צור שפי הגיב:

המאמר הזה, כמו גם קודמים של גוז’נסקי הוא בגדר קריאת חובה כדי להמנע מללכת לאיבוד בלהג הכלכלי הימני של רוב הפרשנים המובילים (פלוצקר, שטרסלר, טל וכל השאר)

כרמלה לורניקר הגיב:

מחוגים כלכליים שמשפחתי מעורה בהם ידוע לי שבחדרי חדרים נדרשה המנהיגות הכלכלית להקים וועדת חקירה ממלכתית לחקר הדברים הנזכרים בכתבה. מדובר כנראה בקצה קרחון שכנראה לא יבדק בדורנו וחבל. מאחר ולאותם מליארדרים ולראשי הבנקים יש שליטה אישית על פוליטקאים רבים, הרי כל נסיון לחקור את העבירות הנ"ל יחסם .

שולה הגיב:

ווינסטון, די להיות פסימיסט.

ג’וני ספקטור (בוגר מכינת רבין) הגיב:

תמר , קודם כל תודה על הכתבה.
נו מה נאמר ומה נגיד. כמה רבות כבר נאמר על הנושא הזה ועדיין רוב האנשים שאני פוגש לא מודעים למציאות הנ"ל, והרי כל זה חדש אלא תהליך שהחל בשנות השמונים,כל זה כבר מזמן כאן וברובו של העולם החופשי,והרי מצב אבסורד הוא שכך יוצא שהשיח של בעלי הון והחסידים המוניטריסטים זועקים בשם הברעת המשק, ובשם השוק החופשי אך כל המניפולציה היא כאן המצב הוא כזה שבמאבקי הכוחות במשק הבנקים יצאו מנצחים והמשטר הכלכלי הוא מישטר עריצות, רוב רוב של המשק בנוי מי מנופולים , קרטלים ואליגופולים שכן גם בחלקם שייכים לאותן גורמים המחזיקים את הבנקים אז איפה החופש וגם אם יש יוזמה היא נבלעת על-יד גדולים, העבודה יצרנית הופכת ללא כדאית וזאת כי הבנקים (בנק ישראל , קובע את משטר הריבית)ובכך את העקרון המרווח המקסימלי הוא שם לו רביבת הגבוהה ]י 5
מהריבית הנהוגה בעולם החופשי והרי המצב הוא כזה שהממשלה, המשק היצרני והשכירים בראשם משלמים את המחיר והופכים עוד יותר עניים, שכן לחלק מהבעלי החברות הגדולות ההמצב נותן אפשרות לבלוע לתוכן עוד חברות קטנות הלא שורדות את משטר הריבית האכזרי.
והרי השכירים משלמים את המחיר של הריבית ושכרם נשחק
כי בעלי המפעלים צריכים גם הם לפצות על אובדן הרווח ההולך לריבית וכך הם נוגסים עוד ועוד בעובדים.
דבר זה הוא שגם נותן לשמר את המצב הקקים הזה כי העובדים נוטלי אמצעי יצור וכוח רציני שיכול לארגנם ,נשארים מפוררים וסובלים.הממשלה מקצצת עוד עוד בתקציב המיועד לחלשים אך החברות העתק אשר לקחות הלאות ללא כיסוי בעלי בטחון שאם הם יכרסו אז הממשלה תצילם כמו שיקרא בכביש חוצה לדעתי ואנחנו נשלם עוד פעם את המחיר.שכן איך כל המצב קורא ואיך יש כך לכל המהלכים האלה? הבעיה שרוב בציבור לא מבין את ההלך הרוחות במשק וגם לא מבין בכלכלה ומשתתך בשיח המוניפולטיבי והלא מודע בתקשורת, הציבור עדיין בטוח שהוא שייך כולו כמטו בשנות החמישים למשק שאם יהיה טוב לעשירים אז יהיה טוב גם לעניים , שכולם בונים את בדינה את החברה כמו שהיה פעם אך מצטער רני רבותיי להודיע לכם בזמנים בהם רוצים לשנות הסכמי עבודה בעזרת חקיקה והבנקים משליטים את המשטר הריבית האכזרי (שהרי הכוח הוא בידיהם והם שולטים אל רוב מהלכי המשק זהו ממסד כלכלי מצומצם של אנשים אשר מכתיבים מדניות לממשלות – כמו ודוגמאות לא חסרות בייגה אשר רצה להטיל מס על הבורסה נבלם חיש מהר והפוליטיקאים חסרי כל אנלטרנטיבות כי הרי גם להם מצפה אחרי חייהם בכנסת תפקיד מסויים בחרה כזה או אחרת בתאגיג כזה או אחר)בקיצור בצמב עניים כזה יש תמיד לשאול את השאלה למי טוב מה שקורה כי זהו משחק סכום אפס !!!
והכי מצחיק שיש דרכים אלטרנטיביות לצאת מהמשבר
מומלץ בכוח ספרה של אסתר אלכסנדר "כוח השוייון בכלכלה" -היא מראה שם הכל איך כל המשק שלנו מתנהל ואיל הוא בנוי שכן היא מציגה את זה על סמך מהשקררה כאן בשנות השמונים, אסתר פתיחה גם תואוריה כלכלית חדשה "תאוריית חלוקת הכנסות האינפלציה" שווה לשלוח אחד לביבי

