ז’).
משבר ערכים וחוסר זהות. טשטוש הגבולות בין טוב לרע, בין מותר לאסור בין אמת לשקר: "הוי האומרים לרע טוב, ולטוב רע: שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר." (ישעיהו ה’ כ’).
שחיתות מוסרית. חוסר סולידריות של העשירים המנצלים את החלשים: "שמעו הדבר הזה, פרות הבשן אשר בהר שומרון, העושקות דלים, הרוצצות אביונים; האומרות לאדוניהם, הביאה ונשתה." (עמוס ד’ א’).
האחר והחלש. החברה נמדדת ביחס לאחר ולחלש: "למדו היטב דרשו משפט, אשרו חמוץ; שפטו יתום, ריבו אלמנה." (ישעיהו א’ טז’). "ואל-זה אביט–אל-עני ונכה-רוח, וחרד על-דברי." (ישעיהו ס"ו ב’).
חמדנות. תאות בצע, לטישת עיניים: "וחמדו שדות וגזלו, ובתים ונשאו; ועשקו גבר וביתו, ואיש ונחלתו." (מיכה ב’ א’).
מעגל העוני. ההתרוששות מגדילה את מספר המקופחים מרי הנפש ועמם את מספר מפרי החוק השבויים במעגל זה: "כי אין-אמת ואין-חסד ואין-דעת אלוהים, בארץ. אלה וכחש, ורצוח וגנוב ונאוף; פרצו, ודמים בדמים נגעו." (הושע ד’ א’-ב’).
התפוררות החברה. חברה מעורערת, מפולגת ומסוכסכת. "איש מרעהו השמרו, ועל-כל-אח אל-תבטחו: כי כל-אח עקוב יעקב, וכל-רע רכיל יהלך. ואיש ברעהו יהתלו, ואמת לא ידברו; למדו לשונם דבר-שקר, העוה נלאו." (ירמיהו ט’ ג’-ד’).
הבעייה האמיתית היא שאם תפנה לכל מצביע שינוי שתפגוש תגובתו תהיה שהוא מסכים עם כל מילה ובגלל זה הצביע שינוי. שהעניים עניים כי הם לא רוצים לעבוד, שהעשירים תורמים לחברה ולכן צריך לתגמל אותם ועוד. מה שחסר לשמאל זו דרך לשדר את המסר כך שלא ייפול על אוזניים ערלות. לשם כך חשוב להשתמש בכל הכלים הקיימים ולא להסתפק במחאות פרטיות או כאלו שהשפעתן קטנה. תנועות האומץ לסרב ויש גבול מבצעות בדיוק את סוג המחאה הפוליטית שנותן תקווה שהשמאל יצליח להתרומם מעל לגג האוניברסיטאות ולהשפיע.
תנועות אלו אינן בשום פנים ואופן מנסות לגעת בפן החברתי. אין להן אמירה כזו, לא התקיימו בהן דיונים חברתיים בין חותמיהם, והמסר החברתי שהן מוציאות הוא שהבעיה של השטחים אקוטית יותר.
עוד לא קמה תנועת המחאה הגדולה שקראה לסרב לשלם מסים למשל עם סירוב לשרת בשטחים. כלומר סירוב אזרחי אמיתי. זה היה שמאל שעובד. אולי. לפחות היה מציב עובדה. אם כי סביר שבמדינתנו ועם הסחף הימיני לאומני אנשים כאלו היו מוקעים כבוגדים בעת מלחמה ולא כמצילי המולדת מידי העשירים החומסים אותה והשולחים את אזרחיה למות – בלחימה חסרת טעם בפלסטינים וברעב.
ואתה באמת יקר. בין היחידים והבודדים באתר שמשמיע קול זעקה נגד החידלון המוסרי והחברתי של העם ומנהיגיו. כן ההיסטוריה חוזרת ולמטיף בשער עושים כמו שעשו לנביאים . זוהי במפורש ארץ אוכלת יושביה כמו שאמרו המרגלים הראשונים ששלח משה לבדוק את ארץ כנען,אך זה לא היה נח למנהיג והוא שלח מרגלים "מטעם" שחזרו ובפיהם הבשורה שהמנהיג חפץ לשמוע.הראשונים נשכחו והמרגלים השניים זכו לתהילה ולמנהיגות. כאז כן היום למטיף בשער אין עדנה. כמו שאמר בזמנו יוסי שריד שהכיבוש מחטיא ותוצאותיו ייובאו אלינו לתוככנו,ולצערי הוא צדק. אחרי מלחמת ששת הימים ובמשך דור שלם ניצלנו את הערבים בשטחים ובשנים האחרונות מעבידים את העובדים הזרים וכעת הגיעו לניצולם ושיעבודם של…..הילדים שלנו, הדור הצעיר. לדעתי הפכנו לסדום ועמורה, ואיו מושיע בפתח.