מאת כתב "הגדה השמאלית"
אלפי העובדים בבתי הזיקוק בבצרה (מהגדולים בעיראק) מסרבים לקבל את תכתיב כוחות הכיבוש האמריקאים ודורשים לנהל את מקום העבודה בעצמם. על כך מסר שליח סוכנות הידיעות הכלכלית "בלומברג", ג’יימס קורדאי. רב סרן מארק טילי, המנהל מטעם כוחות הכיבוש את בתי הזיקוק, אמר לכתב "אני צריך לנהל עסק גדול ואיני יכול לשנות את הדרג הניהולי מהיום למחר". כך הגיב רס"ן טילי להפגנה שקיימו מאות עובדי בית הזיקוק נגד מינוי מנהל מטעם כוחות הכיבוש והניסיון להשיב לעבודה את המנהלים הקודמים – כולם חברי מפלגת בעת’ של סאדם חוסיין.
"אנו רוצים לבחור את המנהל בעצמנו" ו"לא רוצים עוד סדאם חוסיין" היו כמה מהכרזות שנשאו העובדים. "זו ארצנו ולאחר הפלת סדאם אנו נבחר את המנהלים שלנו" אמר אחד ממארגני ההפגנה, מחדי סלח מעתוק, לשליח "בלומברג". בימים האחרונים, העובדים מתארגנים כדי לבחור בעצמם את המנהלים בכל אחד מ-62 היחידות ומחלקות של בית הזיקוק.
יצוין שגם בבירה בגדאד הפגינו השבוע רופאים נגד מינוי של שר הבריאות החדש, עלי שנאן אל-ג’נאבי (מבכירי מפלגת הבעת’). מאות רופאים הגיעו אל ההפגנה בעזרת האוטובוסים שסופקו על ידי כוחות הכיבוש על מנת לאסוף אותם מבתיהם אל בתי החולים. ההפגנה נערכה מול מלון "פלסטין" שבמרכז העיר, מטה כוחות הכיבוש האמריקאים. אחד ממארגני ההפגנה, ד"ר אעדל אסווט אמר לכתב "ניו יורק טיימס": "עם השינויים שחלו במדינה, הגיעה העת לשנות גם את דרכי הפעולה. מעכשיו יש לפעול רק בדרכים דמוקרטיות". לדברי הרופא דרישות המפגינים הן שתיים: למנוע מינויים של ראשי מפלגת הבעת’ לשעבר לתפקידי מפתח בשלטון החדש ובחירה חופשית של מנהלים ושרים.
תסיסה רבה נרשמה גם באוניברסיטה שבבירה, בה לומדים 50 אלף סטודנטים. שלטונות הכיבוש השיבו לתפקיד את נשיא האוניברסיטה, מוחמד אל-ראווי, שהיה רופאו האישי של סדאם. הסטודנטים דורשים לבחור את נשיא האוניברסיטה החדש באמצעות בחירות בהן ישתתפו סטודנטים, הסגל האקדמי, הסגל המנהלי ונציגות בוגרי המוסד להשכלה גבוהה.
לפחות הם מתנגדים.
ביבי רוצה לאסור בחקיקה את זכות השביתה.
הצילו.
שנים עמלו אנשים כדי להביע זכות זו.
הצילו.
לא מנחם שביבי ייזכר בהסטוריה היהודית כאחד המנהיגים הרעים והאכזריים ביותר שקמו לישראל.
לא מפתיע אולי שבעת כיבוש קשה זו – הוא חלק מקואליציה שנבחרה באופן דמוקרטי.
אולי זה מנחם את הפלסטינים. אבל אפילו הם לא מקנאים במנהיג כמו ביבי. אם זה דמוקרטיה הם אומרים – אז מה לנו שנלין.
הצילו.
מרגש. מעז יצא מתוק. אולי אני נאווי, אבל אני מקווה שהכיבוש האמריקני יביא לדמוקרטיזציה של עירק, גם אם זאת לא היתה כוונת הכובש.
אל תדאג, בבתי הזיקוק ובמתקני הנפט יהיה ניהול עצמי רק אם הוא טוב לאמריקאים. כמו כן השלטון הבא יחזיק מעמד רק אם ישתף פעולה עם החברות האמריקאיות שאמורות להרוויח משיקומה של המדינה. הנשיא העירקי הבא יהיה חייב לתת יד בניצול הפועל העירקי המדוכא, הפעם לא ע"י דיקטטור עירקי אלא ע"י תאגידים בינ"ל שבעלי המניות שלהם אמריקאים.
זאת בהנחה כמובן שהכיבוש האימפריאליסטי ימשיך ולא יוכה על ידיהתקוממות של המונים כאשר בראשם מעמד הפועלים שחלקו המילטנטי עובד בבתי הזיקוק.
קשה לי להאמין שבמדינה בה רוב מוסלמי שדוכא שנים רבות תהיה תזוזה לכיוון שמאלי. יותר הגיוני שאת המדינה יסחוף גל של איסלם פונדמנטליסטי.
בשלב הראשון של המאבק ייתכן וכך יהיה, אולם לאור העובדה כי למוסלמים אין פרוגרמה היכולה להביא לנצחון יש סיכוי שהשמאל המרוכז במפלגה הקומוניסטית,שנותרה מפלגת הפועלים הגדולה אם ילמד לקחים מהעבר שלו, המלא שגיאות, יוכל להפוך להנהגה המהפכנית לה זקוקים מעמד הפועלים וההמונים. על כן השאלה הקרדנילית היא הצורך במאבק לשינוי המפלגה הקומוניסטית העיראקית.
מאיפוא אתם מגרדים את הסיפורים האלו? השמאל האידיאולוגי הפך לבן ערובה של עצמו, שבוי מרצון של תפיסת עולם שאינה עומדת במבחן המציאות וכל בדל של אינפורמציה מקבל פרשנות מפלילה. העיוורון האידיאולוגי מפעיל רפלקסים המונחים ע"י שנאה לכל מה שהוא אמריקאי, אפילו שמדובר בשליט סדיסט שהוא ומשפחתו התעללו ושדדו עם שלם. להתעורר חברים.
מעניין שהכותב הקודם שואל מאיפה "מגרדים סיפורים כאלה". הרי מקריאת המאמר ניתן להבין שהמקורות ל"סיפורים" הם סוכנות הידיעות הכלכלית "בלומלברג" שבבעלות איל ההון, איש המפלגה הרפובליקאית וראש עיריית ניו-יורק בלומברג והעיתון הלא-בדיוק-שמאלני "ניו יורק טיימס". אגב, על בסיס אותם המקורות פורסם מאמר דומה על ידי אחד מחברי מערכת "הארץ", במוסף הדעות של העיתון בשבוע שעבר.