הסיום המהיר של המלחמה בעיראק וההכרזות האמריקאיות-בריטיות על תחיית-המתים של מפת-הדרכים המיועדת להקים מדינה פלסטינית לצד ישראל במהרה בימינו, עשויות לשכנע תמימים כי אכן נראה האור בקצה המנהרה. אולם ניתוח קר של העובדות מראה כי אין כל סיכוי לכך. הנשיא בוש פורע חוב לראש הממשלה הבריטי ומשמיע קולות נוגדים, כשאנשיו מביאים את מפת-הדרכים לשולחנו של שרון. לטוני בלייר יש את כל הרצון והנכונות לבצע את התוכנית: הוא אינו ניצב בפני מערכת בחירות קרובה והקול היהודי לא היה אף פעם משמעותי בבריטניה. האינטרסים הבריטים נטו מאז ומתמיד לצד הערבי ולכן סביר, כי הוא רוצה לממש את תוכנית מפת-הדרכים גם בניגוד לעמדותיה של ממשלת שרון.
הנשיא בוש נמצא עתה בדיוק במצבו של אביו, הנשיא בוש הראשון, לאחר סיומה של מלחמת המפרץ ב-91′. גם אז בוש ניצח במלחמה אולם כעבור פחות משנתיים לאחר מכן, הפסיד את הבית הלבן לביל קלינטון. האזרחים האמריקאים מצביעים בקלפי לפי מצב כיסם ולא בהתאם למדיניות החוץ של ארצם. ארה"ב מצויה כבר עתה בשפל כלכלי קשה: האבטלה גואה, התפוקה הלאומית בירידה, הגירעון והחובות החיצוניים גדלים. כלכלנים רבים בארה"ב כמו ג’ון קנת’ גלבריית’ – ולא רק הוא – סבורים, שהכלכלה האמריקאית שוקעת במשבר ההולך ומעמיק. למרבה צרותיו, חוזר בוש הבן על טעויות אביו: הוא נוקט תוכנית כלכלית, הנגזרת מהשקפת העולם האולטרה-ימנית של שניהם. בשבוע שעבר העביר בדוחק (בקולו של סגן הנשיא) בקונגרס, קיצוץ במיסוי של 350 מיליארד דולר, שיוזרמו כולם לכיסיו של העשירון העליון ולא יתרמו דבר לצמיחה ולהגברת הייצור. הקיצוץ יפגע קשה – כמוהו כתוכניתו של נתניהו אצלנו – בשכבות החלשות ובמעמד הביניים. אולם, נזק כזה הוא אפסי לעומת הצפוי בתקציב הפדראלי של ארה"ב לאחר הניצחון בעיראק.
בחירתה שך ארה"ב לנהל את המלחמה נגד עיראק לבדה יחד עם בריטניה (ב"קואליציה" עם ספרד, בולגריה ופולין…) – תגרום לכך שהיא תישא בנטל העיקרי של מימון המלחמה ושיקומה של עיראק. השבועון הבריטי-ימני "אקונומיסט", גילה שעיראק חייבת עתה 116 מיליארד דולר במסגרת חובות מסחריים רגילים, זאת פרט לתביעות המתבררות נגדה בסך 200 מיליארד דולר בגין מלחמת המפרץ הקודמת. המלחמה עלתה עד כה כ-100 מיליארד דולר ושיקום נזקי המלחמה נאמד, לפחות, ב-300 מיליארד דולר. למספרי-ענק אלה יש להוסיף את אומדן ההוצאה הקבועה להחזקת עיראק למשך שנים אחדות, של מיליארדי דולר למימון החזקת צבא הכיבוש האמריקאי. רק פתי יאמין שתקום שם ממשלה שתוכל לשלוט ללא צבא כיבוש זר, על אוכלוסיה שתתמרד תוך כמה חודשים, ללא כל ספק.