נ.ב ושלא יעבדו אלייך שהריבית נהוגה כדי לבלום את האינפלציה זו היא הרי מדיניות שתהיה לא משנה מה יהיה תהיה אינפלציה אז יגידו שזה כדי לבלמה לא תהיה הם יגידו היא קיימת כדי שלא תתחיל.

אומרון – ביזה לא רק בבגדד הגיב:

אין ספק שמקור כל הרוע בתהליכי ההפרטה שהאוצר כל כך היה חפץ בייקרן ואשר לוו במינוף נדיב על ידי המערכת הבנקאית.

סביר להניח שגם בנק ישראל על מוסדותיו השונים לא ייתן למערכת הבנקאות להתמוטט ולכן ייתן בידיה כלים לצלוח את משבר "יקירי השלטון – הלווים הגדולים חדלי הפירעון".

מן הנפוץ במחוזותינו :
לקוח נכנס לסניף בנק והפקידה מפתה אותו בדברי חלקות
להפקיד בהוראת קבע לתוכנית חיסכון, גם כאשר הוא נמצא באוברדרפט בגודל של הכנסותיו החודשיות לפחות.

ההבדל בין מה שיקבל כריבית בחיסכון לאחר תשלום מס הכנסה על הריבית (מנפלאות הרפורמה שכן אין מתחשבים בעלויות הריבית בחשבון העובר ושב שלו) לבין מה שישלם כריבית חריגה יכול להגיע אף ל 14% לשנה.

הטיעון הנגדי של אוהבי החיסכון:
כן אנחנו יודעים שלא כדאי להיות באובר, אבל זו הדרכך היחידה שלנו להגיע לחיסכון כלשהוא בחיינו הקשים.

מה שהם אינם יודעים הוא: שכמעט כל מה שחסכו יוחזר כמתנה לבנקים כתשלומי ריבית חריגה רבעוניים.

האם ראיתם פעם קמפיין בנקאי – או בנקאי אשר אמור לנהל את עינינו הכספיים מציע לנו לנהל חיים ללא אובר דראפט? האם ראיתם בנקאי שלא מפתה אותכם בצריכת יתר של אשראי יקר באמצעות אין סוף של הלוואות מדהימות בריביות אטרקטיביות לכל מטרה?

כל הלוואה שכזו בריבית של פריים במקרה הטוב הופכת מייד לאחר החזר התשלום הראשון של ההלוואה לנטל על חשבון העובר ושב בריבית של פריים + 8%.

למה משול הדבר?
להורה אשר מטיף לילדיו לא להכין שיעורים למשל.
למורה לנהיגה אשר מלמד לא לעצור בעצור.
לחשמלאי אשר מספר לנו שאין צורך במפסק נגד התחשמלות.

זוכרים את משבר מניות הבנקים?
מי פיתה את הלקוחות לקנות מניות של בנקים ללא סיכון?
פקידי הבנק כמובן. מאז נוצרו בלמים ואתיקה בנקאית
אשר אמורים למנוע השנות התופעה.

אבל ממש כמו בבגדד –
מתחם לאפם של המחוקקים מתבצעת ביזה לאור יום של רוב משקי הבית בישראל באמצעות ריביות "אטרקטיביות".

שיבדוק כל אחד בעצמו מה הוא עבורו מוזיאון הארכיאולוגיה שלו שיש להגן עליו או שכולנו נהפוך לשרידים ארכיאולוגיים של חברה חסרת בלמים מוסריים.