סך כל עלויות המלחמה ותוצאותיה הוא לכל הפחות 400 מיליארד דולר, שימומנו בעיקר על ידי ארה"ב. חסידים שוטים של הפנטגון והבית הלבן סבורים שהאמריקאים יוכלו לממן הוצאות עתק אלה, בהכנסות מהנפט העיראקי. אלא שהאו"ם לא ירשה זאת על כי פעולה כזו מנוגדת לחוק הבינלאומי ולהחלטות קודמות של הארגון הבינלאומי. ההכנסות המירביות מהנפט העיראקי הן 25 מיליארד דולר בשנה – כלומר: כדי להחזיר את הוצאות המלחמה ושיקום ההרס, תהיינה דרושות הכנסות במשך 16 שנה כש"בינתיים", תשלם ארה"ב מכיסי משלמי המסים: 400 מיליארד דולר לפחות.
לדעת כלכלנים אמריקאיים רבים מהמרכז ומהשמאל, תוצאות המלחמה והקיצוץ במסים לעשירון העליון וכתוצאה מכך החוסר בהכנסות הממשלה הפדראלית, יגרמו למשבר חמור של הדולר והמשק האמריקאי, שיוביל בהכרח לירידה חמורה בפופולאריות של הנשיא בוש ולסיכון ממשי לזכייתו בבחירות 2004. אין לי ספק כי הוא ייכשל בבחירות ונראה לי שהילארי קלינטון תהיה הנשיאה הבאה של ארה"ב. בעוד כחצי שנה גם בוש יראה את התמונה הנכונה ולכן, הקול היהודי יחזור להיות בעל חשיבות מכרעת עבורו. לכן אין סיכוי שממשל בוש יעשה כברת דרך של ממש בנושא מפת-הדרכים כדי לא לסכן את תמיכתם של היהודים בימין ובמרכז.
ומכאן (כמו שכתבתי מאז אוקטובר 2002) רק חוסר יכולתה הכלכלי של ישראל לממן את המשך הכיבוש והאינתיפאדה, יאלץ את הממשלה להגיע להסדר עם הפלסטינים. לדעה זו הצטרף לאחרונה גם הכלכלן הימני חיים בן-שחר, שאמר בראיון ל"מעריב" ב-11 באפריל "באופן היסטורי, הכלכלה לא שימשה גורם בקביעת מדיניות החוץ והביטחון. להיפך, הצמיחה הכלכלית אפשרה להפנות משאבים להתעצמות ביטחונית. הפעם, בגלל ההתכווצות הכלכלית, נוצר מצב ללא תקדים. ההתדרדרות הכלכלית והלחץ החברתי הנובע ממנה, במיוחד מצידן של שכבות המצוקה, עשויים לאלץ את הממשלה לשנות את כיוון המדיניות ולחפש אופק מדיני".
לגבי התוכנית של נתניהו ושרון אומר בן-שחר כך: "אין בתוכנית הזו אפשרות להוציא את המשק לצמיחה, יש בה אפשרות לבלום התדרדרות נוספת במשק. "בתשובה לשאלה מה יביא את המשק לצמיחה הוא חזר ואמר: "בראש וראשונה שיפור המצב הביטחוני באמצעות אופק מדיני".
גם בן-שחר חושב, כפי שכתבתי כאמור, שישראל ניצבת בפני משבר של מטבע זר: "במובן מטבע-החוץ, ישנה סכנה של משבר פיננסי. יכול להיות מצב שיביא לפיחות מהיר, לבריחת הון מן הארץ בידי מפקידים".
ותזכורת להתדרדרות המחמירה של המשק: א. סקר החברות והעסקים שערך בנק ישראל קובע כי ברבע הראשון של 2003 נמשכת הירידה בפעילות כל העסקים וכן ירידה בתפוקה וקיפאון ביצוא (14 לאפריל); ב. ה"אקונומיסט" הבריטי קובע שישראל נמצאת בתחתית טבלת ההשקעות הזרות בעולם בשנים 2003 עד 2007 וזאת בשל אי השקט הביטחוני מול הפלסטינים והמיתון בפעילות הכלכלית (13 לאפריל); ג. גם לחברה הגדולה והחזקה בישראל-חברת החשמל-נגמר החמצן: מנכ"ל בנק-הפועלים אלי יונס אמר שהמקורות הכספיים של חברת החשמל נגמרו. (02 לאפריל) – רק לפני שנתיים גייסה חברת-החשמל ללא קושי, מאות מיליוני דולרים באירופה למימון הקמת תחנות הכוח שלה. כיום אינה יכולה לגייס מאומה לא מחוץ לישראל ולא בישראל.
איזה אתר מצחיק יש לכם כאן.
כבר חודשים כל מי שכותב כאן טוען שהאמריקאים תקפו על מנת לזכות בנפט.
והינה "צליל חדש" הכנסות הנפט העירקי קטנות מדי על מנת למנוע הדרדרות כלכלית בארה"ב.
אז לכל הפרשנים, עוד דעה והפעם שלי:
1) אמריקה תקפה את עירק ( ותכה גם בסורים בקרוב) מסיבה אחת ורק מסיבה אחת. להגן על אמריקה בפני כנופיות מוסלמיות קנאיות.
2) אין שום ספק שבוש ינצח בבחירות הבאות ובגדול.
ובאשר ללקחים רצויים לישראל.
יש לחתור לשיחות ולהגיע לפשרות אך באותה הזמן להכות בטרור בכל מה שיש למדינה וללא שום רחמים.
כך פעלה ארה"ב וכך עלינו לפעול.
העובדה שערפת השיך יסין ואחרים המושיטים ידם לחרב, עדיין בין החיים, עובדה זו מהווה בזיון פוליטי וצבאי של ישראל.
לפעמים עוברות במוחי מחשבות שההנהגה המדינית והנהגת הבטחון הפנימי בישראל נהנים מהמצב המתמיד של מלחמת חתול ועכבר השוררים בארץ זה מספר שנים.
כמו בסרום של חיסון, הם מחלישים את האויב אבל לעולם לא ממש מחסלים אותו. ( אין עונש מוות, משחררים עצירים לפני סיום הקונפליקט וכ"ו)
כך הם מאדירים את הצלחותהם החלקיות אך מונעים מעצמם לפתור ולהכריע את הטרור.
לו שיגרנו חמוש לחיסול כל מטרה פלסטינאית ידועה, ואני מתכוון "כל מטרה ידועה", היה כואב להם ולנו פעם אחת אבל לפתרון הרצוי לעם ישראל היינו מגיעים מזמן.
אמרת בעצמך – "שההנהגה המדינית והנהגת הבטחון הפנימי בישראל נהנים מהמצב המתמיד של מלחמת חתול ועכבר השוררים בארץ זה מספר שנים".
ואתה צודק מאה אחוז.
רק בדבר אחד אנחנו לא לגמרי מסכימים.
המטרה העיקרית היא להחליש אותנו. ולא את הפלשתינאים.
האתר "מצחיק" ? – מצחיק, טוב יותר ממגוחך.
תעזבו אותכם מחישובים כלכליים. האמריקאים נקמו בעיראקים על 11 בספטמבר וימשיכו מול הסורים, הלבנונים והפרסים-איראנים. הם לא חיבים כלום לעיראקים, שיתחילו לעבוד וישלמו את החובות שלהם. חוץ מזה עיקר החובות הם לשיראקים ולרוסים–אז שהם יתחשבנו עם לובשי הפיג’אמות.
לכל הימנים אל תתנשאו גם אליכם יגיע בוש, זה רק עניין של זמן.
ברמת העיקרון הוא יטפל בכל המופרעים ששמו לעצמם את פתרון הבעיות בכח ולא במח.